בעולם היהודי, לצוואה נודעת חשיבות רבה, הן ככלי להסדרת ענייני רכוש והן כאמצעי להנחלת ערכים ומסרים לדורות הבאים. צוואותיהם של רבנים ואדמו"רים בולטות במיוחד, שכן הן משלבות בין ההיבט המשפטי-הלכתי לבין ההיבט הרוחני-ערכי.
צוואות אלו משמשות לא רק כחלוקת רכוש, אלא גם כתיעוד אישי-רוחני, המעביר מסרים חשובים לממשיכי דרכם ולציבור הרחב. הן מהוות מסמך משפטי מחייב, אך גם כלי להנחלת מורשת רוחנית וערכית.
צוואותיהם של גדולי ישראל – דוגמאות בולטות
לאורך הדורות, גדולי ישראל הותירו אחריהם צוואות המשקפות את עולמם הרוחני והערכי. צוואות אלו מהוות מקור השראה ומדריך לחיים עבור רבים.
אחת הדוגמאות הבולטות היא צוואת הגאון מווילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן, המדגישה את חשיבות לימוד התורה ויראת השמיים. בצוואתו, הוא מפציר בצאצאיו להקדיש את חייהם ללימוד מעמיק של התורה ולשמירה קפדנית על מצוותיה.
צוואה ידועה נוספת היא צוואת ה"חפץ חיים", רבי ישראל מאיר הכהן, שעיקרה הדרכה על שמירת הלשון ומידות טובות. ה"חפץ חיים" שם דגש על הזהירות מלשון הרע ועל חשיבות הדיבור הנקי והחיובי. הוא קורא לצאצאיו ולתלמידיו לנהוג בסובלנות, בסבלנות ובאהבת חינם כלפי הזולת.
צוואתו של הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, מפורסמת בברכותיה לצאצאיו ולציבור הרחב. הבבא סאלי מעודד אמונה וביטחון בה', ומבקש מהדורות הבאים לשמור על אחדות ישראל ולפעול למען עם ישראל ותורתו.
צוואת הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, עוסקת בהנהגת חסידות חב"ד ובהפצת היהדות בעולם. הרבי מדגיש את הצורך להגיע לכל יהודי באשר הוא ולקרבו לתורה ולמצוות. הוא קורא לחסידיו להמשיך במרץ את פעילות השליחות שלו ולפעול לקירוב הגאולה.
צוואותיהם של אדמו"רים חסידיים נוספים, כמו האדמו"ר מגור והאדמו"ר מבעלז, השפיעו רבות על חצרותיהם ועל קהילותיהם. צוואות אלו עסקו לרוב בהמשך דרכה של החסידות, בחיזוק מוסדות החינוך ובעזרה לנזקקים. הן שימשו כמצפן רוחני עבור החסידים, והנחו אותם כיצד לנהוג בעניינים שונים.
המשמעות המשפטית של צוואות רבנים ואדמו"רים
לצוואותיהם של רבנים ואדמו"רים יש משמעות כפולה: הן בעלות תוקף הלכתי ומוסרי, והן עשויות להיות בעלות תוקף משפטי. עם זאת, השאלה האם צוואה רבנית מחייבת מבחינה משפטית תלויה בנסיבות הספציפיות ובדין המדינה.
במקרים רבים, צוואות רבניות נתפסות כמחייבות מבחינה מוסרית, גם אם אינן עומדות בתנאים הפורמליים של דיני הירושה. קהילות רבות רואות בצוואת הרב או האדמו"ר מעין "פסק דין" שיש לכבדו ולמלאו.
עם זאת, היו מקרים של מחלוקות משפטיות סביב ירושות של רבנים ואדמו"רים. במקרים אלו, בתי המשפט נדרשו להכריע האם הצוואה תקפה מבחינה משפטית, וכיצד יש לחלק את העיזבון. לעיתים, בתי המשפט הכירו בתוקף הצוואה, תוך התחשבות בדעתם של מומחים לדיני ירושה ושל רבנים. במקרים אחרים, בתי המשפט פסלו את הצוואה, אם נמצאו בה פגמים מהותיים או אם היא סותרת את דיני הירושה.
לצוואות רבניות יכולה להיות השפעה משמעותית על מוסדות תורניים וקהילות. לעיתים, הרב מצווה בצוואתו כיצד יש לנהל את המוסדות, מי יירש אותו בתפקיד, וכיצד יש לחלק את כספי הצדקה. צוואות אלו יכולות להבטיח את המשך קיומם של המוסדות ואת המשך פעילותם החשובה.
לקחים והשראה מהצוואות לדורנו
צוואותיהם של גדולי ישראל טומנות בחובן לקחים חשובים והשראה רבה עבור הדורות הבאים. ניתן ליישם את הערכים שהונחלו בצוואות אלו בחיי היומיום, הן במישור האישי והן במישור הציבורי.
אחת הדרכים להחיל את הערכים הללו היא באמצעות לימוד מעמיק של הצוואות וניתוח המסרים העולים מהן. יש להתייחס לצוואות הרבניות כמדריך לחיים אישיים וציבוריים, תוך התאמתן למציאות המשתנה. לדוגמה, ניתן ללמוד מה"חפץ חיים" על חשיבות שמירת הלשון ועל הזהירות מלשון הרע, וליישם זאת ביחסים בין אישיים ובשיח הציבורי.
אפשרות נוספת היא לשלב צוואות אישיות עם ערכים משפחתיים וקהילתיים. כל אדם יכול לכתוב צוואה אישית, שבה הוא מנחיל את ערכיו, את אמונותיו ואת חלומותיו לדורות הבאים. צוואה כזו יכולה לשמש ככלי להעברת מורשת משפחתית וקהילתית, ולהבטיח שהערכים החשובים ימשיכו להתקיים גם לאחר לכתו של האדם.
יתרה מכך, ניתן להשתמש בצוואות ככלי לחינוך הדור הצעיר. ניתן ללמד את הילדים והנכדים על צוואותיהם של גדולי ישראל, ולעודד אותם לדון בערכים העולים מהן. ניתן גם לבקש מהם לכתוב צוואות אישיות, שבהן הם מביעים את מחשבותיהם ואת רצונותיהם לעתיד.
בנוסף, ארגונים ומוסדות יכולים להשתמש בצוואות ככלי לגיוס תרומות ולהנצחת זכרם של תורמים. ניתן לבקש מתורמים לכתוב צוואות שבהן הם מצווים חלק מרכושם לטובת הארגון או המוסד. צוואות אלו יכולות להבטיח את המשך פעילותם של הארגונים והמוסדות, ולאפשר להם להמשיך ולשרת את הציבור.
סיכום
צוואותיהם של גדולי ישראל מהוות נדבך חשוב במורשת הרוחנית והערכית של העם היהודי. הן משמשות ככלי להנחלת מסרים חשובים לדורות הבאים, ומספקות השראה ולקחים לחיים.
תכנון צוואה הוא בעל חשיבות רבה, לא רק עבור רבנים ואדמו"רים, אלא גם עבור הציבור הרחב. צוואה מאפשרת לאדם להסדיר את ענייני רכושו, להביע את רצונותיו האחרונים, ולהנחיל את ערכיו למשפחתו ולקהילתו.
ניתן ללמוד רבות מהדוגמאות של גדולי ישראל, ולשלב מסרים חשובים בצוואות פרטיות. חשוב לזכור כי צוואה אינה רק מסמך משפטי, אלא גם כלי להעברת מורשת רוחנית וערכית. על ידי כתיבת צוואה מחושבת ומעמיקה, יכול אדם להבטיח שהערכים החשובים לו ימשיכו להתקיים גם לאחר לכתו. צוואה כזו יכולה לשמש כמצפן עבור הדורות הבאים, ולהנחות אותם בדרכם בחיים.
אחרי שתיקה של שנתיים: ביום חמישי האחרון הוגשה לרשם הירושות התנגדות התנגדות רשמית של הרבנית שרה פרידמן, אשת האדמו”ר מסאדיגורה בעל ה’עטרת ישראל’ זצ”ל, למסמכים שהוצגו כצוואתו, שמאשררת את מעמדו של בנה הצעיר כיורש של בעלה האדמו"ר.
כפי שחשף הבוקר (שני) אבישי גרינצייג ב'גלובס', הרבנית טוענת כי המסמכים-צוואות שפורסמו לא משקפות את רצונו של בעלה האדמו"ר זצ"ל לגבי המשך השושלת.
ההתנגדות מבוססת על טיעונים מהותיים, על עיוות רצונו של הרבי זצ"ל כפי שבני המשפחה מכירים אותו, ועל מניפולציות קשות שבוצעו בידי בעלי אינטרס, וגם על טיעונים פרוצדורליים משפטיים - פגמים קשים שנפלו בצוואה.
האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל נפטר לפני קצת יותר משנתיים בגיל 64, אחרי 3 שנים בהן היה חולה מאד במחלת סרטן הלבלב. אחרי פטירתו, הקהילה התפצלה לשלוש חצרות - בירושלים, בני ברק ולונדון, כאשר הבן הצעיר, האדמו"ר מבני ברק וחצרו, מציגים מסמכים כ'צוואה', שלפיה הוא אמור להיות האדמו"ר היחיד.
מנגד, בני המשפחה התכחשו לצוואות אלו, אך שמרו על שתיקה מוחלטת, ולא פרסמו דבר אודות גרסתם למסמכים.
לפני כשנה וחצי, האדמו"ר מסדיגורה בני ברק הגיש בקשה פורמלית לאישור אותן צוואות בבית הדין הרבני בפתח תקוה, אך בית הדין קיבל את התנגדות הרבנית וסגר את התיק.
משנסגר התיק, הגישו עסקני החצר בבני ברק את הבקשה מחדש באמצעות עמותת 'כנסת מרדכי סאדיגורה', והפעם אצל רשם הירושות. לאור הגשת הבקשה, הרשם נתן לבני משפחה להגיב עד יום חמישי האחרון.
עד היום, בני המשפחה לא פרסמו ולא אמרו דבר בנושא באופן פומבי, כדי לשמור על כבודו ופרטיותו של האדמו"ר, אך לא נותרה ברירה משפטית והם הוצרכו להגיב. התגובה חושפת פרטים רבים ומפתיעים.
גולת הכותרת בנימוקי ההתנגדות היא מעורבותו הבולטת של הבן הצעיר, האדמו"ר מבני ברק, באמצעות מקורביו. למעשה, נטען בהתנגדות שהוגשה, כי מדובר ב"הפיכה שלטונית" בחצר, שהיא מתוכננת ומחושבת על ידי מי שפעל בעצמו להיות יורש, תוך ניצול מצבו הקשה של האדמו"ר זצ"ל.
בבקשת ההתנגדות מפורטים הנימוקים המהותיים: "בעת מחלתו של האדמו"ר, ובפרט בשנה האחרונה לחייו, נעשו מהלכים על ידי מי ששימשו כמשמשי האדמו"ר, לשינוי הנוהג המקובל בחצרות החסידות, ולפיו הבן הגדול ממשיך וממלא את מקומו של האב בהנהגת החסידות, ולמצער ממונים הבנים כולם כממלאי מקום, כל אחד בעירו ובמקומו.
"כך גייסו את מי שהאדמו"ר היה תלוי בהם, ושימשו אותו בעת שהותו בארץ לביקור, בעת שהיה מטופל בטיפולים קשים ביותר במחלתו הנוראה, את בנו החמישי והצעיר הרב יצחק יהושע העשיל, מתוך מטרה להכתירו כממלא מקומו, תוך דחיקת רגלי אחיו הגדולים ממנו בעשרים שנה, אשר בנו את מוסדות החסידות ופיתחו אותה לתפארת.
