החקלאי שביקר בבית הרב שטיינמן נדהם: בכזה מקום גר גדול הדור?
הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מציג בעלון ‘פרי חיים’, כמידי שבוע, את הוראותיו ותשובותיו של ראש הישיבה.
“כשנודע לרבינו על הסתלקותו של הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ”ל, התחיל להתאנח בקול: ‘אוי וויי וויי…’ ואחרי שתיקה ארוכה החל לדבר על גדלותו בתורה, וגדלות המדות שהיו בו, ועל זקנו הגדול הסבא מנובהרדוק מרן רבי יוזל זצוק”ל”.
הרב שניידר מוסיף ומספר: “הנפטר הגדול לא הרבה לבוא לרבינו, באמרו שאין זה דרך להטריח לגדול הדור, אך מפעם לפעם כשהיה צריך הכרעה בדברים קשים, ביקש על ידי שליח לשאול את רבינו שיכריע בדבר – והיה מבקש לשמוע בדיוק את לשונו הטהור של רבינו.
“זכורני באחת הפעמים”, ממשיך הרב שניידר, “שבאה לפניו שאלה קשה בנוגע לשידוך של אחד מתלמידיו – אם לספר על מום שיש בצד אחד, ואיך לספר? ביקשני להיכנס לפני רבינו לשמוע חוות דעתו, והדגיש שלא היה רוצה להטריח, ‘אבל מה אעשה ואינני יכול להכריע בשאלה קשה כזו’.
“ולכשהחזרתי לו את תשובת רבינו, שמח מאד, והתבטא באוזני: ‘כך הי’ אומר אבי מורי זצ”ל’.
“ולפני כמה שנים, בחול המועד סוכות, בא עם ועדת רבנים לרבינו בנוגע לשאלה מסוימת, והיה אז כבר חולה, והתבטא אז הנפטר זצ”ל באוזני יבלחט”א רבינו, שהסיבה שטרח כל כך לבוא, היא רק כדי לקבל ברכה מרבינו… והתעניין אז רבינו אצלו על אביו מרן הגאון רבי חיים זצ”ל.
“לפני כשנתיים כשבא רבינו למסור את שיחתו לימים נוראים בממלכת מיר המעטירה בירושלים, נכנס אצלו לביקור חולים, והתרגש מזה הגאון הנפטר, והוקיר טובה מאוד”.
הרב שניידר מוסיף ומספר: “זכורני כמה העריך רבינו את מסירות נפשו לנסוע להתפלל על ציון הגר”א והחפץ חיים, לפני כמה שנים.
“ואזכיר עוד דבר אחד, שלפני קרוב לשלושים שנה, ביקש תלמיד מסויים לעבור לישיבת מיר, ואמר אז רבינו: ‘אם הוא הולך לשמוע שיעורים מרבי רפאל, יש לו מה לעבור לשם’…”
חיוב מאה ברכות – לנשים
הגראי”ל נשאל האם יש חיוב מאה ברכות בכל יום, גם אצל נשים? ואמר שאינו רואה סיבה לפוטרן. “ולא רצה לשמוע דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, מחמת שהחיוב מתחדש בכל יום”.
כשעלתה שאלה מסוימת לפני הגראי”ל בנוגע לשלום בית – אמר: ‘שלום בית זה פיקוח נפש!’
וכשעלה אצל רבינו בימים אלו נושא העליה להר הבית – נזדעק ואמר: סְאִיז דאָך כָּרֵת! (-הרי זה איסור כָּרֵת!).
מוסיף ומספר הרב שניידר: “השבוע בשיעור סיפרו לרבינו על אחד שנתגייר בקטנותו, ולא ידע כל הזמן שהוא גר, וישב ולמד בהתמדה בישיבה חשובה, ולפתע בגדלותו נודע לו שהיה גר קטן, ועכשיו האפשרות בידו אם להמשיך ביהדותו, או למחות ולחזור לגיותו.
“ונשאל רבינו מה צריך לענות לכזה אחד שבא לשאול מה כדאי לו לעשות – אם להמשיך ביהדות או למחות ולחזור לגיותו? השיב רבינו: ‘משפט אחד, צריך לשאלו: אתה רוצה עולם הבא או עולם הזה’…”
הבית הכי יפה בעיר…
ועוד סיפור:
אתמול בא אל רבינו יהודי מאחד המושבים בצפון, אחרי שנשרך בכמה אוטובוסים, בכדי להגיע לקבל ברכה. ואחרי ששמע אותו רבינו בסבלנות דקות ארוכות, ביקש ברכה לפרנסה – אמר לו רבינו: “שמרת שמיטה, מגיע לך, שיהיה לך פרנסה בריווח…”
לאחר שיצא אמר היהודי לרב שניידר: אני ממש בהלם מלראות את הבית הפשוט כל כך של רבינו, אין זה אלא צדיק שכולו רק למען עם ישראל.
“ונזכרתי מה שמספר רבינו, שפעם התבטא באזניו מרן החזו”א זצוק”ל שישנם כאלו שחושבים שאם ‘אין’ לרב את הבית היפה בעיר, זהו חילול השם – אך אומר החזו”א: אני סבור להיפך… והיינו שאם ‘יש לו’ את הבית הכי יפה בעיר, זה הוא חילול השם…
תגובות
אין תגובות