בג"ץ מעך את היועמ"שית: נתניהו יחל מחר לראיין מחליפים לרונן בר

בג"ץ דחה אחר הצהריים (שלישי) את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, וקבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לראיין מועמדים לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי.

עם זאת, בג"ץ הותיר על כנו את הצו שמונע בשלב זה את הדחתו של ראש השב"כ המכהן, רונן בר.

הדיון בעתירה יערך ב-8 באפריל.

השופטת גילה כנפי שטייניץ מאפשרת לבהרב מיארה להגיש תגובה לצו ביניים, יחד עם תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ.

דובר ראש הממשלה, עומר דוסטרי, הודיע: "לאחר שבג"ץ דחה את ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את התחלת התהליך למינוי ראש שב"כ חדש, ראש הממשלה יחל כבר מחר לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בתגובה להחלטת בג"ץ: "ניסיון ההרחבה שביצעה היועצת להחלטת בג"ץ - נכשל!

"ראש הממשלה יוכל להתחיל מיידית בתהליך מינוי ראש שב"כ חדש; לקיים ראיונות ולהביא מועמד בפני הוועדה המייעצת, תהליך שאורך כשבועיים וממילא לא ניתן היה להספיק למנותו בממשלה לפני מועד הדיון הקבוע לבג"ץ כך שאין משמעות להמשך הצו הארעי עד הדיון".

החלטת בג"ץ למעשה סוללת את הדרך לבחירת ראש שב"כ חדש בידי ראש הממשלה נתניהו, אם כי לא לאישורו עדיין או להחלפתו. ראש הממשלה סימן כמה מועמדים פוטנציאליים, ביניהם, לפי כמה מקורות, מ' בכיר השב"כ שמשמש כיום בצוות המו"מ.

החלטת בג"ץ מגיעה בתגובה לבהרב מיארה, שטענה אמש כי אין להתחיל את תהליך מינוי ראש השב"כ הבא עד לדיון שיתקיים בעתירות בנושא פיטוריו של בר בבג"ץ.

היועמ"שית כתבה לנתניהו: "בשים לב לצו הארעי שניתן, לא ניתן בשלב הנוכחי לקיים את תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או למינוי ממלא מקום".

היא גם ציינה כי הוא עומדת על כך שתושלם הבדיקה המתחייבת "באשר לאפשרותו של ראש הממשלה לעסוק בנושא, לרבות קידום מינוי חדש כאמור, נוכח החשש לניגוד עניינים".

הממשלה הצביעה אי אמון ביועמ"שית: הליך הדחת בהרב מיארה יצא לדרך

שרי הממשלה אישרו היום (ראשון) פה אחד החלטה חסרת תקדים שהעלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה.

זאת "נוכח התנהלותה הבלתי הולמת ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

הדיון נערך בהיעדרה, משום שהיא בחרה שלא להופיע בישיבה.

לא מדובר עדיין בהדחה עצמה, שכן כדי להדיחה יש צורך בוועדה מיוחדת שדנה במינויים ופיטורים, וחלק מחברי הוועדה חסרים. הקואליציה מתכוונת למנות אנשים מטעמה לוועדה.

בהתאם לדין, בכוונת שר המשפטים, יריב לוין, לפנות לוועדה המקצועית ציבורית בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס, על מנת לקיים התייעצות לעניין הפסקת כהונת היועצת המשפטית לממשלה, ועם קבלת מסקנותיה, להביא הצעה לעניין זה בפני הממשלה.

לפי הערכות ההליך עשוי להימשך כחודשיים, ובכל מקרה, ישנו ספק אם בג"ץ יאשר את הפיטורים.

השר לוין אמר לאחר הישיבה: ״הדברים הקשים שנאמרו על ידי כלל השרים בישיבה והתמיכה המלאה של שרי הממשלה בהצעה להביע אי אמון ביועצת, הם אירוע תקדימי שמעיד על עוצמת השבר שגרמה היועצת המשפטית לממשלה ביחסיה עם הממשלה.

"מדברי השרים ומהצבעתם ברור כי אין כל דרך שבה יכול להתקיים שיתוף פעולה יעיל בין היועצת לבין הממשלה ואין דרך לשקם את יחסי האמון שכבר אינם קיימים עוד. מצב זה פוגע פגיעה אנושה בתפקוד הממשלה וביכולתה לממש את מדיניותה וכל התמשכות שלו מזיקה למדינת ישראל, לאזרחי ישראל ואף למעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה עצמו.

"נוכח כל זאת, ונוכח העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה גילתה יחס מזלזל לממשלה אף בדיון הזה, כאשר היא נמנעה מלהשתתף בו הגם שהוזמנה והתבקשה לעשות כן, ראוי שהיועצת לא תאחז בקרנות המזבח ולא תכפה תקופה נוספת של חוסר שיתוף פעולה וחוסר ודאות עד להשלמת הליכי החלפתה. אני מצפה מהיועצת לעשות מה שכל אדם בעל אינטגריטי היה עושה במצב כזה, ולהגיש את התפטרותה לאלתר על מנת לאפשר בחירתו של יועץ משפטי לממשלה ללא דיחוי״.

שר המשפטים יריב לוין, שניהל את ישיבת הממשלה, אמר בפתח הישיבה כי הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה של בהרב מיארה: "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוכשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה".

השר לוין: "היא מתנגדת כמעט לכל דבר ולא מציעה חלופות".

השר יעקב מרגי הגיב: "היא הריבון".

לוין: "היא טוענת שהממשלה מבקשת להיות מעל החוק. אני זוכר ממשלה שביקשה להיות מעל החוק בתקופת בחירות באמת, ואני זוכר יועצת שאיפשרה את זה גם בהסכם הימי, גם במינוי רמטכ"ל וגם במינוי של מני מזוז, שאפילו בג"ץ פסל".

השר בצלאל סמוטריץ': "אנשים אחרים, זמנים אחרים".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "לא הייתה החלטה אחת בממשלה הקודמת שבה היא קבעה שיש מניעה משפטית. רק אצלנו יש עשרות החלטות כאלה:.

השרה עידית סילמן עקצה: "בממשלה הקודמת היא הייתה מזכירת הממשלה, אצלנו היא ראש האופוזיציה".

השר איתמר בן גביר: "אי אפשר להתחיל לתאר כמה מקלות בגלגלים היא תקעה לי. כמה שלא ניסיתי לנהל איתה שיח כדי להילחם בפשיעה לא היה עם מי לדבר".

לפני תחילת הדיון, ניסחה בהרב מיארה מכתב חריף נגד הממשלה ובו כתבה כי חבריה פועלים מעל לחוק והבהירה: "לא נירתע".

היועמ"שית נעדרה מישיבת הממשלה על הדחתה • השר לוין תקף: זלזול בממשלה

שרי הממשלה הצביעו היום (ראשון) על הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. זאת נוכח מה שהוגדר "התנהלותה הבלתי הולמת וקיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינה".

הדיון התקיים בהיעדרה.

בשל ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא נעדר מישיבת הממשלה ובמקומו מנהל אותה שר המשפטים יריב לוין.

בפתח הדיון אמר השר לוין כי הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהישיבה. "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוכשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה", אמר.

השר לוין: "היא מתנגדת כמעט לכל דבר ולא מציעה חלופות".

השר יעקב מרגי: "היא הריבון".

לוין: "היא טוענת שהממשלה מבקשת להיות מעל החוק. אני זוכר ממשלה שביקשה להיות מעל החוק בתקופת בחירות באמת, ואני זוכר יועצת שאיפשרה את זה גם בהסכם הימי, גם במינוי רמטכ"ל וגם במינוי של מני מזוז, שאפילו בג"ץ פסל".

השר בצלאל סמוטריץ': "אנשים אחרים, זמנים אחרים".

השר ניר ברקת הוסיף ביקורת עוקצנית: "כנראה שהיא הלכה לישיבת ממשלה אחרת".

גם השר אבי דיכטר תקף את היועמ"שית והתייחס לעמדותיה המשפטיות: "אני קורא את הציטוטים שלה משנת 2022 על הסכם הגז ועל כך שאין מניעה משפטית – פשוט לא להאמין שבסוגיה כל כך דרמטית היא הייתה איתם".

