האלמנה נטע לביא משחזרת: “אני זוכרת את עצמי צורחת – נחמיה!”

נטע לביא, אלמנתו של הרב נחמיה לביא הי”ד, חוזרת בראיון שהעניקה לתכנית ‘פרשת השבוע’ עם גיא זו-ארץ בערוץ 20, אל רגעי האימה שחוותה במהלך הפיגוע הרצחני בעיר העתיקה בירושלים, בו נרצחו בעלה ואהרון בנט הי”ד.

“היינו בסיומה של סעודה, ירדנו הביתה מהסוכה ואז שמענו צעקות נוראיות מהחלון”,  סיפרה לביא כיצד החל האירוע. “החלונות שלנו פונים בדיוק לרחוב הגיא ,שמוביל בין שער שכם אל הכותל – ואנחנו שומעים צעקות קשות ביותר.

“אני לרגע חשבתי שזו אולי איזו אישה לא נורמלית שצועקת. זה לא היה נשמע משהו רגיל. הבת שלנו בכיתה ו’, התרוממה לחלון כדי לראות איזו דמות רואים, אם זו ערביה, יהודיה, מי זו שם שצועקת. והיא צעקה: ‘זו יהודייה”.

נטע לא הספיקה להבין מה קרה כשבעלה נחמיה כבר ירד למטה. “שניות אחרי כבר לא ראיתי אותו. הוא פשוט רץ למטה לעזור לה. אני לא קלטתי את זה מיד, כי עוד לא הבנתי מה בדיוק קורה. הוא קלט מיד, הוא שמע אותה אומרת ‘זו יהודייה’ ואני עוד לא קלטתי. לקח לי כמה רגעים לקלוט. ברגעים האלו קרה מה שקרה למטה”.

נטע  תיארה את גבורת בעלה באותם רגעים: “הוא יצא מהחצר, פנה לעבר אותה אדל שנפצעה פצעים קשים מהמחבל. זה היה כמה מטרים ימינה מאיפה שנחמיה פגש אותה. הוא לא הבחין במחבל ופנה אליה כדי לסייע לה. המחבל הבחין בו ואז הוא בא אליו מאחורה ודקר אותו דקירה בעורק הראשי, שהיא לא בלבלה את נחמיה. הוא התחיל מאבק פיזי קשה מאד”.

גם נטע ירדה למטה.”אני קולטת מה קורה ויורדת למטה, פותחת את דלת החצר ויוצאת לרחוב. מה שאני רואה זה את נחמיה שוכב על הגב, המחבל נאבק איתו על הנשק, הם נאבקים זה עם זה.

“באיזשהו שלב נחמיה שלף את הנשק כדי לירות בו אבל הכוחות שלו הלכו ונחלשו מאיבוד הדם. אלה רגעים נוראיים. אני זוכרת את עצמי צורחת – נחמיה!”