“אמא נלחמה, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין, שלא יפגע בנו”

רננה מאיר, בתה של דפנה הי”ד שנרצחה בפיגוע דקירה בפתח ביתה שביישוב עתניאל, שחזרה בשיחה עם העיתונאי עופר חדד מחדשות 2 את רגעי האימה, בהם ראתה את אמה נאבקת במחבל הרוצח.

“שכבתי בחדר השינה של ההורים. הייתי באמצע שיחת טלפון עם אוזנייה אחת. בהתחלה עוד חשבתי לעצמי שהיא בטח נבהלה מנדל או מג’וק, שני דברים שבקלות היו יכולים לגרום לאמא לצרוח”

“אבל אז הצרחות התגברו ולא פסקו. הבנתי שקורה שם משהו. כשעליתי במדרגות אמא כבר שכבה על הרצפה. עדיין נאבקה במחבל”.

רננה המשיכה וספרה: “ראיתי אותו מנסה להוציא את הסכין. צרחתי לשני האחים שלי שלא יעלו לסלון. הבנתי שהוא רוצה להמשיך. זה לקח כמה שניות עד שהוא ראה שהוא לא מצליח להוציא את הסכין – וברח. אמא נלחמה בו, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין, לא נתנה לו לפגוע בנו. צרחתי. הוא נבהל וברח.

“ניגשתי לאמא, לסכין שהייתה נעוצה בה. באתי להוציא אותה, אבל אז נזכרתי שבקורס של מד”א אמרו לנו לא להוציא חפצים זרים”.

בשלב זה היא התקשרה למד”א והזעיקה אמבולנס: “צרחתי כל הזמן מהפאניקה. אמא עדיין נשמה, ביקשתי ממנה כל הזמן רק להמשיך לנשום, לא להפסיק, אבל כבר הבנתי. היה לי ברור שזה נגמר. היא ניסתה להמשיך לנשום. הרגשתי שהיא שומעת אותי למרות שהיא כבר לא הגיבה. אני מקווה שהיא לא שמעה את הצרחות שלי”.

האב, נתן, היה באותה שעה עם בנו אצל הרופא בגוש עציון. הוא התעדכן מרננה על שאירע ויצא במהירות לכיוון הבית.

הוא סיפר: “במשך ארבעים דקות אני עושה את הדרך לעתניאל. עצרתי אצל הבן שלי שלומד בישיבת מקור חיים. כל הזמן הזה אני מנסה להתקשר לחברים מהיישוב מהצוות, שאני יודע שאמור להיות שם במקרה של אירוע. כולם אומרים לי שמטפלים בה. עוברות ארבעים דקות, ואני מבין שאם מטפלים בה ארבעים דקות המצב קשה מאוד. אני מדליק את הרדיו ושומע ‘אישה נרצחה בפיגוע בעתניאל’, ואז אני מבין שזה נגמר”.

רננה השיבה לו בעוקצנות בחצי חיוך: “בחיי שהייתי מעדיפה לשמוע את זה מהרדיו”.