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, טען כי בהרב מיארה פעלה באופן שונה בממשלות הקודמות: "לא הייתה החלטה אחת בממשלה הקודמת שבה היא קבעה שיש מניעה משפטית. רק אצלנו יש עשרות החלטות כאלה".

גם השרה עידית סילמן הצטרפה לביקורת: "בממשלה הקודמת היא הייתה מזכירת הממשלה, אצלנו היא יושבת ראש האופוזיציה".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התייחס להשפעת היועמ"שית על פעילות משרדו ומתח עליה ביקורת חריפה: "אי אפשר לתאר כמה מקלות בגלגלים היא תקעה לי - היא הייתה נגד מעצרים מנהליים למשפחות פשע בעולם הערבי, דבר שהיה מציל חיים; היתה נגד חסמים סלולריים למחבלים בבתי הכלא; התנגדה להקמת המשמר הלאומי; התנגדה לרפורמה בנשק, שהוכח כמצילת חיים; ורצתה להכריח אותי לחלק פירות לנוחבות. כמה שלא ניסיתי לנהל איתה שיח כדי להילחם בפשיעה – לא היה עם מי לדבר".

לפני תחילת הדיון, שיגרה בהרב מיארה מכתב לחברי הממשלה ובו כתבה כי חבריה פועלים מעל לחוק והבהירה "לא נירתע".

היא כתבה: "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם, אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם".

לפי 'כאן חדשות', הערכות הן כי ההליך כולו צפוי לקחת כחודשיים לפחות, בשל הפנייה לוועדה ששניים מחבריה חסרים כעת - שר משפטים לשעבר ונציג הכנסת.

היועמ"שית במכתב לפני הדחתה: "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, לא נירתע"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נעדרת מישיבת הממשלה המתקיימת הבוקר (ראשון) על הדחתה - ושיגרה מכתב תקיף לחברי הממשלה.

בשל ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא נעדר מישיבת הממשלה ובמקומו מנהל אותה שר המשפטים יריב לוין.

"הממשלה מבקשת להיות מעל החוק. לא נירתע", כתבה היועמ"שית. "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה".

עוד טענה: "הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים בהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ'חילוקי דעות' המהווים עילת פיטורים. היעד ברור - הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות או אף לתת להן יד. אחרת, תיווצר עילה לסיום הכהונה".

היא הוסיפה: "מאז הקמת הממשלה, אני ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם".

לדברי בהרב-מיארה, "מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה".

"הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, לפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופה בחירות".

לסיום ציינה: "אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא. נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין".

"ידה של האופוזיציה": זו הצעת הדחת היועמ"שית שתעלה לאישור הממשלה

הממשלה צפויה לדון בישיבתה ביום ראשון הקרוב, בהצעה על הבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

במסמך בן 86 עמודים, שהוכן לקראת הדיון ובו תמצית הטענות נגד היועצת המשפטית לממשלה והופץ היום (שישי), נכתב, בין היתר, כי בהרב-מיארה היא "ידה של האופוזיציה".

ההצעה תפתח את סדר היום של ישיבת הממשלה.

המסמך שכתב שר המשפטים מאשים את בהרב-מיארה ביצירת "דמוקרטיית גיזלות" וטוען כי "בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול".

עוד נטען במסמך, כי היועצת "פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר", וכי "השתמשה בשסע הפוליטי בישראל כקרדום לחפור בו שתי מערכות דין – אחת לתומכי הממשלה והשנייה למתנגדיה". לטענת לוין, תחת הנהגתה של בהרב-מיארה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה "לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית".

המסמך פתח בהשוואה בינלאומית וקבע: "אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה, סמכויותיו ומעמדו כפי שהם קיימים בישראל, מהווים חריג לנהוג בעולם הדמוקרטי". לטענת לוין, "באף אחת מהדמוקרטיות המערביות לא מתקיים הסדר דומה לזה הנהוג בישראל" לפיו היועץ המשפטי אינו משרת אמון אך בעל "סמכויות ומעמד החורגים בהרבה מגדר ייעוץ".

בנוסף, מוזכרים במסמך ארבעת תפקידיו הרשמיים של היועץ המשפטי כפי שנקבעו בוועדת שמגר: מתן ייעוץ משפטי לממשלה, ייצוג רשויות השלטון בערכאות, ראש התביעה הכללית, וייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.

הדרישה החדשה של היועמ"שית: לקדם סנקציות אישיות על "משתמטים מגיוס"

הלוחמת בחרדים: היועצת המשפטית לממשלה, , גלי בהרב מיארה, הודיעה היום (שלישי) כי על הממשלה לקדם הטלת סנקציות אישיות על "משתמטים מגיוס".

במכתב ששוגר ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הוצגו צעדים שונים שהוצעו על ידי גורמי המקצוע, שאותם ניתן לנקוט באופן מיידי כדי למלא את שורות הצבא.

בין היתר מציעה היועמ"שית: שלילת הטבות בתחום הדיור - סיוע בשכר דירה וברכישת דירה, מכוח נהלי משרד השיכון; שלילת הטבות של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים; והתניית הנחות בארנונה בכך שהמבקש איננו משתמט משירות צבאי.

לדברי ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית החתום על המכתב, "על פי הנתונים שהציג הצבא, עולה כי בהעדר צעדי אכיפה אפקטיביים, שיעור המתייצבים מקרב קבוצה זו הינו זניח. כתוצאה מכך, מוכבד נטל השירות הצבאי הנובע מצורכי המלחמה, המוטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים".

הוא הבהיר, כי "מעבר לכך שמדובר בפגיעה קשה ביותר בשוויון, הצבא ניצב בפני חוסר משמעותי בכוח אדם הנדרש לו לשם מילוי משימותיו. ההשתמטות השיטתית והנרחבת מחובת השירות הצבאי פוגעת אפוא בביטחון המדינה".

את מכתבו חתם: "נודה להבאת הדברים פעם נוספת בפני שר הביטחון לצורך קידומם בדחיפות המתחייבת".

 

נתניהו נגד היועמ"שית: 'קטארגייט' הומצאה בגלל הכוונה לפטר את בר

ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר היום (שני) מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, על רקע ניסיונה לבלום את סיום כהונתו של ראש השב"כ רונן בר.

נתניהו כתב במכתבו, כי ההתערבות המשפטית מהווה פגיעה בסמכות הממשלה לקבל החלטות ביטחוניות. במכתבו ציין נתניהו כי הפסקת כהונת ראש השב"כ היא בסמכותה הבלעדית של הממשלה - בהתאם לחוק שירות הביטחון הכללי.

נתניהו כתב: "מדובר בהחלטה ביטחונית ממדרגה ראשונה, כך בשגרה וכך ביתר שאת בעת חירום ובשל אתגרים ביטחוניים דחופים".

הוא הוסיף: "ניסיונך ליטול את שיקול הדעת הביטחוני של הממשלה בעת מלחמה ובאצטלה של יעוץ משפטי, הוא כפירה מסוכנת לראשונה בסמכות מפורשת של הממשלה".

נתניהו תקף את טענות היועמ"שית כי קיים חשש לניגוד עניינים, והאשים אותה ב"שימוש לרעה בסמכותך".

לדבריו, "רמיזותייך על חשד לאי חוקיות ו'ניגוד עניינים' הן היפוך גמור של הצדק. הנחיותייך על פתיחה סדרתית בחקירות נגד אנשי ראש הממשלה, שאפילו במשטרת ישראל לא מבינים את תכליתן, הן שימוש לרעה בסמכותך ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה וכל מטרתה היא שלילת סמכות מהדרג הנבחר".

ראש הממשלה הדגיש: "טענתך שתפקיד ראש השב"כ 'אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה' היא מניפולציה. ראש הממשלה והממשלה מעולם לא דרשו חובת אמון אישית. המחוקק הוא זה שקבע שהשירות נתון למרות הממשלה וראש הממשלה הוא הממונה על ראש השירות. מכאן, שכדי לממש את תפקידם, הממשלה וראש הממשלה חייבים להאמין בראש השירות וביכולותיו להוביל את השירות בהצלחה מול האתגרים הדחופים. זהו האמון שנפגע".

במכתבו ציין נתניהו כי הממשלה תדון בקרוב בסוגיה, והבהיר כי היועמ"שית תוכל להשתתף בדיון ולהשמיע את עמדתה המשפטית.

"בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בין היתר, בסיום כהונתו של ראש השב"כ, על רקע אובדן האמון מצד ראש הממשלה ומצד חברים רבים בממשלה. אל הישיבה הזו תזומני. תוכלי לשמוע במהלכה בפירוט את הנימוקים להצעת ההחלטה ולהשמיע את עמדתך המשפטית בטרם תתקבל החלטתה של הממשלה בעניין".

הממשלה תתכנס כבר מחר בערב לאשר את הדחת ראש השב״כ, המועמד המוביל לרשת אותו הוא מ', מי שהצטרף לצוות המו״מ מול המתווכות.

 

בכיר לשעבר בשב"כ מגלה: יש ניגוד עניינים של היועמ"שית מול רונן בר

שלום ארבל, בכיר בשב"כ לשעבר, טען היום (שני) כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מצויה בניגוד עניינים - בשל קשרי ידידות בין בעלה לרונן בר ונדב ארגמן.

בראיון לרדיו 'קול ברמה' התייחס ארבל לניסיון של היועמ"שית לבלום את פיטוריו של ראש השב"כ ואמר: "היועצת המשפטית לממשלה מצויה כאן בניגוד עניינים חמור - על פניו. גם בגלל הפעולות וההליכים שעומדים מולו וגם בגלל קרבתה לרונן בר. היא חברה של בר ושל נדב ארגמן. בעלה היה איתם באותה יחידה, הם עבדו מאוד קרוב בצוות, והם מחבריהם הטובים".

הוא הוסיף: "יש חוק במדינה וצריך לציית לו. אם השב"כ מפרסם את התחקיר שלו לכשלי השבעה באוקטובר ומקדיש פרק שלם לדרג המדיני ומאשים אותו - לדעתי יש כאן בעיה".

לדבריו "המהלך נכון מבחינת ראש הממשלה. יש לממשלה את כל הסמכות על פי החוק כדי להצביע ולפטר את ראש השב"כ. במידה ויש אי אמון - או מכל סיבה שהיא - כשראש הממשלה סבור שהוא אינו יכול לעבוד יותר עם ראש השב"כ, יש לו את כל הסמכות להעביר אותו מתפקידו".

היועמ"שית: אינך יכול לפטר את בר • לוין: התבלבלה, להתעלם ממנה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מנסה לבלום את המהלך של ראש הממשלה לפיטורי ראש השב"כ רונן בר.

במכתב ששיגרה הערב (ראשון)  לראש הממשלה בנימין נתניהו, טענה בהרב מיארה: "אינך יכול לפטר את ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו"

היא נימקה את דבריה: "זאת בשל רגישותו יוצאת הדופן של העניין, תקדמיותו, החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".

שר המשפטים, יריב לוין, קורא שלא להיענות לדרישת היועצת המשפטית לממשלה לעצור את פיטורי ראש השב"כ.

"חוק השב"כ קובע באופן מפורש כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. את החוק הזה אמורה להכיר גם היועצת המשפטית לממשלה. במקרה ומישהו התבלבל, ישראל היא דמוקרטיה, וכולם בה, כולל היועצת, כפופים לחוק".

השר לוין הדגיש: "אסור להיכנע לאיומים או לנסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה. הכניעה לאלימות ולסרבנות במרץ 2023 היא שהביאה אותנו למצב היעדר המשילות הנוכחי. עכשיו זוהי שעת מבחן עבור כולנו. הגיע הזמן לישראל דמוקרטית שההחלטות בה מתקבלות על ידי נבחרי הציבור ולא על ידי משפטנים מורמים מעם",

יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, הגיב על הודעת היועמ"שית לפיה ראש הממשלה אינו יכול לפטר את ראש השב"כ. "מאחר והתופרת המשפטית לממשלה בעצמה נמצאת בעיצומו של הליך הדחה, אולי כדי להזכיר לה ש'ניגוד עניינים' חל גם על פעולותיה הלעומתיות לממשלה ולעומד בראשה. הגיע הזמן לעשות סוף לשלטון הדיפ-סטייט, ובראש ובראשונה - להאיץ את פיטורי היועמ"שית".

ארגון 'תורת לחימה'  הגיב:"היועמ"שית מתנגדת לפיטורי ראש השב"כ, וראש השב״כ יגן על היועמ"שית במקרה שינסו לפטר אותה. יש כאן שני שחקנים פוליטיים שעסוקים בדבר אחד - שימור הכוח של השמאל במוסדות המדינה ושליטה על אזרחיה".

הדיון על הבעת אי-האמון ביועמ"שית - בישיבה הקרובה

חמישה ימים אחרי ששר המשפטים יריב לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה, נקבע כי בישיבת הממשלה הקרובה יצביעו השרים על הבעת אי-אמון ביועצת הלעומתי.

ונהפוך הוא: איך חוזרים הביתה במהירות בשושן פורים? • כל המידע

מדובר, באופן מעשי, בשלב הראשון בהליך הדחתה.

בהצעתו  כתב השר לוין: "הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינה היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

לוין מאשים את היועמ"שית, כי "בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול".

לאחר החלטת הממשלה להבעת אי-אמון, ייבחרו החברים החסרים בוועדת האיתור - והיא תכונס.

בהמשך, תובא המלצת ועדת האיתור שתועבר להחלטה בממשלה, ולבסוף יתאפשרו עתירות לבג"ץ נגד ההדחה.

ההליך כולו צפוי לארוך חודשים.

אחרי הודעתו, השר לוין פרסם מסמך בן כ-800 עמודים שמכיל תלונות שרים על התנהלותה של בהרב-מיארה.

ראשי אוניברסיטאות: מיארה תפוטר? נשבות ונצא למחאה

השמאל בהיסטריה? שמונת נשיאי אוניברסיטאות בישראל פרסמו היום (ראשון) מכתב חריף בו הם מתריעים מפני "סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק" - אם תפוטר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.

במכתב השותף נכתב: "במשטר הדמוקרטי הנוהג בישראל היועצת המשפטית היא שומרת הסף החשובה ביותר מפני פגיעה אפשרית של הממשלה בזכויות אזרח וזכויות פרט של תושבי המדינה".

נשיאי האוניברסיטאות טוענים, כי היועצת המשפטית "מהווה, יחד עם בתי המשפט, את החיץ בין שלטון דמוקרטי בו איזונים ובלמים על הממשלה הם הכרחיים, לבין שלטון דיקטטורי עריץ בו הממשלה יכולה לעשות כאוות נפשה".

במכתבם, מדגישים נשיאי האוניברסיטאות: "היועצת המשפטית היא עובדת ציבור ולא פוליטיקאית. כל 'חטאה' הוא בכך שמלאה את תפקידה במקצועיות רבה ובאומץ רב".

לדבריהם, "הקריאות של שרים בממשלה ושל חברי כנסת לפטרה אינן אלא קריאות להיפטר משלטון החוק".

הם גם מאיימים וקוראים גם לגורמים נוספים בישראל לצאת באופן פומבי כנגד החלטת הפיטורים ולהצטרף לפעולות מחאה: "אם תפוטר היועצת המשפטית נכריז על שביתה אישית שלנו, נצא להפגין כנגד המהלך ונקרא לגורמים אחרים לעשות כמונו. אנחנו מפצירים בגורמים אלו להצהיר בהקדם האפשרי על כוונתם לפעול".

על המכתב חתומים נשיאי כל אוניברסיטאות המחקר בישראל: פרופ' דניאל חיימוביץ (בן-גוריון), פרופ' גור אלרואי (חיפה), פרופ' אלון חן (מכון ויצמן), פרופ' אשר כהן (העברית), פרופ' אורי סיון (הטכניון), פרופ' אריאל פורת (תל אביב), פרופ' אריה צבן (בר-אילן) ופרופ' ליאו קורי (האוניברסיטה הפתוחה).

שר התקשורת שלמה קרעי הגיב על איום ראשי האוניברסיטאות: "האקדמיה הישראלית הפכה לבדיחה עצובה. במקום לעסוק במחקר ובהוראה, נשיאי האוניברסיטאות מאיימים להפוך את עצמם לפעילים פוליטיים, לצאת להפגנות ולקרוא לאחרים להצטרף - רק כי הממשלה פועלת במסגרת סמכותה.

