עוד מקרה של תאונת עבודה קטלנית: לאחרונה, פועל כבן 30 נפגע מחפץ כבד במהלך עבודתו במפעל בפארק תעשיות אריאל. פראמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותו.

הנסיקה במספר תאונות העבודה בישראל מדאיגה, אך קשה לומר שהמדינה עושה מספיק בכדי להפחית את מספריהן. יש לציין, כי על אף עלייה חדה זו במספרי תאונות העבודה בשנים האחרונות, לא ניתן להצביע על עלייה משמעותית במספר מקבלי פיצויים על תאונות בעבודה.

אין ספק כי עומס העבודה בישראל מגביר את הסיכויים לתאונות במקום העבודה. בישראל, ממוצע כמות שעות העבודה הוא מהגבוהים בעולם המערבי , מה שבקלות עלול לגרום להתנהלות לקויה במקום העבודה, וכתוצאה מכך, לעוד תאונות.

כשמוסיפים לכך את תרבות ה'סמוך' הישראלית בכל הנוגע לאכיפת תקנות הבטיחות, מה שמתקבל הוא סכנה הולכת וגדלה לבריאותם של ציבור העובדים בישראל.

אך למרות שמספרי תאונות העבודה בארץ נוסקים, העלייה בכמות מקבלי פיצויי תאונות עבודה אינו גדל באותו קצב, ואף רחוק מכך. מדוע זה קורה?

[גלריה]

תאונת עבודה .צילום: senivpetro מ-Freepik

תם עידן 'לפנים משורת הדין' בביטוח לאומי?

לאור מצב זה, קל להפנות אצבע מאשימה כלפי הבירוקרטיה, והיא אכן גורם משמעותי במשוואה זו, אך האמת מעט יותר מורכבת מכך. בשנים האחרונות, הציבור הישראלי הפך יותר ויותר מודע לזכויותיו הרפואיות, והחל לדרוש אותן ביתר שאת, מה שגרם, ועודנו גורם, לקושי מתגבר של המוסד לביטוח לאומי לעמוד בפרץ מבקשי הקצבאות.

לפיכך, המוסד, שנטה פעם לבחור לא אחת במדיניות של 'לפנים משורת הדין', כיום נוטה יותר לעבוד לפי החוק היבש. נוקשות זו גורמות למבקשי קצבאות רבים להתייאש ולוותר על זכויותיהם. אך באמצעות הבנת המנגנון של אישור קצבאות, ניתן להגביר את הסיכויים לקבלת סעדים ופיצויים מהמדינה.

ראשית כל, לפני שיוצאים ל'קרבות' אבודים בביטוח לאומי, האדם שעבר תאונת עבודה צריך לשאול את עצמו מספר שאלות: האם אכן עברתי תאונת עבודה, כמוגדר בחוק? האם התאונה פגמה ביכולתי לעבוד כרגיל? האם התאונה קרתה במקום העבודה ובזמן העבודה, בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו? באם ענה הנפגע לתשובות אלו באופן חיובי, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים.

נפגע תאונת עבודה. צילום:  Freepik

עברת תאונת עבודה? יש לך זכויות

מי שעבר תאונת עבודה עשוי להיות זכאי, בתור התחלה, לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, ובהמשך אולי אף למענק נכות או קצבת נכות. דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן ימי עבודה עד שיקבל קצבת נכות או מענק נכות (מענק הוא חד-פעמי, ואילו קצבה היא תשלום חודשי).

בכדי לקבל דמי פגיעה, על הנפגע להגיש את טופס ב.ל. 211. לאחר מכן, התובע יוכל להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200). עליו להגיש את הבקשה בצירוף מספר מסמכים רפואיים כגון סיכום רפואי, סיכומי אשפוזים וטיפולים שעבר עקב התאונה, וכל מסמך רשמי אחר שיכול לתמוך בטענתו.

לאחר בחינת הבקשה והמסמכים הרפואיים, ביטוח לאומי יודיע לתובע האם תביעתו תאושר באמצעות המסמכים בלבד, או שהוא יצטרך להיבחן ע"י הוועדה הרפואית של המוסד.

