מנכ"ל עיתון 'המבשר' משה פרוש, בנו של שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, הותקף הערב (ראשון) בחדר המדרגות בבניין המגורים של השר במרכז העיר ירושלים, בידי שכנים המזוהים כחסידי גור.
לפי עדי ראייה, בן השר שהיה במקום עם משפחתו הותקף באלימות קשה, ועגלת התינוק של בנו נחטפה מידיו.
התוקפים גם קרעו את הז'קט שעליו ומשכו בזקנו.
המאבטח המוצב דרך קבע מחוץ לבית השר הבחין בתקרית לאחר מספר דקות והגיע לסייע לבן השר - והחזיר את בנו התינוק לידיו. הקבוצה שתקפה את פרוש, הקיפה את המאבטח וניסתה לתקוף גם אותו.
המשטרה הגיעה למקום ואספה את פרטי התקרית, כולל מצלמות אבטחה - ופתחה בחקירה.
במקביל, מערך אבטחת אישים במשרד ראש הממשלה מתחקר את האירוע.
לפי עד ראייה, התוקפים צעקו: "אבא שלך פגע באדמו"ר מגור, אנחנו ננקום בך".
מנכ"ל 'המבשר', ביטאון סיעת 'שלומי אמונים', התפנה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים 'שיבא' בתל השומר. הוא שוחרר בשעות הקטנות של הלילה שהוא סובל מחבלה בכתף שמאל, ומספר חבלות בחלקי הגוף.
פרוש כתב אחרי האירוע: "יוצא כעת מבית החולים. ברוך ה' חיי וחיי התינוק שלנו ניצלו בזכות תושייתו של מאבטח יחידת מגן. יצאתי רק עם חבלות בגוף ובני חולץ לאחר עשר דקות מידי הבריונים.
"לא רוצה לחשוב מה היה קורה חלילה אילו המוסתים היו מצליחים לבצע את כל זממם. ולמסיתים אני יכול רק לומר, נהרא נהרא ופשטיה, זה לא קל, זה לא מילת גנאי, זה זכות קיומינו! גם אלימות לא תרתיע אותנו!"
התקיפה התרחשה על רקע העימות הפוליטי החריף שנמשך מזה תקופה ארוכה בתוך מפלגת אגודת ישראל, בין סיעת שלומי אמונים בראשות השר פרוש לנציגי חסידות גור. בין היתר הצדדים מתעמתים בשאלה האם להצביע נגד תקציב המדינה.
בלעדי בחרדים 10: שלושה מחברי סיעת אגודת ישראל שיגרו ביום חמישי האחרון מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הבהירו כי לא יצביעו בעד תקציב המדינה - אם לא יחוקק חוק הגיוס לפני אישור התקציב.
ונהפוך הוא: איך חוזרים הביתה במהירות בשושן פורים? • כל המידע
על המכתב חתמו השר יצחק גולדקנופף, ח"כ יעקב טסלר וח"כ משה שמעון רוט. השר מאיר פרוש וח"כ ישראל אייכלר לא צירפו את חתימתם למכתב.
בשיחות סגורות הסביר שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, מדוע לא חתם על מכתב ה'איום', תוך שהוא חושף את מערכת היחסים הפנימית בתוך אגודת ישראל - והטיח האשמות קשות בעמיתיו:
"אני זוכר מכתב של חברי אגודת ישראל שהיה לפני אישור 'תקציב 2023'. ישבנו בבית של יצחק גולדקנופף וחתמנו חמשת הנציגים הראשונים ברשימת 'אגודה' לכנסת על רשימת דרישות תקציביות, שבלי זה לא נתמוך בתקציב. זה היה בכ"ו אייר תשפ"ג.
בימים שלאחר מכן, בשלוש הזדמנויות שונות, פרסמנו יחד ידיעות זהות ב'המבשר' ו'המודיע', ששיקפו את עמדת כל אגודת ישראל. כי אם לא יקוימו הדרישות במכתב - נצביע נגד התקציב.
יום אחרי הידיעה המשותפת האחרונה, בב' סיון תשפ"ג, אני ויתר החותמים מ'אגודה' שומעים בתקשורת שגולדקנופף ומוטי בבצ'יק יושבים עם ראש הממשלה נתניהו. אחרי שהפגישה מסתיימת, יוצא נייר בחתימה של גולדקנופף, שמתקפל מרוב הדרישות שלנו, ומודיע שהוא בעצם מוותר, בלי לדבר איתנו על מה שסוכם אצלו בבית כמה ימים קודם לכן.
אני פרשתי מהכנסת כדי לממש את החוק הנורבגי, אז אני לא הייתי צריך להצביע אז בכנסת בעד 'תקציב 2023, כך שלא הפרתי את חתימת ידי. אבל חברים אחרים ב'אגודה' נאלצו להצביע על התקציב, בניגוד לחתימת ידם.
בלי קשר כרגע להתנהלות בעניין חוק הגיוס - מישהו באמת היה מעלה בדעתו שאני שוב אחתום על מכתב של יצחק גולדקנופף, כדי שאחרי זה הוא יסחט מביבי משהו אחר, ואני וכל הסיעה נצא שקרנים בגלל זה?
אין לי מושג מה גולדקנופף או מוטי בבצ'יק קיבלו בתמורה לכל הפשרות שלהם על חוק הגיוס מאז הבחירות, ואני בכוונה אומר בחירות ולא הקמת הממשלה - כי עצם זה שלא עבר חוק הגיוס לפני הקמת הממשלה, זו כבר הייתה התקפלות. 'המבשר' התריע וזעק בימים ההם נגד זה.
אני יודע להעיד שאף אחד לא הגיע אלי בשנה הראשונה להקמת הממשלה וביקש ממני הסכמה לדחות את מועד אישור חוק הגיוס. משום מה, כשהיו דיונים על החוק, ידעו לדבר איתי. כשהיו דיונים על דחיות - הלכו לדבר עם אנשים אחרים".
מכתב 'האיום' של כל חברי אגו"י, לפני תקציב 2023
השר התייחס לחוק המתגבש בימים אלה בוועדת החוץ והבטחון: "לגבי הדיונים על חוק הגיוס הנוכחי, יש חילוקי דעות האם זה הדבר הכי נכון להילחם על חוק הגיוס שמקודם בימים אלו. מה שאנחנו שומעים מוועדת חוץ הביטחון נוגד את העקרונות שלנו כל השנים. יעדים, סנקציות. אבל, בסוף גדולי ישראל יכריעו - וזה מה שיקבע.
"יתירה מזאת, בשעתו מוניתי בכתב כשליח מועצת גדולי התורה לעניין הגיוס. המינוי הזה מעולם לא בוטל, אבל משום מה כשהממשלה נדרשה לענות לבג"ץ איפה עומד גיבוש חוק הגיוס, התשובה של הממשלה הייתה שיש התקדמות.
כששאלתי בישיבת הממשלה על מה מדובר ושהמועצת האגודאית לא עודכנה? נעניתי על ידי יוסי פוקס ויריב לוין שלא הכל אני יודע. כשעדכנתי את חברי מועצת גדולי התורה על כך, אף הם הופתעו לשמוע.
[גלריה]
חברי אגו"י טסלר, פרוש, גולדקנופף ובבצ'יק I צילום: יהונתן זינדל, פלאש90
לפחות בשנה האחרונה לא שותפתי בדיונים על חוק הגיוס. אני יודע כמוכם מהתקשורת שיש אחרים מאגודת ישראל שניהלו דיונים בעניין. הדבר מעולם לא עלה לדיונים בישיבות הסיעה, אף אחד לא קיים איתנו שיג ושיח על פשרות וקווים אדומים".
על האיום של 'ציר גור' שלא להצביע בעד התקציב לשנת 2025 אמר: "ביחס למה שיהיה עם התקציב בכנסת, אני נורבגי ולא מכהן כחבר כנסת, אז השאלה לא נוגעת אלי. ככלל, אגודת ישראל כולה מחויבת לפעול לפי החלטות מועצת גדולי התורה".
המועצה, לפי שעה, לא החליטה להצביע נגד התקציב.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, נשא ביום שני את נאום הפתיחה ב'כנס ירושלים', והתייחס בין היתר ל'איום הדמוגרפי'. השר פרוש הציג את הילודה החרדית המבורכת, התורמת לשמר את הרוב היהודי במדינה בכלל ובירושלים בפרט - והלין על כך שהציונות הדתית לא מעריכה זאת, כאשר היא תוקפת את הציבור החרדי.
חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי
ב'מצעד הטרלול' בתכנית 'אזור מלחמה', בהגשת ברוך קרא בערוץ 13, הביאו את דבריו:
"ההשפעה של המשפחות החרדיות מרובות הילדים היום בכלל ארץ ישראל, מי כמוכם עוסקים בחישובים האסטרטגיים האלו על הרוב היהודי במרחב כחלק מההתנגדות הנחרצת, לה אני שותף, להקמת מדינה פלסטינית. ונשאלת השאלה: האם זה לא חלק מהנשיאה בנטל?"
ברוך קרא: כשאני חושב על זה...
שרי רוט: הוא מדבר לסמוטריץ', הוא לא מדבר לשמאל, שרוצה מדינה פלסטינית, שאתם מסתכלים על זה מהכיוון הזה...
קרא: לא משנה למי הוא מדבר, השאלה היא מה הוא אומר...
שרי: סמוטריץ' כן מאמין בערכים האלו. ומה שהוא מסביר לסמוטריץ' זה: אתה לא רוצה בירושלים ראש עיר מוסלמי? אנחנו מסייעים לזה...
שי גולדן: זו אמירה אומללה, אבל היא מסתירה מאחוריה משהו שהוא נכון. העתיד הדמוגרפי של המקום הזה הוא הרחם החרדי. נאהב, לא נאהב, זה העתיד.