הוא הוסיף: "‏מי שהופך את מוסדות ההשכלה לכלי פוליטי בידי השמאל הקיצוני ומשתמש במשרתו הרמה כקרדום פוליטי לחפור בו - שלא יתפלא אם הציבור ישאל למה הוא צריך לממן את הקרקס הזה. רוצים להיות זרוע של מחנה אנטי-דמוקרטי? תעשו זאת על חשבונכם".

השר קרעי קרא לנשיאי האוניברסיטאות: "תתפטרו!"

שר החינוך יואב קיש כתב לראשי האוניבסיטאות: "התבלבלתם. האיומים בשביתה כדי להשפיע על מדיניות לא מרתיעים אותנו. קץ הדמוקרטיה לא יגיע בגלל פיטורי היועמשית, אלא להיפך - סוף סוף רצון העם יבוא לידי ביטוי. יועמ"שית שהינה אופוזיציה לממשלה בכל פעולה מיומה הראשון, אינה ראויה להישאר בתפקידה ולכן החל הליך ההדחה. מוטב היה שהיתה מתפטרת ביוזמתה".

'תקלה חמורה' • גדעון סער מסביר: זו הסיבה שצריך להדיח היועמ"שית

העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו זהו צעד חריג. צעד שלא ננקט מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת.

אבל גם תיפקודה של היועצת המשפטית לממשלה הוא חריג ביותר. היא הפכה לשחקנית פוליטית על מלא, שפועלת נגד הממשלה באופן שיטתי במטרה שקופה להפילה. כל מי שרוצה להפיל את הממשלה - תומך בה, ולהיפך.

זה מקום שאסור לייעוץ המשפטי לממשלה להיות בו.

מזה זמן היא לא מקיימת קשרי עבודה תקינים עם הממשלה ועם השרים. כל דבר הוא "מניעה משפטית".

בלשכת היועץ המשפטי לממשלה התחלתי לעבוד לפני יותר משלושים שנה. מוסד היועץ המשפטי לממשלה יקר ללבי. מוסד זה נהרס בימים אלה והופך להיות מוסד שמקבל אמון מחצי עם בלבד על פי השתייכות פוליטית.

בשנתה הראשונה לתפקיד, בעת כהונת הממשלה הקודמת, היא פעלה לפי המוטו אותו הציגה בעת מועמדותה לתפקיד - "ייעוץ מאפשר".

היום היא מצויה במקום המרוחק ביותר משם.

על הדרך אותה גמעה מקצה לקצה ניתן ללמוד מניתוח שני המקרים בהם החליט בג"צ להפוך את החלטותיה.

בתקופת הממשלה הקודמת זה היה בפרשת מינויו, במהלך תקופת הבחירות, בעצתה, של השופט (בדימוס) מני מזוז לתפקיד יו"ר הועדה המייעצת למינוי בכירים לתקופה של 8 (!) שנים.

בית המשפט העליון ביטל את המינוי וקבע, כי ״הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג״ בכל הנוגע למותר ואסור באשר למינויים בתקופת בחירות.

קרי: ייעוץ מאפשר על סטרואידים.

באחרונה הפך בית המשפט העליון את חוות דעתה שנגעה לפסילת מינויה של ממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לתקופה של שלושה (!) חודשים בלבד. בנוסף הפך בג״צ באותה פסיקה את עמדתה שלא לאפשר לשר התקשורת ייצוג נפרד בעתירה.

כלומר: ייעוץ בלתי מאפשר על סטרואידים.

כל אדם ישר יכול להפריד בין עמדתו לגבי הממשלה (שלילית או חיובית) לבין הבנה מה בדיוק קורה פה.

מי ששינתה ב-180 מעלות את גישתה היא היועצת המשפטית לממשלה.

לא ניתן לומר שהממשלה הנוכחית לא איתגרה את היועצת המשפטית לממשלה ובתקופות ידועות היה ערך לעמידתה ולחלק מעמדותיה. אבל אין שום מקום בעולם שבו יועץ משפטי פועל באופן עקבי, שיטתי ובלתי מרוסן נגד הממשלה שלה הוא אמור לייעץ.

כל זאת - תוך מתיחת גבולות התפקיד עצמו למקומות בלתי אפשריים.

המשך כפייתה על הממשלה היא תקלה שלטונית חמורה הפוגעת קשות בתפקוד הרשות המבצעת. ראיתי זאת פעם אחר פעם - ומקרוב - בחצי השנה האחרונה.

אני הבאתי לממשלה, לפני שלוש שנים, את ההצעה לבחור בעו״ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. על פי אותה התפיסה בדיוק שלפיה הבאתי את מועמדותה (ושמעוגנת בדברי בישיבת הממשלה מפברואר 2022) ועל פי התנהלותה הנוכחית - אין ספק כי עליה לסיים את תפקידה.

אם כל העובדות שידועות לי היום היו ידועות לי אז - לא הייתי מציע את מועמדותה. זוהי, כמובן, חוכמה בדיעבד. עדיף ללמוד מטעויות מאשר להתבצר בהן.

עו״ד בהרב-מיארה לא הותירה לשר המשפטים כל ברירה אלא לנקוט במהלך עליו הודיע הערב והיא זו שבהתנהלותה שכנעה שצעד זה נדרש.

בנוסף, יש לקדם רפורמה במוסד היועץ המשפטי לממשלה (פיצול) בהיבטי אחריותו על התביעה הכללית (בדגש על הליכים פליליים נגד חברי הממשלה והכנסת). כמו כן, יש להוביל שינוי בסוגית הייצוג (אפשרות רחבה יותר לייצוג עצמאי של הממשלה וחבריה).

יריב לוין פתח בהליך הדחת היועמ"שית בהרב מיארה

שר המשפטים יריב לוין הודיע הערב (רביעי) על פתיחת הליך להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.

במסגרת פתיחת ההליך, לוין פנה אל מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס, כדי לקדם הצעה להבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה.

הליך ההדחה של היועצת יתנהל באופן הבא: ראשית תתקיים ישיבת ממשלה לצורך הבעת אי אמון. לאחר מכן תפנה הממשלה לועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי, כדי שתביע עמדתה - ולאחר מכן תתקיים הצבעה בה ככל הנראה תודח בהרב מיארה.

בהמשך צפויה כמובן עתירה לבג"ץ  נגד ההדחה.

בהצעה שהוא מתכוון להעלות בממשלה כותב לוין: "הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

לוין מאשים את היועמ"שית, כי "בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול".

בין הסעיפים שמונה שר המשפטים כתמיכה להדחה: "זיהום הייעוץ המשפטי בשיקולים פוליטיים, סיכול מדיניות ממשלתית, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול מינויים בשירות המדינה, הפרת חובת אמון כמייצגת המדינה בערכאות ושימוש לרעה בסמכות תביעה על ידי מדינות אכיפה בררנית ופוליטית".

שר החינוך יואב קיש בירך על החלטתו של לוין:  "היועצת המשפטית לעומתית לפעילות הממשלה מהרגע הראשון באופן לא ענייני ופוליטי לחלוטין. אופוזיציה לכל דבר".

שר התקשורת שלמה קרעי בירך גם הוא: "יישר כח לחברי שר המשפטים שעומד במילתו. הבטחנו ומקיימים. הביתה!"

שרת התחבורה מירי רגב הגיבה: "מברכת את חברי יריב לוין. בשעה טובה. הגיע הזמן להדיח את היועצת הלעומתית לממשלה ולעשות סוף לעידן שלטון הפקידים".

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, הגיב לעל הנעת הליך הדחת היועצת המשפטית: "עדיף מאוחר מאשר אף פעם. הגיע הזמן".

מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה ומגיש העתירה נגד היועמ"שית: "אנו שמחים שהמידע אודות הלעומתיות של היועמשי"ת שהצלחנו להביא באמצעות חופש המידע עזר לקבל את ההחלטה הכל כך חשובה והכרחית להדחתה.

"אנו מקווים ומצפים שאכן ממשלת ישראל תעשה את תפקידה ותמנה יועץ משפטי שטובת עם ישראל ומדינת ישראל נגד עיניו. המינוי של היועץ הבא חייב לבוא יחד עם הפרדת תפקיד היועץ מתפקידי הייצוג והתביעה".