רבים מנפגעי תאונות העבודה רואים בוועדה הרפואית המכשול העיקרי העומד בדרכם להשיג את קצבת או מענק הנכות לו הם מייחלים. זאת משום שרבים מהתובעים אינם יודעים כיצד להציג את המקרה שלהם באופן משכנע, ועצם ההתייצבות מול הוועדה נתפסת בעיניהם כמפחידה או אף משפילה. מבוטחים רבים אף מוותרים על זכויותיהם כאשר הם מקבלים זימון לוועדה הרפואית, דבר שהוא פשוט אינו מתקבל על הדעת. אלו שכן בחרו לעמוד באומץ אל מול הוועדה יקבלו תשובה בדבר ההחלטה בדואר. תובע שאינו מרוצה מהחלטת ביטוח לאומי יוכל להגיש ערר על הפסיקה תוך 30 יום מרגע קבלת המכתב.

לשנס מותניים ולדרוש את המגיע לך

אין ספק כי המדיניות הנוקשה של המוסד לביטוח לאומי מקשה מאוד על אנשים שעברו תאונת עבודה לקבל את זכויותיהם הרפואיות מהמדינה, והנתונים מצביעים על כך שחור על גבי לבן.

אך אין זה אומר שצריך להתייאש ולוותר: כיום, עובדים רבים שעברו תאונות עבודה נעזרים בגופים צד ג', הבקיאים במיצוי זכויות רפואיות,  כדי שיסייעו בידם לקבל את המגיע להם ממוסדות המדינה, ביטוח לאומי בכלל זה. כל שניתן לקוות הוא שכל אדם שעבר תאונת עבודה ישנס את מותניו ויתעקש לקבל את אשר שלו בזכות.

למען האמת, נתקלתי לראשונה ב'כל זכות' כשחיפשתי בזמנו מידע שעזר לי בתקופה שבה אשתי הייתה לקראת סיום חופשת הלידה.

בדיוק פרצה אז הקורונה, והמעסיק שלה הודיע לה כי היא הוצאה לחל"ת, ועל כן היא לא תשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה.

לא כל כך ידענו מה לעשות, וגם אחרים שהתייעצנו איתם לא ידעו מה מגיע לה ומה לא - ומה הזכויות שלה במצב הזה. אני, כמובן, הייתי מוכן לזקק את המידע מכל מקום שאמצא אותו.

בסופו של דבר, רק באתר 'כל זכות' מצאתי תשובה ברורה ולפיה, בשל מצבה ואף על פי שכל כך הרבה אנשים הוצאו לחל"ת בקורונה, הרי שאותה, לאחר הלידה לא יכולים להוציא לחל"ת ללא היתר מיוחד.

לאחר שהראנו למעסיק את מה שכתוב באתר 'כל זכות' בנושא, הוא החזיר אותה לעבודה על אף הקורונה.

מה שחשוב לי לציין, זה ש'כל זכות' הפתיע אותי במיוחד. כבר בהתחלה ראיתי שההסברים כתובים ממש בשפה פשוטה, שכל אחד יכול להבין, וגם מבנה העמודים, ההדגשות והעיצוב, פשוט הגישו לי את הפתרונות על מסך של כסף...

כשהתעמקתי באתר הזה, גיליתי שם חלוקה לקריטריונים של זכאויות כמו "קורונה", "תעסוקה וזכויות עובדים", "בריאות", "חינוך" ועוד לא מעט נושאים.

מצאתי שם אפילו כותרת של "חרדים", המפנה לכל הזכויות הרלוונטיות לציבור שלנו... כיוון שאני טיפוס שאוהב לדעת דברים, מאז 'כל זכות' הפך להיות אתר הבית שלי...

אחת לשבוע אני מגיע ולומד מהמאגר הנפלא הזה עוד ועוד זכויות, שאני מרגיש שליחות לחלוק עם החברים שלי בכולל. המכרים הקרובים אלי כבר מכירים השיגעון שלי שאני מתקשר אליהם מפעם לפעם ואומר להם "תבדקו כך", "מגיע לכם כך" וכו'.

בכל מקרה, מה שרציתי להדגיש זה שבעוד שבמקומות אחרים ההסבר הוא בשפה נוקשה יחסית, ב'כל זכות' המידע ממש מוגש באופן נוח ומונגש לכל אחד – לא רק לעסקנים כמוני...

