בשורה ללקוחות הסופרמרקטים: על מנת  לעמוד בהיקפי הביקוש המקומי - משרד החקלאות וביטחון המזון מודיע על פתיחת מכסת הייבוא הפטורה ממכס של ביצי מאכל של 25 מיליון ביצים למשך חודשיים.

בישראל מיוצרות בשנה בממוצע כ-2.2 מיליארד ביצי מאכל.

היבוא בחודשי החורף אופייני גם בשנים קודמות, ללא קשר למלחמה, בשל מספר סיבות - ביניהן ירידה בהיקפי ההטלה בחודשי החורף הקרים ועלייה בביקוש המקומי לקראת חג הפסח.

בנוסף, גם לקראת חגי תשרי, לפני כשלושה חודשים בסך הכל, היו השלמות יבוא לטובת הביקוש העולה לחודש החגים.

רישיונות היבוא בפטור ממכס בהיקף של 25 מיליון ביצים יחולקו במהלך החודשים ינואר-פברואר. ניתן לייבא לישראל ביצים מאזורים חופשיים משפעת עופות מהמדינות הבאות: איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה - ומארה"ב ביצים לתעשייה.

גורמי המקצוע במשרד החקלאות ממשיכים לעקוב, וככל שיידרשו, יפעלו להגדלת מכסות יבוא הביצים, בהתאם להיצע ולביקוש בשוק המקומי.

חברת 'אבו סיביה לחקלאות ושיווק' ייבאה יותר מ-360 טון של עגבניות מטורקיה, ולמעשה עקפה את החרם הטורקי על ישראל עם רעיון 'יצירתי'. אלא שלמרות התכסיס המוצלח, הסחורה נפסלה על ידי משרד החקלאות - ונרקבה מבלי להגיע לצרכן.

לפי דיווח של אבישי גרינצייג ב'כאן חדשות', שלשום  דחה ביהמ"ש העליון את הערעור שהגישה החברה נגד החלטת משרד החקלאות.

הטריק עבד כך: החברה ייבאה מאות טונות עגבניות מטורקיה, כאשר לטורקים הוצג בטפסים מזמין ירדני, וביעד המשלוח נמסר לרשויות בטורקיה כי יעדו הוא חברון שבשטחי הרשות הפלסטינית.

לכל אחד מהמשלוחים ניתנה תעודת בריאות מאת משרד החקלאות של טורקיה, אך מתעודות אלו נעדר פירוט באשר לבדיקות לשלילת נגעים - למעט תיאור בסיסי שציין שאין בעגבניות נגעים.

כאשר הגיע המשלוח, סירב משרד החקלאות לאשר את הכנסת הסחורה לישראל בנימוק ש"הגנת הצומח בטורקיה צריכה להוציא תעודת בריאות למדינת הביניים (ירדן), שבה מוצהרות דרישות היבוא של ישראל".

לטענת משרד החקלאות, "אין בידי החברה הישראלית רישיון ייבוא לעגבניות דרך ירדן כפי שנדרש, והתעודות הירדניות אינן עומדות בדרישות הדין הישראלי". במשרד הוסיפו כי העגבניות לא הגיעו מעולם לירדן, ואפילו לא נבדקו על ידי הירדנים.

שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה "עמדת המדינה, האמונה על תקינות המנהל בכלל ועל הגנת הצומח בפרט היא סבירה ומתבקשת".

הוא הוסיף: "אין מניעה לערוך יבוא עקיף, אף שהדבר מטיל עול נוסף על היבואן ובעקיפין על הציבור. אולם אין בכך כדי להתיר יבוא ישיר במסווה של יבוא עקיף שלא מתקיים, כבקריצת עין".

בגלל המלחמה בצפון: משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע על פתיחת מכסת יבוא נוספת של 5 מיליון ביצים בפטור ממכס, מאחר שקיים חשש למחסור בביצים ואספקתם, נוכח האיומים הביטחוניים שפוגעים ביכולת הייצור המקומית בביצים.

המכסה החדשה מתווספת ל-10 מיליון ביצים שכבר אושרו לייבוא לחודשי הקיץ, מה שמביא את סך המכסה ל-15 מיליון ביצים עד סוף אוגוסט.

המשרד ציין, כי בשלושת השבועות הראשונים של יולי נכנסו לישראל כ-4.5 מיליון ביצים במסגרת המכסה הקודמת, דבר שהצביע על ניצול גבוה של המכסה בזמן קצר.

בישראל מיוצרות בממוצע כ-2.2 מיליארד ביצי מאכל בשנה, המספקות את הצריכה המקומית. כ-70% מלולי המטילות של ישראל מרוכזים בגליל ובגולן, והם מייצרים כמיליארד ו-600 מיליון ביצים בשנה - כ-73% מסך התוצרת הארצית.

ניתן לייבא לישראל ביצים מאזורים חופשיים משפעת עופות: איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה ומארה”ב ביצים לתעשייה.

בנוסף, משרד החקלאות מאפשר אכלוס לולים בקו העימות בצפון, גם אם טרם השלימו את ההתקדמות לרגולציה הקיימת, וזאת מתוך הבנה לקשיי המגדלים והאיום הביטחוני.