"ה'צוואה' כביכול אשר הוגשה לאישור, על ידי מי שאינו מוגדר כזוכה על פיה, הינה חלק מאותם מהלכים נפסדים אשר בוצעו, על ידי הבן החמישי הרב יצחק יהושע, ובעזרת משמשיו של האדמו"ר המנוח שהיה חולה אנוש, זאת תוך איומים כי באם לא יאות האדמו"ר המנוח זצ"ל לשתף איתם פעולה, הם יגרמו לכך שהחסידות תפורק והם לא יקבלו את מרותו של אף בן אחר מלבד מי שחבר להם הרב יצחק יהושע העשיל ותוך ניצול חולשתו הפיזית של האדמו"ר זצ"ל כתוצאה ממחלתו הקשה.
עוד מפורט, "כי המסמכים שהוגשו לקיום הם מסמכים, שאינם בגדר צוואה, ואינם מבטאים את רצונו של האדמו"ר זצ"ל, אלא מסמכים שקבוצת גורמים מעוניינים, עשו יד אחת כדי לנצל חולשתו של האדמו"ר שהיה חולה במחלה קשה, בשלבים מתקדמים, וממש בעת שטופל בטיפולים קשים ונזקק לתרופות חזקות מאד כנגד כאבים, פעלו בציניות ואף באכזריות כדי לערוך מסמכים שכביכול יקנו להם שליטה בחסידות לעתיד לבוא. אותם מסמכים לא מבטאים את רצונו של האדמו"ר המנוח זצ"ל, אלא את רצונם של אותם גורמים מעוניינים, שהציגו עצמם כמקורבים, לאחוז בשליטה בחסידות בפועל. הכל, תוך שיתוף פעולה שרקמו עם הבן החמישי הרב יצחק יהושע העשיל".
עוד נטען, כי "האדמו"ר המנוח זצ"ל טופל במאסה קריטית של חמש תרופות ותכשירים שונים שהשפיעו על מצבו התודעתי וההכרתי, ואשר להשפעתם על היכולת להתנגד ללחצים שהופעלו עליו, יש משמעות כבדת משקל".
התכשירים בהם טופל האדמו"ר מפורטים וכוללים התרופה אבסטרל - אופיואיד בשחרור מיידי, מדבקת פנטניל, שגם היא אופיואיד בשחרור מושהה. כלומר היה מדובר בהשפעה כפולה של אופיואידים וטיפול שנועד להקל על כאבים אונקולוגיים קשים. תכשיר נוסף Subsys spray שהובא מארה"ב (פנטניל בשחרור מידי ובמינון גבוה) כארבע פעמים ביום, וכן בתרופה פריקוסט, נגד כאבים (סוג אחר של אופיואיד). ובנוסף, בשמן קנאביס במינון משמעותי, וכן בעוגיות קנאביס שהוכנו בארה"ב וגם הובאו עבורו לישראל ואוחסנו במקפיא.
היעדר נוכחות רופא במעמד צוואה של אדם במצב רפואי קשה מעלה תהיות קשות "הימנעות כל אותם גורמים שערבבו ולשו את הצוואה הנטענת, מלערוך בדיקת רופא לאדמו"ר במועד הרלוונטי, מעלה חשש כבד כי לא בכדי חששו הנ"ל כי גורם אובייקטיבי ישוחח עימו ויעמוד על מצבו, שאחרת אין הסבר אחרת להתנהלות".
עוד נטען בהתנגדות כי הצוואה בטלה בגלל מעורבותו של האדמו"ר מבני ברק בעריכתה, בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה, הקובע: "הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה".
בעקבות זאת, הרבנית שמיוצגת על ידי עו"ד רון דרור, טוענת כי "בהתאם, לא זכאי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן לדבר, על פי המסמכים שהוגשו לקיום, הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן היה שותף פעיל במזימה ובהפעלת הלחצים על האדמו"ר זצ"ל", וכי עסקנים "פעלו בשליחותו וברשותו, בבחינת שותפים ומעוולים במשותף ובצוותא, באופן שמתקיים בו האמור ביחס לעריכת הצוואה ולקיחת חלק בעריכתה. קיימות הקלטות וראיות אחרות המעידות על כך".
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
האם חסידים ועסקנים בחב"ד מתערבים במחלוקת הקורעת את חצר סאדיגורה?
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
הרב שייע דייטש, איש אמונו של רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר, שיגר היום לכלי התקשורת בישראל "קטעי וידיאו מביקור כ"ק האדמו"ר מסאדיגורה - ירושלים שליט"א אצל כבוד הרב הראשי לרוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א בחודש אדר ראשון ה'תשע"א.
"הביקור נערך בשליחותו של אביו כבו"ק האדמו"ר מסאדיגורה בעל ה'אבירי ים' זצ"ל שנלב"ע בשבוע שעבר".
[vimeo url="https://vimeo.com/449331243" width="600" height="400" responsive="yes" autoplay="no"]
לעומתו, סופר עיתון 'כפר חב"ד', מנדי ברונפמן, כתב בדף הפייסבוק שלו: "פרשת חילולה הגלוי (והמחוצף) של צוואת האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל הביאה אותי למחשבות נוגות: עד כמה תאוות ממון ובקשת שררה מסוגלת להביא אנשים שמכנים אותם 'הרב הצדיק', 'הרב הגאון' ו'הרב הדיין' - לידי רשעות, גזל ועבירה בזדון וברשות הרבים!
"ומה דינם של פוסקים המגבים מהלך שכזה? כיצד ניתן לפנות אליהם בשאלות קטנות ועל אחת כמה וכמה בשאלות שחיים תלויים בהם? עצב ליבי".
העורך הראשי של העיתון, אהרן דב הלפרין, הגיב לו: "רק לאחרונה למדנו בתורה 'ודרשת וחקרת ושאלת היטב'. לעניות דעתי - רק אחרי ששומעים היטב את הצדדים, את הדיונים, את ההתלבטות שהביאה להכרעה, ניתן לקבוע עמדה".
גם מוקדי נייעס בחב"ד הדהדו את הבחישה במחלוקת.
גורם בכיר בחב"ד אמר לחרדים 10 על ההודעה שיצאה מלשכתו של הגר"ב לאזאר: "לחב"ד אסור להתערב בפרשה. במיוחד כשהרוחות כל כך סוערות בסאדיגורה ורוב החסידים מאד לא יאהבו את ההזדרזות שלנו 'להכתיר' את הבן הבכור".
עוד בנושא:
הרבנית והדיינים החליטו: שלושה בנים ימונו לאדמו”רי סאדיגורה
‘ברכותיו תפעלנה ישועות’: הצוואה המלאה של הרבי מסאדיגורה
ה’ממשיך’ מסאדיגורה חזר מהציון וחסידים שרו: ‘אור זרוע לצדיק’
כפי שדווח בחרדים 10, לאחר שהצוואה הציבורית של האדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל, שלא הוקראה במסע הלוויה כמקובל ולא בעצרת ההתעוררות שהתקיימה בתום ה’שבעה’ נחשפה, ולאחר יותר משבוע של טלטלה ומתחים במשפחת האדמו”ר – חלה אתמול התפתחות דרמטית.
בעוד שהאדמו”ר זצ”ל הכתיר רק את בנו הצעיר, הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן “שיהא לאחר אריכות ימי ושנותי ממלא מקומי, שישב על כסאי, כממשיך האדמו”רות ‘אדמו”ר-מסאדיגורה'” - פרסמו הדיינים הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, הגאון רבי נפתלי נוסבוים והגאון רבי מאיר הייזלר מכתב חדש, הקובע חלוקת תארים מוסכמת על ידי כל בני המשפחה.
הדיין הגאון רבי אשר וייס, גאב”ד ‘דרכי הוראה’, חתם גם הוא על ההחלטה וכתב: “הנני מצטרף לדברי הגאונים שליט”א”.
הרבנית האלמנה שרה פרידמן, אשת האדמו”ר זצ”ל, פרסמה אף היא מכתב בו כתבה: "לפי פסק הרבנים הנ”ל ובהסכמת כל בניי שליט”א וכפי שברור לי ללא ספק שרצון קודשו של כבוד קדושת מרן אדמו”ר זיע”א היה שלעת כזאת יתמנו כממשיכי דרכו של מרן אדמו”ר זיע”יא כדלהלן:
הרה”צ רבי מרדכי שלום יוסף שליט”א יכהן ככבוד קדושת האדמו”ר מסאדיגורה ירושלים, הרה”צ רבי אהרן דב בער שליט”א יכהן ככבוד קדושת אדמו”ר מסאדיגורה לונדון, והרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל יכהן ככבוד קדושת האדמו”ר מסאדיגורה בני ברק”.
לאחר שהצוואה הציבורית של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל, שלא הוקראה במסע הלוויה כמקובל ולא בעצרת ההתעוררות שהתקיימה בתום ה'שבעה' נחשפה, ולאחר יותר משבוע של טלטלה ומתחים במשפחת האדמו"ר - חלה היום (שלישי) התפתחות דרמטית.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
בעוד שהאדמו"ר זצ"ל הכתיר רק את בנו הצעיר, הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן "שיהא לאחר אריכות ימי ושנותי ממלא מקומי, שישב על כסאי, כממשיך האדמו"רות 'אדמו"ר-מסאדיגורה'" - מפרסמים הדיינים הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, הגאון רבי נפתלי נוסבוים והגאון רבי מאיר הייזלר מכתב חדש, הקובע חלוקת תארים מוסכמת על ידי כל בני המשפחה.
הדיין הגאון רבי אשר וייס, גאב"ד 'דרכי הוראה', חתם גם הוא על ההחלטה וכתב: "הנני מצטרף לדברי הגאונים שליט"א".
הרבנית האלמנה שרה פרידמן, אשת האדמו"ר זצ"ל, מפרסמת אף היא מכתב בו היא כותבת כי "לפי פסק הרבנים הנ"ל ובהסכמת כל בניי שליט"א וכפי שברור לי ללא ספק שרצון קודשו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר זיע"א היה שלעת כזאת יתמנו כממשיכי דרכו של מרן אדמו"ר זיע"יא כדלהלן:
הרה"צ רבי מרדכי שלום יוסף שליט"א יכהן ככבוד קדושת האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים, הרה"צ רבי אהרן דב בער שליט"א יכהן ככבוד קדושת אדמו"ר מסאדיגורה לונדון, והרה"צ רבי יצחק יהושע העשיל יכהן ככבוד קדושת האדמו"ר מסאדיגורה בני ברק".
גם כל הבנים והחתנים חתמו על מכתב, בו הם כותבים כי כל מה שנעשה אחרי פטירת הרבי זצ"ל הכל נעשה בהסכמה יחד.
כפי שדווח בחרדים 10, הצוואה שהותיר האדמו"ר זצ"ל נכתבה ונחתמה בי"ז טבת תש״פ.
היא כוללת 9 סעיפים בהם התייחסות מפורטת ל'ממשיך' הבן הצעיר, הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן - "שיעמוד בראש כל המוסדות שנושאים את השם רוז'ין-סאדיגורה, והכל יהיה תחת פיקוחו, כולל כל ענייני המינויים".
מי שערכו וחתמו על הצוואה הם שניים מדייני חסידות צאנז - הגאון רבי ישראל ברגר, רבה של שכונת גני גאולה בירושלים, והגאון רבי משה וינגרטן מחשובי דייני צאנז בבני ברק.
כזכור, ששת בניו של האדמו”ר זצ”ל יצאו לאחר העצרת שנערכה ביום שני, עם תום 'השבעה' למעמד ההקפות סביב בניין בית המדרש הגדול, ומשם יצאו לבית החיים בגבעתיים – כדי לעלות על ציון אביהם זצ”ל.
הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן, האדמו"ר מסאדיגורה-בני ברק. צילום: בעריש פילמר
אלא שבחזרה מבית החיים חלה תפנית: החסידים קיבלו את פניו של הבן הצעיר, הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן – מי ששמו מופיע בצוואה כ'ממשיך' – בשירת ‘אור זרוע לצדיק’ ו’אורך ימים’ ונהו אחריו בכניסתו אל בית המדרש.