בקיצור, אני ממליץ גם לכם לנסות את המאגר הזה (שמאושר כמובן בכל הפלטפורמות הכשרות) ולהחכים במה שמגיע לכם!

חפשו גם אתם ב"כל זכות", מאגר המידע המקיף ביותר על זכויות תושבי ישראל, בחינם וללא כוונת רווח

למשרדנו פונים באופן תדיר עובדים, אשר מעסיקיהם עומד בפני קריסה כלכלית ושואלים לזכויותיהם. במאמר קצר זה ננסה לסקור את זכויות העובדים בזמן הקריסה הכלכלית של מעסיקם, בכל הנוגע לביטוח הלאומי.

 הקדמה

כאשר מעסיק (בין אם הוא אדם פרטי ובין אם חברה) נקלע לקשיים כלכלים, פעמים רבות נותר הוא במצב שאין לו יכולת לשלם את חובותיו. בין יתר החובות הקיימים (לספקים, ללקוחות וכיוצ"ב) נותרים פעמים רבות גם חובות לעובדים, אשר נצברו עקב עבודתם אצל המעביד. מאחר והשכיחות הגבוהה היא עבודה במסגרת חברות, נתייחס במאמר זה לעובדים המועסקים על ידי חברות, אולם ההליכים מתאימים גם למעסיק שהוא אינו חברה ולעובד אצל מי שמועסק שלא באמצעות חברה.

במקרים לא מעטים כאשר מעסיקים נקלעים לקושי כלכלי, הם מפסיקים לשלם את שכר העובדים תוך הבטחה: "כי בחודש הבא יהיה.." והעובדים אשר חוששים להתנגד או לצאת נגד מעסיקם מהפחד אשר יפוטרו, "בולעים את הצפרדע" וממשיכים לעבוד בתקווה שאכן יממש המעביד את הבטחתו.

מניסיוננו הרב בתחום זה, הבטחות אלו ממומשות לעיתים רחוקות אם בכלל, ועובדים רבים נקלעים למצב בו לא שולמה להם משכורת אחת או יותר ואף עלולות להיפגע להן זכויות נוספות, זכויות הצמודות ונגזרות מהיות העובד שכיר.

מעסיקים רבים אשר נקלעים לקשיים, מנסים כחלק מהליך השיקום (אשר כאמור צולח באחוז קטן של המקרים), לנסות לדחות תשלומים לגורמים שונים. בין היתר דוחים המעסיקים תשלום לעובדים, לקופות הפנסיה והפיצויים (או ביטוח מנהלים) של העובדים וכך מבלי שהעובד שם לב הוא עלול למצוא עצמו לא רק עם גירעון בשכר, אלא גם עם גירעון בקופות הפנסיה והפיטורים. המשמעות של גרעון כזה לעיתים, היא ביטול הביטוח הפנסיוני או ביטוח המנהלים, דבר בעייתי מאד.

התחייבויות נוספות, אשר פעמים רבות יש למעסיק כלפי עובדיו, הן זכויות המשולמות לעובד בעת סיום עבודתו או בנקודת זמן כלשהיא בשנת העבודה כמו למשל הודעה מוקדמת, פידיון ימי חופש, דמי הבראה, ימי חג, משכורת 13 וכיוצ"ב.

 נקלעת לחוב של המעסיק כלפיך - מה עושים?

היה והמעסיק שלך קרס כלכלית, או סגר את בית העסק שלו או שהחברה בה עבדת חדלה מלפעול ונותרו כלפיך חובות?! יש מה לעשות. הביטוח הלאומי, כאמור, מבטח ומבטיח את מרבית זכויותיך. אולם בכדי שכך יקרה צריכים להתרחש כמה דברים:

תחילה, החברה צריכה לעבור הליכי פירוק (או פשיטת רגל של מעסיק שאינו חברה). הליך פירוק חברה מתנהל בפני בית המשפט המחוזי. על מנת שהליכים אלו יתנהלו יש להגיש בקשת פירוק. בקשת הפירוק יכולה להיות מוגשת הן על ידי החברה עצמה והן על ידי נושיה, בהם העובדים.