 

בעיצומה של המלחמה: ישראל נקלעה למשבר דיפלומטי הזוי עם איחוד האמירויות - כזה שבאבו-דאבי מתארים כ"קרע" של ממש. ולא תאמינו בגלל מה.

לבשורה הזו תושבי שכונת רמות בירושלים חיכו הרבה זמן

לפי הדיווח של ירון אברהם בחדשות 12, הסיבה למשבר היא בסך הכול, ובכן -  תמרים.

ב'הסכמי אברהם' איחוד האמירויות וישראל חתמו על הסכם יבוא של המאכל הלאומי שלהם - תמרים. המשלוחים נמסרו בכמות מבוקרת - ולא לצורך מסחרי, אלא לשימוש שלהם עצמם בשגרירות ולמקום המגורים של השגריר.

בשבועות האחרונים התקבלה החלטה במשרד החקלאות לאסור את יבוא התמרים ולהשיבם בחזרה לאמירויות. וכך, לאחר שהתקבלה ההחלטה, משלוח ספציפי של 100 קילו תמרים, לא אושר להיכנס לשטח ישראל.

באמירויות כעסו וזעמו על ההחלטה וביקשו ממשרד החוץ לפתור את הפלונטר. למרות זאת, במשרד החקלאות התבצרו בעמדתם וסירבו למצוא פיתרון.

במכתב ששיגר משרד החקלאות לשגריר האמירותי, מוחמד אלחאג'ה, נכתב: "תמרים עם גלעינים אי-אפשר לייבא לישראל, בעוד תמרים בלי גלעינים אפשרי לייבא - עם אישור מתאים".

מנכ"ל משרד החקלאות הדגיש, כי הוא מכיר בכך שבעבר הוכנסו תמרים עם גלעינים, וביקש להימנע מכך בהמשך.

במשרד החוץ של איחוד האמירויות אמרו מנגד: "לא ברור לנו מה עומד מאחורי העלבון הזה נגד שגרירות האיחוד האמירויות – ומאחורי החריגה מנורמות דיפלומטיות".

נציגי איחוד האמירויות עושים מאמצים עילאיים לשמור על יחסים מלאים ויעילים עם ישראל מאז פרוץ המלחמה. סביר שגם 'ביום שאחרי' ייקחו חלק במאמצים לשיקום עזה. העובדה שלגורמים בישראל נראה סביר לסכן את מערכת היחסים העדינים בגלל גלעיני תמרים היא אבסורד מוחלט.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לחדשות 12: "הכנסת תמרים עם גלעין לישראל אסורה ועלולה להביא לכניסתם של מזיקים ומחלות המהווים סכנה ממשית להרס החקלאות הישראלית. אין מדובר בדרישה חדשה, ומשרד החקלאות אינו מכיר ייבוא קודם של תמרים עם גלעין. אם היה, הוכנס שלא באישור המשרד.

"אנו מצרים על אי הנעימות כלפי השגרירות, אך סכנה לחקלאות הישראלית פירושה פגיעה בביטחון המזון של ישראל. הנושא אף הוסבר לשגריר. יודגש כי מדובר בשיקולים מקצועיים בלבד הנובעים מתקנות הגנת הצומח ומנכ"ל משרד החקלאות מעולם לא שלח מכתב בנושא".

אחרי שתלמיד ישיבה שהגיע להתארח בשבת בביתר עלית הותקף על ידי 4 כלבים משוטטים, כאשר היה בדרכו חזרה מהמקווה - העירייה האשימה את משרד החקלאות כי הוא "מערים קשיים רבים" בטיפול בכלבי הבר שמהווים איום על תושבי העיר החרדית.

עקפו אותך בתור? לפני שמתעצבן, תבדוק אם גם אתה זכאי לזה

בתגובת העירייה נאמר: "מדובר בכלבי בר המשוטטים בסביבת העיר. הוטרינר העירוני פועל כדי למנוע מהם גישה אל העיר, אך לצערנו ישנם מקרים בהם הם מצליחים להיכנס".

בעירייה האשימו: "לצערנו משרד החקלאות מערים קשיים רבים להרעלת כלבי בר שמהווים איום על התושבים. תמונות מזעזעות אלו שאנו רואים כעת מצמררות, ואנו נמשיך לפעול בכל כוחנו כדי לשים קץ לתופעה מסוכנת זו".

אלא שהיום (שני) מסר משרד החקלאות בתגובה הכחשה: "המשרד לא קיבל כל פנייה בנושא מהעירייה, אלא למד על המקרה רק בעקבות הפרסום. בהתאם פנה המשרד באופן יזום לווטרינר הרשותי לסיוע, ויסייע ככל הניתן".

במשרד החקלאות תקפו את עיריית ביתר: "צר לנו שהעירייה בחרה לסלף את המציאות במקום לטפל בנושא. ככלל, סוגיית הכלבים המשוטטים מטופלת על פי חוק על ידי הרשות המקומית ובסמכותה הבלעדית".

מעיריית ביתר עילית נמסר בתגובה: "צר לנו כי משרד החקלאות בוחר להתעלם ואף להכחיש את הפניות שנעשו אליו בנושא כלבי הבר המשוטטים.