בשבוע שעבר הכריז שר התקשורת  כי הליך הדחתה של היועצת המשפטית יחל בשבועות הקרובים. "בשבועיים-שלושה הקרובים יתחיל הליך הדחה בפועל, וזה בדיוק מה שיקרה", אמר השר מהליכוד בכנס של קבוצת 'בשבע'.

הוא הוסיף אז: "שר המשפטים הכין שימוע עם מאות דוגמאות של פעילות לא חוקית – דברים שלא יעלה על הדעת שיועצת משפטית תעשה".

היועמ"שית לכ"ץ: אין עמידה ביעדי גיוס, פעל דחוף לאכיפה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פנתה היום (רביעי) לשר הביטחון  ישראל כ"ץ בדרישה לאכוף גיוס חרדים, מאחר שאין עמידה ביעדי הגיוס שהוצגו.

"אתמול התקיים דיון מעקב חמישי בנוגע ליישום פסק הדין בעתירות הגיוס, שקבע כי בהיעדר הסדר חקיקתי, המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוסם של בני הציבור החרדי", כתבה.

"זאת, בין היתר, בראי עתירות העוסקות בנושא, והחלטת בית המשפט מ-26 בפרברואר, שהבהיר כי הודעת העדכון שהגישה המדינה ביחס לצעדים שננקטים אינה מניחה את דעתו. גורמי הביטחון שבו והבהירו, כי בעקבות המלחמה, נדרשת הגדלה משמעותית של הסד"כ הסדיר, וכי גיוס בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני חיוני. נתוני הגיוס לשנה הנוכחית, כפי שנמסרו, רחוקים מלהלום את צרכי הצבא, את היעדים שנקבעו והוצגו בבג"ץ ואת ערך השוויון".

עוד כתבה: "הצורך בהגדלת היקף המתגייסים לשירות סדיר מתגבר שעה שהממשלה מקדמת במקביל צעדים שמשמעותם הגדלת הנטל על ציבור המשרתים. כך, החלטת הממשלה מ-3 במרץ על גיוס 400 אלף חיילי מילואים בצו 8 לשלושה חודשים נוספים במידת הצורך.

"לעמדת כלל גורמי המקצוע והמשפט, הגברת צעדי אכיפה אישיים, לרבות שלילת הטבות כלפי משתמטים והרחבת סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי הפרט, הם תנאי הכרחי למילוי שורות הצבא.

"בדיון הציגו נציגי מערכת הביטחון, האוצר והמשפטים הצעות לשיפור האכיפה ולסנקציות אישיות נוספות כלפי משתמטים, הצפויות להיות אפקטיביות, וכן נדונו ההיבטים המשפטיים העולים מכך. חלק משמעותי מהן ניתן לקדם באופן מיידי, בין היתר, בהחלטת ממשלה או מינהל בלבד, ללא צורך בחקיקה. ההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני.

"במצב דברים זה, כשר המופקד על הצבא מטעם הממשלה, נדרש כי תקיים דיון דחוף בעניין בראשותך לצורך קבלת החלטות בראי צרכי הצבא והיעדים שהציגה המדינה לבג"ץ. אנו ערוכים להציג לך את כל אפשרויות האכיפה שבידי הדרג המדיני לקדם באופן מיידי".

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "היועמ"שית ממשיכה לעשות צחוק מעצמה ברדיפה הזויה אחרי לומדי התורה, גם לאחר שברור לה מעל לכל ספק שסנקציות לא יביאו בחורי ישיבה לסגור את הגמרא. חבל שח"כים בליכוד נגררים ומשמשים כניצבים במשחק הפוליטי של מערכת המשפט נגד הציבור החרדי".

סער על מיארה: 'הייתי פורץ בצחוק, לולא היה זה אני שהביא לבחירתה'

לאחר ההודעה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כי היא מתנגדת למתווה לוין-סער שינוי הוועדה לבחירת שופטים -  שר החוץ גדעון סער, מי שמינה את מיארה בתפקידו כשר המשפטים בממשלת השינוי, לא נשאר חייב ועלה להתקפה.

"מי שפוגעת בעקרונות הדמוקרטיים זאת היא", קבע השר סער- והכה על חטא: "הייתי פורץ בצחוק - לולא היה זה אני שהביא לבחירתה".

בחשבון הטוויטר שלו  כתב: "קראתי את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה בנוגע למתווה ההסכמה אליו הגענו שר המשפטים ואנוכי בנושא הוועדה לבחירת שופטים אחרי תקופה ארוכה של שיח. זהו מסמך פוליטי, לא מסמך משפטי. אפילו את העובדה שההצעה הנוכחית מחליפה הצעה קודמת - שהיתה שנויה במחלוקת ציבורית חריפה וכללה רוב קואליציוני בוועדה לבחירת שופטים -  מציינת היועצת כחסרון ולא כיתרון".

סער הוסיף: "למען האמת, קשה למצוא בתולדות המדינה והכנסת הצעה שהתגבשה אחרי שיח ציבורי ופוליטי ממושך כמוה. השיח הזה כלל גם את ההפגנות ברחובות (מצדדים שונים), את ההדברות שעברה דרך בית הנשיא והמשיכה זמן רב מאוד בין גורמים פוליטיים שונים".

הוא תקף: "כדי למשוך זמן בתכסיסים מציעה עכשיו היועצת 'ועדה ציבורית' או 'מסלול של הצעת חוק ממשלתית'. הכל כדי להעביר את הזמן ולנסות למנוע את החקיקה הזוכה לרוב גורף בכנסת. לא אתייחס לשגיאות היסודיות הרבות של היועצת, למשל ההנחה לפיה עקרון הפרדת הרשויות מחייב בהכרח השפעת השופטים על…בחירת השופטים".

הוא הטיח בבהרב מיארה: "היועצת המשפטית כותבת שההצעה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים וסותרת אותם. האמת שמי שפעולתה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים היא היועצת המשפטית לממשלה שמנסה להחליף גם את הממשלה וגם את הכנסת".

הוא הכה על חטא: ב"נסיבות אחרות הייתי פורץ בצחוק על יומרה זו, לולא היה זה אני שהביא לישיבת הממשלה לפני שלוש שנים לבחירתה ועוד על בסיס התפיסה שהציגה של 'ייעוץ מאפשר'".

"אל תגידי לנו איך להחליט": העימות בין סער ליועמ"שית

במהלך ישיבת הקבינט שהתקיימה אמש (שני) דנו ראש הממשלה והשרים בתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגליית פלסטינים מרצועת עזה.

חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי

לפי דיווח של מוריה אסרף בחדשות 13, במסגרת הדיון התרחש עימות חריג בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ובין מי שמינה אותה בממשלה הקודמת - שר החוץ גדעון סער, לאחר שהיועמ"שית דרשה מהשרים להתייעץ איתה לגביי "חוקיות" תכנית ההגירה של הנשיא טראמפ.

בהרב-מיארה אמרה לחברי הקבינט: "צריך לקיים דיונים מסודרים ולא ככה בצורה לא מסודרת".

בתגובה, סער תקף: "היועצת המכובדת, אנחנו דרג מדיני. אנחנו לא צריכים שתגידי לנו איך להחליט ומה להחליט".

בהמשך הטיח שר החוץ ביועמ"שית: "הנשיא טראמפ לא התייעץ עם יועצים משפטיים לפני זה. אנחנו נחליט מה לעשות, ואתם תגידו איך אפשר לעשות".

בסיום הדין, הקבינט לא קיבל החלטות בנוגע לשלב ב' של העסקה עם חמאס. עם זאת, אושר שחרור של קרוואנים וכלים כבדים על מנת לאפשר את הקדמת שחרור 6 החטופים החיים לשבת הקרובה.

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, אמר בתגובה לדיווח: "ההתייעצות הבאה היחידה של הממשלה עם גלי בהרב-מיארה צריכה להיות אם היא מעדיפה לקבל את מכתב הפיטורין ביד או במייל".

המתיחות בפסגה

בתוך כך, המתח בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי ארגוני הביטחון מגיע לשיאים חדשים.

לפי הדיווח בחדשות 13,  בלשכת ראש הממשלה התנהל דיון ביטחוני רגיש בנוגע למספר סוגיות - ואליו לא הוזמנו ראש שב"כ רונן בר וראש המוסד דוד ברנע.