עוד בנושא:
‘ברכותיו תפעלנה ישועות’: הצוואה המלאה של הרבי מסאדיגורה
ה’ממשיך’ מסאדיגורה חזר מהציון וחסידים שרו: ‘אור זרוע לצדיק’
הצוואה הציבורית של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל, שלא הוקראה במסע הלוויה כמקובל ולא בעצרת ההתעוררות שהתקיימה בתום ה'שבעה' - נחשפת כעת לראשונה.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
הצוואה נכתבה ונחתמה בי"ז טבת תש״פ. היא כוללת 9 סעיפים בהם התייחסות מפורטת ל'ממשיך' הבן הצעיר, הרה”צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן - "שיעמוד בראש כל המוסדות שנושאים את השם רוז'ין-סאדיגורה, והכל יהיה תחת פיקוחו, כולל כל ענייני המינויים".
בנוסף ישנן שתי צוואות פנימיות, כשבאחת מהן יש מינויים לחלק מהבנים בתוך החסידות.
מי שערכו וחתמו על הצוואה הם שניים מדייני חסידות צאנז - הגאון רבי ישראל ברגר, רבה של שכונת גני גאולה בירושלים, והגאון רבי משה וינגרטן מחשובי דייני צאנז בבני ברק.
עותקים של הצוואה נמצאים בין היתר אצל הדיין הגר"י ברגר וכן בביה״ד הרבני.
ה’ממשיך’ מסאדיגורה חזר מהציון וחסידים שרו: ‘אור זרוע לצדיק’
הצוואה מופנית "לכלל אנשי שלומינו וקהלא קדישא חסידי רוזין-סאדיגורה די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחי' הברכה והשלום".
בסעיף ג' כותב הרבי זצ"ל: "תחילה וראש הנני להודות לצאצאי, בני וזוגתם ובנותי ואישיהם ולכל יוצ"ח, על שעמדו על משמרתם ברבות העיתים, ונהגו בי ביותרת הכבוד, להיטיב עמנו אני וביתי הרבנית תליט"א, ולגרום לנו נחת דקדושא, והכרת הטוב מיוחדת אביע לבני הרב מרדכי שלום יוסף פרידמאן ולבני הרב אליהו אליקים געציל פרידמאן הי"ו, על גודל פעלם והשתדלותם בעת שעמדו לימיני בצרתה לי, השי"ת יגמלם בכל הטוב ויתברכו ממעון הברכות בכל הברכות שנתברכו אבותי הק', ויתקיים בהם הבטחת התורה 'למען יאריכון ימיך' מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר".
לאחר שהרבי מודה לחסידים על "שהייתם דבוקים בי ומקושרים איתי", הוא כותב בסעיף ה' בתורה ברורה מי יהיה ה'ממשיך':
"הנני ממנה בזה את בני הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א, שיהא לאחר אריכות ימי ושנותי ממלא מקומי, שישב על כסאי, כממשיך האדמו"רות 'אדמו"ר-מסאדיגורה' ויעמוד בראש אנשי שלומינו חסידי רוז'ין-סאדיגורה וינהיג אותם בכל העניינים כפי שהי' אתי-עמי, אליו יבואו במשאלותיהם והוא יעתיר בעדם לטוב להם, ואני בטוח בזכות אבותי ואבות אבותי הק' שתפילותיו תתקבלנה לרצון וברכותיו תפעלנה ישועות, ועצותיו תהיינה בחכמה בבינה ובדעת, כפי שידעתיו שהוא ראוי להיות איש על העדה, לחלות פני כל ולקבל כל אדם בסבר פנים יפות, עפ"י הדרך שהי' מקובל בבית אבותי ואבות אבותי הק' ובטוחני בעז"ה שימצא חן בעיני אלקים ואדם".
בסעיף ו' מבקש הרבי: "אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו, ואבקש מכל אנ"ש וכן מבני, חתני וכל הנלוים עליהן ויוצ"ח שיחיו, להיות עם בני הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א, לדבוק בו כמו שדבקו באבותי הק' ובי, לסייע בידו ולתמוך בו בכל העניינים למען תמשך השלשלת כפי שהי' מאז, ואכיר טובה לכם על כך כל הימים".
בסעיף ז' מדגיש הרבי זצ"ל: "בני ממלא מקומי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א בתוקף ההנהגה, יעמוד גם בראש כל המוסדות שבכל אתר ואתר, שנושאים את השם 'סאדיגורה' או 'רוזין-סאדיגורה', הן בארץ ישראל והן בחו"ל, ובכללם הת"תים, הישיבות קטנות וגדולות, כוללים, בתי מדרשות ובתי תפילה, הכל יהי' תחת פיקוחו, הנהגתו ומשמרתו, כולל כל ענייני המינויים במוסדות ובישיבות וכו', וזכותו לערוך שינויים כפי הבנתו, ואנ"ש יתיעצו עמו בכל ענין וענין ויקבלו את דעתו והכרעתו".
סעיף מיוחד בצוואה - סעיף ח' - מתייחס למצב בו הרבי לא יוכל לנהל את המוסדות והניהול בפועל יעבור לבן ה'ממשיך' עוד בחיי האב זצ״ל.
בסעיף האחרון מעניק האדמו"ר זצ"ל סמיכה לבנו ׳היורש׳ שיקבל את כח אבותיו, "למען יוכל לשאת את משא העם".
חסידי סאדיגורה התכנסו היום (שני) ב'חצר הקודש' בשיכון ה' בבני ברק כדי להקים את בני האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל מה'שבעה'.
זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם
כנהוג בחצר, החסידים התפללו שחרית ומיד לאחר מכן היה אמור להתקיים מעמד ההקמה מ'השבעה' - ועלייה לציון בבית החיים בגבעתיים.
אלא שהמעמד התעכב, מאחר שכל משפחת האדמו"ר התכנסה בדירת האב זצ"ל, כשעל הפרק המחלוקת שקורעת את המשפחה: האם למנות אדמו"רים נוספים מלבד האח שמונה באופן ברור בצוואה שהותיר האדמו"ר זצ"ל.
הצוואה, שהופקדה אצל הדיין הגאון רבי ישראל ברגר, רבה של שכונת גני גאולה, לא מותירה מקום לספק כי הרבי מבקש שבנו הצעיר, הרה"צ רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן מאנטוורפן - יהיה זה שימונה ל'ממשיך'.
יחיד? רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן. צילום: בעריש פילמר
אלא שעל הצוואה קם ערעור, וחלק מבני המשפחה דורשים כי שני בנים יכהנו כאדמו"רים בירושלים ובלונדון.
לחרדים 10 נודע, כי דיין מפרסם בבני ברק קבע כי אין חובה לקיים את הצוואה וכי ניתן להכתיר גם את האח הבכור.
לעומתו, דיין מפורסם אחר דוגל בקיום מלא של הצוואה שהותיר אחריו האדמו"ר.
הבן הגדול, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. צילום: בעריש פילמר
וכך, לאחר סיום תפילת שחרית, ישבו בני המשפחה בדירת האב זצ"ל במשך מספר שעות, כדי לדון במחלוקת שנפערה במשפחה.
אל החדר נכנסו כל העת גם זקני החסידים, שניסו מצוא מוצא מהסבך אליו נקלעה החצר הקטנה.
אחר הצהרים יצאו האחים לעצרת הכללית עם החסידים בבית המדרש, אולם במקום להכריז בפני החסידים מי ימונה לאדמו"ר ה'ממשיך', לא הוכרז דבר ולא הוקראה הצוואה.
בני האדמו"ר זצ״ל יוצאים לאחר העצרת לבית החיים:
די קינדער פונעם סאדיגור'ער רבי זצ"ל פארלאזן דעם עצרת אויפ'ן וועג צום ציון pic.twitter.com/I3SvryLEZE
— ישיבה נייעס (@YeshivaNayes) August 17, 2020
לאחר העצרת יצאו בני האדמו"ר למעמד ההקפות סביב בניין בית המדרש הגדול, ומשם יצאו לבית החיים בגבעתיים - כדי לעלות על ציון אביהם זצ"ל.
תמונות: בעריש פילמר
[גלריה]
מעשה באישה מצפון הארץ שנפטרה בגיל 43 ממחלה, ובקשתה האחרונה הייתה להיקבר בקבר ישראל, למרות שהיא וילדיה אינם רשומים במשרד הפנים כיהודים.
המסמכים שהיו ברשותה והועברו למחלקת ברור היהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים, לא אפשרו את אישורם, שכן התעודות היו מחודשות ולא מקוריות.
בימים האחרונים הגיעה שיחת טלפון לעדן קאקון במוקד ברור היהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים. קאקון התרגשה מהסיפור וביקשה את כל המסמכים שברשות המשפחה על מנת לנסות ולסייע.
באמצעות תחקיר ומאמצים רבים, הצליחה חברת הנפטרת למסור בין היתר תמונות של בית העלמין היהודי ברוסיה, יחד עם קברי הוריה של האישה.
מברר היהדות של הנהלת בתי הדין הרבניים הרב זלמן לישנסקי ערב את ארגון 'שורשים', המפעיל רשת מסועפת של נציגויות בחו"ל. החוקרים ביצעו בדיקות עומק בארכיונים היהודיים ברוסיה והצליחו להביא הוכחות לכך שהאישה יהודייה בת לשני הורים יהודים.
אלא שכאן היה צורך לאשר את קבורתה בחלקת ישראל מול החברה קדישא של העיר מעלות, מקום מגוריה של הנפטרת.
מוקד ברור היהדות של הנהלת בתי הדין הרבניים המשיך את פעילותו מול הרשויות ואנשי החברה קדישא, עד שבסופו של דבר התקבל האישור לקבור את הנפטרת בקבר ישראל כדן וכדין.
הלווייתה תערך היום בשעה 14:00 בצהריים והיא תובא לקבורה בקבר ישראל, כפי שביקשה לפני מותה.
יש לציין כי באמצעות ברור היהדות שני ילדיה של האישה שהיו רשומים כלא יהודיים יוכרו כיהודים ויוכלו להינשא כדת משה וישראל.
אלן ניימן היה עובד סוציאלי עניו וצנוע.
את בגדיו קנה בחנויות פשוטות – בעיקר באמצעות שוברי הנחה – וגם לטיולים היה יוצא בעיקר במסגרת העבודה.
אלא שאז הלך ניימן בדרך כל הארץ וכשמקורביו פתחו את צוואתו נדהמו לגלות כי האיש חסך לא פחות מ-11 מיליון דולרים.
את כל הכסף הזה הוריש ניימן, שמוצאו כפי הנראה יהודי, לצדקה.
בין הארגונים שזכו בכסף הרב: מרכז לרכיבה טיפולים, מרפאה לילדים, ארגון בשם 'בית העץ' התומך בילדי אומנה, ועוד. ארגון זה אגב, זכה ב-900 אלף דולרים מכספי הירושה.
"התרומה הממוצעת אצלנו עומדת על כמה מאות דולרים", אמרה גסיקה רוס מנהלת ארגון 'בית העץ' לרשת BBC, "כך שנדהמנו לקבל את הסכום הזה. בפרט התרגשנו כששמענו שהוא חי כל חייו בצמצום כדי לתרום לאחרים".
ואמנם חברתו של ניימן סיפרה, כי זמן קצר קודם מותו אמר לה כי הוא חסך כסף כדי לתרום אותו לארגוני הצדקה, אלא שהיא לא ידעה שמדובר בסכומים כה גבוהים.
כמעט שבועיים חלפו מאז הסתלק מאיתנו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
לקראת עצרת המספד המרכזית שנערכה ככלות ימי 'השבעה' בישיבתו 'ארחות תורה', פורסמו בחרדים 10 נקודות מתוך צוואתו. הציפייה הייתה שבמהלך המעמד יוקראו קטעים ויתבהר הסדר באשר לרצונו האמיתי בכל הנוגע להנהגת הציבור, להנהגת ישיבותיו הפזורות ברחבי הארץ בכלל, וישיבתו 'ארחות תורה' בפרט.
זה לא קרה. מי שעקבו בשקיקה אחר כל מילה שנאמרה במעמד - כ-100 אלף איש על פי הערכת המארגנים - לא שמעו מילים ברורות.