"מצורפת בזה פניה של הוטרינר העירוני לרופא המחוזי מטעם משרד החקלאות, לפני שבועות ספורים (י"ב אייר) בבקשה לאשר הרעלת כלבים משוטטים ולמנוע את הפגיעה בציבור."

כפי שדווח אתמול בחרדים 10, בתיעוד ממצלמות האבטחה נראה בחור הישיבה נמלט, בעוד ארבעה כלבים דולקים אחריו, הוא נופל על המדרכה, והם מתנפלים ונושכים אותו. בהמשך הוא הצליח להימלט, כשכלבים אינם מרפים וממשיכים לרדוף אחריו לאורך הרחוב.

הבחור פונה לבית חולים לבדיקות.

יותר מ-130 אלף ביצים שאינן בפיקוח נתפסו היום (חמישי) בדרכן מהרשות הפלסטינית - לערים חרדיות.

מה ליפא חיפש וחיפש ולא מצא בשום פינה כשערך בדיקת חמץ?

לפי החשד, הביצים שהיו חתומות בחותמות מזויפות, היו מיועדות להפצה בשווקים ובמרכולים ברחבי הארץ מצפון ועד דרום. בין היתר לערד, ביתר עילית ובית שמש.

התפיסה הגדולה, שכללה כ-94,000 ביצים, הייתה במעבר צוקי דרגות שבדרום, כאשר בשיתוף פעולה עם ימ"ר ש"י, נתפסה משאית ובה ביצים שיועדו לשיווק בעיר ערד. יתר הביצים נתפסו במעבר חוסאן ליד ביתר עלית - כ-12,000 ביצים, ובמעבר הלה, ליד בית שמש - 12,000 ביצים. כמו כן במעבר המנהרות  נתפסו כ-11,000 ביצים.

בכלל המקרים, הביצים נמצאו עם חותמות מזויפות של משווק ישראלי, ללא תיעוד, ללא רישיון ובהובלה ללא קירור.

כל הביצים הושמדו נוכח הסכנה לבריאות הציבור בצריכת ביצים אלו. כנגד החשודים נפתחו הליכים משפטיים.

בפעילות נוספת פשטו מפקחי משרד החקלאות, יחד עם משטרת נצרת, על מחסן בשוק בעיר. במסגרת הבדיקה נמצאו 6,000 ביצים שאוחסנו במקום ללא קירור, ללא חותמות וללא תיעוד. החשוד הודה בחקירה שהבריח את הביצים מהרשות הפלסטינית.

משה אחרק, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות מסר בתגובה: "חשוב מאוד להימנע מרכישת ביצים ממקומות לא מוסדרים, ולוודא כי החותמת ברורה עם שם מכון המיון ותאריך תפוגה תקין. ביצים הן מוצר רגיש, שאם אינו מטופל כראוי לאורך כל שרשרת האספקה, עלול להוות סכנה ממשית לבריאותנו".

כחלק מהמנגנון האוטומטי לעדכון מחירי חלב וביצים: מחיר מוצרי החלב שבפיקוח יתייקר לפי עלייה ממוצעת של כ-4.5 אחוזים החל מ-1 במאי. כך הודיע היום (שני) משרד החקלאות.

מחירי הביצים יוותרו ללא שינוי.

הרקע לעליית המחירים הוא התייקרות המדדים והסכם עבר בין החקלאים למשרדי החקלאות והאוצר, על פריסת ההתייקרות הקודמת.

לפי המחירון החדש, מחירו של ליטר חלב 3% בקרטון יטפס מ-6.81 ש"ח ל-7.11 שקלים, גביע גבינה לבנה יעודכן למחיר של 5.68 שקלים במקום 5.43 מחיר קודם. שמנת מתוקה 38% תימכר ב-7.39 שקלים לעומת 7.07 שקלים, וכך גם כל יתר מוצרי החלב המפוקחים.

 

תעסוקת חרדים בשירות המדינה: בפעילות של סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, יוקם לראשונה מנגנון של שיתוף פעולה בן חברות וארגוני השמה חרדים למשרד החקלאות.

ממכרת: כל מה שאתם צריכים לדעת על הנזק של סיגריות אלקטרוניות

היוזמה צמחה לאחר שבמהלך פגישות שקיים לאחרונה סגן השר עם מנהלי מחלקת משאבי אנוש, הוא עודכן על ידם כי ישנם דרישות לאיוש משרות פנויות במשרד החקלאות, וכי ישנם מכרזים המיועדים לציבור החרדי, למחלקות ואגפים שונים בשלל תפקידים. זאת על מנת שהמשרד יעמוד בהתאמה לתקינה הנדרשת על ידי המדינה והחוק בהשמת חרדים במקומות העבודה, עד להשלמת מצבת עובדים מכלל גווני האוכלוסייה החרדית, וכן אנשים עם מוגבלויות רפואיות.

בעקבות העידכון  זומנו ראשי ארגונים להשמת עבודה למגזר החרדי, לפגישת עבודה משותפת על מנת  ליצור שיתופי פעולה תמידיים וכדי להיעזר בהם, לשלוח את בוגרי המסגרות האקדמיות, וכן שאר דורשי עבודה במגזר החרדי, להתמודד כחוק על המשרות המיועדות לציבור החרדי, וכן לעובדים בעלי מוגבלויות.