ההליך החשוב לעניינו, הוא מתן צו הפירוק לחברה. כאשר בית המשפט נותן צו לפירוק החברה, אזי הוא ממנה מפרק, בדרך כלל עו"ד או רו"ח, אשר יחסל את עסקי החברה ויכמת את חובותיה לנושיה.

מתן צו פירוק לחברה הוא תנאי לפנייה לביטוח הלאומי לתשלום החובות.

 ניתן צו הפירוק - מה עכשיו?

כאשר ניתן צו הפירוק, על העובד להגיש "תביעת חוב". תביעת חוב בקציר האמור, היא תביעה אשר מוגשת למפרק החברה ובה דורש העובד כי ישולמו לו זכויותיו. תביעת החוב צריכה להיות מוגשת על טופס של הביטוח הלאומי ואליה יש לצרף אסמכתאות שונות המאשרות את גובה החוב הנטען. לאחר שהוגשה תביעת החוב, מפרק החברה יכריע בתביעת החוב ויעבירה לתשלום למוסד לביטוח לאומי. מפרק החברה יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה, לאשרה בחלקה ואף לדרוש ראיות לאישוש החוב. על החלטת המפרק יש זכות ערעור בפני בית המשפט. חשוב להתייעץ בעניין אופן הגשת תביעת החוב עם בר סמכא בתחום, שכן לא תמיד העובד מודע למלוא זכויותיו.

 אילו חובות מכוסים על ידי הביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי בעניין זה מהווה חברת ביטוח לכל דבר ועניין, למעשה הוא משלם לעובד (במגבלות החוק) במקום המעביד את החובות ברכיבים הבאים:

• הפרשי שכר;
• הודעה מוקדמת;
• משכורת 13;
• דמי הבראה;
• ביגוד;
• נסיעות;
• פיצויי פיטורים;
• היעדר הפרשה לקופות הפנסיה/ביטוח מנהלים;

יודגש, כי אין חובה על העובד להגיש את התביעה בגין מלוא הרכיבים, עניין זה חשוב כפי שיפורט להלן.

 התנאים לפיהם ישלם הביטוח הלאומי את התשלום בגין הרכיבים שלעיל:

ראשית, הסכומים שאותם משלם הביטוח הלאומי תחומים בתקרה. בגין הפרשי שכר ופיצויי פיטורים, משלם הביטוח הלאומי נכון ליום כתיבת מאמר זה, סך של 112,424 ₪. בגין היעדר הפרשה לקופות הפנסיה משלם הביטוח הלאומי, נכון ליום כתיבת שורות אלה, סך של 17,296 ₪. לפיכך, עובד שמגיע למצב בוא חובות מעבידו עולים על הסכומים הללו, חשוב שיזכור כי הביטוח הלאומי משלם עד גבול מסוים, ועל העובד לוודא שהחובות של המעביד כלפיו אינם עולים על הסכומים הנ"ל, שכן הסיכוי לתשלום כל חוב מעבר לתקרה, הוא בדרך כלל קטן וגם שווה לכל נושי החברה.

מסכומים אלו ינוכו הפרשות למס כפי שמחייב החוק, לפיכך, קיימת חשיבות רבה בגין אילו רכיבים יש להגיש את תביעת החוב. למשל עובד אשר זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור העולה על התקרה, יכול להגיש את תביעת החוב שלו רק על פיצויי הפיטורים. מה היתרון? היתרון הוא שעל פיצויי פיטורים, למשל, לא משלמים מס הכנסה (עד תקרה הקבועה בחוק) ולכן ככל וקיים חשש שהמעסיק לא יוכל לשלם את הסכום שמעבר לתקרה, לפחות יזכה העובד בהטבת מס זו.

 התיישנות

עובדים רבים אשר מעסיקם חייב להם כספים משך שנים ארוכות ולא תבעו, חוששים מתקופת ההתיישנות. ההתיישנות במקרים אלו היא של 7 שנים ולפיכך גם אם הופרו זכויותיכם בעבר, אל חשש יש תקווה.