אז ננסה לעשות קצת סדר.
•
מדובר בשתי צוואות, שתיהן בכתב.
הראשונה נכתבה לפני כעשור והוטמנה על ידי מרן ראש הישיבה זצ"ל בסטנדר שבביתו. באחד מהאשפוזים שלו בבית רפואה, נטל אחד מבני הבית את הצוואה ושמר אותה בידו. מששב הגראי"ל זצ"ל לביתו, גילה שהצוואה נלקחה.
כעבור שנים החליט לערוך צוואה חדשה. הגראי"ל מסר עותק שהיה שמור בידו במקום אחר, לידי חתנו הגאון רבי דב שפירא, תוך הדגשה כי בדעתו בעתיד לכתוב צוואה נוספת. תוכן דבריו של מרן ראש הישיבה זצ"ל היה אז: אם אחרי המאה ועשרים, יציגו את הצוואה - תראה שבידך עותק מהצוואה הזו, וכי נתתי אותו בידך ואמרתי שהוא מבוטל, היות שיש חדשה מתאריך מאוחר יותר.
בצוואה הזו נאמר, כשפי שפורסם בחרדים 10, כי בראשות ישיבת 'ארחות תורה' יעמדו ארבעת ראשי הישיבה המכהנים כיום - הגאון רבי איתמר גרבוז, חתנו של מרן הגרי"ג אדלשטיין; הגאון רבי ברוך דב דיסקין, הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, בנו של מרן הגרי"ג אדלשטיין; והגאון רבי יחיאל קלרמן - בסבב של עשר שנים כל אחד מהם.
באיזה סדר? בעדות שהגיעה לידי חרדים 10 נאמר מהו הסדר, אך מאחר והצוואה לא תתקיים הלכה למעשה, כי אם זו שנמסרה מאוחר יותר, נמנענו מלפרט את הסדר.
•
שנים חלפו.
בשלב מסוים נמלך הגראי"ל זצ"ל בדעתו והחליט כי בנו, הגאון רבי שרגא שטיינמן, ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים וחתנו של הגר"ח קנייבסקי, ימונה לנשיא רשת הישיבות. הרשת כוללת את הישיבה המרכזית 'ארחות תורה' בבני ברק, 'רינה של תורה' בכרמיאל, 'תורה בתפארתה' באלעד ו'נר זרח' במושב עוצם שבדרום. זו הצוואה המעודכנת שהפקיד, כמו גם עותק מהקודמת, בידיו של חתנו הגר"ד שפירא.
לפי צוואה זו, ראשי הישיבה ימשיכו לכהן ארבעתם יחד, עם סבבי מסירת השיעורים הנהוגים ביניהם מימים ימימה גם כיום.
ביום שני שעבר, בשעה 17:30, נערכה ישיבה של כל צוות הישיבה. באותה עת טרם ידעו כי ישנה צוואה מעודכנת. מי שהחזיק בידיו את הצוואה הראשונה הציג אותה בפניהם.
השאלה שעמדה על הפרק הייתה: האם מישהו מארבעת ראשי הישיבה מוכן ליטול על עצמו אחריות לעשר שנים, כחלק מהסבב, תוך שהוא נושא לבדו בנטל. אף לא אחד מהארבעה הסכים ליטול את המשא לבדו, וכולם אמרו כי הם רוצים להמשיך עם המצב השורר כיום.
אחרי אותה ישיבת צוות, הניח הרב שפירא, חתנו של הגראי"ל זצ"ל, בפני ראשי הישיבה את הצוואה המעודכנת.
•
למחרת, יום שלישי, נערכה ישיבה בבית מרן הגר"ג אדלשטיין ברחוב ראב"ד, בהשתתפות כל צוות הישיבה. הפעם השתתף גם הגאון רבי שרגא שטינמן כשעל שולחנו של הגר"ג מונחת הצוואה החדשה.
ההגר"ג אדלשטיין שאל את רבי שרגא, מה הוא מתכוון לעשות כעת? האם יהיה ראש ישיבה?
הגר"ש הסתפק עד כמה הוא רוצה להיות מעורב. כפי שכבר דיווחנו בחרדים 10, גם בישיבה בהשתתפות ועד הישיבות הביע את דעתו כי אינו רוצה ליטול על עצמו את תפקיד הנשיא, מה גם ש"אבא מעולם לא הרשה לנו ליהנות ממשרה כלשהי בישיבותיו".
הגר"ג שמע את דעתו, אך התעקש ואמר: "זה מה שכתוב בצוואה, זה מחייב ואתה חייב להיות נשיא לכל דבר ועניין". המילים הללו השפיעו מאוד על הגר"ש שטיינמן, שעדיין שוקל איך בדיוק יבצע את התפקיד.
הלכה למעשה, בפגישת קודקודי הישיבה עם הרב חיים קופמן מוועד הישיבות, הם הביעו את רצונם כי רבי שרגא שטינמן הוא שיחתום על מכתבי הדיחוי לתלמידי הישיבה, שעד כה היה חתום עליהם מרן ראש הישיבה זצ"ל.
במקביל, נראה כי הגאון רבי שרגא שטיינמן יגיע למעמדי פתיחת כל זמן ב'ארחות תורה' וימסור שיעור כללי, כפי שנהג אביו זצ"ל במשך השנים.
גם בעת קבלת תלמידים חדשים לרשת ישיבות 'ארחות תורה' ישתתף הגר"ש שטינמן בכל האסיפות. הגם שהוא עצמו לא יבחן, אבל ישתתף בהכרעה מי יתקבל ומי לא.
•
בתחילת ההספד שנשא הגר"ג אדלשטיין בעצרת המספד - הוא אמר: "רצונו של מרן ראש הישיבה זיע"א היא שבנו רבי שרגא ינחה את דרך ישיבותיו ברוחניות ובגשמיות, וראשי הישיבות כאן יודעים את דעתו והסכימו על זה".
ומה באשר להנהגת הציבור הליטאי? למרות שניתנו סימנים ברורים רצונו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בהמשך ההנהגה מהבחינה הציבורית בידיו של מרן הגר"ג אדלשטיין, הרי שבניגוד לציפיות רבים לא נאמר על כך דבר בעצרת.
אבל סימנים ברורים ניתנו גם ניתנו. כך, למשל, פתח הגר"ד לנדא, ראש ישיבת סלבודקא את הספדו בעצרת במילים: "ברשות מרן ראש הישיבה" - והצביע על מרן הגר"ג אדלשטיין.
לצידו של מרן הגר"ג אדלשטיין יעמוד גם הלאה בראש הציבור הליטאי מרן הגר"ח קנייבסקי, שנמנע מאז ומתמיד מלהיות מעורב בנושאים פוליטיים.
השבוע, כאשר נערכה הישיבה המכריעה על הצוואה בביתו של מרן הגר"ג אדלשטיין, טען אחד מבני ביתו של אחד מגדולי ישראל כי האסיפה צריכה להתקיים בביתם. מי שנכנס לתמונה מכיוון מפתיע היה הגאון רבי דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקא, שיצר קשר טלפוני עם אותו בן-בית וגער בו בחומרה רבה. "עלינו לקיים את רצונו של מרן הרב שטיינמן ואל לך להתערב", אמר.
בשיחה עם אחד הקודקודים שהיה עד לסיפור, הוא עומד על כך כי בהכרעות פוליטיות קרובות, כולל אלו הקשורות לרשויות המקומיות, כולל גם על זהות ראש עיריית בני ברק הבא - מתכוון הגר"ד לנדו להיות מעורב, ולעמוד על כך כי אף לא אחד מ"בני בית", כאלו ואחרים, 'יערבבו' בניגוד לרצון של גדולי ישראל עצמם.
איך סיכם לי את הדברים בכיר ב'דגל התורה'? לכולנו, הדברים ברורים. למי הם עדיין לא ברורים? לעיתונאים ולשאר מיני מערבבים.
קשישה עתירת נכסים וכספים בבנקים ובנדל"ן, הורישה בצוואתה ארבעה דולרים בלבד לאחד מילדיה - ואת כל רכושה לבנה השני.
חברי בית הדין הרבני באריאל - הדיינים הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט - נתבקשו להתמודד עם שתי בקשות סותרות: הבן הזוכה ביקש את קיום הצוואה ככתבה וכלשונה, ואילו אחיו שנושל הגיש התנגדות וביקש לבטל את הצוואה.
הקשישה, מורה וספרנית במקצועה, הייתה מעין 'חובבת צוואות', וכתבה בעבר מספר צוואות שונות, אותן נהגה לעדכן מעת לעת.
בגרסה האחרונה שנכתבה לפני כשנה וחצי, הורישה האישה תמונה מקורית ויקרת ערך של הצייר אבל פן לאחד מנכדיה וכן תכשיטים יקרי ערך של 'שטרן' לבת אחותה.
את כל רכושה היא הורישה לבנה הצעיר, ולבן הגדול ציוותה: ארבעה דולרים בלבד.
על פי הצוואה המפורטת, אחוז אחד מרכושה ישמש להוצאות הקבורה וההנצחה, והיתרה של אותו אחוז לצדקה. יחד עם כתיבת הצוואה המנוחה גם הקנתה לזוכים את חלקם.
הבן שקופח טען כי אחיו הזוכה הוא זה שערך את הצוואה ואדם שנהנה מן הצוואה לא יכול לערוך אותה. הוא ציין, כי האם הייתה בלשנית מומחית לעברית ואשת ספרות ובעלת יכולת כתיבה מעולה. לטענתו, אם היא נזקקה לעזרה בניסוח ובעריכה, הרי זה רק בגלל שעברה אירוע מוחי ושהתה בביתו של האח היורש הזוכה.
על בסיס זה דרש האח שנושל את ביטול הצוואה.
הדיינים חקרו ממושכות את הבנים והגיעו למסקנה כי הצוואה נעשתה בהיות האם בריאה ובדעה צלולה, ואכן משקפת את רצון האם, וזאת מאחר והקשר של האם עם הבן שקופח דעך בשנים האחרונות על רקע משבר ביחסים.
הבן שקופח אישר זאת, אבל טען כי הוא ציפה ואף נאמר לו בעבר, כי אמו תוריש את חלקו בירושה לבנו - הנכד של המנוחה, שהיה מקורב אליה מאוד. הבן הזוכה גם הוא אישר זאת, ואמר כי אכן בצוואה קודמת היא השאירה רכוש לנכד, בן אחיו, אבל לאחר שהנכד עזב את הארץ והדבר קרע את ליבה - החליטה האם להדיר גם אותו.
לאחר בדיקה מעמיקה של העובדות ושל המקורות ההלכתיים, החליטו הדיינים לאשר את תוקף הצוואה, תוך קביעה תקדימית ביחס לפגם של נהנה מצוואה שנטל חלק בעריכת הצוואה.
בית הדין קבע שהפגם נאמר רק במקום בו קיים חשש שעורך הצוואה שינה את דעתו של המוריש. בנדון ריב האחים, על אף הנתק שביניהם, שניהם הסכימו לכך שהצוואה שיקפה במדויק את רצון אמם המנוחה.
הבן שנושל יקבל, אם כן, ארבעה דולרים בלבד. והבן השני יקבל על פי הצוואה והקניין את יתר הכספים והנכסים שהותירה המנוחה, לאחר שהוכח שכך היה רצונה.
לאחר פטירת המנוח ובמקרה בו נערכה צוואה, יש לפנות לרשם לענייני ירושה ולהגיש בקשה לצו קיום צוואה, על מנת שיינתן צו המאשר את חלוקת העיזבון בהתאם לצוואה.
עם הגשת הבקשה, על הרשם לפרסם בעיתונות את דבר הגשת הבקשה, על מנת שכל אדם אשר עלול להתנגד לבקשה, יוכל לפנות אליו בבקשת התנגדות מתאימה.
מה ניתן לעשות באם גילית כי הצוואה שהוגשה מנשלת אותך מזכויותיך - כולן או מקצתן? כיצד תוכיח כי המנוח אולץ לחתום על צוואה שהוא אינו מבין ו/או אינו רוצה? וכיצד ניתן לבטל את הצוואה?