בפגישה שהתקיימה בן ראשי הארגונים, וצוות מחלקת משאבי אנוש במשרד, בלשכת סגן השר משה אבוטבול, אמרו ראשי ארגוני ההשמה, כי ברשותם מאגרים גדולים של בני הציבור החרדי, המשוועים לעבודות במגזר הציבורי ושירות המדינה, וכי יש להם את הכישורים הנדרשים, אך משרות כאלה מעולם לא הובאו והגיעו לידיעתם, והם ישמחו לשתף פעולה ולפרסם מיכרזים של משרד החקלאות, שיגיעו למחפשי העבודה בקרב המגזר החרדי.

סגן השר סיכם את הפגישה: "כזכור לכולם, הסיעות החרדיות ובראשם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, פעלו לתקן את כללי האפליה המתקנת והעדפה גם לציבור החרדי, בשירות הציבורי במדינה.

"העובדים של הציבור החרדי מגיעים עם מוסר עבודה גבוה, ומשמשים הון אנושי בכל מקומות העבודה בהם הם נמצאים. דברים דומים אני שומע כבר עשרות שנים בתפקידי השונים בעשיה הציבורית, וגם כראש עיר קלטתי מאות עובדים חרוצים, על פי מכרזים כחוק בשלל אגפי עיריית בית שמש. והם מוסיפים כבוד והדר לרשות המקומית בחריצותם ובאיכות עבודתם.

"לכן אני שמח שאנו כאן במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, נתחיל בקרוב בתהליך שיפתח את שערי משרד החקלאות ופיתוח הכפר גם לציבור החרדי, שעומד בדרישות הסף לשיבוץ המתאימים, והזוכים במכרז בעבודות האגפים וכן במחוזות המשרד".

סגן השר הודה לראשי הארגונים על ההירתמות והמידע שמסרו למשרד, ועל הרצון לשיתוף פעולה לסיוע עם לשכתו ובגיבוי של השר אבי דיכטר, יחד עם המנכ"ל אורן לביא -  להגביר את המודעות לקיומם של משרות יעודיות אלו בקרב הציבור החרדי, שיוכל להגיש מעומדות ולהתמודד בתפקידים המתפרסמים מעת לעת במשרד.

סגן השר הוסיף כי יפעל "בימים הקרובים להקמת מנגנון שיחבר בין לשכתי, לארגוני וחברות ההשמה היעודיות לציבור החרדי, ולשילוב בעלי מוגבליות במשרד. על ידי כך נדאג שכל משרה יעודית לציבור החרדי במשרד, ובכלל לציבור הרחב, תועבר לידי חברות ההשמה היעודיות שיפרסמו זאת גם לציבור החרדי.

"ראשי ארגונים וחברות שמפנים חרדים למקומות עבודה, ורוצים גם הם להצטרף ליוזמת סגן השר מתבקשים לשלוח פרטים על ארגון שברשותם עם פרטים על הארגון רצוי פרוספקט וטלפון של איש הקשר לווצאפ: 026408130. ולאחר קבלת הנתונים הם יחוברו למנגנון המידע שנפעיל בלשכתי בנושא. בו יעדכנו על כל מכרז שיתפרסם במשרד החקלאות, או במשרדי ממשלה אחרים, שכל פונה מתאים יוכל בסופו של תהליך, להיקלט לעבודות בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה".

משרד החקלאות הודיע כי שפעת עופות התגלתה היום (שלישי) בלול תרנגולי הודו בקיבוץ שלוחות שבעמק המעיינות.

מתוצאות הבדיקות עולה, כי הזן שהתגלה הוא H5N1. הוטל הסגר על כל הלולים בטווח של עד 10 ק"מ.

המשרד עדכן בנושא את משרד הבריאות ואת רשות הטבע והגנים וממשיך להיות עמם בקשר לטובת טיפול מקיף בבעיה.

המחלה התגלתה בעופות בעת שהיו במשחטה באזור.

הבשר נעצר במשחטה ולא שווק לחנויות.

בהודעת המשרד נכתב: "משרד החקלאות שב ומדגיש כי ניתן להמשיך ולצרוך בשר עוף וביצים, אך יש להקפיד ולרכוש ביצים אך ורק בנקודות מכירה ושיווק מסודרות.

"הביצים חייבות להיות מסומנות וארוזות בקרטון או בניילון מכל צד. בנוסף יש לצרוך ביצים ובשר עוף רק לאחר שבושלו/ נאפו/ טוגנו היטב".

משרד החקלאות גם קורא למגדלי ציפורי נוי ועופות חצר וכן לולי חופש, להחזיק את העופות בתוך מבנים, ולמנוע שוטטותם בשטח פתוח, ובכך להקטין את סכנת ההידבקות מעופות בר.

משרדי החקלאות והאוצר הגיעו אתמול בלילה (רביעי) להסכמות עם ארגון מגדלי הבקר לפיהן יבוטלו המכס על ייבוא בשר בקר, ועל ייבוא מקנה באופן מלא.

רחצה בטוחה בים: כל מה שאתם צריכים לדעת על הבילוי בחופים

על פי ההסכם, המכס על ייבוא בשר בקר יבוטל והוראת השעה לפטור ממכס על ייבוא מקנה תהפוך לקבועה, באופן שגם ייבוא המקנה יהיה ללא מכס.