לסיכום, סיסמת הביטוח הלאומי כי הוא לצדך ברגעים החשובים של החיים, מקבלת משנה תוקף במקרה כזה. יש לזכור כי ההליך המתואר לעיל לוקח תקופה של חודשים ארוכים, אולם קיים ביטחון כי חובו של המעסיק - לפחות בחלקו ישולם על ידי הביטוח הלאומי, כאשר נותר חוב כלפי העובד וכאשר המעביד קרס. כפי שכתבנו - עובדים אתם לא לבד !!!

  עוה"ד יובל ישי  ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות', עוסק במשפט מסחרי ובדיני תאגידים, פירוק ושיקום חברות, יעוץ ולווי לתאגידים ופרטים בצעדים למניעת חדלות פרעון.

במסגרת היותי עורכת דין לענייני עבודה, פונים אלי מעסיקים ועובדים כאחד. לאחרונה, שמעתי מעביד מסוים – מר ט' (שם בדוי) – מעיד, כי כאשר עובדת מודיעה לו שהיא בהיריון, מבחינתו זה בגדר הטלת פצצה על העסק.

מהן, אפוא, אותן זכויות העומדות לעובדת, המדירות שינה מעיניו של מעסיק שומר חוק כדוגמת מר ט'?

החוק קובע, כי לא ניתן לפטר עובדת, לרבות עובדת קבלן,  אשר השלימה חצי שנת עבודה אצל מעסיקה, אלא בהיתר מיוחד מאת שר העבודה.

היום, מעסיק המבקש לפטר עובדת בהיריון, נדרש לפנות לממונה במשרד התמ"ת ולהוכיח, כי הסיבה לפיטורים המבוקשים אינה נעוצה בהיריון ו/או בהיעדרות הקשורה בהיריון או בלידה. עם זאת, על החלטת הממונה ממשרד התמ"ת ניתן לערער לבית הדין לעבודה.

דבר נוסף הראוי לציון הוא, כי החוק מעניק הגנה מפני פיטורים אף לעובדת העוברת טיפולי פוריות (לרבות הפריה חוץ גופית).

יתירה מזו, הפסיקה הכירה בכך, כי פיטורי עובדת בהיריון סמוך להשלמת 6 חודשי עבודה מקימים חזקה, לפיה הריונה הינו הסיבה לפיטורים ולכן העבירה הפסיקה אל המעביד את הנטל להוכיח כי לפיטורי העובדת אין קשר לעצם היותה הרה. מעביד אשר לא יעמוד בנטל ולא ישכיל להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים בהיריון, יכול להיתבע בגין עילת פיטורים "בלתי כשרה", הנגועה באפליה פסולה, ויאלץ לשלם לעובדת פיצויים מוגדלים.

ההגנה מפני פיטורים נמשכת עד 60 ימים לאחר חופשת הלידה ו/או תקופת ההיעדרות המותרת בחוק (לאחר סיומה של חופשת הלידה), כפי שנפרט:

הגבלת הפיטורים אינה ההגנה היחידה. החוק קובע שורה של הגנות, לשם צמצום הפגיעה בעובדות בתקופת ההיריון ולאחריה:

א.איסור פגיעה בהיקף משרה – בדומה לאיסור הפיטורים, נאסר על המעביד לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה של העובדת, אלא בהיתר מיוחד מאת הממונה ממשרד התמ"ת ולא יינתן היתר כאמור, אלא אם יוכיח המעביד כי הפגיעה אינה קשורה בהיריון.

היעדרות לצורך בדיקות ומעקב הריון - החוק אף קובע, כי עובדת רשאית להיעדר לצורך ביצוע בדיקות ומעקב במהלך ההיריון, ללא ניכוי משכרה עקב ההיעדרות. במסגרת כך, עובדת המועסקת בשבוע עבודה מלא ומעל 4 שעות ביום רשאית להיעדר עד 40 שעות במהלך חודשי ההיריון ללא ניכוי משכרה ואילו עובדת העובדת פחות מ- 4 שעות ביום, רשאית להיעדר עד 20 שעות במהלך חודשי ההיריון.

לעניין זה חשוב להדגיש, כי אם העובדת ביוזמתה מבקשת שינוי זמני בהיקף המשרה עקב מצבה הרפואי ובהתאם לאישור רופא, הדבר לא ייחשב "פגיעה" בהיקף המשרה.