•
בהתאם לחוק הירושה, הרי שלאחר פרסום הבקשה, יכול כל אדם המעוניין להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה.
על כן, קיימת חשיבות אקוטית בהגשת ההתנגדות מיד עם היוודע לך דבר הגשת הבקשה. אם תשתהה בבקשה זו - אתה עלול לגלות כי כבר ניתן צו לקיום הצוואה, ואז ביטולה יהיה קשה הרבה יותר.
כיצד יש להגיש את ההתנגדות?
על ההתנגדות להיות בכתב, מלווה בתצהיר, ומוגשת במספר העתקים כמספר הצדדים בתיק, עם עותק נוסף לבית המשפט.
כן עליה לכלול את:
- פירוט הנימוקים להתנגדות, וכן כל המסמכים עליהם הינך מתבסס. לדוגמה, באם הינך סבור כי המנוח לא היה צלול - עליך לצרף מסמכים רפואיים על מצבו סמוך לעריכת הצוואה. אם היה לו אפוטרופוס - עליך לצרף מסמך זה, כדי להוכיח כי לא היה כשיר לערוך צוואה.
- תצהיר מאומת בפני עורך דין.
- שוברי תשלום משולמים המעידים כי שולמה אגרה כדין.
- ייפוי כוח, אם הינך מיוצג על ידי עורך דין.
חשוב לציין בבקשה את כל הסיבות לפסילת הצוואה, כגון באם המנוח לא היה צלול, באם הייתה לו בעיה קוגניטיבית, באם הופעל עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת וכיוצא בזה.
מאחר ועסקינן בנושא סבוך יחסית ובהוראות חוק רבות, רצוי מאוד להיות מיוצג על ידי עו"ד המתמחה בתחום.
מה קורה לאחר הגשת ההתנגדות?
לאחר שהוגשה התנגדות אשר עומדת בדרישות סעיף ג', יועבר התיק על ידי הרשם לענייני ירושה לביהמ"ש לענייני משפחה באותו אזור.
ביהמ"ש ידון בתיק, יחליט האם לאשר את ההתנגדות ובכך לבטל את הצוואה, או שמא לדחות את ההתנגדות ולאשרר הצוואה - הכל בהתאם לעובדות ולראיות שיוצגו בפניו.
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
לפניות ושאלות ניתן לפנות למייל: [email protected]
לאחר פטירת המוריש, יש לדאוג לטפל בעיזבון אותו הותיר המוריש. דבר זה דחוף יותר ככל שהעיזבון גדול וסבוך יותר, שכן לא ניתן להשאירו ללא בעלים וטיפול.
לאחר מות המנוח, יש לבדוק האם הוא הותיר אחריו צוואה, או לא, שכן דרכי הפעולה בכל מקרה הינן שונות, כפי שיפורט בהמשך.
על מנת לקבל צווים בעניין חלוקת העיזבון, ישנה אפשרות לפנות לביה"ד הרבני או לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המוריש. במאמר זה נעסוק בבקשה אשר מוגשת לרשם לענייני ירושה, שכן זה המקרה הנפוץ ביותר.
כיצד לפעול במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה?
במקרה שהמנוח הותיר אחריו צוואה, אזי חלוקת הירושה נעשית על פי הצוואה, ועל מנת לקיימה יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המצווה ערב פטירתו. על בקשה זו להיות מוגשת ב-4 העתקים.
הבקשה כוללת הוראות שונות בדבר הזוכים, חלקם בצוואה, כשירותם, גילם, מעמדם המשפחתי וכיוצא בזה.
על בקשה זו יש לחתום בפני עורך דין, שכן מצורף לה תצהיר.
אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?
1. צוואה מקורית- עותקים מקוריים אמורים להיות הן בחזקת המנוח, והן בחזקת עוה"ד אשר ערך את הצוואה.
2. תעודת פטירה מקורית - אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
3. הודעות לזוכים - במקרה שיש כמה זוכים על פי הצוואה, יש לשלוח הודעות ליתר הזוכים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.
4. יפויי כח חתום של עו"ד- באם מחליטים הזוכים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם לענייני ירושה.
5. שני שוברי תשלום משולמים - יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה בעיתונות והן עבור הטיפול במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו על פי תעריפי משרד המשפטים והם משתנים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה"ד.
מה יש לעשות במקרה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה?
במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה, אזי העיזבון יתחלק על פי כללי הירושה על פי דין הקבועים בחוק הירושה. החוק קובע במדויק מיהם היורשים ומהו חלקם, כאשר בדרך כלל הזוכים יהיו אלה מהמעגל המשפחתי הראשון- בן/בת זוג וילדים.
גם במקרה זה, יש לפנות בבקשה לרשם לענייני ירושה, אשר אמורה להיות מוגשת בארבעה עותקים, ואולם במקרה זה הבקשה הינה שונה ושמה: "בקשה למתן צו ירושה" . גם לבקשה זו מצורף תצהיר אשר צריך להיחתם בפני עו"ד.
מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה למתן צו ירושה?
לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה (במקרה שנערכה צוואה) או הגשת בקשה למתן צו ירושה (במקרה בו לא נערכה צוואה), הרשם לענייני ירושה ידאג לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון, על מנת שיוכל ליידע את מי שעלול להתנגד לבקשה. בנוסף, הרשם יבחן את הבקשה ויבדוק האם לא נפל בה ו/או במסמכים שצורפו לה ו/או בצוואה פגם כלשהו. כמו כן, יועבר עותק לאפוטרופוס הכללי אשר יבחן גם הוא את הבקשה.
באם אין בעייתיות ו/או מתנגדים לבקשה, הרי שלאחר פרק זמן יינתן צו קיום צוואה או צו למתן ירושה, על פי העניין, וניתן יהיה לחלק את העיזבון ליורשים/זוכים, בהתאם לצו.
• לשאלות נוספות ניתן לפנות למייל: [email protected] כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
במקרה בו נפטר אדם אשר הייתה לו חובת מזונות כלפי ילדיו - אשתו או הוריו, הם הזכאים לקבל מזונות אשר ישולמו להם מכספי העיזבון שהותיר אחריו המנוח.
תשלום זה מגיע להם בין אם המנוח הותיר אחריו צוואה ובה קבע את חלוקת רכושו, ובין אם לאו.
על מנת לקבל את תשלום המזונות, יש צורך בהגשת בקשה לקביעת מזונות מן העיזבון.
מי זכאי למזונות ולאיזה פרק זמן?
החוק קובע מיהם הזכאים למזונות וכן את תקופת זכאותם.
הזכאים הינם:
א. בן זוגו של המנוח - המזונות ישולמו לו בכל תקופת האלמנות (אולם בימ"ש רשאי ליתן מענק חד פעמי לאלמנה שנישאה).
ב. ילדי המוריש - המזונות ישולמו עד הגיעם לגיל 18. אם המוריש הותיר אחריו ילד נכה, מפגר או חולה נפש, הוא זכאי לתשלום כל עוד הוא נמצא במצב זה.
ג. ילד בגיר - דהיינו החל מגיל 18 ועד הגיעו לגיל 23 - אם בית המשפט קבע כן.
ד. הורי המוריש - אם פרנסם בעת פטירתו. המזונות ישולמו להם כל חייהם.
מתי יש להגיש הבקשה?
על הבקשה להיות מוגשת לפני חלוקת העיזבון. באישור בית המשפט, ניתן יהיה לדון בבקשה אם הוגשה תוך 6 חודשים ממועד החלוקה.
החלטת ביהמ"ש בבקשה
ביהמ"ש עשוי להחליט כי בטרם פסיקת סכום מזונות קבוע, הרי שיהא צורך לפסוק תחילה מזונות זמניים, אשר ישולמו עד למתן החלטה בדבר סכום המזונות הקבוע.
בית המשפט אף רשאי להחליט על פסיקת מזונות למפרע החל ממות המוריש.
ביהמ"ש יקבע האם סכום המזונות ישולם אחת לתקופה, או בתשלום חד פעמי.
כן יקבע ביהמ"ש כיצד ישולמו המזונות- דרך קצבה, הפקדה, השקעה וכיוצב', ולמי יסופקו. לדוגמה, במקרה של קטינים, יתכן ובית המשפט יחליט על העברת סכום מזונותיהם ישירות לאמם שנותרה בחיים בדרך של קצבה חודשית.
מהם שיקולי בית המשפט בקביעת סכום המזונות?
על פי החוק, בית המשפט רשאי לשקול שיקולים שונים בקובעו את סכום המזונות אשר יועבר, ובהם:
1. שווי העזבון.
2. חלקם של הזכאים למזונות בעיזבון, כיורשים ע"פ דין או כזוכים ע"פ צוואה.
3. רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות, וכן השינוי בצרכי הזכאי עקב המוות . הדבר רלוונטי במיוחד כאשר המוריש היה המפרנס העיקרי, ובת הזוג לא עבדה .
4. רכוש הזכאי למזונות.
5. הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.
אם העיזבון אינו מספיק עבור תשלום מזונות לכל הזכאים, רשאי ביהמ"ש לפסוק מזונות רק לאלה שנראים לו כזקוקים ביותר.
לאחר שנקבע סכום המזונות, ואם התעורר צורך בכך בשל שינוי נסיבות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להקטין או להגדיל את שיעורם.
לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל: [email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף.
ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
על פי חוק הירושה, לאחר מותו של אדם מתחלק עזבונו. חלוקה זו נעשית בהתאם לכללי ירושה על פי דין, או בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו.
מהי ירושה על פי דין?
ירושה על פי דין, הינה מצב בו הנפטר לא הניח אחריו צוואה אשר קובעת את אופן חלוקת עזבונו. במקרה כזה פונים לכללי הדין בחוק הירושה, אשר קובעים במדויק מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.
מה קובעים כללי הירושה על פי דין?
כאמור, באם לא נערכה צוואה, יש לחלק את הירושה על פי כללי הדין המפורטים בחלק השני לחוק, אשר קובע מי הם יורשי המוריש ומהו חלקם בירושה.
היורשים על פי דין, הינם אלה הקרובים ביותר לנפטר, על פי הקבוע בחוק, ובדרך כלל יהיו אלה בן/בת הזוג והילדים.
כך לדוגמה, אם המוריש הניח אחריו בת זוג ו-3 בנים, תקבל בת הזוג חצי מהעיזבון, וכל אחד מהבנים יקבל שישית. יתר הקרובים (סבא וסבתא, אחים, וכיוצא בזה) לא יקבלו דבר.
לגבי ילד מאומץ, הרי שעל פי החוק, ילד אשר אומץ כדין יורש את המוריש כאילו היה ילדו ממש.
מתי ירושה על פי דין מספקת, ומתי עדיף להזדקק לצוואה?
כאשר המוריש רוצה כי העיזבון יתחלק על פי החוק, אזי אין צורך בצוואה, וניתן לחלק את העיזבון על פי הכללים הקבועים בחוק, לפיהם, הקרובים ביותר לנפטר יירשו את כל עזבונו. במצב הנפוץ, יתחלק הרכוש בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיו של הנפטר.
אולם, כאשר בעל העיזבון אינו רוצה ללכת במתווה החוק, מסיבותיו הוא – לדוגמה, אם כבר העביר עוד בחייו חלק מרכושו לקרוב מסוים והוא אינו רוצה לזכותו שוב בנתח מהירושה, או כאשר אחד האחים עשיר במיוחד ואח אחר עני במיוחד (והמוריש רוצה לזכות ביתר את העני), או במקרה של ריב במשפחה, עדיף להזדקק לצוואה.
בצוואה רשאי המצווה להחליט למי בדיוק הוא רוצה להוריש, כמה ומתי, והוא אינו תלוי בכללי הירושה ע"פ דין הקבועים בחוק. כך למשל, יכול המצווה להחליט כי הוא מוריש את כל עזבונו לבן הזוג, ולא להותיר דבר לילדים וכיוצא בכך.