אחרי השיחות שקיים נתניהו עם בר וברנע, ניתן לומר בצורה חד משמעית כי השניים כבר לא שותפים לשיח ולמשא ומתן שמתנהל כרגע מול האמריקנים ומול המתווכות במסגרת המשא ומתן בין ישראל לבין חמאס.

נתניהו קיבל את ההחלטה לפיה מי שיעמוד בראש צוות המשא ומתן במקום ברנע הוא השר רון דרמר, כאשר בלשכת נתניהו אומרים כי מדובר כרגע בשלב שנוגע להיבטים מדיניים, ולכן אין צורך בדרג מקצועי או ביטחוני אלא בדרג מדיני.

'גלי, השעון מתקתק' • דיסטל: בעוד כחודש יחל מהלך שהימין מאד יאהב

חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד טענה היום (ראשון), בראיון לאלי ציפורי וסטלה קורין-ליבר ברדיו 'גלי ישראל',  כי בעוד כחודש הממשלה תתניע מהלך משמעותי הנוגע ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה.

‘כושר טורס’ והמפיק מאיר מרגלית מציגים: חופשת פסח מהחלומות

"בעוד כארבעה שבועות, פלוס מינוס, הממשלה הולכת להתניע מהלך שהימין מאוד יאהב", אמרה ח"כ דיסטל.

בהמשך העבירה מסר ישיר ליועמ"שית: "אני אומרת לגלי בהרב מיארה, השעון מתקתק. זה סקופ, קיבלתי רשות לומר אותו מהגורם הכי הכי מוסמך".

 

ביום רביעי פרסמה דוברות הליכוד מתקפה חריפה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בטענה כי היא פועלת באופן מגמתי נגד הממשלה הנוכחית, בניגוד לאופן שבו פעלה בתקופת הממשלה הקודמת.

"בממשלת השמאל של בנט, לפיד והאחים המוסלמים, היועמ"שית לא פתחה ולו חקירה או בדיקה אחת אמיתית ואישרה לממשלה צ׳ק פתוח, לרבות מינויים בתקופת ממשלת מעבר והסכם הגז השערורייתי שמסר לידי חיזבאללה שטחים ריבוניים של מדינת ישראל", נאמר בהודעת הליכוד.

"לעומת זאת, בממשלה הנוכחית היא סיכלה אינספור החלטות ממשלה ופתחה חקירות ובדיקות בסיטונות".

בהודעה צוינו, בין היתר, חקירות ובדיקות שנפתחו נגד "השרים אלי כהן, מירי רגב, איתמר בן גביר, מאי גולן,  ח״כ טלי גוטליב, ח"כ אלמוג כהן, מ"מ נציב שירות המדינה - רואי כחלון, ראש הסגל במשרד ראה"מ, צוות לשכת ראה"מ ואף את מפקד השב"ס שהשר בן גביר מינה".

עוד נכתב כי היועמ"שית "רק אתמול קיבלה החלטה להעמיד למשפט אבסורדי את שני יועציו הקרובים של ראה"מ יונתן אוריך ועופר גולן, בניגוד לעמדתו הנחרצת של הפרקליט המלווה בתיק -  וזאת אחרי אישרה לערוך בדיקה שערורייתית נגד רעיית ראה"מ - שרה נתניהו".

בליכוד הדגישו: "היועצת פועלת כזרוע המשפטית של האופוזיציה ועוסקת במסע צייד ורדיפה פוליטי נגד הממשלה והעומד בראשה", נכתב בהודעת הליכוד. "זו לא יועצת משפטית לממשלה, זו יועצת משפטית להפלת הממשלה".

 

היועמ"שית: מסוף פברואר מופסק סבסוד לחרדים חייבי גיוס עד גיל 27

היועצת המשפטית לממשלה קבעה היום (שלישי) במכתב ששיגרה למנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן, כי החל מסוף חודש פברואר ובהתאם לפסיקת בג"ץ, מופסק סבסוד המעונות לחייבי גיוס ועד גיל 27.

‘כושר טורס’ והמפיק מאיר מרגלית מציגים: חופשת פסח מהחלומות

לפי דיווח ב'כאן חדשות', בחוות הדעת שנשלחה מטעם ד"ר גיל לימון נכתב שחרדים בגיל מבוגר יותר, שנולדו לפני 16 ביולי 1997 וקיבלו פטור משירות צבאי לפני פקיעת חוק הגיוס הקודם, יהיו זכאים להמשך הסבסוד של מעונות היום בשל לימודים תורניים.

עד כה לא נחקק חוק המעונות, ולמרות הבטחות שפיזר שר העבודה יואב בן צור, לא הוסדרה חקיקה שתאפשר לאלפי משפחות אברכים לקבל את הסבסוד.

בדיון בנושא מערך סבסוד מעונות היום, התייחס יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר לשלילת הסבסוד ממשפחות של אברכים המיועדים לגיוס - ואמר: "בג"ץ עשה פיגוע חברתי מסיבות פוליטיות כשקבע שלא כל אזרחי ישראל ולא כל ילדי ישראל שווים".

אייכלר הוסיף: "שמענו עכשיו שהייעוץ המשפטי הודיע שמה-1 למרץ יחזרו על הגזירה האנטי חברתית הזאת. רק היום ניהלנו כאן דיון שבו לייעוץ המשפטי היה קשה כשדיברנו על שלילת זכויות בסיסיות ממחבלים.

"אין זכות בסיסית מזו של אם לצאת לעבודה לפרנס את המשפחה, להשאיר את הילדים במעון ולקבל את הסבסוד כמו כל אזרח אחר. אמשיך לקדם את תיקון החקיקה שאומר שזכות האישה על עבודתה, שכרה ותנאיה אינה תלויה במי שהיא חיה איתו. בינתיים הוועדה דורשת להמשיך את הזכאות לסבסוד לפחות עד סוף השנה".

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, הגיב על מכתב היועמ"שית: "אין להם שום בעיה למנוע לחם וחלב מילדים שאבא שלהם לומד תורה. המשנה ליועמשי"ת מקפיד לכתוב ולציין, בדיוק מתי, איך, כמה ולמה - מה שמעיד על הרשעות שלהם.

"ההיסטוריה תשפוט אותם על ההתנהגות המושחתת הזו ואנחנו נעשה הכל על מנת שההחלטה הזאת לא תישאר ונוכל לשנות אותה."

הפרשן המשפטי: 'מיארה משקרת, בהאג לא דרשו חקירה ממלכתית'

רוצים הרצאות עם ינון מגל? השנה בחופשת הפסח הכל יהיה אחרת

קרעי תוקף: ‏היועמ”שית מבצעת מחטף חוקתי, מפעילה לחץ פסול

שר התקשורת שלמה קרעי הגיב היום (שישי) למכתבה החריף של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה,  שדרשה משר המשפטים יריב  לוין  לכנס ביום ראשון  את הוועדה לבחירת שופטים, כדי להצביע על בחירת השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.

במוקד העימות עומדים תחקירים שפורסמו בכלי תקשורת שונים, בהם הועלו טענות על מעורבותו של השופט עמית בתיקים הקשורים לבני משפחתו או לגורמים אחרים בעלי זיקה אישית. בין היתר, מדובר במקרים שבהם נדונו תיקים בבית המשפט בזמן שאחיו של עמית שימש כדירקטור בבנק לאומי, וכן פרשות שבהן עלו שאלות על קשריו עם עיריית תל אביב.

כמו כן פורסמו תחקירים על פרשת חריגות הבנייה בביתו של השופט במבשרת ציון.

קרעי תקף: "‏המסמך ששלחה לשר יריב לוין הוא ניסיון לבצע מחטף חוקתי ולהשתלט על סמכויות הממשלה הנבחרת. במקום לבדוק את הטענות באופן מקצועי, היא מתעלמת מהחוק והסדר ומפעילה לחץ פסול על גורמי המקצוע".

הוא הוסיף: "‏אסור להקשיב ליועצת משפטית שהפכה למכשול בפני ניהול תקין של המדינה. נשיא עליון שימונה בהליך פסול, תוך ניגודי עניינים והפרת חוק, לא ייחשב נשיא בעיני העם. ‏מול הדיקטטורה המשפטית שמנסים לכפות עלינו - נעמוד איתן. לא ניתן להם להרוס את הדמוקרטיה. ‏ההפיכה המשפטית הזו לא תעבור. הביתה".

חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד כתב: "עבירות התכנון והבנייה הקיימות בביתו של השופט עמית הם עבירות פליליות המחייבות הגשת כתב אישום כנגדו.

"התנהלותו הדורסנית והעבריינית של השופט עמית מול הועדה המרחבית לתכנון ובנייה הראל, מעלה אף היא סממנים פליליים של שוחד והפרת אמונים.

"היועמ״שית לא מאפשרת ליועצת המשפטית של הועדה למינוי שופטים, אפילו לקיים הליך בדיקה בעניין הכשירות של עמית להתמנות כנשיא העליון בהתחשב בממצאים החמורים כנגדו. נחצו כאן כל הקווים. אי אפשר יותר להבליג ולספוג. את היועמ״שית היה צריך לפטר מזמן ואת עמית אסור למנות כנשיא העליון. 'אי הכרה' במינוי אינה מספיקה. ממשלת ישראל - זה עליכם. אנחנו בכנסת ניתן את כל הגיבוי הדרוש, אבל זה בסמכותכם וחובה עליכם לממש אותה".

במכתב ששיגרה הבוקר היועצת המשפטית לממשלה לשר המשפטים יריב לוין, היא התריעה בפניו כי עליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ביום ראשון. זאת, לאחר שבג"ץ אישר ללוין לדחות את דיוני הוועדה, והשופטים קבעו כי עליו למנות נשיא לבית המשפט העליון עד ליום ראשון.

במכתב ציינה היועמ"שית: "עד כה לא פעלת בהתאם להחלטת בית המשפט. במקום לכנס את הוועדה, פעלת במספר נתיבים מקבילים וסותרים.

"ביקשת מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים להתייחס להסתייגויות, על בסיס זה פנית לבית המשפט לדחיית מועד דיון הוועדה, אך מיד לאחר מכן הודעת כי בכוונתך להגיש קובלנה וכי מינית עורך דין פרטי לשם כך. במקביל, פנית למ"מ הנשיא וביקשת את התייחסותו לטענות שפירטת ומענים תתקבלו", פירטה בהרב-מיארה.

לדבריה, "נקיטת הפעולות בנתיבים השונים והסותרים, במקום להביא את הדברים בפני הוועדה, מעלה חשש כבד כי המטרה היא להימנע מקיום החלטותיו של בית המשפט העליון. בפני הוועדה נמצאים הטענות והמענים, ובאפשרותך להביא בפניה כל חומר רלוונטי לדעתך. משכך אין מקום בעת הזו להתייחסות נוספת של גורם כלשהו חיצוני לוועדה, לרבות נורמי הייעוץ המשפטי הציבורי".

בהרב-מיארה הוסיפה: "החלטתך התקבלה בחריגה מפרקטיקות נהוגות, בהליך חפוז וללא תשתית עובדתית מספקת. הדבר אינו הולם את העובדה שהגשת קובלות נגד שופט היא סמכות הנישה ביותר, אשר נעשה בה שימוש פעמים בודדות בעבר, בנסיבות שונות לחלוטין. נוכח האמור, לרבות השינויים שחלו בתשתית העובדתית משעה שמ"מ הנשיא השיב לפניותיך, ההחלטה אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית.

"הבקשה שהעבירה לשכתך ליועצת המשפטית למשרד לפנות לוועדת התכנון והבנייה הראל בנושא הליכי אכיפה בעניינו של מ"מ הנשיא השופט עמית, משקפת ניסיון להתערבות פוליטית פסולה זוהי חריגה מסמכות ופגיעה נוספת בהפרדת רשויות", סיכמה היועמ"שית.

אמש פורסם בחדשות 12 כי היועצת המשפטית לממשלה אסרה על היועצת המשפטית של הוועדה למינוי שופטים, לאה רקובר, לבדוק את הטענות שעלו נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

בשיחה מתוחה שנערכה ביניהן, הורתה היועצת המשפטית לממשלה להגיש באופן מיידי לוועדה את תשובת השופט עמית לפניות שהועלו בנושא, וזאת על מנת לאפשר הצבעה כבר ביום ראשון הקרוב.

רקובר ביקשה לקיים בדיקה ראשונית של הנושא, אך היועצת המשפטית לממשלה הורתה לה להסתפק בתלונות ובתשובות להן בלבד, ככל הנראה מחשש לעיכובים נוספים במינוי השופט עמית.

מיארה נגד חוק שינוי בחירת נשיא העליון • בן גביר: איזו הפתעה!

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פרסמה היום (ראשון) את עמדתה על הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד לשינוי הליך בחירת נשיא בית המשפט העליון, לפיה המינוי יהיה בידי רוב רגיל בכנסת בהצבעה חשאית.

ועדת שרים לחקיקה דחתה בשבועיים את הדיון על החוק לשינוי הליך הבחירה של נשיא העליון.

בחוות הדעת ששיגרה לשר המשפטים יריב לוין  - כתבה: "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות - הן מבחינת תחולתו המיידית של ההסדר המהווה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק' ושימוש לרעה בסמכות המכוננת, והן משום שההסדר לגופו מפר את האיזון בין הרשויות ויביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת".

לדבריה, "שינוי יסודי של אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון בשלב זה עולה לכדי 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק', ומשענייננו בתיקון לחוק יסוד, יש בו גם כדי להוות "שימוש לרעה בסמכות מכוננת".

היא הוסיפה: "כל הסדר שייקבע בעניין זה צריך להיות בעל תחולה עתידית, הצופה פני עתיד בלבד, לצד עמידתו באמות מידה חוקתיות-משטריות".

היועמ"שית הדגישה: "מדובר במהלך שממשיך את מה שמכונה הרפורמה המשפטית. הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים, אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ולכן יש מניעה מלקדמה".

שר המשפטים לוין תקף, בתגובה,  בחריפות את היועמ"שית בדיון סוער בוועדת שרים לחקיקה: "אני דוחה על הסף את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה.

"הקלות הבלתי נסבלת של קביעת מניעה משפטית. מה, רק הדרך הקיימת יכולה להיות לבחירת נשיא? רק היא ואין בלתה? הרי אין דרך כזו של בחירת נשיא באף מדינה בעולם? אז כל המדינות לא דמוקרטיות חוץ מישראל?

"חוות הדעת הזו היא הוכחה שיש לנו הרבה דברים, אבל לא ייעוץ משפטי לממשלה. חבל שזה כך. צר לי".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב: "איזו הפתעה! היועמ״שית מפרסמת עוד חוו״ד נגד הממשלה והכנסת. שנות התרפסות ארוכות של הימין לחונטה המשפטית הביאו אותנו למצב הביש. תמשיכו להתמהמה מלפטר את היועמ״שית, ולא ירחק היום בו היא תקבע מי יכהן בממשלה".

היועמ"שית פסלה? נתניהו מינה את רואי כחלון מונה למ"מ נציב המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ראשון) על מינויו של עורך הדין רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה -  בניגוד לעמדתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

בהודעה של לשכת ראש הממשלה נאמר,  כי כחלון הוא "בעל ניסיון רב בניהול בכיר, משפט ציבורי, אכיפת החוק וגיבוש מדיניות ציבורית. בנוסף, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות, ובמהלך שירותו הציבורי זכה להישגים מרשימים ולהוקרות רבות".

בשנה האחרונה בתפקידו כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, הוביל כחלון מהלכים אסטרטגיים, תיקוני חקיקה, ורפורמות משמעותיות לצמצום חדירת ארגוני פשיעה למכרזים ציבוריים.

בנוגע לעמדת היועמ"שית נמסר: "ראש הממשלה קבע כי לא נמצא כל פער בין אופן הצגת ניסיונו הניהולי הבכיר של עו”ד כחלון לבין העובדות. לפיכך, החליט למנותו לתפקיד ולא לאמץ את עצת היועצת המשפטית לממשלה".

