התמותה הגבוהה שהביאה מגפת הקורונה גורמת לירידת תוחלת החיים הממוצעת של הגברים בישראל.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

שלישי כבר קיבלת? אם אתה בגיל 30 ומעלה מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצייתים לדעת רבותינו? חסנו את הילדים שלכם לקורונה ותעצרו הגל

מנתונים שפרסם הערב (רביעי) מתן חודורוב בחדשות 13 עולה, כי תוחלת החיים התקצרה ב-3.5 חודשים.

בעוד שבשנת 2019 הממוצע עמד על 81 שנים, בשנת 2020 הוא עומד על 80.7. מדובר בירידה החדה ביותר מאז שנת 1996.

ירידה חדה עוד יותר נרשמה בקרב הגברים במגזר הערבי, שם תוחלת החיים הממוצעת עמדה על 78.1 בשנת 2019, אך בשנת 2020 הממוצע ירד ל-76.6 - הנתון הנמוך ביותר מאז 2010.

מעבר לכך, בקרב הנשים כמעט נבלמה מגמת העלייה בתוחלת החיים שאיפיינה אותן בשנים האחרונות.

יצוין,  כי ממוצע תוחלת החיים בישראל עדיין גבוהה ביחס לעולם המערבי ונמצאת בין ה-100 הראשונות.

עם זאת, הנתונים עדיין לא כוללים את ינואר 2021, שהיה הקטלני ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה.

לפי מחקר של מרכז טאוב, שנערך על ידי פרופ' אלכס וינרב, היקף מקרי המוות בישראל עלה בשנת 2020 בכ-7%, ובהתחשב בצמצום הטבעי שהיה צפוי בתמותה, הרי שלמעשה חלה עלייה של כ-10%.

בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?

לפי המחקר, ישראל הצליחה יחסית להגן על האוכלוסייה המבוגרת שלה.

במחקר נכתב עוד, כי שיעורי ההידבקות והתמותה הגבוהים בקרב החברה החרדית והחברה הערבית הביאו לעלייה משמעותית יותר של תמותה עודפת באוכלוסיות אלו - ולירידה חדה יותר בתוחלת החיים שלהן.

במחקר נכתב עוד, כי הנתונים הקיימים לא מאפשרים לאמוד במדויק את ההשפעה לפי קבוצות אוכלוסייה במשך כל השנה, אולם עולה מהם כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקורונה בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע חודש אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב חרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית.

עוד עולה מהמחקר, כי מסוף יולי עד אוקטובר עלתה התמותה לרמה שלא נצפתה בעונה זו מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. מדובר בעלייה משמעותית אך נמוכה מאשר מדינות אחרות (למשל 18% בארה"ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים מישראל גם לפני מגפת הקורונה).

המחקר מראה, כי לאורך החודשיים הראשונים של השנה, שבהם טרם התגלו מקרי תחלואה בקורונה בישראל, היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר אי פעם, עם ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017–2019.

השפעת הקורונה החלה להיות מורגשת מסוף חודש מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר.

בין "גלי" התחלואה חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2019-2017.

בסך הכל, שיעור התמותה העודפת בישראל התגלה כנמוך מהצפוי לפי דפוסי ההידבקות של הישראלים בנגיף הקורונה. משמעות הנתונים היתה ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים בלידה וירידה של כמעט שלושה חודשים בתוחלת החיים בגיל 65.

"יש לזכור כי גם מגפת השפעת בשנת 2015 הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה ביותר משלושה חודשים, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות", הסביר פרופ' וינרב. "ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים ב-2020 בגלל הקורונה היא ירידה מתונה יחסית".

מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה, כי בין השנים 2009-2005 ל-2017-2013 תוחלת החיים בישראל עלתה ב-1.8 שנים.

עוד עולה מהנתונים, כי תוחלת החיים אצל יהודים ואחרים היתה גבוהה יותר מזו של הערבים. שכן, בעוד שתוחלת החיים של יהודים עמדה על 83.1 שנים (84.9 לנשים ו-81.1 לגברים), אצל הערבים תוחלת החיים עמדה על 79.5 שנים (81.4 לנשים ו-77.4 לגברים).

מבין הערים הגדולות בישראל, בהן מתגוררים למעלה מ-100 אלף תושבים, תושבי רמת גן נהנים מתוחלת החיים הגבוהה ביותר - 84.6 שנים. תוחלת החיים בת ים, לעומת זאת,  היא הנמוכה ביותר - 81 שנים, פער של 3.6 שנים.

מבין 18 הערים בישראל שבהן מתגוררים בין 50 אלף ל-99,999 תושבים, במודיעין עילית תוחלת החיים הגבוהה ביותר - 87.6 שנים. באום אל פאחם תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר - 79 שנים, פער של 8.6 שנים.

אגב, שלוש מתוך ארבע הערים עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות - אום אל פחם, לוד ורמלה.

מפילוח הנתונים עולה עוד, כי הפער בין המחוז עם תוחלת הגבוהה ביותר - אזור יהודה ושומרון עם 84.1 שנים, לבין המחוז עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר  - תל אביב עם  81.1 שנים,  עמד על 2.9 שנים.