הסתלקות מהעיזבון
על פי החוק, יורש על פי דין יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או חלקו, לטובת בן זוגו של המוריש, ילדיו או אחיו. במקרה כזה חלקו יתחלק ביניהם, כאילו לא היה הוא יורש כלל.
אם נחזור לדוגמה של בת זוג ו-3 בנים, וסך כל העיזבון הינו 300,000 ₪, הרי שבת הזוג זכאית לקבל 150,000 ₪, כלומר מחצית הירושה, וכל אחד מהבנים זכאי לקבל 50,000 ₪, היינו 1/6.
אולם, אם אחד מהבנים יסתלק מחלקו, חלקו זה יתווסף חזרה לעיזבון. בת הזוג עדיין תקבל חצי, היינו 150,000 ₪, ואולם כעת כ"א מהבנים יקבל 75,000 ₪. יודגש כי הסתלקות זו צריכה להירשם במפורש בבקשה למתן צו ירושה.
למי יש לפנות לאחר מות הנפטר על מנת להסדיר את ענייני העיזבון?
לאחר מות המוריש, על היורשים על פי דין, כולם או מקצתם, לפנות בבקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה, אשר באזורו התגורר המוריש ערב הפטירה. נוסח בקשה זו נמצא במשרדי הרשם או באתר האינטרנט של הרשם, ויש לחתום עליו בנוכחות עו"ד. הרשם לענייני ירושה יבחן את הבקשה, והוא זה אשר יחליט האם ליתן צו ירושה. רק לאחר קבלת צו זה, ניתן יהיה לחלק את הירושה בין היורשים הזכאים לה כדין.
יצויין כי כל היורשים יכולים אף לפנות לבית הדין הרבני ולבקש הוצאת צו ירושה, ויש לפעול בהתאם להוראות בית הדין הרבני.
לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל: [email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף.
ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
שאלה:
אני ואשתי מצויים בהליכי פירוד. יש לנו 2 בנות, בגילאי 12 ו-15. אנחנו עדיין מתגוררים כולנו באותו בית. אשתי הגישה כנגדי תביעת משמורת, וכן תביעת מזונות קטינות. האם ביהמ"ש יכריע בנושאים אלו אף שלא התגרשנו ואנו עדיין גרים יחד? מה סיכויי התביעה שלה?
תשובה:
אשתך רשאית להגיש התביעות האמורות במידה וקיימת עילה רלוונטית. כך למשל, באם הפסקת להעביר כספים לפרנסת המשפחה, היא זכאית לבקש מזונות, ובאם כוונת מי מכם לעזוב הבית בקרוב, היא זכאית להגיש תביעת משמורת, על מנת שכאשר יבוצע הפירוד הממשי- לבנות יהיו סדרי ראיה ברורים.
אוסיף כי במידה ואתה ממשיך להעביר כספים להשתכרות המשפחה כמו תמיד, הינך יכול לפנות לביהמ"ש ולבקש כי לא יקבע כעת מזונות אלא לאחר הפירוד , וביהמ"ש לעיתים נעתרים לכך, באופן זמני.
ביחס למשמורת, הרי שלאור גילאי הבנות, הן יכולות להביע את דעתם בנוגע למשמורת וסדרי הראיה , ועל כן הינך זכאי לבקש כי יינתן תסקיר שיבחן את רצונן, באם אתה סבור כי כך תוכל לקבל סדרי ראיה רחבים יותר, ואולי אף משמורת משותפת, אם זהו רצונך.
שאלה:
אבי נפטר לפני זמן קצר. לפי הצוואה שהתיר, עזבונו אמור להתחלק מחצית בין כלל הילדים ומחצית לאמנו. אנו רוצים כי אמנו תקבל את הכל, ולאחר מותה- אנו נקבל את כלל עזבונה. כיצד ניתן לעשות כן?
תשובה:
ביכולתכם להסתלק מחלקכם בצוואה לטובת אמכם, וכאשר קיימים תצהירי הסתלקות לשם כך, אותם יש להגיש לרשם לענייני ירושה עת מוגשת בקשה לצו קיום צוואה. בבקשה יש לרשום במפורש מי מסתלק, לטובת מי, ומי למעשה יורש את כלל העזבון. יש לצרף לבקשה גם את תצהירי ההסתלקות. לגבי ירושת עזבון אמכם- לפי חוק הירושה אתם היורשים שלה ואמורים לקבל את כלל עזבונה (בהנחה ולא יהיה לה בן זוג אחר). ביכולתה גם לערוך צוואה, אך כמובן שזו אמורה להיערך מרצונה החופשי וללא התערבות מצדכם.
שאלה:
אני ואשתי מנהלים הליכי גירושין, ומנסים להגיע להסכם. אני מסכים לתת לה משמורת אבל אני רוצה לוודא שאני אוכל לשנות זאת, אם יהיה שינוי בנסיבות ואני גם רוצה לוודא שיהיה גורם מפקח. מה אוכל לעשות?
תשובה:
הינך יכול לרשום בהסכם כי אתה נותן סמכויות לפקידת סעד בתיק לפקח על המשמורת וסדרי הראיה, כך שהיא תוכל לכוון ולעזור במידת הצורך. בהסכם גם ניתן לרשום את פרק הזמן בו אתם מסמיכים אותה. בנוסף, כדאי לנסח ההסכם כך שתינתן לך האשרות לפתוח ההסכם בנושא זה, מבלי שהדבר יביא לביטול ההסכם.
ניתן להעביר לנו שאלות במייל:
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
שאלה:
נישאתי לבעלי בשנת 1970. לפני כחודשיים הוא נפטר, וכאשר פתחנו את צוואתו, גילינו כי הוא הוריש את כל רכושו לילדינו, ואני כלל לא מוזכרת בצוואה. האם בכל זאת יש לי סיכוי לקבל חלק מהעיזבון?
תשובה:
אם את סבורה כי אופן עריכת הצוואה נערך שלא כדין- לדגמה אם הייתה עליו השפעה לא הוגנת, או באם לא היה הוא כשיר לערוך צוואה- ניתן להגיש התנגדות, וזאת תוך 14 יום ממועד פרסום בעיתונות אודות הגשת בקשה לצו קיום צוואה לביה"ד הרבני או הרשם לענייני ירושה. באם לא תוגש התנגדות ו/או זו תדחה - הוראות הצוואה ישמרו. בנוסף, את יכולה לערוך הסכם בינך ובין ילדייך, במסגרתו תקבלי חלק מהעיזבון שיועבר להם, ככל שהם מסכימים לכך.
שאלה:
אני מתחתן בעוד חודש וארוסתי הסכימה לערוך הסכם ממון, בו יוסדר גם נושא הגירושין, באם חיינו יקלעו למשבר. אני יודע כי הליך הגט בביה"ד עלול להיות ארוך. האם ניתן לקצר אותו במסגרת ההסכם?
תשובה:
ניתן בהסכם לרשום מועדים להגשת בקשה מוסמכת למתן גט, לדוגמה תוך חודשיים ממועד עזיבת הבית, או מהמועד בו הוגשה תביעה לבית הדין/בית המשפט.
אולם, כידוע, על פי ההלכה, יש לתת גט ולקבל גט מתוך רצון, ועל כן, גם אם ירשם בהסכם כי הליך מתן הגט יתנהל תוך פרק זמן מסוים, האישה תוכל, למעשה, לעכב אותו באם לא תסכים לקבל את גטה. אציין כי ניתן לרשום סנקציה כספית בהסכם, אולם בכל מקרה - ביה"ד לא יגרש בני זוג ללא הסכמה.
שאלה:
בהסכם גירושין ביני לבין בעלי שאושר בבית המשפט נרשם כי בתנו תלמד בסמינר. אולם כעת, בהגיעה לגיל 15, היא הודיעה לנו כי ברצונה ללמוד בתיכון ממלכתי דתי. אני מסכימה לכך, אולם בעלי מתנגד. האם אכן הוא יכול לכפות על הבת לא לשנות את לימודיה?
תשובה:
את רשאית לפנות לביהמ"ש שאישר ההסכם ולבקש לשנות את הסעיף הרלונטי. ביהמ"ש יבחן את טובת הילדה. עצם העובדה כי בהסכם נרשמה סוג המסגרת - לא בהכרח אומרת שזו הטובה לה ביותר, ובאם ביהמ"ש יתרשם כי לקטינה ייטב בבית ספר אחר, ובהתחשב בגילה והבנתה - סביר להניח כי ישנה סעיף זה.
בכל שאלה ניתן לפנות אלינו למייל [email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
בטורים האחרונים, התחלנו לעסוק בנושא איזון המשאבים- כלומר, חלוקת רכוש בין ני זוג בהליכי גירושין. הפעם, ברצוני להקדיש את הטור לסוגיה הבאה- מה דינה של מתנה ו/או ירושה שקיבל אחד מבני הזוג.
לפי חוק יחסי ממון, בעיקרון, אם הבעל או האישה קבלו במהלך הנישואין נכס בירושה, או במתנה - הנכס הזה הוא שלהם בלבד, ובאם הם יתגרשו - הם לא צריכים להתחלק בו עם בן זוגם מאחר והוא לא נחשב כחלק ממסת הרכוש המשותף, שאמור להתחלק בין הצדדים במועד הפרידה.
בנוסף, אציין כי החוק גם קובע כי אם לאחד מבני הזוג היה נכס לפני הנישואין - כגון רכב או חסכונות - גם נכס זה הוא שלו, והוא לא צריך להתחלק בו עם בן הזוג בעת חלוקת הרכוש בגירושין.
אולם, לא מדובר בכלל מוחלט, וכאשר הפסיקה קובעת כי גם נכס מסוג זה - שאמור להיות שייך לאחד מבני הזוג בלבד – הוא עלול להפוך למשותף!
לדוגמה, נניח והורי החתן החליטו לקנות דירה לבנם טרם הנישואין, כאשר הורי האישה לא הביאו דבר, והדירה נרשמה על שם החתן בלבד. ברבות השנים, בני הזוג גרו יחד בדירה, גדלו בה את ילדיהם, שיפצו אותה והשקיעו בה כספים משותפים. לאחר 15 שנה, הצדדים מחליטים להתגרש.
אף שמדובר במתנה, ואף שהדירה רשומה בטאבו רק על שם הבעל - הדבר לא ימנע מהאישה לטעון שיש לה זכויות בדירה, מאחר וגרה בה שנים רבות, השקיעה בה, ראתה אותה כדירתה וכו'.
מומלץ במקרה שכזה לערוך הסכם ממון, ולרשום בו במפורש כי מגורים בבית, גם לאורך שנים, ו/או השקעה בדירה - אינם הופכים אותה למשותפת (אולם אציין כי גם פתרון זה אינו מוחלט, ולעיתים ביהמ"ש יכול לקבוע כי חרף ההסכם והרישום - היה מצב ומצג של שיתוף - כך שהדירה תיחשב, לפחות בחלקה, כמשותפת).
ומה לגבי ירושה?
אם מי מהצדדים קיבל ירושה במהלך הנישואין, הרי שבמידה והוא רוצה כי הירושה לא תהפוך לנכס משותף - הוא אינו יכול לשתף בה את בן זוגו, לרבות לא להכניס אותה לחשבון המשותף. אציין כי סביר להניח כי כאשר היחסים בין בני הזוג טובים, ואין מקורות הכנסה רבים, סביר להניח כי זו תעורבב עם יתר מקורות ההכנסה, ובמקרה שכזה - הצד שנהנה ממנה לא אמור להחזיר דבר, וקיימת סבירות כי ביהמ"ש יקבע כי גם יתרת הכספים, ככל שנותרו, הפכו למשותפים.
כספים שנצברו טרם הנישואין:
במקרה בו צד הביא עימו לנישואין סכום כסף, שחסך קודם לכן, או קיבל במתנה, והוא דאג לשים אותו בחשבון פרטי שלו - ניתן לומר כי הוא רכושו האישי בלבד.