וליאור קינן, הכתבת הפוליטית, הנהנה בראשה...
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, נשא הבוקר (שני) את נאום הפתיחה בכנס ירושלים ה-22 של קבוצת 'בשבע', שנערך בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל והרשות לפיתוח ירושלים.
חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי
בנאומו התייחס ליחסי הציבור החרדי והדתי בתקופה זו: "יש מתיחות רבה בין הציבור שאני מייצג לציבור שאתם מייצגים, סביב המחלוקת הקשה בעניין חוק הגיוס והדרישה של הציבור החרדי להסדיר את מעמד בני הישיבות.
"אני לא אכנס כאן לדיון הנוקב הזה, מאחר ואנחנו לא נסכים עליו. אני חוזר מעל במה מכובדת זו על הצעתי ב'יום ירושלים' האחרון בנאומי בישיבת 'מרכז הרב', להכניס לחדר את ראשי הציבור הדתי ואת ראשי הציבור החרדי, ולדון בכובד ראש כיצד ניתן למצוא נוסחה שמחייבת את הכיבוד ההדדי.
"בשונה מאחרים, אני חושב שהציבור הדתי לא מקבל את הכבוד הראוי לו ביחס לתרומתו בשדה הקרב, במיוחד במלחמה האחרונה. כאשר היו שהתנגדו לכניסתם של נציגי הציבור הדתי לשולחן מקבלי ההחלטות, אני תמכתי, ועודני סבור שלכם מגיעה זכות יתירה בדיון על אופן המשך המלחמה – מאחר ואתם שילמתם את המחיר היקר ביותר במלחמה הזו.
"ובכל זאת, כשאנו באים לדון על ירושלים וערבות הדדית, אני מבקש להפנות מבט נוסף כאשר אנו דנים בשאלה האסטרטגית הנוגעת לתורת ישראל, ארץ ישראל, ועם ישראל, והאם ההבנה ארוכת השנים ביננו ראויה להימשך, או שמה אתם מעוניינים להוביל לפירוקה לנוכח חילוקי הדעות סביב עניין הגיוס".
פרוש תהה: "מה הוא האיום הגדול ביותר על ירושלים המאוחדת? כולנו יודעים שזהו האיום הדמוגרפי. המספרים מדברים בעד עצמם. על פי המסמך של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שהוגש לי ביום ירושלים האחרון, בשנת תשפ"ד התגוררו בירושלים קרוב ל-600 אלף יהודים וכ-380 אלף ערבים. האוכלוסייה החרדית מנתה כ-270 אלף איש (כ-46% מהיהודים), האוכלוסייה החילונית והמסורתית מנתה יחד כ-170 אלף איש, והאוכלוסייה הדתית – קרוב ל-140 אלף איש.
"רק לסבר את האוזן, לאחר מלחמת ששת הימים היו 72 אחוז יהודים בירושלים ורק 28 אחוז ערבים. היום, לפי הנתונים שהבאתי פה, רק 61 אחוז יהודים, ו-39 אחוז ערבים. כאמור, כמעט מחצית מיהודים הם חרדים.
"תחשבו על האפשרות לפיה ב-58 שנים האחרונות קצב הגידול המבורך של המשפחות החרדיות בירושלים לא היה נשמר, אם משפחות ברוכות הילדים לא היו נשארות בירושלים, אם המשפחות החרדיות בירושלים לא היו בלי עין הרע מבורכות בילדים וילדות, לצידי היה ניצב פה היום בגאון ראש העיר ירושלים - מוסלמי. זה לא פוליטיקלי-קורקט להגיד את זה, אבל זו האמת".
השר הדגיש: "באנו כאן לדבר על העיר ירושלים, אבל ההשפעה של המשפחות החרדיות מוברכות הילדים היא בכלל ארץ ישראל, גם בין הים לירדן, וכן גם בתוך ישראל הקטנה, וגם ביהודה ושומרון, ברורה לכם לא פחות מלי. מי כמוכם עוסקים בחישובים האסטרטגיים האלו על הרוב היהודי במרחב, כחלק מההתנגדות הנחרצת, לה אני שותף, להקמת מדינה פלסטינית.
"נשאלת השאלה: האם זהו לא חלק מהנשיאה בנטל? האם חלקנו זה בערבות ההדדית על עתידה של ארץ ישראל אינה ראויה להיחשב במכלול השיקולים? האם אימא חרדית שמגדלת שמונה, או עשר, או לפעמים אפילו 12 ילדים, וזכיתי שרעייתי ביניהם, ויש כאלו שגם יותר מזה, האם אימא כזו לא ראויה לקול בשאלה הרת הגורל מה משמר פה את העם היהודי? אני יודע שזה לא תכלית הכל. אבל זה כלום בעיניכם?"
בהתייחסו לתרומת הציבור החרדי למדינת ישראל וליהודה ושומרון, הדגיש: "אני יודע שאצלכם בוערת בימים אלו שאלת השותפות עם הציבור החרדי. אני רוצה לשתף אתכם שגם אצלנו עולה השאלה הזו. אני, בהוראת רבותי, התנגדתי לגירוש מגוש קטיף, אפילו התנגדתי לעסקת המאה, ובהזדמנויות רבות אחרות בחרו מנהיגי אגודת ישראל לבחור בצד שלכם בוויכוחים קשים ומרים על עתידה של ארץ ישראל.
"אני לא שניתי את עמדתי בעניין הזה, אבל אני לא יכול שלא לשתף אתכם בקולות שאני שומע בציבור אותו אני מייצג. בתוך עמי אנוכי יושבת, ואני נשאל שאלות. רק באחרונה ניגשו אלי חסידים של אדמו"רים חשובים, בהם כאלו שהובילו בתקיפות את ההתנגדות לגירוש גוש קטיף, ושאלו אותי – האם לא הגיעה העת לוותר?
"אם נעשה סקר בקרב מצביעי הליכוד, אני לא בטוח שיהיה שם רוב התומך בהתיישבות בכל רגב אדמה במעלה גבעות השומרון, מה שקרוי גם המאחזים, אבל בגלל שאתם בציונות הדתית סבורים שזה מה שנדרש לעשות בכדי להגן על ארץ ישראל - אנחנו מגבים, כי אנחנו שותפים ואנחנו מכבדים את תפיסת העולם שלכם, וכי אתם המומחים לצורך עניין זה.
"הציבור שלי סבור שמה שנדרש מבחור ישיבה המבקש להיות בן תורה אמיתי שישמר את העם היהודי לדורי דורות היא ללמוד תורה בניתוק מוחלט מכל ענייני העולם, וכך עושים רבבות לומדי תורה בישיבות החרדיות - למה לנו לא מגיע מכם איזושהי הדדיות בעניין הזה? גיבוי כלשהו? למה לא קם אחד מכם שיאמר, על לימוד התורה, לחרדים יש את ההבנה העמוקה ויש לסמוך עליהם?.
"בציבור שלנו יש כאלו ששואלים, האם הקשר הזה ביננו לא יקר לנו מידי? האם הגיבוי של היהדות החרדית לכל מהלכי ההתיישבות ביהודה ושומרון, כולל ההיאחזות בגבעות, מה שאנו מכנים "ההתיישבות הצעירה", לא מאלצת אותנו לשלם מחיר יקר מידי ביחס ליכולת שלנו כציבור חרדי לשמור על אורח החיים השמרני שלנו?".
הוא הוסיף: "עניתי להם מה שעניתי להם, אבל אני מפנה את השאלות האלו אליכם, אתם אלו שבמידה רבה משפיעים מאוד על דעת הקהל בציבור הדתי, אני לא מבקש מכם לקבל את דעתי, אבל אני כן מבקש שתחשבו על הדברים האלו, בפניכם הכרעות אסטרטגיות ארוכות טווח ביחס לעתידה של ארץ ישראל, תסתכלו על התמונה הכוללת".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, השתתף היום (חמישי) יחד עם מנכ"ל משרדו, שמעון אלבום, בדיון ראשון של השדולה לסגירת אונר"א, שהקים ח"כ דן אילוז, והתייחס בין היתר להשבת ארונות החללים.
חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי
השר העביר מסר בשם אימהות ללוחמים אותן פגש אתמול: "ישבתי אתמול עם שתי אימהות מארגון 'צעדת האמהות', המייצגות ציבור ענק של הורים ללוחמים, והם העלו המון טענות על המצב. בין היתר נגע לליבי הכאב שלהן ביחס לשיח הציבורי, שנראה ששכח למי באמת מגיע הקרדיט על ההישגי המלחמה.
"הדעות חלוקות ביחס להסכם, אבל כולנו שמחים על החזרת החטופים והחטופות החיים, וכולנו מקבלים בעצב רב את החללים ששבים היום. רק שוכחים בשיח הציבורי פרט כאילו קטן ושולי - את הקרקע להסכם הזה הכשירו הלוחמים, עשרות אלפי גיבורים בסדיר ובמילואים אשר נלחמו מאות ימים בעזה, אלפים מהם נפצעו, מהם מאות שנפלו בקרב, ה' יקום דמם.
"מגיע להם את הקרדיט המלא על השבת החטופים והחטופות, ומגיע להם הקרדיט המלא גם על סגירת אונר"א. לולי פעילות הלוחמים בעזה לעולם לא היינו יודעים את מה שאנחנו יודעים על ארגון הטרור המכנה את עצמו סוכנות סעד".
פרוש הוסיף: "ראינו את התמונות הנוראיות מהבוקר של מרצחי החמאס משתמשים בגופותיהם של יקרינו למופע תעמולה נאצי מזוויע, אין יהודי בעולם שליבו לא נצבט הבוקר בכאב. צריך לשוב ולהגיד הבוקר שהמלאכה תושלם רק לאחר שכולם ישלמו את המחיר, זה כולל את חמאס, את הג'יהאד האסלאמי, תושבי עזה ששיתפו פעולה, גופים כמו אונר"א ואחרים.