בנוסף, על פי ההסכם, הוגדלה התמיכה במגדלי הבקר המקומיים במרעה, כך שסך ההשקעה בענף בשבע השנים הקרובות תעמוד על למעלה מ-420 מיליון שקלים, והתמיכה תגיע עד ל-54 מיליון שקלים מידי שנה.

כל זאת לנוכח החשיפה לתחרות והסרת חסמי המכס לייבוא. ההסכם החדש יעניק ודאות למגדלי הבקר ויבטיח יציבות לענף בשבע השנים הקרובות.

בנוסף, כולל ההסכם התחייבות של הממשלה לפעול על מנת להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף המרעה. כמו כן, התחייב משרד החקלאות, במסגרת ההסכם, ליזום פעולות שיווק, פרסום ומיתוג לבשר הישראלי המקומי, כך שיבודל עבור הצרכנים בנקודות המכירה, ויאפשר לצרכן בחירה איזה מוצר להעדיף.

לצד כל אלו, יוקצו עוד השנה - 2022) 5 מיליון שקלים לטובת השקעות בענף, ו-2 מיליון שקלים נוספים לטובת עידוד התייעלות בענף.

מעבר לחשיבות המשך קיומו של הענף ופיתוחו במטרה לשמור על ביטחון המזון בישראל, השטחים הפתוחים לרעיית הבקר מונעים את התפשטותן של שריפות בשטחים פתוחים וביערות. יתר על כן, שטחים אלו שומרים על גבולות ישראל, ועל המשך קיומן של ריאות ירוקות לצד הבנייה ופיתוח התשתיות.

יצוין כי לנוכח המצב הפוליטי, הסכם זה ככל הסכם אחר בתקופה זו נדרש לאישור משפטי.

שר החקלאות, עודד פורר: "הסכם זה מביא בשורה נוספת לטיפול ביוקר המחייה בישראל. הסרת המכסים תוביל מחד גיסא להוזלת מחיר בשר הבקר לצרכן, מוצר לו יש ביקוש גדל ומתמיד משנה לשנה, ומאידך גיסא יאפשר לשמור על המגדלים המקומיים ולתמוך בהם בעבודתם הברוכה והקשה".

'שבוע האופנה' נפתח אתמול (ראשון) בערב בהאנגר 11, בנמל תל-אביב, מעמד מיכל הרצוג רעיית נשיא המדינה, שר החקלאות עודד פורר, שר התיירות יואל רזבוזוב,  מנכ"לית משרד החקלאות ואורחים נוספים.

ניקיון לפסח: מה אתם יודעים על כללי תחזוקה של מערכת הגז הביתית?

עברתם כבר את גיל 60? זו ההוראה עבורכם ממרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל

'שבוע האופנה' יציג כ-26 תצוגות אופנה במהלך 4 ימים בסימן הצדעה לחקלאות המקומית, כאשר המעצבים הציגו דגמים מיוחדים שעיצבו במיוחד לאירוע, בהשראת החקלאות המקומית והפירות והירקות הגדלים בישראל..

מי שרתחה על העלות של האירוע, שמוערכת בכ-600 אלף שקל - היא מגישת חדשות 13, אילה חסון.

חסון צייצה בחשבון הטוויטר שלה: "בזמן שהחקלאים נאבקים על הפרנסה שלהם, משרד החקלאות עורך אתמול תצוגת אופנה בעלות של 600 אלף שקל. המוטיב שמלות בהשראת פירות, מישהו כנראה החליק על בננה".

במשרד החקלאות התקבלה תלונה על החזקת דג טורף באחת מבריכות הנוי במרכז קניות בשפלה.

איפה ניתן למצוא מידע מדויק על השקעות? בוא, שאל את המנכ”ל     

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

מפקחי משרד החקלאות שהגיעו למקום נדהמו לגלות: 'דג תנין' באורך מטר שוחה בבריכת הנוי.

לתלונה שהגיעה למשרד קדם אירוע שהתרחש כמה ימים קודם לכן, במהלכו ננשכה אישה כאשר הכניסה את ידה לבריכה.

לנוכח הסכנה, הוחלט לתפוס את הדג באמצעות ציוד מיוחד. עדיין לא ברור כיצד הגיע הדג אל הבריכה, והמקרה נמצא בחקירת משרד החקלאות.

על פי תקנות הדיג, חל איסור על החזקת דג כזה בישראל. מדובר בדג טורף שיכול אף להרוג בן אדם. הוא ניזון בעיקר מדגים ועופות מים, ויכול להגיע עד לאורך של שני מטרים.

שמו של 'דג התנין' ניתן לו בשל חרטומו, הדומה לזה של תנין. מקורו הוא במקווי מים מתוקים באמריקה הצפונית, והוא אינו רגיל כלל לתנאי מזג האוויר של ישראל.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

חגי נויברגר, ממונה פיקוח ואכיפה באגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "חשוב להזכיר כי על פי תקנות הדיג החזקת דגים אסורים היא עבירה פלילית. החזקת מיני דגים אסורים מהווה איום לפגיעה במגוון האקולוגי בישראל ובאדם, ובמקרה זה ממש סכנה מוחשית וברורה לשלום הציבור".