נתניהו אמר: "עו"ד כחלון הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר ובעבודת הממשלה, ובעל שיעור קומה בתחומי המשפט הציבורי והמנהלי. עמדתי מקרוב על כישוריו בשנה האחרונה, ואף קיבלתי המלצות חמות מגורמים בכירים בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, ביחס למינויו לממלא-מקום נציב שירות המדינה.

"אני בטוח כי תרומתו של עו"ד כחלון תסייע בחיזוק שירות המדינה לטובת כלל אזרחי ישראל, ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה".

המינוי נכנס לתוקפו באופן מידי. הצפי הוא כי תוגש עתירה בבג"ץ.

שר הפנים משה ארבל בירך על המינוי: "היכרותי בעבודה המשותפת לצידו של עו"ד רואי כחלון לחיזוק השלטון המקומי בסוגיות הפשיעה במגזר הערבי, לימדה כי מדובר בעובד ציבור מסור וראוי שמדינת ישראל מתברכת בו".

בשבוע שעבר כתבה היועמ"שית לראש הממשלה: "ישנם פערים ניכרים ומהותיים בין האופן שבו הוצג ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון לבין התשתית העובדתית שהתבררה".

בחוות הדעת שפרסמה היועמ"שית היא כתבה כי "לאחר עריכת הבדיקות נמצא כי ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון ונתוניו האישיים אינם מאפשרים לראות בו, ולו בקירוב, כמועמד מתאים למילוי התפקיד. בניגוד לנטען עו"ד כחלון אינו בעל ניסיון של ניהול בכיר בשירות המדינה כנדרש לתפקיד זה, וניסיונו הניהולי רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה".

עוד כתבה כי "לחלק מהותי מפרטי הניסיון המקצועי שצוינו בקורות החיים של עו"ד כחלון, אשר ביססו את פנייתו של ראש הממשלה להטלת תפקיד מיימ נציב שירות המדינה עליו, אין תימוכין. בחינת התפקידים שמילא בשירותו כעובד מדינה מלמדת כי בנינוד לנטען אין הם מציידים אותו בניסיון ניהולי מתאים לתפקיד בראי אמות המידה של נציבות שירות המדינה".

 

יו"ר הכנסת: היועמ"שית מנסה לקבור את פרשת ההדלפה של קריב

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה תקף הערב  (חמישי) בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בעקבות הודעת המדינה לבג"ץ על "בדיקה מקדמית" בלבד בפרשת ההדלפה של פרוטוקול סודי מוועדת החוץ והביטחון בה מעורב ח"כ  גלעד קריב.

אוחנה:  "היועצת המשפטית לממשלה מנסה לקבור את פרשת ההדלפה של ח"כ גלעד קריב. אין דרך אחרת לתאר את המענה המביש שהעבירה היום לבג"ץ, שנה אחרי שפניתי אליה בנושא. הייתכן שרק עכשיו מתבצעות 'בדיקות מקדמיות'? הייתכן שאת מה שלקח לקצין הכנסת שבוע - לבדוק ולאתר את מקור ההדלפה - משטרת ישראל לא מצליחה לעשות בשנה שלמה?".

הוא הטיח ביקורת קשה על התנהלותה של היועמ"שית: "הייתכן שהפיראטית המשפטית תהלך אימים על קצין הכנסת שפעל לבדוק ולאתר דלף מידע מהכנסת ברמז ש'ספק' אם מוסמך היה לבדוק, כל זאת בזמן שהיא מסרבת לבצע את עבודתה ולהורות על פתיחה בחקירה כמתבקש?

"הייתכן שביהירותה ושחצנותה לא תשיב במשך שנה שלמה ליו"ר הכנסת, זולת 'התקבל', 'מטופל' מעוזריה הזוטרים? בתגובתה היום, כמו במקרים נוספים, גלי בהרב מיארה מוכיחה כי אינה ראויה לתפקידה או למשרה ציבורית כלשהי. שוב ושוב היא פועלת מתוך שכרון כוח ובחד-צדדיות, ללא כל יושרה מקצועית או אישית ונגד האינטרס הציבורי".

אוחנה הוסיף וטען, כי "התביעה הכללית בראשותה הפכה לגוף פוליטי שמתנהל לפי שיקולי 'הלנו אתה אם לצרינו'. מעשיה מכתימים אלפי עובדות ועובדי ציבור ישרים ומסורים בפרקליטות ובמשטרה".

לדבריו, "המסמך ששלחה היועמ"שית לבג"ץ צריך להילמד בפקולטות למשפטים תחת ההגדרה: 'איך לכתוב שאת לא רוצה לחקור מבלי לכתוב שאת לא רוצה לחקור'. והאמת היא שכל פעולה שאינה הוראה לחקור את הפרשה פירושה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, שרוממותה נמצאת בגרונה של מיארה השכם והערב".

מוקדם יותר היום הודיעה המדינה לבג"ץ כי מתבצעת "בדיקה מקדמית" על החשדות נגד ח"כ גלעד קריב, החשוד בהדלפת פרוטוקול סודי מוועדת החוץ והביטחון. מהודעת המדינה עלה, כי "החלו פעולות לאיסוף ראיות, נערכו התייעצויות בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל, ובוצעו פעולות בדיקה שונות, כאשר צפויות להתבצע פעולות נוספות במסגרת הבדיקה".

עם זאת, הדגישה המדינה: "טרם התקבלה החלטה סופית בנוגע לפתיחת חקירה פלילית".

בתשובת הפרקליטות לבג״ץ נאמר גם: "ספק אם הייתה סמכות לקצין הכנסת לבצע את פעולות הבדיקה שהובילו לאיתור הח״כ המדליף".

העתירה, שהוגשה לבג"ץ על ידי ארגון לביא, באמצעות עו”ד יצחק בם, מתבססת על ממצאי בדיקה של קצין הכנסת, אשר הצביעו על כך שח"כ גלעד קריב מהעבודה היה הח"כ היחיד שעיין בפרוטוקול הסודי בימים שקדמו לפרסום תוכנו בתקשורת בדצמבר 2023.

לטענת הארגון, מדובר בעבירות חמורות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, המחייבות פתיחת חקירה מיידית. עוד נטען כי למרות פניית יו”ר הכנסת ליועצת המשפטית לממשלה בנושא, חקירה כזו טרם נפתחה.

לטענת ארגון לביא, העבירות עליהן עבר לכאורה קריב חמורות מהעבירות המיוחסות לאלי פלדשטיין ולארי רוזנפלד, שם הפרקליטות טענה לסכנה ביטחונית חמורה, ואילו כאן הפרקליטות מושכת את הזמן.

היועמ"שית לכץ: חוק גיוס בלי סנקציות אישיות לא רלוונטי

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה בצהרים (חמישי) לשר הביטחון ישראל כ"ץ - וקראה לו להציג לה את חוק הגיוס "שהוא מקדם למתן פטור מגיוס ללומדי תורה".

בהרב מיארה קבעה: "הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיוני. כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור", קבעה בהרב-מיארה.

היא הדגישה: "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "לפני כחצי שנה אישרה הכנסת החלת דין רציפות על תיקון 26 להצעת חוק שירות הביטחון - ומאז התקיימו 14 דיונים בועת חוץ ובטחון. בקרוב יחודשו הדיונים לאחר ששר הבטחון גיבש את השינויים הנדרשים".

הוא הדגיש: "לכנסת ולוועדת חוץ ובטחון יש ייעוץ משפטי מצוין והוא שיקבע האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות ולא הייעוץ המשפטי לממשלה".

בדיון שנערך אתמול בין שר הביטחון כ"ץ להנהגת צה"ל, הוצגה תוכנית מקיפה לגיוס חרדים המתבססת על שני עקרונות מרכזיים: גיוס יעיל לצד שמירה על אורח החיים החרדי והכרה בערך לימוד התורה במהלך השירות.

היעד שהציב כ"ץ הוא גיוס 50% מהצעירים החרדים מחוייבי הגיוס תוך שבע שנים, כאשר בשלב הראשון צפויים להתגייס, לפי התכנית, כ-12 אלף חרדים בשנה וחצי הקרובות - עד יולי 2026. צה"ל מצידו הביע נכונות ויכולת לקלוט כמות גדולה אף יותר בטווח זמן קצר יותר.

מנגד, בכירים בציבור החרדי מתנגדים בחריפות למהלך, אותו הגדירו כ"הזוי" ו"בלתי ישים".