"זכיתי להיות הראשון שהפך את השיח בעניין אונר"א מדיבורים למעשים. ההחלטה הראשונה שהתקבלה בעניין הזה הייתה החלטת הממשלה שהגשתי ביום ירושלים האחרון, שקבעה כי משרד ירושלים ומסורת ישראל יחל לתכלל את ההיערכות להוצאת אונר"א מירושלים".
לדבריו, "במשך חצי שנה עבד משרדי, יחד עם עיריית ירושלים, משרד הבריאות, משרד החינוך, בהתגייסות בסופו של דבר גם של משרד האוצר. למדנו מה אונר"א עשה בירושלים ועבדנו להיערך עם חלופות.
"את האמת יש לומר, עשו הר מהעכבר. אחרי עשרות שנים של פעילות משרד ירושלים במזרח ירושלים, כולל בתוכניות חומש של מילארדי שקלים, אונר"א נשארה לעשות בירושלים בעיקר רעש. פחות מ-1000 תלמידים למדו במוסדות חינוך שלהם, אלפים בודדים השתמשו במרפאות. ממזמן מדינת ישראל ועיריית ירושלים הן נותני השירות המובילים במזרח ירושלים".
השר הדגיש: "תוציאו אותם מירושלים, את יתר העבודה אנחנו כבר נעשה בעזרת ה'".
מכתב אזהרה חריף נשלח הבוקר (שני) לראש הממשלה ולבכירי הממשל, בדרישה ליישם באופן מיידי את החוקים שנחקקו באוקטובר האחרון להגבלת פעילות אונר"א בישראל.
חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי
במכתב ששיגרה ח"כ יוליה מלינובסקי מ'ישראל ביתנו', אחת מיוזמות החוק נגד אונר"א, נכתב כי אי-יישום החוקים המגבילים את פעילות אונר"א - יוביל לעתירה לבג"ץ נגד הממשלה.
המכתב, שהופנה לראש הממשלה, ליועצת המשפטית לממשלה, למבקר המדינה, לראש המל"ל ולחברי הקבינט המדיני-ביטחוני, דורש לקיים דיון דחוף בנושא יישום החוקים שאושרו בכנסת ברוב גדול.
"הכנסת נתנה לממשלה שלושה חודשי היערכות ושום דבר לא קרה. מי שלא מבצע את החוק, משתף פעולה מלא עם הטרור," נכתב במכתב.
הערב עדכנה לשכת רה"מ, כי ראש הממשלה נתניהו "הנחה לאכוף מיידית את יישום חוק אונר"א שחוקק בכנסת בתמיכה רחבה". לפי הלשכה, "אין כל מגבלות במימוש הנחיית ראש הממשלה".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הגיב: "אני מברך על הנחיית ראש הממשלה לאכוף מיידית את החוק להוצאת אונר״א מירושלים. אין מקום לתומכי הטרור מהאו״ם בעירנו.
"משרד ירושלים ומסורת ישראל, יחד עם משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות ועיריית ירושלים, ערוכים עם כלל החלופות לשירותים שניתנו על ידי אונר״א במזרח ירושלים".
יוזמת החוק לסיום פעילות אונר"א, ח"כ יוליה מלינובסקי, הגיבה על הודעת לשכת רה"מ: "ראש הממשלה מאשר בהודעה רשמית ומורה על ביצוע החוק, דבר שהיה מובן מאליו. על כל המערכות ליישם כלשון החוק. אני אמשיך לפקח ואתם כבר יודעים עם מי יש לכם עסק. חבל שזה נעשה רק לאחר שהייתי צריכה להגיע לשלב האיומים".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, שיגר הערב (מוצ"ש) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים חברי הקבינט המדיני ביטחוני, בדרישה לתגבר את הביטחון בירושלים - בעקבות הכוונה לשחרר מחבלים למזרח ירושלים, וזאת ברקע החלטת דומה של הקבינט על תגבור הביטחון ביהודה שומרון.
במכתבו כתב: "ההחלטה לתגבר את הביטחון ביהודה ושומרון היא מבורכת, על אף שהיא מגיעה בנסיבות מצערות, אך לא ניתן להתעלם מכך שהעובדה כי שחרור מחבלים המתגוררים במזרח ירושלים היא מאתגרת פי כמה את מצב הביטחון בכל רחבי ירושלים, בהיעדר כל חוצץ בין מקום מגוריהם של המחבלים למיליוני תושבי ומבקרי העיר על כל חלקיה".
השר הוסיף: "אבקש כי הקבינט המדיני-ביטחוני יקיים בהתאם דיון ייעודי על הסיכונים הביטחוניים בשחרור מחבלים לירושלים וינחה על הפניית התשומות הנדרשות עבור משטרת ירושלים, שירות הביטחון הכללי, השיטור הערוני, וגורמי ביטחון נוספים הרלוונטיים לחיזוק הביטחון הממשי בירושלים והגברת תחושת הביטחון בקרב תושבי ומבקרי העיר".
סצנה שלא רואים בכל יום: השר מאיר פרוש כצעיר החסידים זוחל על הבמה בדרכו לקבל את ברכת האדמו"ר מסלונים בטיש חנוכה pic.twitter.com/6aAtacUzgf
— עקיבא ווייס Akiva Weisz (@AkivaWeisz) December 29, 2024
שלומי אמונים מתחדשת: 3 חודשים אחרי הוועידה ההיסטורית של תנועת 'שלומי אמונים', התכנס לראשונה פורום הנציגים ברשויות המקומיות של התנועה, פורום הכולל עשרות נציגים מכל רחבי הארץ, לסיעור מוחות מקצועי בביתו של היו"ר - השר מאיר פרוש.
במהלך המפגש, העלו עשרות הנציגים, איש איש בתורו, הצעות שונות לייעול ולשיפור הפעילות לטובת הכלל והפרט. בסיומה, הוחלט על שורה של החלטות אופרטיביות להמשך שיתוף הפעולה בין הנציגים, לייעול השיפור, ולהמשך העשייה הברוכה.
השר פרוש ציין, כי מדובר במפגש ראשון של הפורום, שיוסיף להיפגש תכופות. עוד העלה לסדר היום את נושא הטיפול בפניות ציבור וקיום קבלות קהל בשכונות, וחברי המועצה הציגו שורה של רעיונות לשדרוג השירות לציבור בתחום זה.
היו"ר השר מאיר פרוש הזכיר כי איש התנועה, בני הקר, מונה לתכלל ולנהל את הקשר בין הנציגים, לשכלל את מערך הסיוע לפרט ולהדק את היחסים עם הקהילות: "אני רוצה לברך את הרב בני הקר, יד ימיני במלוא מובן המילה מזה שנים רבות, שלקח על עצמו לתכלל במסגרת תנועת שלומי אמונים את חיזוק הקשר בין הנציגים, הידוק היחסים עם הקהילות, ושכלול מערך הסיוע לפרט – נושא דגל אצלנו בשלומי אמונים".
בהתייחסות אקטואלית לנושא מעמד בני הישיבות אמר השר פרוש: "אני ממעט מאוד מלהתבטא בנושא, וגם כעת לא אתייחס לנושא החוק, מאחר וזה משהו שממתין להכרעת גדולי ישראל, שיתייחסו לחוק אם יהיה כזה. לצד זאת, הקמנו בימים האחרונים בלשכה המרכזית לפניות הציבור של מרכז אגודת ישראל ירושלים, מוקד סיוע למתמודדים עם סכנת הגיוס.
"מאז קום המדינה, לא היה מצב כה קשה ועם ישראל לא התמודד מול סכנה כה גדולה לעתיד עולם התורה. כפי שידענו לפעול ולדאוג למען ציבור יראי ה' בכל התקופות ועל כל הגזירות, גם כעת אנחנו חייבים לשנס מותניים ולתת לציבור גב בעת המצוקה הכל כך גדולה".
[גלריה]
יו"ר שלומי אמונים הדגיש: "למרות שהמצב נראה בלתי-פתיר ולא ברור עד כמה ניתן יהיה לסייע לכל פנייה ולחלץ את הפונים מסכנת הגיוס, אנו נעשה את המיטב כדי לסייע במידת האפשר ללומדי התורה לשוב לשקוע בים התורה בלי דאגות מיותרות".
השר פרוש התייחס לשיח סביב הרפורמה המשפטית: "לאחרונה יש כאלו שמנסים להפוך את שר המשפטים יריב לוין לאויב של הציבור החרדי. טוענים שהוא הכניס אותנו לצרה הזו שנקראת הרפורמה המשפטית. אני חושב שהאמירות האלו עושות לנו נזק. יריב לוין היה תמיד שותף טוב של הציבור החרדי, משתדל לעזור, ואסור לפגוע בו.
"אני גם חושב שההתנערות מהרפורמה המשפטית לא מועילה לנו, כי אין סיכוי לפתרון בחוק להסדרת מעמד בני הישיבות שיחזיק מעמד בלי רפורמה משפטית. אפשר לדון על איזה חוקים לקדם קודם, אבל אין לנו יכולת עשייה אמיתית בלי הרפורמה המשפטית. לא סתם חתמתי על המכתב הקורא לדון בהדחת היועמ"שית, באמת שזה כבר הגיע למצב בלתי אפשרי.
"יש מי שמעדיף לשכוח, אך אנחנו היינו הראשונים לדרוש את הרפורמה המשפטית. לפני שנים רבות. בחרנו, בצדק, לשתוק כאשר הרוחות סערו בנושא, אבל העובדה שמערכת המשפט רודפת את עולם התורה לא השתנתה. וצריך לשים לזה סוף".