בחודשים האחרונים מגיעות שקיות זרעים קטנות באמצעות משלוח דואר אל תושבים באקראי. אותם תושבים לא הזמינו את השקיות, אך הופתעו לגלות הודעה מהדואר כי מחכה להם חבילה.

זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם

מהמידע הידוע עד כה עולה, כי מדובר ככל הנראה בשקיות המגיעות מסין. תלונות מסוג זה נשמעו בעיקר מצד תושבים מארה"ב, אנגליה ופורטוגל, אך לאחרונה כנראה שהתופעה חדרה גם לישראל.

למרות שעד כה טרם התברר המניע לשליחת חבילות אלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתריע: אם קיבלתם חבילת זרעים מסתורית, יש לדווח ישירות אל אגף ההסגר בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, כדי להעבירם לבדיקה.

אין לזרוק את הזרעים או לעשות בהם שימוש.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר חוזר ומדגיש כי אין להכניס לישראל או לעשות שימוש בזרעים ובכל תוצרת חקלאית אחרת ללא האישורים הנדרשים מטעם השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, המוודאים כי מדובר בתוצרת חקלאית נקייה ממזיקים וממחלות.

על מנת לוודא כי תוצרת שמגיעה לארץ אכן עומדת בדרישות היבוא, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות עורכים בדיקות ומאשרים את הבקשות המתקבלות על ידי יבואנים או אזרחים, המעוניינים להכניס ארצה תוצרת חקלאית כלשהי.

משרד החקלאות מדגיש כי קיים איסור מוחלט על הכנסת זרעים, פירות וירקות לתוך שטח מדינת ישראל ללא כל בקרה.

 

בדיון סוער שהתקיים היום (שלישי) בנושא פיצוי החקלאים על רקע הקיצוץ במכסות המים לחקלאות, בעקבות הבצורת, ביקרו בחריפות חברי ועדת הכספים והעומד בראשה, ח"כ משה גפני, את התנהלות משרד החקלאות והאוצר - על רקע אי העמדת מתווה לפיצוי החקלאים.

הוועדה דרשה ממשרד האוצר ומשרד החקלאות להציג בתוך 3 שבועות תוכנית לפיצוי החקלאים, כאשר במידת הצורך הוועדה תגשר על הפערים בין הצדדים, במידה ואלה יהיו ניתנים לגישור ותבחן צעדים נוספים במידה והדבר לא יתאפשר.

הדיון שהתנהל היום היה דיון המשך בעקבות דיון בסוגיה שנערך לפני חודשיים בהשתתפות שר החקלאות, אורי אריאל, במהלכו עלה כי האוצר מוכן לפצות את החקלאים רק ב-כשליש מסכום הפיצוי שהונהג בעבר – שקל 1 תחת 3 שקלים בעת קיצוצי העבר.

במהלך הדיון היום עלה כי לא חלה התקדמות, דבר שגרר ביקורת חריפה מצד חברי הוועדה והיו"ר ח"כ משה גפני על משרד האוצר ומשרד החקלאות.

ח"כ איתן ברושי, יוזם הדיון: "אנחנו עדים למשבר במשק המים שנובע גם מחמש שנות בצורת אך גם מניהול כושל ודיברנו על זה, כתוצאה מכך נעשה קיצוץ חד צדדי של רשות המים מנחל עוז לעוטף עזה ועד בכלל, 50 מיליון קוב קוצצו ממכסות נמוכות יחסית, אנחנו עדים לקיצוץ שבוצע ב-1 למאי, המשמעות שלו קשה ביותר והאוצר מתעקש לא לפצות במחיר של 3 ¤ לקוב שהונהג בעבר.

"עכשיו הודיעה רשות המים שהיא מוכנה לאשר חריגות אלא במחיר גבוה, מה שאומר לא רק קיצצו גם עכשיו יגבו כסף. לכן על הממשלה צריכה לפצות את החקלאים, דבר שנעשה גם בעבר, אנחנו מדברים על פיצוי של בין 100 ל-150 מיליון שקלים, שרק לאחרונה המדינה קיבלה החלטה להשקיע סכומי עתק במשק המים, אז לא מדובר בסכום גדול אך משמעותי מאוד לחקלאות".

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל משרד החקלאות: "אני מתחבר כמעט לכל מילה, חוץ מזה שהמשרד היה חלק מהקיצוץ, אמרנו שלא ניתן לקצץ ללא מנגנון פיצויי".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אמרתם? אתם משרד שמטפל בחקלאים כולל בנושא המים, אם אתם רק יושבים פה ומביעים טענות כמו ח"כ ברושי שהביא את הנושא לדיון אז למה צריך את המשרד הזה? יושב שר לצד שולחן הממשלה למה הוא לא פועל?! אם אתה אומר שהטענות צודקות תיתן כסף לחקלאים, תפצה אותם, אם הוא לא יכול שיתפטר, מה הוא עושה?"

ד"ר לוי: "יש לנו אחריות אך אין לנו את הסמכות, השר והמשרד פנו כמה וכמה פעמים לאוצר, תקציב המשרד לא מאפשר לנו לפצות. פנינו שיאפשרו את הוויתור מרצון, השר אפילו איים, סמכות המים היא לא בידי הממשלה אלא בידי רשות המים. השר עשה ככל שביכולתו".

