בעוד 48 שעות ככל הנראה אסיים לעת עתה את שליחותי כחבר כנסת.
דווקא מהמקום הנקי מאינטרסים פוליטיים אני רוצה לגבות את יו"ר מפלגתי בהחלטה להישאר בממשלה, תמורת המשך המלחמה - עד להכרעת האויב וניצחון צורב.
הכאב והכעס מול רשימת המשוחררים הוא בלתי נתפס. אין ואסור שתהיה אף דרך לייפות מחירי העסקה האיומה הזו. ובכל זאת, בעיני ההחלטה של מפלגת הציונות הדתית כרגע היא קריטית לעתידה של עם ישראל ומה עמד מאחוריה.
איך הגענו למצב הזה?
הרצון המתבקש כל כך והיהודי כל כך להזדהות עם כאב המשפחות נוצל על ידי האופוזיציה וכח קפלן על מנת לנגח את ממשלת ישראל ולהאמיר עוד ועוד את מחיר החטופים.
ברצותם להפיל את הממשלה, טיפחו מנהיגי האופוזיציה וכמה בכירים במערכת הביטחון בצורה צינית להחריד אצל המשפחות האומללות את הרעיון המעוות לפיו לחץ על ממשלת ישראל להיכנע לדרישות חמאס, הוא זה שישיב את יקיריהם, בעוד שגם הם יודעים שהאמת הפוכה ב-180 מעלות.
כל לחץ כזה תורגם באופן אוטומטי אצל חמאס להעלאת דרישותיו לרף בו ממשלת ישראל לא יכולה לעמוד ובאופן ישיר הרחיק את השבת החטופים. אמת פשוטה שיודע כל נושא ונותן מתחיל הושתקה לחלוטין בזעם האין סופי של המשפחות ומנצליהם, יחד עם התקשורת הישראלית שהדהדה בפריים טיים את האמירות המוטרפות כביכול נתניהו רוצח את החטופים.
שיהיה ברור - החטופים כולם יכלו לכאורה להיות פה מזמן, לו הלחץ היה מופעל על גורמי חוץ שבידם ללחוץ על חמאס - וקו ישראלי אחיד באשר למחיר אותו מוכנה ישראל לשלם.
כשטראמפ הגיע והצליח במחי איום אחד לכופף את חמאס להסכים לעסקה, לה הכריח ממשל ביידן את ישראל להסכים לפני כחצי שנה, וכשממשל ביידן עדיין בשטח ויכול להעביר על ראשנו החלטות במועצת הביטחון של האו"ם, נאלץ ראש הממשלה להסכים לעסקה האיומה הזו.
חלקנו על דעתו וניסינו בכל כוחנו למנוע אותה, אבל הבנו בוודאות מוחלטת שראש הממשלה יקדם אותה גם במחיר הליכה לבחירות.
ההתלבטות הקשה
ופה באה ההתלבטות הקשה והמייסרת שלנו במהלך כל השבוע האחרון: האם נכון לפרק את השותפות עם הליכוד וללכת לבחירות בידיעה שהעסקה תושלם, המלחמה תעצור ואחרי הבחירות בסבירות גבוהה תקום ממשלה שתחזיר את ישראל ל-06.10 או להישאר.
וכאן באה המחשבה על מה תפקידנו בפוליטיקה ובחיים הציבוריים בכלל.
לכולנו היה ברור שאם בתמורה להשבת החטופים הממשלה הולכת לכניעה לחמאס וטבח השביעי באוקטובר יסתיים בחזרה לשלטון חמאס בעזה, יחד עם שחרור אלפי מחבלים ומאות רוצחים - זה ניצחון בוהק לחמאס והפסד צורב למדינת ישראל.
לכולנו ברור שמשמעות הפסד כזה על החברה הישראלית, על צה"ל ובעיקר על שלל אויבינו מסביב הוא הרסני לעשורים קדימה ומעמיד את מדינת ישראל בפני סכנה קיומית.
ולשם זה הלך. המתווה מדבר על שלב שני של העסקה שיכלול יציאה מוחלטת וסופית של ישראל מעזה ובמילא חזרת שלטון חמאס.
אין לי צל של ספק שלו היינו מפרקים כעת את הממשלה, לשם זה היה הולך וכמובן בגיבוי מוחלט של ראשי מערכת הביטחון.
מה יהיה קדימה?
בחרנו להעמיד את הדבר הזה כתנאי מול ראש הממשלה ולדרוש ערבויות ברורות גם מהאמריקנים לאפשר חזרה למלחמה בתצורה אחרת, מייד בסוף השלב הראשון.
לא עוד סיוע הומניטרי לידי חמאס ולא עוד שיטת הפשיטות.
תהיה פה מלחמה אמיתית שתביא ניצחון בעזה ובשאר הגזרות, שישנה את המציאות הביטחונית פה עשורים קדימה.
בישיבות הסיעה הארוכות שלנו בנושא היו הרבה דמעות, הרבה כובד ראש ואני הקטן זוכר שיצאתי מאחת הישיבות עם עיניים לשמים בהודאה לקב"ה שזכיתי להיות שותף עם אנשים גדולים, שלמרות התפקידים הבכירים הם שוקלים רק מה נכון לעם ישראל.
מבטיח לכם שלרגע לא הייתם רוצים לקנא בבצלאל סמוטריץ ברגעים האלו. בהתעקשות רחוקה מכל מצלמה על עוד ועוד בטוחות ועוגנים להחלטה על חזרת לחימה, כשכל התעקשות כזו מגיעה אחרי התייעצויות עם מומחי ביטחון והרבה רבנים - ויכולה לפוצץ הכל ולהשפיע על עתידו של עם ישראל עשורים קדימה.
באופן אישי אני משוכנע שההחלטה להישאר בממשלה בתנאים שהצבנו הייתה נכונה. משוכנע שעוד נגיע לניצחון בעזה ובשאר הגזרות, ובעיקר משוכנע שעשינו הכל בצורה נקיה לשם שמים ובתפילה אדירה שלא יארע דבר תקלה על ידינו.
בכאב עצום ודווקא מתוכו בתחושת שליחות אדירה לשנות כל מה שצריך פה בשום שכל, באמונה גדולה בטוב שטמון בעם הזה ובנחישות.
באופן אישי, לעזוב את הכנסת כשאני פתוח בעשרות נושאים אותם אני באמצע לקדם - זה בהחלט מבאס. אבל אני בשום אופן לא הסיפור בימים אלו, ואמשיך בשליחות איפה שה' ישים אותי.
העיניים והלב מול מחירי העסקה האיומים ועם חלק משפחות החטופים שיזכו סוף סוף לראות אותם בבית.