השר פרוש: "בשבוע הבא נחגוג את חג החנוכה. נתפלל כולנו שאור הנרות יתרחב לכל השנה. שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו. ששלום ושלווה יבואו על כלל ישראל. שהחטופים יחזרו הביתה, ושתהיה נחמה למשפחות ההרוגים בקרב והנרצחים בפיגועים. שנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן".
באולפן ערוץ 14 פצחו הבוקר (רביעי) בחגיגות עם קבלת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית - וניצחונו של דונלד טראמפ.
המגישים מגי טביבי ושרון גל, לצד חברי הפאנל, הגיבו בשמחה וחגיגה ספונטנית. המגישים וחברי הפאנל הרימו כוסית "לחיים", והודו לבורא עולם על הניצחון.
שרון גל הגיב במשפט ששגור בפיו: “ישועת השם כהרף עין”, וחברי הפאנל הכריזו: “ה’ יברך את אמריקה ועם ישראל חי”.
"ה' יברך את אמריקה ועם ישראל חי": מגי טביבי, שרון גל וחברי הפאנל מרימים כוסית לחיים ומברכים 'בורא פרי הגפן' לכבוד זכייתו של טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית@sharongal @MaggieTabibi @libby_alon #אמריקה_בוחרת pic.twitter.com/izVx1WRHw1
— עכשיו 14 (@Now14Israel) November 6, 2024
איש התקשורת שמעון ריקלין שהצטרף דקות קודם לשידור בירך "שהחיינו". המגיש יעקב ברדוגו סיפר כי בבית הכנסת שלו לא אמרו "תחנון" הבוקר.
בישראל כבר החלו פוליטיקאים לברך את טראמפ על ניצחונו.
הראשון היה שר התרבות והספורט מיקי זוהר שכתב: "ברכות לנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ. מצפים כבר לארבע שנים הבאות".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, כתב: "לב מלך ביד ה'. הנשיא טראמפ הוכיח בכהונתו הקודמת כי הוא ידיד אמת של העם היהודי והעיר ירושלים. כולנו תפילה וציפייה כי המגמה הזו תימשך בקדנציה הקרובה ביתר שאת וביתר עוז".
יהושוע שני, אביו של סרן אורי שני הי"ד, שנפל בקרבות הגבורה בשבעה באוקטובר, הגיב לחבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד - שתקף את החרדים שהפכו, לדבריו, "את עולם התורה לעולם של סחטנות ונצלנות" - וקרא לו ערב ראש השנה לשנות סגנון ולפעול לקרוב לבבות ולאחדות.
שטרן פנה במליאת הכנסת לשר מאיר פרוש - ושאל: "איך עושים את ראש השנה כשכל האבות של חמישה עשר נכדיי בין עזה ללבנון? השר פרוש, אתם לעולם לא תבינו אותנו. הפכתם את עולם התורה לעולם של סחטנות ונצלנות".
שני הגיב לשטרן ברשת הטוויטר: "שלום מר שטרן, איך עושים זאת? אתה מוזמן ללמוד אצלנו איך עושים זאת מבלי לשנוא אף אחד! אנו משפחה ששכלה את בנה בשמחת תורה וכרגע שני חתניי בצו 8 בצפון".
הוא תהה: "מה לזה ולנאום השנאה שלך כנגד החרדים? ככה עושים אחדות? והאם רק החרדים לא בחזית? אתה מוזמן איתי לסיור בתל אביב בבתי הקפה להתרשם.
שני, שאחד מבניו חסיד קרלין, הוסיף: "בינתיים שנה את הסגנון מפילוג לפיוס. בל נשכח שגם אתה היית שר בממשלות ישראל שתכלס לא עשו דבר בסוגיה. ערב ראש השנה, שנה סגנון. שנה טובה. שנת אחדות וקרוב לבבות גם לך".
יו"ר שלומי אמונים, השר מאיר פרוש, התייחס היום (שלישי), בנאומו בפתח ועידת 'שלומי אמונים', להתפתחויות הפוליטיות בימים האחרונים, לצד התייחסות ראשונה באופן פומבי לעמדתו במשבר חוק הגיוס - זאת לאחר תקופה ארוכה בה נמנע מלהתבטא בנושא.
"זה לא יהיה מוגזם לומר שהיהדות החרדית נמצאת בשעות מבחן גורליות ביותר", אמר השר. "לטעמי, אנחנו נמצאים היום במצב הגרוע ביותר ליהדות החרדית מאז קום המדינה. המצב בו אין הסדרה למעמדם של בני הישיבות ואברכי הכוללים מול שלטונות הגיוס הוא חסר תקדים ובלתי מתקבל על הדעת.
"זה לא סוד שפעלתי באופן מוסמך בשם מועצת גדולי התורה לנושא במשך שנים, ואף אחד מהם לא ביקש ממני להפסיק לפעול בנידון. אבל דווקא מתוך הניסיון הזה, מתוך ההבנה של העמדה העקרונית של גדולי ישראל מחד, ומנגד, להבדיל, עמדתם של הח"כים הסוררים בליכוד, אני אומר לכם שאסור להשלות את עצמנו ואת הציבור שכביכול יש יכולת לקדם כרגע חוק להסדרת מעמד בני הישיבות שאנחנו ביהדות החרדית יכולים לחיות איתו, ואהיה זהיר ואומר את דעתי הענייה שאולי דווקא זירוז ההליכים בעניין זה עשוי להיות בעוכרנו, אבל זו שאלה להכרעת מועצת גדולי התורה".
הוא הוסיף: "אם יהיה מי שיצליח להביא חוק כזה, אני אישית אעניק לו מדליית זהב. יש כאלו שמתהדרים ביכולות, ויש גם שסיפרו שיש סיכוי בוועדת חוץ וביטחון לשנות לטובה את החוק. לצערי, זו אשליה. בעת הזו, אין חוק שיכול לעבור על דעת היועמ"שית ושאנחנו נוכל לחיות איתו".
לדבריו, "המצב הוא פרדוקסלי. כאשר הוקמה הממשלה הזו, לפני פחות משנתיים, חשבנו כולנו שדווקא ממשלת ה'ימין מלא מלא' כפי שהבטיחו לנו, תהיה התקופה הטובה ביותר. אבל קפץ עלינו רוגזו של בג"ץ, וחירב כל חלקה טובה, כל פיסת תקווה לנורמליות כאן בארץ ישראל.
"עולה השאלה, עד מתי? אמנם לא הממשלה היא זו שהחליטה את ההחלטות הגרועות האלו, אבל מה הטעם להישאר שם? השאלה היא טובה ונוקבת, ולא אכחש שגם אני שואל אותה לפעמים. התשובה האפשרית היא תשובתו של הרה"ח ר' איצה מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל ונציגה הראשון של אגודת ישראל בממשלה, אשר לא פרש מהממשלה עד אשר הגיע למסקנה כי 'מפסיקים להתחשב בי', כדבריו.
"האם מתחשבים בנו? יהיה פה תיכף השר דודי אמסלם, הוא לא חובש כיפה בדרך כלל, אבל האם הוא מתחשב בנו? אני סבור שהתשובה היא כן. מחר יהיה פה השר שלמה קרעי, חובש כיפה, תלמידו של הגאון רבי מאיר מאזוז, האם הוא מתחשב בנו? אני חושב שהתשובה היא כן. אגב, כאן המקום להודות לו על ביטול גזירת התקשורת של הממשלה הקודמת.
"ולא, זה רחוק מלהיות מושלם, לא כולם דודי אמסלם ושלמה קרעי והראיה, שאין כיום הסכמה עם כלל חברי הכנסת של הליכוד על חוק להסדרת מעמד בני הישיבות אשר תואם את עמדתם העקרונית של מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות.
"היה זה ראש הליכוד אשר הבטיח לי באופן אישי ולחבריי ביהדות התורה במהלך המשא ומתן הקואליציוני שהחוק יאושר לפני התקציב. להגיד לכם שסמכתי יותר מידי על האמירה הזו? לא ממש. העדפתי, ואף דרשתי, שנעביר את החוק לפני הקמת הממשלה. אם נתניהו היה רוצה אז, זה היה קורה. בוודאי זכור לכם שהיו כאלו שקידמו אז חוקי נבצרות, חוקים אישיים, חוקים פוליטיים. והיו כאלו שבחרו לוותר, בחרו להסתמך על האמירה שחוק הגיוס יהיה חופף תקציב. אומרים האומרים: למכולת לא הולכים עם אמירות. לצערי, זו לא בדיחה. נתניהו מכר את מרכולתו, אני לא קניתי, היו שבחרו כן לקנות אותה".
על האפשרות לצירופו של גדעון סער לממשלה אמר: "זה לא סוד שאני מכיר את גדעון סער המון שנים, עוד מהימים המשותפים שלנו במשרד החינוך, וגם לאחרונה הייתי איתו בשיח בעניינים שעל סדר היום.
"איני יודע היכן הוא בדיוק בשאלה הרת הגורל של הסדרת מעמד בני הישיבות, אבל אני כן יודע להגיד ששמעתי ממנו אמירות ברורות לגבי הצורך בהסדרת העניין בשיח ראוי ומכבד, וכי אין מקום בתקופה הזו לקולות ההסתה שלצערנו שוב נשמעים נגד לומדי התורה.
"עם זאת, גם שר הביטחון הנוכחי יואב גלנט לא היה בעבר גורם שסומן כמכשול בדרך להסדרת מעמד בני הישיבות, והיום הוא כן. כך שגם אם גלנט יוחלף בסער - ואיני נותן פה עצות אם זה הדבר הנכון לעשות או לא - אין לנו ערבות כיצד סער ינהג והוכח כבר בעבר שגם הוא לעיתים בלתי צפוי.