נציג רשות המים: "אנחנו מכירים את מצב החקלאים אך לגבי הפיצוי זה לא בסמכות רשות המים, זה דיאלוג שבין משרד החקלאות לאוצר. הקיצוץ היה בהתאם לצריכה ולא בהתאם להקצאות, מה שנעשה ב-2018 זה קיצוץ של 11 אחוז ביחס לצריכה, קיבלנו פניות מחקלאים שנמצאים לקראת חריגה, אנחנו בודקים אם ניתן לתגבר במקומות האלה, יצא לשימוע לאשר לכל חקלאי לחרוג עד 15 אחוז, מתוך רצון לאפשר לחקלאי לסיים את העונה כמו שצריך, כי אין מים פשוט. לגבי התעריף שנראה את התחזית לשנה הבאה אז נראה את התעריף".

ח"כ מיקי לוי: "המדינה מייצרת 600 מיליון קוב מי ביוב שאמורים לחזור לחקלאות, ב-2016 חולקה המדינה לאזורים כדי להשיב את המים האלה, רק 400 מיליון מי קוב מוחזרים – 200 מיליון הולכים לאיבוד, מחירם 3 מיליארד ¤, אם היו עושים אותם לא היינו פה היום. חילקו את הארץ, יש החלטת ממשלה ולא עושים כלום".

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "אמרנו שהולכת להיות שנה קשה ופנינו לאוצר בבקשה - בואו נעשה קיצוץ מרצון, תקצו 3 ש"ח לקוב, יש סיכוי לחסוך 30 מיליון קוב מיד וכך נעבור את השנה. אמר האוצר למה לשלם, בואו נראה מה קורה. בשנים הקודמות שילמו, ללא ויכוח אך רשות המים הפכה למחלקה באוצר, זה מין דובון כן כן של האוצר".

תמר לוי בונה, רפרנט חקלאות, משרד האוצר: "הפיצוי שניתן פיצוי ניתן רק לאחר כמה שנות קיצוץ, לא בשנה הראשונה. מבחינת הקצאה אנחנו מדברים על 20 מיליון קוב של קיצוץ לעומת השנה שעברה, מספרים דומים למה שהיה בשנת 2016 ו-2017, בשנים שניתן פיצוי היה קיצוץ של מעל 100 מיליון קוב וכאמור לא בשנה ראשונה של בצורת, כך שבשנים שניתן פיצוי המצב היה שונה מהשנה. למרות זאת התיישבנו כדי למצוא מנגנון פיצוי אך הצדדים לא הגיעו למסקנות".

ירון סולומון, תנועת האיחוד החקלאי: "אנחנו דורשים את הפיצוי המגיע לנו ולא למרר לנו את החיים. אם היו מקצצים את החשמל לאינטל בקילוואט אחד לא היו מפצים אותם?! אנחנו החקלאים שק החבטות של כולם".

אלי אהרון, מושב עמיעוז, ארגון מגדלי הירקות: "עולה מדבריהם שיש לרשות המים רשות לקצץ אך לא לחשוב קדימה מה ההשלכות".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "מציגים פה את מקרי העבר אך מה שקרה מאז שנים עברו זה שמצב החקלאות רק נהייה יותר ויותר גרוע, מדינה שאין לה חקלאים לא יכולה לעמוד. אם יעסקו בעניין הזה רק על הבסיס החקלאי זו טעות מוחלטת, אי אפשר רק לגדל כמה עצים כפי שהיה מי שטען. נצטרך כנראה לפעול באופן דרסטי. הוועדה קוראת לטפל בנושא החקלאים, אני מבקש שישב הממונה על התקציבים או הסגן שלו שעוסק בעניין יחד עם משרד החקלאות ושיביאו תוכנית מוסכמת לפיצוי.

"במקביל אני מבקש שהחקלאים יכינו תוכנית משלהם ולהביא לנו את זה בתוך 3 שבועות. אגף התקציבים איננו מנהל את המדינה, הוא לא מחליט על מה צריך פיצוי. אם אין תוכנית מושכלת שיגישו לנו מה המחלוקות. אני רוצה לדעת מה לדעת 3 הגופים צריך לעשות כדי לפטור את הבעיה, מצד אחד משקיעים השקעות במים ומצד שני לא מפצים את החקלאים.

"נקיים עוד דיון או נחליט שמישהו סרח, כל עוד יש בצורת יש לפתור את הבעיה, במקרה הזה מדובר בפיצוי לחקלאים, אני מבקש פתרון תוך 3 שבועות שמקובל על כל הצדדים. אם המחלוקות לא גדולות ננסה אנחנו לתווך".

בצעד נדיר, תוך שיתוף פעולה, התאחדו ראשי מערכות הכשרות הגדולות והמובילות בישראל, ובאו לפגישה עם שר החקלאות, אורי אריאל, בלשכתו בבית דגן.