עוד עולה מדו"ח כי ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך סך התמותה ביישוב, התמותה ממחלות לב, תמותת תינוקות, הימצאות סוכרת ושיעור שחרורים מאשפוז נמוכים יותר.

עוד עלה בדוח, כי  נמצאו פערים בין היישובים הערביים ליישובים היהודיים במגוון מדדים: ביישובים הערבים שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות לב, שיעורי אשפוז כללי, שיעורי סוכרת ועודף משקל או השמנה בכיתה ז'.

ביישובים יהודיים ישנם שיעורים גבוהים של תמותה מסרטן.

שכונת בורו פארק החרדית מובילה את ברוקלין בתוחלת החיים מכלל השכונות ברובע. כך דיווחה השבוע מחלקת הבריאות של ניו יורק.

לפי הדו"ח, שפורסם בערוץ 7,  בבורו פארק יש את המספר הגבוה ביותר של לידות, ובמקביל את האחוז הנמוך ביותר של מקרי מוות מוקדמים.

על פי הנתונים שהציגה מחלקת הבריאות של התפוח הגדול, לתושבי בורו פארק יש תוחלת חיים של 84.6 שנים - נתון שהוא גבוה מכל שכונה אחרת בברוקלין.

לפי הנתונים, תוחלת החיים של תושבי שכונת ויליאמסבורג - מעוזם של חסידי סאטמר - היא קצת יותר מ־82 שנים.

לפי הדו"ח, תוחלת החיים הכוללת של 8,622,698 תושבי ניו יורק היא 81 שנים ו־10 שבועות, כשמחלת הסרטן והתקפי לב הם הגורמים השכיחים ביותר למוות.

מנתוני דו"ח שפרסם היום (ראשון) ארגון ה-OECD - המציג את נתוני הבריאות של 34 המדינות החברות בו, ביניהן ישראל - עולה תמונה מדאיגה של מערכת הבריאות הישראלית, ובעיקר של הקצאת הכספים עבורה: מחסור בהוצאה הציבורית, עודף בהוצאה הפרטית.

הנתונים, המתייחסים לשנת 2015, מלמדים שההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא מהנמוכות מהמדינות בארגון, כשמעליה מדינות כמו צ'ילה וסלובניה, והיא ממוקמת 11 מקומות מתחתית הרשימה.

בעוד הממוצע בקרב המדינות המפותחות ההשקעה בבריאות עומדת על 8.9% מהתל"ג, בישראל המדינה משקיעה רק 7.4% מהתוצר הגולמי. בראש הרשימה נמצאת ארה"ב (16.9%), שוויץ (12.1%) וגרמניה (11.2%). בתחתית נמצאת מקסיקו (5.9%), לטביה (5.8%) וטורקיה (4.1%).

ההוצאה הפרטית על בריאות, לעומת זאת, היא מהגבוהות ב-OECD - מקום שישי מתחתית הרשימה.

שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות: בעוד הממוצע בקרב המדינות המפותחות עומד על 3.7 מיטות לאלף איש, בישראל השיעור עומד על 2.3 בלבד. בראש הטבלה נמצאות יפן (7.9), קוריאה (7.3) וגרמניה (6.1). בתחתית הרשימה נמצאות מקסיקו (1.5), צ'ילה (2) וקנדה (2).

ישראל נמצאת גם במקומות האחרונים בשיעור מכשירי MRI ו-CT למיליון תושבים: ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף עם 4.2 מכשירי MRI, כאשר הממוצע עומד על 15.5 מכשירים, ובמקום הרביעי מהסוף בשיעור מכשירי CT שעומד על 9.9 למיליון איש בלבד, לעומת ממוצע של 25 מכשירים למיליון איש במדינות הארגון.

אחת הנקודות הבולטות לחיוב עבור ישראל בדו"ח היא תוחלת החיים העומדת על 82.1 לעומת 80.5 בממוצע בקרב המדינות המפותחות. לפי הדו"ח, גברים ישראלים חיים בממוצע 80.1 שנים, כשנתיים מעל ממוצע של 77.9 ב-OECD. בקרב נשים ישראליות הממוצע עומד על 84.1, לעומת ממוצע של 83.1 ב-OECD.

המדינות עם תוחלת החיים הגבוה ביותר הן יפן (83.9), שוויץ (83) וספרד (83). המדינות עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן הונגריה (75.7), מקסיקו (75) ולטביה (74.6).

שיעור העישון בישראל נמצא לאחרונה בעליה. בדו"ח עדכני ל-2016 נמצא כי הוא עומד על 22.5 אחוז. המדינות בהן שיעור העישון הוא הגבוה ביותר הן: טורקיה (27.3%), יוון (27.3%) והונגריה (25.8%). בתחתית הרשימה: שבדיה (11.2%), איסלנד (10.2%) ומקסיקו (7.6%).

עם זאת, בצריכת אלכוהול ישראל נמצאת בתחתית הרשימה: הממוצע של שתיית אלכוהול עומד על 2.6 ליטר לשנה לעומת 8.9 ליטרים בקרב המדינות המפותחות. המדינות בהן נוהגים הכי הרבה לשתות אלכוהול הן: בלגיה (12.6), אוסטריה (12.3) וצרפת (12.1). בתחתית הרשימה מלבד ישראל נמצאות גם מקסיקו (5.2) וטורקיה (1.4).