"בנוסף, אסור לנו לשכוח שהבעיה האמיתית שלנו הייתה ועודנה מערכת המשפט. היועצת המשפטית לממשלה פועלת באופן שיטתי לסכל כל אפשרות להסדרת מעמד בני הישיבות, ועל כן אני חושש שלא משינויים קואליציוניים תבוא לנו הישועה. את הבעיה הזו צריך לעקור מהשורש".
הוא הדגיש: "כשמדברים על הרכב הממשלה צריך לזכור שהוקם גוש לפני מספר שנים, למרות כל הקשיים אנחנו היינו מחויבים לו וגם חברים אחרים בו היו מחויבים לנו, ומוטב שהכבוד והמחויבות בין חברי הגוש תישמר, גם אם מרחיבים את השורות, שזה תמיד דבר מבורך".
הוא סיים במסר של אחדות פנימית: "כשאלו השאלות שנמצאות בפתחנו, התכנסנו כאן היום לפתוח את ועידת שלומי אמונים עם אמירה חדה וברורה. כוחה של אגודת ישראל היא באחדותה. כל אחד לבד, כבודו במקומו מונח, אך מול הגזירות המאיימות עלינו מבחוץ, רק באחדות ובשותפות נוכל להחזיר לעם היהודי את אגודת ישראל המאוחדת והיא זו שתוביל, ונהיה אנחנו אלה שמתווים את הדרך ועומדים על המשמר בכל הנוגע לנושאים היסודיים שבציבוריות החרדית".
תנועת 'שלומי אמונים' באגודת ישראל תקיים בשבוע הבא ועידת ענק לצירי התנועה, בהשתתפות ראשי התנועה, הנציגים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, ראשי הקהילות ומנהלי המוסדות, והפעילים המרכזיים של התנועה.
בוועידה שתתקיים ביום רביעי ט"ו אלול ישתתפו מאות מאנשי התנועה, אשר הינם אנשי המפתח שבזכותם העשייה ממשיכה להתקיים, בפרט עם הרחבת השורות בחיזוק הנציגות המשמעותית בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות - בהן גדלה הנציגות של התנועה והתרחבה באופן מיוחד גם לערים חדשות.
כחלק מהוועידה הוחלט לקיים יום קודם לכן - ביום שלישי י"ד אלול, יום עיון והעשרה ייעודי לחברי המועצות מטעם התנועה ברשויות המקומיות, בכדי שהוותיקים ובפרט החדשים יקבלו כלים נוספים לטיוב עבודתם הציבורית.
יו"ר שלומי אמונים, השר מאיר פרוש, בירך על כינוס הוועידה: "קבענו את סלוגן הוועידה 'כשהנציגים מתקהלים הקהילות מיוצגות" כי זהו מהותה של תנועת שלומי אמונים. מאז שאבי הרב מנחם פרוש ז"ל הקים את התנועה לפני 48 שנה, כל מטרתנו הייתה אחת - ייצוג הולם לקהילות הקודש.
"כעת, כמחצית השנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, מן הראוי בהחלט שנקיים ועידה זו בכדי להתניע מחדש ולרענן את היעדים בדרך לעוד שנים רבות של עשייה לטובת הכלל והפרט".
החלטת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להורות על הפסקת מימון מעונות היום למשפחות חרדים צעירים החייבים בגיוס - מעוררת זעם במפלגות החרדיות.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הגיב: "הייעוץ המשפטי חושף את האמת - לא צרכי הצבא מעניינים אותם, אלא אך ורק רדיפה אובססיבית נגד עולם התורה והמשפחה החרדית. מערכת המשפט גוררת ילדים קטנים לקרב פוליטי ופועלת להרעבתם, אין להם גבולות".
סגן השר אורי מקלב הגיב ברוח ימים אלה של תשעת הימים: שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָֽעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב, רְאֵ֤ה וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה, עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם. (מגילת איכה).
יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף: "החלטת היועצת המשפטית לממשלה להדיר את ילדי האברכים היא שערורייתית ומפלה. זו פגיעה ישירה בנשים החרדיות היוצאות לעבודה למחייתן, ומבקשות לקיים אורח חיים תורני.
"למותר לציין כי היועמ״ש לא היתה מפרסמת החלטה זהה כנגד אוכלוסייה ערבית שלא משרתת או כלפי ילדי עובדים זרים ומסתננים שנהנים משירותים וקצבאות משל שירתו בצה״ל.
"זהו ניסיון נוסף לפגוע בציבור החרדי בדרכים שונות ואכזריות. נסיון שנדון לכישלון.
"יהדות התורה תפעל בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לבטל את רוע הגזירה הזו ולהבטיח שמשפחות האברכים לא ייפגעו. נדרוש דיון דחוף בממשלה ובכנסת בנושא ונפעל לתיקון המצב בהקדם."
סיעת ש״ס הגיבה בחריפות: "החלטת היועמ״שית לשלול מאמהות חרדיות עובדות את סבסוד מעונות היום, שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, רק בגלל שהבעל לומד תורה - זו בריונות משפטית אכזרית והתעמרות בילדים חסרי ישע. מדובר באות קין מחפיר על מצחה של מערכת משפטית האמורה להיות המגן והסעד של נשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה ולתרום למשק הישראלי.
תכלית הסבסוד היא עידוד תעסוקת נשים. הנשים החרדיות בשיעור תעסוקת נשים הגבוה ביותר ב OECD. החלטה אומללה זו תחזיר אותן אחורה.
סוגיית מעמדם של בני ישיבות נידונה בימים אלה בועדת חו״ב ונעשים מאמצים להגיע להסדר חוקי בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון. התעמרות בנשים חרדיות עובדות כאמצעי לחץ - היא איוולת מוחלטת שלא תוציא אברך אחד מבית המדרש ותרחיק כל פתרון בנושא.
ש״ס בראשות היו״ר הרב אריה דרעי תבחן את הכלים המשפטיים העומדים בפניה כדי לבטל את ההחלטה השערורייתית שדגל שחור מתנוסס מעליה".
יו"ר מפלגת נעם סגן השר אבי מעוז: "החלטתה של היועמ"שית לשלול סיבסוד למשפחות חרדיות במעונות היום היא החלטה אכזרית שרק תפגע בנשים ובילדים החרדים.
"במקום לפעול נגד חבורות האנרכיסטים פורעי החוק שמשתוללים במשך שנה וחצי, היא עסוקה בפגיעה בילדים חרדים. ניסיונותיה החוזרים ונשנים של היועמ"שית לזעזע את הקואליציה על מנת להפיל את ממשלת נתניהו נידונו לכישלון. אני אומר ליועמ"שית: לכי הביתה!"
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר: "במהלך דיונים שקיימנו בוועדה כדי לבטל תשלומי ביטוח לאומי עבור ילדים שעסקו בטרור או ילדים להורים שעסקו בטרור, התברר שהמערכת המשפטית ובראשם הבג"ץ פוסלים כל חוק - כדי לשמור על זכויות המחבלים. אבל כאשר העוון של ההורה כה גדול, שהוא לומד תורה, כנראה שדמיהם הותרו. פה מדובר כבר בשנאת ישראל. כמה צביעות ורשעות יש בהחלטה הזו.
"אין לנו אמון בהוראות המשפטיות הללו, שמטרתם היחידה: רדיפת לומדי התורה בארץ הקודש. כאמור, ועדת העבודה והרווחה תדון בדחיפות בנושא, מיד למחרת תשעה באב כדי לבחון את דרכי הפעולה. כמו כן ביקשנו לזרז את הצעת החוק שלי שתבטל את הזיקה בין האבא והאמא בנושא חישוב ההכנסות".
החלטת הבג"צ ביום אתמול, מבהירה בעליל כי אנו עוברים למסלול חדש. בפועל, התנהלות של שתי מדינות. מדינה אחת כפי שהיא נראית היום, והמדינה האחרת שתעמוד על מתכונתה הישנה, יתנו בה ללמוד כמו שהיה באותה שעה שבן גוריון הקים את המדינה.
נפתחה הגרלת דירה בהנחה: איך מוציאים זכאות? מי זכאי להשתתף?
אנחנו יודעים, וגם הבג"צ יודע היטב, כי אין ולא תהיה כל מציאות לכפות על לומד תורה שלא ילמד. בן ישיבה, שכל חייו וכל מגמתו היא לשבת בבית ה', ללמוד ולעסוק בתורת ה' תמימה, אי אפשר למנוע זאת ממנו.
היום הזה, לאחר שבג"צ טורף את כל הקלפים ועושה ככל העולה על רוחו, אנו חשים שאין לנו כיום במסדרונות הערכאות והמשפטים כל הגנה. אין בכל הרדיוס ולו אחד שמבין את המושג המקודש של תורה. אין אחד שישכיל כמה היא עקרונית היא הישיבה וההגות בתורה.
אבל גם אם אין מי שיבין זאת, עדיין קיווינו ומקווים כי ציבורית תהיה הבנה או הגנה ללומדי התורה ממי שעומדים בראש השולחן השלטוני, בדיוק כמו שאנחנו ידענו לעמוד לצידם כשהם היו זקוקים לנו.
אלא שהתמיכה הציבורית-שלטונית, היא הנושא השולי כאן. צריך לזכור כי מי שמרים יד נגד התורה ולומדיה הוא הבג"צ. הוא זה שגוזר גזירה ועושה מעשים אשר לא ייעשו. הוא האחראי לאבסורד הנורא הזה שלא היה כמותו מאז נוסדה המדינה, למשך 76 שנה.
כולם היו בדעה אחת שאי אפשר ללא לימוד התורה, ואי אפשר לגייס תלמידים ואברכים העוסקים בתורה.