בפגישה נכחו הרבנים רבי ישראל פישביין - אב"ד בד"ץ קהילות, רבי חיים פסח הורביץ - חבר בד"ץ מחזיקי הדת, רבי אברהם רובין - אב"ד בד"ץ מהדרין, רבי שבח רוזנבלט שליט"א - חבר בד"ץ שארית ישראל. כן נכחו בפגישה רבי חננאל יפעי בשליחות רבי משה יוסף - אב"ד בד"ץ בית יוסף, ורבי שמואל יוסף שטיצברג, המרכז את פעילות הפורום. מצד משרד החקלאות נכחו בפגישה מלבד השר, גם הצוות המקצועי האחראי לתחום החיסונים בעופות, ביניהם רם כץ - הרופא הראשי במשרד החקלאות, שלמה גרז ונתן נתנזון יועצים לשירותים הווטרינריים, והצוות המקצועי של לשכת שר החקלאות.

בפגישה הובא לידי ביטוי, כי הרבנים שטרחו ובאו להיפגש בנושא שחיטת העופות בישראל, מייצגים למעשה את רובו המוחלט של הציבור החרדי שומר הכשרות למהדרין, ומערכות כשרות האחראיות על שחיטת למעלה מ-200 אלף עופות מדי יום.

בפגישה העלו את הרבנים את המצב שמעיק כבר שנים רבות על מערכות הכשרות: החיסונים הניתנים לעופות בימים הראשונים לאחר בקיעתם מהביצה. חיסונים אלו נעשים כדי לחסן את העופות מפני מחלות ומגיפות המצויות בענף הלול.

אלא שקיימות כמה צורות של חיסון, כגון נתינת החומר בשתיה, ערפול בשטח הלול, טיפות בעיניים, ועוד. בישראל מעדיפים הרופאים הווטרינריים לבצע את החיסון בצורת זריקה. כיוון שהזריקה ניתנת לעוף בהיותו זעיר, כל תזוזה של המחט יכולה להוות בעיה בכשרות העוף - אם לא נעשה תחת פיקוח הדוק של משגיחים.

• בשוק או בחזה? הגר"מ גלאי והשאלה שמטריפה את עולם הכשרות

בפגישה סוקרו האפשרויות השונות של המקומות השונים בגוף העוף, שבהם מקובל לבצע את החיסון, והובהר כי רוב מערכות הכשרות למהדרין מבצעות את החיסון בחזה העוף, שהתברר אחרי הרבה חקירות, כי היא השיטה היעילה ביותר למנוע כל חשש של טריפות.

שיטה זו מתבצעת לאחר שמחדירים מחט קצרה מאד לחלק העבה הנמצא במרכז החזה [המכונה חלק השניצל], וגם אוחזים את המחט בשיפוע, כדי למנוע מצב שהמחט תחדור לחלל הגוף - אז עלול להיות חשש פגיעה באיברים הפנימיים. כיום משקיעים מערכות הכשרות מאמץ כדי לבטל את החשש הזה, כאשר משגיחים מיוחדים נמצאים בעת ביצוע החיסון, ומשגיחים שצורת ההזרקה תהיה בשיפוע, וגם בודקים את אורך המחט, כדי לוודא שאין חששות של כשרות.

אך המציאות מוכיחה שכבר היו פעמים שהמשגיחים מצאו שהמחסנים לא עשו את מלאכתם כראוי, ונאלצו לפסול לולים שלמים משחיטה, צעד שגרם הפסדים כספיים למגדלים ולכל הנוגעים בדבר. לדברי גורמים במערכות הכשרות, היו גם כמה פעמים שמחסנים החלו להזריק ללא פיקוח, מה שגרם פסילת משקים והפסדים למגדלים.

בשיחה של גורמים במערכת כשרות שנציגה השתתף בפגישה עם חרדים 10, הם אומרים כי הצוות המקצועי במשרד החקלאות התרשם, כי מלבד העובדה שביטול ההוראה של הזריקות תעלה את רמת הכשרות, היא גם תגרום להוזלת עלויות לצרכני העופות, משום שכיום נגרמים מדי תקופה הפסדים כספיים של מאות אלפי שקלים כתוצאה מהזריקות, והעלות נופלת בסופו של דבר על כתפי הצרכן ללא כל הצדקה - מה שמגדיל את הצורך לחפש אלטרנטיבות לחיסון העופות, כדי להוזיל עלויות במחירי העוף.

הרבנים ציינו בפגישה, כי בעוד שבישראל מתעקשות הרשויות לבצע את החיסונים דווקא באמצעות זריקה, הרי שבארה"ב וכן בהרבה מדינות באירופה, אין דרישה כזו, ומגדלי העופות רשאים לבצע החיסונים באמצעות חלופות אחרות שלא גורמות חששות כשרות.

שר החקלאות ואנשי צוותו הבהירו לרבנים, כי הם עושים כל מאמץ לבדוק אפשרויות אחרות של חיסון, והבהירו כי ייצאו לפיילוט מיוחד, בשיתוף עם פורום הבד"צים המובילים - של לולים ללא זריקות, כדי למצוא את החלופה שתענה על דרישות הכשרות, ומאידך תענה על כללי הבטיחות, ותימנע את החשש למחלות ומגיפות העלולות להתפרץ בלולי העופות.

"יש תקוה שבזמן הקרוב, תיווצר אפשרות לחסן את העופות באופן שאין בו חששות כשרות", אומרים בפורום הבד"צים.