כל יום ויום והנשים שלו

אני נמצאת במוסקבה לרגל שמחה משפחתית, מרחק אלפי מיילים מזירת האירועים הרותחת בארצנו הקדושה.

אז מה היה לנו השבוע?

לא. אני לא מתכוונת להיכנס לכל האירועים ממסמך הרפז ועד מעצרו של פעיל שלישי מהשמאל הקיצוני. אני מתכוונת להתייחס לאירועים הנשיים של השבוע.

1. עתניאל. ביום ראשון נרצחה באכזריות אם לילדים. דפנה מאיר הי”ד הפכה לעוד שם ברשימת קרבנות הטרור המתארכת. מצאתי את עצמי מהרהרת בשאלה מתי הפכו הנשים היהודיות למטרה קלה ונוחה למחבלים.

2. תקוע. יום למחרת נדקרה מיכל פרומן – אישה יהודייה הרה – בידי מחבל נוסף. למזלנו, שמה לא הצטרף לאלו שכבר אינם איתנו. היא “רק” נפצעה… אבל גם היא קרבן טרור.

3. תקשורת. בכלי התקשורת הציבו את תמונותיהן של שתי הנשים. תחת תמונתה של דפנה נכתב ‘אם לשישה’. תחת תמונתה של מיכל נכתב ‘אישה הרה’, ומעל לכל ריחפה השאלה “האם נשותינו הפכו מטרה לגיבוריכם?”. גם כן גיבורים. ילדים מחבלים ורוצחים.

4. ביום שני התאספו חמש-עשרה נשים חרדיות משפיעות במכללה של הרבנית עדינה בר-שלום. הנאספות ביקשו לבדוק כיצד ניתן להעלות את המודעות למחלת הסרטן התורשתי בציבור החרדי. בין המשתתפות היו גם הפרופסור אפרת להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי ‘שערי צדק’, והגב’ מירי זיו – מנכ”לית ‘האגודה למלחמה בסרטן’. בהחלט צעד מבורך שעשוי להציל את חייהן וגופן של נשים חרדיות רבות.

5. ביום שלישי, בתכניתי ברדיו ‘קול חי’, התארחה נעמי פרל וסיפרה על התכנית להכשרת מנהיגות חרדית נשית אותה היא מרכזת. היה מרתק לשמוע ששמה של התכנית הגברית הוא “שלוחי ציבור” ושמה של התכנית הנשית הוא “נשות החיל”. אשת חיל מי ימצא?

6. ביום רביעי, חל יום הסתלקות האדמו”ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש. הריי”ץ הוא זה שהקים את מוסדות החינוך לבנות ‘בית רבקה’ על שם סבתו הצדקת, אשת האדמו”ר מהר”ש מליובאוויטש. מוסדות אלה הוקמו מתוך הבנה שבעידן הנוכחי (לפני יותר משבעים שנה), בנות ונערות חייבות ללמוד תורה כדי להבטיח את עתידו החינוכי של הדור הבא. עכשיו אני במוסקבה, שם אני מוצאת מאות בנות יהודיות שמבקשות להכיר וללמוד את המקורות שלהן, ומתרגשות לנוכח “הגילוי” שנשים אחיות אנחנו.

7. ביום חמישי, יום לאחר היום בו החל הרבי מליובאוויטש את נשיאותו, אני נזכרת בארגון הראשון אותו הקים כרבי. היה זה ‘ארגון נשי ובנות חב”ד’. הרבי זיהה כבר אז את העתיד להתחולל בעולם והארגון שהוקם על יסודי ההלכה, נועד לעשות מהפכה של ממש בעולם היהודי.

8. יום שישי אני מתכוננת ל”שבת שירה” ונזכרת בשירתה של מרים הנביאה, במאות אלפי הנשים שהוציאו עמן תופים ממצרים בידיעה ברורה שעתיד הקב”ה לעשות להם ניסים ויהיה עליהן לומר שירה – שירת הגאולה.

9. ביום שבת קודש, לאחר שנסיים את קריאת התורה, נקשיב ל”שירת דבורה”. שירתה העוצמתית של השופטת שיצאה בראש צבא העם למלחמה. “עד שקמתי אני דבורה, שקמתי אם בישראל”… כן. לעיתים יש לצאת למלחמה…

10. כל יום והנשים שלו. נשים קדושות. נשים חזקות. נשים אכפתיות. נשים יהודיות שעליהן נאמר “בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים”, ובזכותן אף ניגאל תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחריה גלות.

 • הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]