זו היתה הבנה ברורה ובלתי נתונה בספק. ולא רק זה. עד היום, כל מה שהיהדות החרדית העלתה על הפרק, דברים שעמדו בציפור נפשה, התקבלו כחוק ולא יעבור.
אין זה סוד כי בשנים שלפני הקמת המדינה, כשהיו על כך בדין ודברים עם אגודת ישראל, הביעה אגודת ישראל את החשש מה יקרה אם לא יתנו לקיים את אורח החיים התורתי. ניתן למצוא ביטויים מגדולי ישראל שהיו בדעה כי אם לא יתאפשר ליהדות החרדית להתנהל כבימים ימימה, הרי שלא יקרה כלום אם המדינה לא תקום ולא תעמוד.
אגודת ישראל לא עמדה בדרכה של המדינה, רק בשל העובדה שהאומות המאוחדות הביעו הסכמתן להקמת המדינה, ועל כן הוחלט על ידי גדולי ישראל בדור ההוא שאגו"י לא תהיה זו שתצא בהתנגדות. אבל החשש הגדול שריחף מעל הקמת המדינה, היה בדיוק זה שהגיע אלינו אתמול. יש לטכס עצה כדת מה לעשות.
לימוד התורה הוא מהדברים שאי אפשר בלעדיהם ואי אפשר להשלים חלילה עם גיוס תלמיד ישיבה, ולו רק אחד. הדברים היו ברורים לכולם עד שהבג"צ החל להתערב ולבחוש בקדירה. רק הבג"צ, זה שאין לו כל צל של מושג על ערך לימוד התורה, וזה שאין לו שום חובה לתת דו"ח למי שהוא, יכול לזלזל ולהרוס.
על בג"צ ואנשיו לדעת כי אם הוא רוצה לנהל את המדינה - הרי שיש מי שמתנגדים לכך. ובכל התוקף. הוא ימצא את לומדי התורה בהתנגדות ובהתכתשות. איננו רוצים לשער את עוצמת ההתנגשות וההתכתשות, חבל שזה יקרה, וזו עשויה להיות מערכה עקובה.
אנחנו מזהירים: כדאי לכבות את השריפה בעודה זעירה. אנחנו יודעים מה יקרה אם תבואו חלילה להכריח את הלומדים. זה לא יצליח. יהודים יעדיפו כלא על פני גיוס.
חיזרו בכם!
ראשי אגודת ישראל - שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר - קיימו היום (ראשון) פגישת עבודה עם ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי. בפגישה השתתפו יו"ר סיעת 'אשדוד התורנית' חבר המועצה אפרים וובר וחבר המועצה יהושע טננהויז.
ראש העיר הודה לשניים על התמיכה מתחילת הדרך והדגיש את מחויבותו לשירות משותף של כלל תושבי העיר, יחד עם נציגי הסיעה, לטובת העיר אשדוד ותושביה.
השר פרוש וח"כ אייכלר הדגישו בפני ראש העיר כי הם עומדים לרשות העיר אשדוד ובכוחות משותפים ניתן לפעול רבות לטובת העיר. ח"כ אייכלר העלה בפגישה את יכולתה של אשדוד להיות פתרון למצוקת הדיור החרדית וסיכם עם ראש העיר כי יפעלו יחד לקדם את הנושא.
לאחר מכן התקיימה קביעת מזוזה וחנוכת הלשכה החדשה של יו"ר סיעת אשדוד התורנית, אפרים וובר, בהשתתפות ראשי ונציגי קהילות הקודש בעיר, שבאו להשתתף בהתנעת קדנציה נוספת של עשייה למען העיר אשדוד, ברוחנית וגשמיות.
במפגש מיוחד שהתקיים עם עשרות ראשי ונציגי הקהילות באולם מועצת העיר, הציגו הנציגים המקומיים את ההישגים הקואליציוניים שיאפשרו לסיעה לשרת את ציבור הבוחרים באופן מיטבי בחמש השנים הקרובות.
[גלריה]
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר ניצל את ההזדמנות לברך שוב את ראש העיר על בחירתו מחדש, בתמיכת אגודת ישראל, ועל הקמת הקואליציה. הוא ציין את חנוכת לשכתו של חבר המועצה הרב וובר ואמר: "אחרי 25 שנה של שליחות ציבורית, בוודאי שמן הראוי שלהרב וובר יהיה משכן קבע בבניין העירייה, ואני בטוח שהוא יחד עם הרב טננהויז והרב כהן ארזי יעמדו היטב על מילוי צרכיהם של תושבי העיר בכלל וציבור הבוחרים שלנו בפרט".
אייכלר הוסיף: "יחד עם ראש העיר נמשיך לעמוד על כך שהעיר אשדוד תהיה חלק משמעותי בפתרון למצוקת הדיור בכלל ולציבור החרדי בפרט. ראש העיר גיבש תוכנית עבודה מקצועית להוספת אלפי יחידות דיור בעיר, ועלינו לסייע ברמה הארצית לקידומה. הבהרנו לראש העיר שכלל הסיעות החרדיות בעיר משלבות ידיים למען המטרה החשובה הזו".
אייכלר הדגיש גם את הצורך החיוני בהקצאת מבני ציבור עבור מוסדות החינוך. גם כאן ציין את המחויבות הכלל סייעתית של המפלגות החרדיות למען המטרה: "נכון שכל סיעה מייצגת קהילות קדושות עם צרכים ספציפיים, אבל לכולנו יחד יש מטרה עליונה משותפת".
יו"ר שלומי אמונים השר מאיר פרוש הוסיף: "ביקשתי את ההתכנסות הזו של ראשי ונציגי הקהילות כאן כדי לחזק את המחויבות שלנו לשרת אתכם ואת התושבים שאתם מייצגים. לצד הנציגים המקומיים, גם אני וגם הרב אייכלר עומדים לשירותכם בכל עת, גם כהכרת הטוב על פעילתכם למען הסיעה וגם מתוך מחויבות כשליחי ציבור.
"בפגישתנו עם ראש העיר סיכמנו על המשך שיתוף הפעולה המבורך שמוביל לקידומה והתפתחותה של העיר אשדוד לטובת כולם. ד"ר לסרי הינו איש עשייה מוכח עם קבלות שימשיך בעז"ה עוד שנים רבות לנהל את העיר באחדות בשלווה בין כלל הקהלים ומתוך דאגה אמתית לצרכי כל אחד ואחד".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, נשא הערב (רביעי) נאום מיוחד בעצרת המרכזית לציון 'יום ירושלים' בישיבת מרכז הרב - והתייחס למתקפות של אישי ציבור מהציונות הדתית על חוק הגיוס של בני הישיבות.
"זה לא סוד שאנחנו לא באים מאותו בית מדרש", אמר פרוש. "אנחנו מעריכים מאוד אחד את השני, יש גם דברים בבית המדרש פה שראויים להערצה ממש, ואני מקווה שגם אתם רואים בבית המדרש שלנו דברים שראויים להערכה. כמאמר חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה".
השר פרוש הוסיף: "יש תקופות שבהם אנחנו צריכים להתאחד יחד. תקופות בהם כלל עולם הישיבות צריך לדעת ולהבין שרק אם הוא ישלב ידיים יחד, למרות המורכבויות ולמרות ההבדלים, כוחו יישמר ואף יתחזק בעם ישראל.
"אני לא חושב שתמצאו בהיסטוריה הציבורית הלא קצרה שלי התבטאויות חלילה נגד ישיבות הסדר, אני חושב שהעבר שלי מלמד שמאז ומתמיד דגלתי בשיתוף פעולה ובקשר בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי, ובתפקידי השונים גם עסקתי בכך רבות.
"כעת, אני פונה אליכם בני הציונות הדתית בפרט ועולם הישיבות הדתי בפרט - זהו הזמן שלנו להתאחד, לפעול יחד, בשותפות, למען חיזוק עולם התורה והישיבות.
"אני לא מתכחש למורכבויות ביננו, לפערי הגישות, אבל את זה אנחנו צריכים לפתור ביננו. בשני הצדדים ישנם אישי ציבור בעלי קומה מספקת, שיכולים להתכנס בחדר, ולהגיע לפתרון ראוי ומכבד ששומר על עולם התורה והישיבות.
"אבל, אין זה ראוי שאישים מהציונות הדתית יטילו דופי בסדר התנהלותנו, ואופן הרציפות של לימוד תורה אצלנו לאורך שנים רבות".
השר פרוש הדגיש: "אני רוצה לשלוח מכאן חיזוק לתלמידי מרכז הרב בפרט ולכלל החיילים שנלחמים בימים אלו בקרב מול המרצחים השפלים, להתפלל יחד עמכם שהם יזכו להכניע את האויב האכזר ולהביא במהרה את החטופים הביתה בשלום".
שרי הממשלה אישרו היום (ראשון) טלפונית את הצעת החוק של משרד ירושלים ומסורת ישראל - שתסדיר את ניהול הילולת רשב"י בל"ג בעומר תשפ"ד בהר מירון.
מטרת החוק היא להבטיח את קיום האירוע בהתאם לחוק, תוך שמירה על ביטחון המשתתפים וללא פגיעה במסורת רבת השנים של השמחה במקום.
בהתאם להמלצות גורמי הבטיחות וועדת החקירה לחקר אסון מירון, כמות העולים להר מירון תנוהל בכדי להבטיח הגעה בטוחה של ההמונים. מספר המשתתפים המרבי ייקבע לאחר הערכה מקסימלית של קיבולת האתר, תוך התחשבות בשטחים החדשים שהוקצו להתכנסויות קהל.