אולם, אם אותו צד בחר להכניס את הכספים שלו לקופה המשותפת, והם הוצאו במהלך החיים המשותפים - יקשה עליו לטעון כי הם אינם משותפים.
•כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
שאלה:
לי ולאשתי יש 2 בנות, הבכורה בת 9 והקטנה בת 7. הקשר שלי איתן מאוד הדוק וחם. אשתי עזבה איתן את הבית לפני חודשיים וכעת הגישה תביעות משמורת ומזונות. האם אוכל לבקש משמורת משותפת? מה הסיכויים שדרישתי יתקבל? והאם יש לכך השפעה על המזונות?
תשובה:
בעת האחרונה ביהמ"ש נוטים יותר ויותר לאשר משמורת משותפת, במקרים המתאימים . באם תגיש תביעה מתאימה, ביהמ"ש ימנה איש מקצוע שיערוך תסקיר ויבחן מה רצון הילדים, האם ביכולת ההורים לעמוד במשמורת המשותפת, היכן גר כל צד, מהו טיב היחסים בין ההורים , ומהי טובת הילד - ולבסוף ייתן את מסקנתו.
לאור גילאי הבנות, לא מתקיימת חזקת הגיל הרך, מה שמגביר הסיכויים למשמורת משותפת, אולם לא ניתן לקבוע מסמורת מראש, מה גם שמדובר בנושא רגיש מאוד, המחייב עירוב של גורמי מקצוע.
ביחס למזונות, הרי שאם תפסק משמורת משותפת, יתכן והמזונות יהיו נמוכים מהמזונות שהיו עלולים להיקבע ללא משמורת משותפת, אולם כל מקרה הבחן לגופו.
שאלה:
אני ובעלי נמצאים בהליכי גירושין והוא הגיש כנגדי תביעה לפירוק שיתוף. אנו הורים לשלושה ילדים קטינים, ויש לנו דירה על שמנו, עם משכנתא לא גבוהה. האם אוכל להישאר לגור בדירה עד שילדינו יגיעו לגיל 18, וכך לא אצטרך לשכור דירה בעלות גבוהה, או שאני חייבת לעזוב?
תשובה:
לפי חוק המקרקעין, לבעלך הזכות לבקש פירוק השיתוף בעל עת. אולם, סעיף 40 א לחוק זה קובע כי ניתן לדחות הפירוק כל עוד בית המשפט לא שוכנע כי לקטינים ולהורה המשמורן ישנו הסדר מגורים הולם אחר.
על כן, בהנחה ולבעלך יהיו קשיים לשלם דמי המזונות והמדור, עלייך לטעון בביהמ"ש כי אין למכור את הדירה, אלא בהגיע הקטינים לגיל 18, כדי להבטיח את מדורם. במקרה וביהמ"ש יקבל את טענתך, תוכלי להמשיך לגור בדירה ולשלם את המשכנתא - כאשר גובה המדור שהאב ישלם ייגזר מסכום המשכנתא - שלטענתך אינו גבוה. עם הגיע הקטינים לגיל 18, היא תימכר ותחולק ביניכם.
שאלה:
אני רוצה לערוך צוואה בה ינושלו ילדיי, כך שרק אחי יקבלו את כלל הרכוש. האם זה אפשרי? מה יקרה אם לא אערוך צוואה כלל?
תשובה:
אתה רשאי לצוות את רכושך למי שאתה רוצה שירש אותך, אחרי 120 שנה. אתה יכול בהחלט לנשל את ילדיך ולתת את הרכוש לאחיך, אבל אני ממליץ כי הצוואה תכלול הסבר בנוגע לנישול, כדי שבניך לא ינסו לפסול אותה לאחר מותך.
אם לא תערוך צוואה, הרכוש יחולק בין בני משפחתך הקרובה – ילדיך, ואשתך ( אם תהיה נשוי באותה עת).
בכל שאלה ניתן לפנות אלינו למייל [email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
חסידי ברסלב נהגו בכל הדורות לא לערוך הספדים בהלוויותיהם של אנשי שלומנו, ואפילו של גדולי וחשובי אנשי שלומנו. ובכל זאת היו משוחחים ומדברים ביניהם על גודל ההפסד של הדור כאשר הלכו אנשי שלומנו לעולמם שכולו טוב, ועשו כל מאמץ להתחזק ולהתעורר ביתר שאת בכל ענייני עבודת השם גם בכדי להתעורר בתשובה וגם בכדי למלאות את החלל החסר.
וכבר אמרו חכמינו שבכל הספד יש גם עניין של 'יקרא דחיי' וגם עניין של 'יקרא דשכבי'. כי ההספד לא נועד להיות רק למען לכבד את הנפטר, אלא בעיקר להתעורר גם אנחנו, כאשר נוצר החלל החסר בהסתלקותו של הנפטר.
(וכאן המקום להתעורר בתשובה, גם מתוך צער וכאב, על אשר הנהלת הבית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב במאה שערים בירושלים, לא הבינו אל נכון, שצריכים הם בעת הזאת, בעת ימי חוליו של ר' אליעזר שלמה ז"ל, לצאת בקריאה של התעוררות לאנשי שלומנו, מטעם הנהלת בית הכנסת, שמוטל עליהם בעת הזאת להתעורר בתפלה בעדו.
ועוד יותר כואב הלב כאשר גם בהסתלקותו של ר' אליעזר שלמה ז"ל לשמי מרום לא מצאו שם לנכון, אנשי שלומנו בירושלים, להוציא קריאה של צער והספד והכרזה על ההשתתפות בכאב הגדול על הסתלקותו. כי גם כאשר ישנם חילוקי דעות, בנושאים מסוימים בענייני הנהגה, בין אנשי שלומנו, אין זה צריך להביא, חלילה, למחשבה של ניתוק וניכור וזרות, כאילו ואין לי שום שייכות לפלוני ואלמוני בגלל חילוקי הדעות השונים בעניינים כאלו ואחרים, ויהיו חשובים העניינים ששנויים במחלוקת כמה שיהיו, היה לא תהיה!!
רק אדרבה ואדרבה, גם כאשר ישנם חילוקי דעות בין אנשי שלומנו, בכל עניין ובכל תחום עדיין צריכים לדעת ש'אב אחד לכולנו' ו'רועה אחד לכולנו' וכולנו ממש תלמידי רבינו הקדוש מוהר"ן וממשיכי דרכו של תלמידו המובהק מוהרנ"ת, כל אחד ואחד בדרכו המיוחדת לו – כל עוד כל אלו ההולכים בדרך מסוימת ומחזיקים בהנהגה מסוימת, יכולים להוכיח שגם דרך זו וגם הנהגה זאת יש לו מקום בין פוסקי ההלכה בד' חלקי שולחן ערוך).
הרב החסיד ר' אליעזר שלמה ז"ל, היה עובד ד' גדול מאוד, והיה מלא וגדוש בדיבורי אמונה זכה וצחה וברורה במי שאמר והיה העולם, ובהשגחתו הפרטית של הבורא כל עולמים על כל מה שקורה בכל עת ובכל רגע בכל חלקי הבריאה כולה, כאשר כל דומם צומח חי מדבר הם כולם עצם עצמיותו יתברך שמו המתלבש בכל מיני אופנים בכל חלקי הבריאה.
הרב החסיד ר' אליעזר שלמה ז"ל היה רגיל להכניס כוחות עצומים בתפילות ובהשתפכות הנפש, ובעריכת שעות רבות בהתבודדויות ושיחות רבות בינו לבין קונו, כבן המשתפך לפני אביו בדברי חן וריצוי ופיוס.
הרב החסיד ר' אליעזר שלמה ז"ל היה מתמיד עצום, בהתמדה בלתי מצויה, ללמוד וללמד בכל יום ויום חוק ולא יעבור, תמידים כסדרם בכל חלקי התורה.
הרב החסיד ר' אליעזר שלמה ז"ל היה ידוע לכול גם בזיכוי הרבים הגדול והעצום שעסק בזה כל ימי חייו, ובפרט ובעיקר על ידי כתיבת חיבוריו ומכתביו הרבים, וכבר זכה באמצעות חיבוריו הרבים לקרב רבים רבים מבני ובנות ישראל לאבינו שבשמים. וכל דבריו בכל חיבוריו מתובלים ומבוללים הדק היטב היטב הדק בדברי רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידו המובהק מוהרנ"ת, ותלמידי תלמידיו שבכל הדורות כולם.
מי ייתן ובהסתלקותו של ר' אליעזר שלמה ז"ל - העובד ד' הגדול והמזכה הרבים הגדול - לעולם שכולו טוב, יתנחמו כל משפחתו הגדולה הי"ו, ויהיה למליץ יושר בעד אשתו תחי' (יחנה שפרה בת סאסיא לרפו"ש), הצריכה רחמי שמים מרובים.
וגם כל תלמידיו ושומעי לקחו יתנחמו ויתחזקו עם השארתו הגדולה והברוכה שהשאיר אחריו בספריו הנפלאים, ובמכתביו הנעימים הבנויים כולם על פי דעת קדשו של רבנו הקדוש מוהר"ן זי"ע ותלמידו המובהק מוהרנ"ת זי"ע, ויצייתו לקול צוואתו בכל פרט ופרט.
ובמיוחד להיותם חזקים באהבה ואחווה ורעות ביניהם, ולבוא תמיד לימי ראש השנה לאומן ליד קברו של רבנו מוהר"ן, ולהקים בתי כנסיות ובתי מדרשות בשם: 'היכל הקודש' בכל מקומות מגוריהם ולפרסם באמצעות זה את שם רבנו מוהר"ן ותלמידו מוהרנ"ת בכל העולם כולו. וכולנו נתעורר יחד להתחיל מעתה ללכת בדרכי רבינו הקדוש מוהר"ן ותלמידו המובהק מוהרנ"ת, יחד עם ההשארה הנפלאה שהשאירו בעולם גם תלמידי תלמידיו בכל הדורות.
נתעורר גם אנחנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, לטוב לנו כל הימים אשר אנחנו חיים כאן עלי אדמות, ולמען נזכה גם אנחנו לקחת אתנו אוצרות נפלאים, וגם להשאיר השארה טובה כאן בעולם הזה, כאשר יגיע זמנו של כל אחד מאתנו ללכת לעולם שכולו טוב שלו.
תחום הירושות והעזבונות הוא תחום משפטי רגיש במיוחד אשר יש לתת עליו את הדעת. חלקנו יעדיפו שלא לעסוק בו טרם זמנו, אולם על חלקנו לא עלינו, נגזר הצורך לעסוק בנושא וליישב אותו, למשל, כאשר אחד מבני המשפחה עובר מן העולם באופן פתאומי.
אנו נבקש במאמר זה להציף נקודה אחת בלבד מתוך הסוגיות הרבות והרגישות בתחום זה. במשפחות רבות, ילדי המנוח/ה מותרים על חלקם בעזבון לטובת הנותר/ת בחיים. ננסה לעמוד על נקודות אחת בסוגיית הויתור: יחס החלוקה בעת ויתור יורש על חלקו בירושה, שעה שאחד היורשים הינו קטין.
מה עושים כאשר לא קיימת צוואה
החוק במדינת ישראל קובע, כי שעה שאחד ההורים נפטר, על פי חוק הירושה במידה ואין צוואה, הירושה מחולקת שווה בשווה בין ההורה אשר נותר בחיים ובין הילדים. היינו, ההורה הנותר בחיים מקבל 50% מהעיזבון, והילדים מתחלקים ב-50% הנותרים מהעיזבון. לדוגמא, שעה שנפטר אב המשפחה ולמשפחה שלושה ילדים, אשת הנפטר תקבל 50% מעזבונו וכל אחד מהילדים יקבל 1/3 מ-50% הנותרים. היינו מנקודת מבט של כלל נכסי המשפחה, לאם 75% - חלקה המקורי 50% פלוס 25% (שהם 50% מ- 50% השייכים לבעלה המנוח), וכל אחד מהילדים - במקרה של שלושה כאמור - 8.333%.