בהתאם להמלצת ועדת החקירה, תתקיים הדלקה אחת בלבד על גג הציון, כמסורת רבת השנים. הדלקות נוספות יתקיימו במתחמי ענק ייעודיים שיוכנו מראש - מתחם 89, שם יתכנסו אלפי אנשים למעמדים מיוחדים, בראשות גדולי ישראל ואדמו"רים.
בעקבות לקחים מהאסון הקשה, נקבעו בחוק סמכויות נרחבות לגורמי הבטיחות. אלו יוכלו להזהיר בזמן אמת מפני התפתחות התקהלויות מסוכנות, ואף לקצר את האירועים ולפזר את הקהל בבטחה במקרים קיצוניים.
הצעת החוק מחריגה את עבודות הבנייה וההכנות הזמניות הנדרשות לצורך ההילולא מהמגבלות הרגילות של דיני התכנון והבניה ומטילות עליהם הליכים בטיחותיים אחרים, שינוהלו על ידי הפקת ההילולא ויבטיחו את בטיחות הציבור.
המתווה השנה מבוסס על המתווה שהונהג בשנה שעברה וזכה להצלחה רבה, אז הציבור רחב נשמע להוראות והגיע בהמוניו לחגוג את הילולת רשב"י בשמחה ובבטחה. ככל והמצב הביטחוני יאפשר זאת, ההילולא השנה תתקיים במקצה שיפורים נוספים ביחס לאשתקד.
הצעת החוק תוגש עוד השבוע לאישור מליאת הכנסת, בכדי לזרז את השלמת הליכי החקיקה והסדרת ההליכים לקיום ההילולא.
מתוקף האחריות המוטלת על משרד ירושלים ומסורת ישראל, הצעת החוק אינה עוסקת בתרחישים הביטחוניים, שבסמכות ההחלטה של גורמי הביטחון.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, האחראי על הילולת רשב"י במירון: "גיבשנו הצעת חוק שנועדה לאפשר לנו להוציא לפועל הילולא בטוחה כפי שהיה שנה שעברה, במסגרתה כמה שיותר אנשים יוכלו לבוא ולהשתתף, לצד שמירה על ביטחונם של כל הבאים. השנה גם הפקנו לקחים משנה שעבר ושדרגנו ושפרנו את המתווה. בין היתר הכנסנו סמנכ"ל חדש למשרד ירושלים ומסורת ישראל, חיים רוזנשטיין, שמהות תפקידו היא התעסקות וחשיבה בכל מהלך השנה בעניין מירון".
פרויקטור ההילולא, יוסי דייטש: "בשלב זה, בהתאם להוראת גורמי הבטחון אנחנו נערכים כרגיל לקיום הילולא בהר מירון בל"ג בעומר, כאשר אנחנו פועלים בשטח כבר חודשים רבים ואף הפקנו לקחים ושידרגנו את המתווה בהיבטים רבים ונציג אותם בקרוב לציבור.
"מאידך, הציבור צריך להבין שאנחנו נמצאים במצב מלחמה לא פשוט, כאשר טילים עפים בשלב זה גם לאזור ההר מירון - ובמידה וזה יימשך לא נוכל לקיים את ההילולא במתכונת הרגילה, אנחנו נמצאים בקשר רציף עם כוחות הבטחון ואנחנו נשמעים להוראתם".
לקראת הילולא בל"ג בעומר: שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, האחראי על הילולת רשב"י במירון, קיים היום (רביעי) סיור היערכות מקצועי בהר מירון יחד עם פרויקטור ההילולא יוסי דייטש, מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל ניצב שועאע (שוקי) תחאוכה וכל גורמי המקצוע מטעם משרד ירושלים ומסורת ישראל ומשטרת ישראל - מתוך צפייה ותפילה שההילולא תתקיים בבטחה ובשמחה, על רקע המצב הביטחוני בגבול הצפון.
>>>תחבורה ציבורית בפורים: איך תגיעו הביתה מירושלים? • כל הפרטים
במהלך הסיור דנו בשאלת המשך ההיערכות ברקע המצב הביטחוני, בהמשך שדרוג המתווה כפי שהיה בשנה שעברה, אז ההילולא עברה בשלום למרות שההיערכות החלה מאוחר יותר - ובשינויים הנדרשים בשל העובדה של"ג בעומר חל השנה במוצאי שבת, ורבבות ישהו בשבת על ההר.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הדגיש במהלך הסיור: "כולנו כאן, בהרכב מלא, חדורי שליחות ומוכנים לקראת אירועי ההילולא תשפ"ד. אנו מודעים למצב המלחמה המורכב שמתרחש, ועוקבים אחר ההתפתחויות בדריכות ובעניין, תקוותינו שנוכל להוציא את המשימה לפועל".
השר פרוש הוסיף, כי מלבד הפרויקטור יוסי דייטש שערוך כבר מסיום ההילולא שנה שעברה, השנה מונה גם סמנכ"ל לענייני מירון במשרד, חיים רוזנשטיין, העומד בראש האגף שיתמקד במהלך השנה ביישום המלצות ועדת החקירה: "אנחנו עמלים על חקיקה ועל הצעת מחליטים, תוך הקפדה על התאמת כל הפרטים הדרושים. בטוחים אנו בעזרת ה' שגם אירועי ההילולא תשפ"ד יהיו מוצלחים ומרגשים יותר מכל שנה אחרת".
השר מאיר פרוש הבהיר ברקע המצב הביטחוני: "לא נסכים להוציא כספים ציבוריים לפני שנוודא באופן מוחלט שקיום האירוע אפשרי ובטוח. אנחנו יודעים להגיד, מבחינה מקצועית, מה המועד האחרון שאנחנו צריכים להתחיל לעבוד כדי להגיע מוכנים להילולא. לכן, עד לתאריך זה, כשנדע באופן בטוח, אנחנו לא מתחילים בעבודות, מלבד עבודות תשתית קבועות, לגביהם כבר פנינו לאוצר".
מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, ניצב שועאע שוקי תחאוכה, הדגיש כי מבחינת המשטרה, מתכננים את אירועי מירון כרגיל - אלא אם יהיה חלילה שינוי לרעה במצב הביטחוני: "נפגשנו עם השר לפני כחודשיים והתחלנו לגלגל את ההכנות לאירועי מירון, ואנחנו הולכים על מירון שהולך להיות מוצלח כמו שנה קודמת, ואפילו יותר מוצלח.
[גלריה]
"שנה שעברה היה טוב, עשרות אלפים הגיעו, חגגו והתפללו וחזרו הביתה בשלום. נעשה את זה יחד גם השנה. אנחנו ממשיכים את התוכניות והולכים על מירון מלא, אלא אם המצב הביטחוני לא יאפשר זאת. נעבוד יחד, בלי כיפופי ידיים. אמרתי לאנשים שלי לפני שבוע כי אנחנו עובדים במקצועיות, לא מוותרים על שום דבר חשוב, אבל שמים את כל החששות בצד ועובדים ביחד".
פרויקטור ההילולא, יוסי דייטש, ציין בסיור כי כבר העבירו למשטרה את המתווה המתוכנן לקיום ההילולא השנה: "קיבלנו מבכירי המשטרה כמה הערות מינוריות, וכבר ביצענו את התיקונים. המתווה הוא בגדול אותו מתווה של שנה שעברה, אבל אנחנו צריכים לתת את הדעת לנושא השבת".
דייטש הרחיב לגבי העובדה של"ג בעומר חל במוצ"ש, וכי צריכים לתת את הדעת "גם לגבי הלינה והארוחות בשבת, וגם לגבי ניקיון ההר גם במהלך השבת וגם מיד עם צאת השבת, לפנות את כל כמויות הזבל - שהם אלה שגרמו להחלקות בשנים קודמות".
הוא ציין, כי "יהיו כמה שיותר סדרנים חרדיים בשבת כדי שהמשטרה, לבקשתה, תהיה כמה שפחות נוכחת על ההר בשבת".
בהמשך סיירו בכל רחבי הר מירון, כולל במתחמים החדשים שהכשירו שנה שעברה לראשונה לקליטת רבבות המתפללים בהילולת רשב"י, ובחנו את ההתאמות הנדרשות על מנת להפיק גם השנה, את ההילולא בשמחה ובבטחה.
בסיור השתתפו מטעם משרד ירושלים ומסורת ישראל המנכ"ל אסף יזדי, סמנכ"ל מירון חיים רוזנשטיין, רמ"ט השר שימי אלבום, והמפיק יגאל בן דוד.
בתום סבב שיחות והתייעצויות שקיים יו"ר אגודת ישראל ירושלים, השר מאיר פרוש, עם חברי המועצת, האדמו"רים המנהיגים את חצרות הקודש בירושלים, הוכרע כי תנועת אגודת ישראל תתמוך רשמית בפרסומיה בראש העיר המכהן, משה ליאון, בבחירות לראשות העיר - לצד החובה לבחור ולפעול למען הצלחת רשימת אגודת ישראל ירושלים שסימנה ג'.
יו"ר אגודת ישראל ירושלים, השר מאיר פרוש, קיים מתוקף תפקידו סבב התייעצות כמקובל, והציג את הנתונים בפני חברי מועצת גדולי התורה של התנועה, שמעונם ומרכזי החסידויות בראשותם ממוקמים בעיר ירושלים, שהכריעו כי הפעם יש לתמוך במשה ליאון ולעשות זאת כעמדה רשמית של הרשימה.
השר פרוש הציג את הפעילות הנעשית בימים אלו בהכוונת האדמו"רים למען חיזוקה של רשימת אגודת ישראל, וביקש את ברכתם עבור חברי הרשימה והפעילים, שיצליחו להגדיל את הכוח של הנציגות החסידית בעירייה למען פיתוח צרכי קהילות הקודש ברוחניות ובגשמיות, לאחר שבמשך מספר שנים נחלש כוחנו במועצת העיר והדבר השפיע על היכולת לייצג נאמנה באופן מלא את הציבור ומורי דרכנו.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, שוחח עם ראש העיר, משה ליאון, ועדכן אותו בהכרעה שהתקבלה, בציפייה כי הדבר יהווה פתח לשיתוף פעולה הדוק יותר בקדנציה הקרובה, בה אגודת ישראל תהיה בעזרת ה' כוח מרכזי ומשמעותי, עם יכולת לקחת חלק בהנהגת העיר ועיצוב צביונה כעיר הקודש.
בהתאם להכרעה, הנחה יו"ר מרכז אגודת ישראל ירושלים את צוות מטה ההסברה כי לצד הפתק הלבן עם האות ג' למועצת העיר, יופיע גם הפתק הצהוב עם הכיתוב 'משה ליאון', כמועמדה הרשמי של אגודת ישראל לראשות העיר.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, יו"ר אגודת ישראל ירושלים: "במצב הנוכחי אין ספק כי משה ליאון, יהודי שומר תורה ומצוות, שהוכיח את עצמו בחמש השנים האחרונות כראש העיר של כולם, ראוי לקבל את תמיכתנו במערכת הבחירות הנוכחית. בעזרת ה', על ידי חיזוק הנציגות של אגודת ישראל במועצת העיר, נוכל לפעול בשיתוף פעולה עם ראש העיר בדאגה לצרכי הציבור האגודאי בעיר ושינוי המצב שהיה קיים בשנים האחרונות בעקבות החלשת כוחנו".
זעזוע בקהילות הקודש הנמנות על אגודת ישראל בעקבות איומים שקיבלו בימים האחרונים מאישים בכירים ועסקנים באגודת ישראל, לפיהם אם לא ינהגו בבחירות למועצות ולראשות הערים השונות, בעיקר בבית שמש אשדוד ובאלעד, על פי רצונם ודרישתם - ייפגעו מוסדות התורה והחינוך של קהילתם ברחבי הארץ.
ראשי ונציגי הקהילות פנו בעקבות כך למאיר פרוש, יו"ר סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, שנחרד לשמוע על כך וקיבל בתדהמה את הפרטים.
לאחר בירור מעמיק, שוחח על כך עם ראשי הקהילות ונציגי החסידויות, בכדי להעביר מסר מרגיע לפיו יעמוד מנגד וימנע התנהלות מסוג זה בכל תוקף.
יו"ר שלומי אמונים העביר מסר לראשי הקהילות: "מתפקידי כמייצג קהילות הקודש באגודת ישראל וכשלוחם של גדולי ישראל, נפעל ונזעיק את דעת הקהל במערכה ציבורית אדירה לשרש את שפת האיומים על קהילות הקודש".
שר ירושלים ומסורת ישראל ביקש גם להעביר מסר לאותם מאיימים והזכיר: "אף שר או ראש עיר לא מכהן בתפקיד מתוקף כוחו הפוליטי העצמאי או רק מכוח החסידות שאותה הוא מייצג, אלא אך ורק מכוחם של כלל הסיעות המרכיבות את יהדות התורה בכלל ואגודת ישראל בפרט וכמייצגם של כלל קהילות הקודש.
"לא ייתכן שאישים פוליטיים באגודת ישראל ינצלו את כוח השררה שקיבלו בשמם של כל הסיעות המרכיבות את אגודת ישראל, ויאיימו חלילה וחס על קהילות הקודש מבלי לקבל את המושג של 'נהרא נהרא ופשטיה', כפי שהיה מקובל אצלנו מאז ומתמיד".
פרוש הוסיף: "הובלנו, סיעת שלומי אמונים וסיעת מחזיקי הדת, שינויים משמעותיים בתוך אגודת ישראל כאשר לפני שלוש שנים התנהל מאבק על סדר הרשימה, בין המקום השלישי למקום הרביעי של אגודת ישראל בכנסת, וכן לתת ייצוג לקהילות נוספות במקום החמישי. כמו כן הבאנו להקמתה מחדש של ועדת הכספים במוסדות אגודת ישראל.
"את השינויים והתיקונים אנחנו נבצע מבפנים. אני מתחייב לפעול בכל הדרכים העומדות לרשותנו כדי להגן על קהילות הקודש והציבור הכלל חסידי מפני איומים בפגיעה ונקמנות שאין מקומם בקרב נציגי הציבור התורני".
במהלך ישיבת הממשלה על אישור התקציב המעודכן לשנת 2024, זעם יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, וטען: "פעם אחר פעם הליכוד מפר את ההסכמים איתי".
איפה אתם רוצים את הדירה שלכם? הגרלת ‘דירה בהנחה’ • כל הפרטים
כך דווח היום (שלישי) מיכאל שמש ברשת ב'.
גנץ התייחס גם למינוי נציב שב"ס, ניצב קובי יעקובי, שיחליף בתפקידה את נציבת שב"ס היוצאת, קטי פרי, שפוטרה בידי בן גביר - בניגוד להסכם שנחתם איתו שקובע כי מינויי הבכירים יעשו בהסכמה, וכמובן גם להפרות קודמות של ההסכמים איתו בממשלת החליפים.
השר מיקי זוהר השיב לגנץ: "אבל אתה חייב להודות שהשתפרנו מהפעם הקודמת".
הממשלה אישרה אתמול את הצעת התקציב המתוקנת לשנת 2024. בתקציב אושרו כ-55 מיליארד שקלים תוספת לתקציב הביטחון. הצעת התקציב כללה גם כ-9 מיליארד שקלים למען התוכנית "מתגייסים למילואים".
התקציב יובא לאישור משפטי ולקראת הכנה להצבעת הכנסת עד ה-19 בפברואר.
אמש פורסמו ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה:
השר מאיר פרוש אמר: "לקחו לי הרבה מאוד כסף. כל הממשלת ימין מלא מלא מלא מלא. מה יצא לנו מזה?! או פקידי האוצר שולטים בכסף או היועמ"שית ובג"ץ שולטים ברפורמה".
סגן השר אורי מקלב הוסיף: "לי היה ברשות לקידום חרדים תקציב לאנגלית לתלמידים מהמגזר החרדי. כולם רצו את זה אפילו במודיעין עלית. פסלו לי 20 מתוך. 25 מיליון מחשש ל'כפל תקציב' עכשיו תסבירו לי מה זה כפל תקציב. ילדים ילמדו פעמיים ABC".
יו"ר שלומי אמונים השר מאיר פרוש השתתף הערב (רביעי) בכנס ראשי קהילות בבית שמש - ותקף את יו"ר ש"ס אריה דרעי.
שמחה מקיר לקיר: מה סיפר משה ליאון לגדולי ישראל בב"ב?
השר פרוש פתח: "זו כבר פעם שניה בחודשים האחרונים שאני מגיע לכינוס של ראשי קהילות בבית שמש - ואני רואה אולם מלא של ראשי קהילות שבאים פעם אחר פעם, וזו הבעת אמון בנציגי הציבור שלנו, שפועלים במסירות ובשליחות למען כלל הקהילות בעיר".
יו"ר שלומי אמונים ציין: "אנחנו רצים בנפרד, לא כי זה מה שרצינו, ישבנו יחד עם כל חלקי אגודת ישראל לראות האם אפשר לעשות חלוקה בתוך אגודת ישראל, עם שיוך הקהילות לנציגים ברשימה - אולם לא הייתה הסכמה, למרות שהדברים הם ברורים. משום כך, בכדי שנוכל להמשיך הלאה לעזור לקהילות לפי היחס שלהם באכלוסייה, החלטנו שהדרך היחידה היא ללכת בנפרד, אבל זה לא היה מלכתחילה".
השר הסביר: "אני לא חושב שהנציגים האחרים לא רוצים לעזור, אלא כנראה שמתוקף הצרכים של הקהילות הגדולות גורמות לכך שהם עמוסים עם הדרישות האחרות. אנחנו יכולים לעבוד יחד, תסמכו על אלה שדואגים לכם כל השנה, שרק בדרך הזו אנחנו יכולים למצות את הפוטנציאל של הקולות שלנו.
"אף אחד לא עשה את זה בשרירות לב. אני זוכר לפני עשר שנים, כאשר רצנו בנפרד, לא היו מריבות, לאף אחד לא היתה בעיה להיכנס לבית כנסת של השני, כל אחד פעל כדי למצות ולהביא את הקולות שלו - וזה מה שאנחנו רוצים לעשות כעת".
פרוש הדגיש: "הבנו שאין דרך אחרת לקבל מה שקהילות צריכות לקבל, אלא רק אם ידעו כמה מצביעים יש לכל סיעה בכל שכונה. זה לא חלילה מריבה, אלא אנחנו מבררים מה חלקנו באוכלוסייה, ממקסמים את הקולות - וכך נוכל לתת לציבור שלנו את הטוב ביותר".
הוא הוסיף: "כל אחד צריך להשקיע בימים שנותרו עד הבחירות בכדי שנהיה הכי חזקים בקלפי. אנחנו יודעים לספור כמה קולות משויכים לכל אחד שיושב כאן. אם נביא את כל הכוח שלנו, ואת כל הכוח של דגל התורה, ר' שמואל גרינברג יהיה ראש העיר".
בשלב זה השר פרוש תקף את יו"ר ש"ס אריה דרעי: "למה מריצים את משה אבוטבול לראשות העיר? ש"ס קטנה יותר, אבל היה לה כבר פעמיים את ראשות העיר.
"בגלל שבמקום מסוים (-אלעד) החליטו לרוץ באופן כלשהו, אז מריצים אותו כאן! מאותה סיבה שמריצים מועמד בביתר עלית, למרות שלמאיר רובינשטיין יש תמיכה של רוב מוחץ בעיר".