בהתאם לחוק, ישנם מצבים שונים בהם אפשר להיתקל כאשר מבקשים להגיש בקשה למתן צו ירושה. אנו נתייחס לשני מצבים:
כאשר כל היורשים הם בגירים - במצב כזה ישנן שתי אפשרויות בהגשת הבקשה למתן צו ירושה:
א. הגשת בקשה למתן צו ירושה בה ירשמו כל יורשי המנוח. כלומר בצו הירושה ירשמו הן ההורה הנותר בחיים, והן הילדים כיורשים וכל אחד מהם יקבל את חלקו, בהתאם לדין - כמובא בפתיח.
ב. הילדים, כאמור שעה שכולם בגירים, חותמים על תצהירי הסתלקות מהעיזבון לטובת ההורה הנותר. משמעות הדבר היא, כי הילדים מוותרים על חלקם בעיזבון ההורה הנפטר, ומעבירים את חלקם להורה אשר בחיים.
באופן זה היורש, וכך נרשם בצו הירושה, הינו רק ההורה שנותר בחיים, והוא זה שיקבל את כלל נכסי העיזבון. כפועל יוצא, כאשר ההורה הנותר בחיים הולך לעולמו - באריכות ימים ושנים - ובהעדרה של צוואה המורה אחרת, יורשים כלל הילדים באופן שווה את כלל נכסי ההורה, שהם למעשי כלל נכסי הוריהם.
מה עושים כאשר בין היורשים קיימים קטינים
כאשר חלק מיורשי ההורה הנפטר הינם קטינים, אשר טרם הגיעו לגיל 18, הם אינם יכולים להסתלק מן העזבון לטובת ההורה הנותר. גם במקרה שכזה קיימות שתי אפשרויות בהורשה ובהגשת הבקשה למתן צו ירושה:
א. היורשים הינם כל יורשי המנוח. קרי, אף אחד אינו מסתלק מן העזבון. ההורה הנותר וכן הילדים הבגירים והקטינים יירשו את המנוח. מכאן, בצו הירושה ירשמו הן ההורה הנותר בחיים והן כל הילדים, הבגירים והקטינים וכל אחד יקבל את חלקו עם חלוקת העזבון. אשר לקטינים חלקם מוחזק עד הגיעם לגיל 18, אם על ידי ההורה הנותר או צד שלישי, המהווים אפוטרופוס או מנהל עזבון.
ב. הילדים הבגירים של המנוח, מוותרים על חלקם בעיזבון - באמצעות חתימה על תצהירי הסתלקות מעיזבון לטובת ההורה הנותר (ניתן גם לוותר לטובת כלל האחים הקטינים או חלקם, אך בכך לא נעסוק). משמעות הדבר היא, כי הילדים הבגירים בעצם מוותרים על חלקם בעזבון ההורה הנפטר. הם אינם יורשים וחלקם עובר להורה הנותר בחיים.
כתוצאה מכך, הם אינם נרשמים בצו הירושה כיורשים ולא יקבלו כל חלק מעזבון ההורה הנפטר. הילדים הקטינים אינם יכולים להסתלק מהעזבון ולכן הם נשארים יורשים וכתוצאה מכך גם נרשמים כיורשים בצו הירושה ביחד עם ההורה הנותר בחיים.
משמעות אפשרות זו כלפי הילדים הבגירים המסתלקים מן העיזבון היא, כי לאחר אריכות ימים ושנים, כאשר גם ההורה הנותר ילך לעולמו, הם יתחלקו עם אחיהם שהיו קטינים בזמן מות ההורה הראשון שווה בשווה בעזבון ההורה הנפטר השני.
המשמעות היא, כי הילדים שהיו קטינים במות ההורה הראשון, קיבלו גם את חלקם בעזבון מההורה שנפטר ראשון וגם יקבלו את חלקם מעזבון ההורה שנפטר שני. חשוב להבין כי בעזבון ההורה הנפטר השני יש גם את חלקם של הילדים שהיו בגירים בזמן מות ההורה הראשון והסתלקו מהעזבון.
לצורך הדגמה של הסוגיה נבחן את העניין בטבלה במצב בו למשפחה שני ילדים האחד בגיר והאחד קטין והאב נפטר ראשונה:
"עזבון כולל" משמעותו כלל נכסי המשפחה (שני ההורים הנפטר תחילה והנפטר שני).
היה והבגיר אינו מסתלק מעיזבון הנפטר תחילה, לאחר אריכות ימים ושנים ובעת פטירת ההורה השני, הרי במקרה המתואר לעיל יוותר לכל אחד מהילדים 50% מהעזבון הכולל.
לסיכום
כפי שנכתב בתחילת המאמר, כאשר מגישים בקשה למתן צו ירושה יש לקחת בחשבון את כל הנתונים ולקבל החלטה בהתאם לרצון היורשים והמשפחה.
בשולי הדברים נציין, כי ניתן לבצע איזונים במקרה בו מוותר כיום בגיר לטובת ההורה הנותר בחיים - באמצעות צוואה, הקובעת חלוקה מאזנת המתחשבת בוויתור ולמעשה מאזנת, בסופו של יום ולאחר אריכות ימים ושנים של ההורה הנותר בחיים, את החלוקה ביחס לעיזבון הכולל בין כלל הילדים.
עוה"ד צבי ("ציקי") וולפסון הינו שותף מנהל במשרד וולפסון ויינשטיין ושות'.
המאמר נכתב בסיוע מנהלת המשרד, גב' עדי לב.
יואלי בראך ז"ל, סקסופוניסט אמריקני, נפטר, בגיל 30, בשבת אחר הצהרים ממחלה קשה.
יואלי ע"ה נולד בחסידות סאטמר. הוא השתתף בעשרות הפקות במוסיקה החסידית ובאלפי חתונות - ונחשב לדמות חובה בכל הרכב מוסיקאלי. היה אדם מאיר פנים, אוהב הבריות ואהוב על כולם. הלוויתו התקיימה אמש (מוצאי שבת), בבית החיים בקרית יואל.
את המכתב המרגש הבא הוא כתב לפני מספר שבועות:
כל החיים שלי עבדתי סביב השעון 19 שעות ביממה. תמיד עם דאגה מה יהיה מחר. בחיים לא לקחתי חופש מהעבודה לא בימי ראשון, לא בחופשות ולא בחגים.
נמנעתי מלאכול סוכר, בשר אדום ואלכהול, עשיתי כושר כל יום במשך שעתיים, במשך ה-17 שנים האחרונות... הלכתי עם תחושה שאני במצב הכי טוב והכי בריא שיכול להיות, אני עושה כל דבר למנוע מחלות. אני מוגן מסרטן!
ובזמן שאני חושב לעצמי שיש לי קריירה, לאשתי יש קריירה, אני באמצע לבנות בית, וכל החיים שלי מתוכננים היטב... אז זה קרה.... בלי שום התראה מוקדמת, החיים שלי השתנו מקצה לקצה!
למדתי מזה כמה דברים ואני מעוניין לשתף אתכם בהם:
1. תחיה בשביל היום ואל תחשוב על מחר, ולחיות אני מתכוון תנצל את הזמן בצורה חכמה.
2. הדבר הכי חשוב שיש לאדם זה המשפחה שלו. כשמישהו עובר משהוא כל-כך טרומאתי, רק המשפחה שלו תעשה הכל בכדי לעזור לו לעבור את זה. שום כסף שבעולם לא יעזור לך. כל השנים שעבדת קשה וכל הכסף שיש לך בחשבון בנק, לא יעזור לך כמו המשפחה ששומרת לך על השפיות.
אז למה לשים את העבודה לפני המשפחה, למה לשים אותם בתחתית הרשימה?
וכשאתה מביט הצידה ומבין שאף אחד לא מובטח לו החיים, לא משנה הגיל וכמה שהוא בריא, אז אתה מבין שמה שיש לך, זה לא בגלל שרכשת את זה עם העבודה הקשה, או בגלל שעבדת, אלא שקיבלת את זה למטרה מסוימת... לא למטרת האגו שלך - להסתכל על זה ולהרגיש טוב: ״תראה לאיפה הגעת בחיים״, אלא להשתמש עם זה להחזיר טובה למשפחה, לבלות איתם, ולעשות שינוי בעולם.
3 . לדעת שאם יש לך מספיק כסף לשלם חשבונות, ואתה והמשפחה שלך בריאים... אתה אמור להיות הבן אדם הכי מאושר בעולם ולדעת שאתה בר מזל...
את אותה פגישה לא אוכל לשכוח. הימים ימי השמיטה של שנת תשס"ח. לפתע אורו פניו, וביישוב הדעת פנה כמי שעומד לספר עוד סיפור מהרבבות שאצורים בזיכרונו החד. "אני מכין צוואה", הוא אמר ועיניו מחייכות. "לצוות את בניי ואת ביתי אחריי".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שזכיתי להסב לצדו של הרבני החסיד רבי שמואל מרדכי מינץ זצ"ל, יו"ר 'קרן השביעית' ומזכ"ל אגודת ישראל. במשך כשמונה שנים ישבתי אחת בשבוע ורשמתי מפיו את סיפור חייו. הפעם הוא היה דרוך. יותר מתמיד. הפעם דיבר על הצוואה.
שתי צוואות הכין באותן שעות. צוואה אחת על קנייניו בעולם הזה. צוואה אחת על קנייניו בעולם הבא. הצד השווה שבשתיהן ניכרה מידת השתוותו, חסידותו ויראת חטאו הקודמת לחכמתו. לשתיהן התייחס באותה רצינות תהומית, שהייתה מנת חלקו כל הימים.
כשסיים לכתוב את הטיוטות ביקש שאעתיק אותן למסמך ממוחשב, כשהוא מקריא לי מילה במילה. אלה היו רגעים יקרים מאוד: ביישוב וצלילות הדעת, מאפייניו כל הימים, הקריא את צוואתו שלו כמי שקורא צוואת אדם שלישי. ואז הגיע לעניין ההלוויה, הקבורה וההספדים.
בהתרגשות וברטט הסביר שנעשית טובה עצומה לנשמה כשקוברים את האדם בזריזות האפשרית. משיבים אותו אל עפר ומקיימים את רצון יוצר האדם מאדמה.
ואז הוסיף בקשה לא שגרתית ולא פשוטה. מבחינה מסוימת, לאיש דגול שכמותו היא גם לא פשוטה לביצוע. "איני חפץ שיכתבו עליי כלום, לא בפטירה וגם לא בשנה". בנחרצות ובעיניים יוקדות הכתיב לי את ההוראה: לא לכתוב על המצבה מאומה מלבד "פ"נ הרה"ח ר' שמואל מרדכי מינץ בהרבני החסיד רבי מתתיהו ז"ל".
מעשרות שנים של יגיעה, עסקנות, שליחות ציבור, קירבה וחיבה מגדולי ישראל, אהבת תורה ורדיפת חסידות - לא ראה דבר שראוי להתפאר בו ולחקוק אותו. רק שלוש מילים בודדות משירת האזינו הסכים לחרות: "וכפר אדמתו עמו". הא ותו לא.
לפליאתי, שיבר את אוזניי. מדרש חז"ל אומר שמצוות השמיטה יכולה היא שתרחם ולהוציא את האדם מגיהינום. לאחר פטירתו מצאתי את הדברים שאליהם התכוון ככל הנראה. וכך כותב מדרש שוחר טוב: "אם הוציאו את המעשרות ועשו את השמיטים וכל המצוות שנצטוו בהן, אותה שעה היא מרצה מעשיה לקדוש ברוך הוא. מנין אף המתים, שנאמר 'וכפר אדמתו עמו'. מי מכפר על עמו, אדמתו".
והוא, שהיה אמון משך חמש שמיטות על 'קרן השביעית' ובשנים האחרונות פעל במכון 'הליכות הארץ' שהקים וייסד להטמעת ערכי השמיטה ומצוותיה, הוא שנתמנה על ידי גאב"ד קוממיות זצוק"ל לחולל את מהפכת השביעית בארץ הקודש - ביקש לבוא רק עם זכות זו לפני בית דין של מעלה.