כמו כן, פגיעה בשכר הנובעת ממרכיבים הקשורים בתפוקה של העובדת (למשל – "בונוסים" בגין השגת יעדים) לא תיחשב כפגיעה בהכנסתה, כל עוד הירידה בתפוקה אינה קשרה במעביד.

ב.איסור העבדה בשעות נוספות/ בלילה/ ביום המנוחה השבועית – מעביד אינו רשאי להעביד עובדת אשר הודיעה לו (או אף אם נודע לו על כך בדרך אחרת) כי הינה בחודש החמישי להריונה, בשעות נוספות ו/או ביום המנוחה השבועית, אלא בכפוף להסכמתה בכתב ובצירוף אישור רפואי מתאים ואם העובדת הודיעה בכתב כי אינה מסכימה לעבוד בלילה, אף אינו רשאי להעבידה בשעות לילה.

ג.כאמור, החוק קובע מגבלה על פיטורי עובדת בתקופת ההיריון ו/או היעדרויות הקשורות בהיריון או בלידה:

1.שמירת היריון – ישנה שורה של מקרים, אשר בהתקיימם רשאית עובדת להיעדר במהלך חודשי ההיריון מעבודתה:

א.      אם רופא אישר בכתב כי מצבה הרפואי של העובדת לרגל הריונה מחייב זאת ובמידה שבה אישר. דין היעדרות כזו כדין היעדרות מפאת מחלה;

ב.      אם רופא אישר בכתב, בהתאם לטופס המצוי בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון או שנבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון. דין היעדרויות כאלה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם לא יהיה בהן כדי לפגוע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה. הוראות אלה לא יחולו אם המעסיק מצא לעובדת עבודה חלופית מתאימה.

2.הפלה – עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – החוק מאפשר היעדרות לפי הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות. דין היעדרות כזו כדין היעדרות מפאת מחלה.

ד.חופשת לידה והיעדרות לאחר חופשת לידה – חופשת הלידה המוגדרת בחוק יכולה להימשך עד  עשרים ושישה שבועות, כאשר 14 שבועות ראשונים (משולמות על ידי ביטוח לאומי) ובמידה והאישה בוחרת, ניתן להאריך את החופשה ב 12 שבועות נוספים (הנחשבים לחופשה ללא תשלום). ניתן להתחיל את חופשת הלידה שבעה שבועות או פחות מזה (עפ"י רצון העובדת) לפני יום הלידה המשוער ולנצל את שאר הימים לאחר יום הלידה.

העובדת רשאית להוסיף ולהיעדר עם תום חופשת הלידה הקבועה בחוק, בהתקיים אחד מאלה:

1. עקב מצב רפואי הקשור ללידה – מתום חופשת הלידה ועד תום שישה חודשים מאותו מועד, בכפוף לאישור רופא, כי מצבה לאחר הלידה מחייב זאת ובמידה שבה אישר. דין ההיעדרות כזו היא כדין חופשת מחלה;
2. עקב הנקה – מתום חופשת הלידה ועד תום שישה חודשים מיום הלידה ולאחר שהעובדת הודיעה למעביד כי היא מניקה, העסקתה עשויה להיאסר באם מקום העבודה ו\או פעולות הנדרשות בעבודה, עשויות לסכן את בריאותה או לפגוע בהנקה, לרבות, חשיפה לחומרים המסכנים את ההנקה ועוד. במידה והמעביד לא מצא לה עבודה חלופית המתאימה למצבה, היא זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום עם סיומה של חופשת הלידה מכוח החוק ולזמן שנקבע על פי חוק;
3. חופשה ללא תשלום – עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חודשים כרבע מספר החודשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה. דין ההיעדרות כדין חופשה ללא תשלום וזמן ההיעדרות לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;

בנוסף, במשך מספר חודשים לאחר שובה מחופשת הלידה, הוענקו לעובדת זכויות, אשר נועדו להקל על שובה לעבודה תוך המשך טיפול ברך הנולד, או לחלופין – לאפשר לה להעדיף את הטיפול בתינוק על פני עבודתה, בלי לוותר על זכויותיה הצבורות:

א. "שעת הנקה" – מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חדשים מאותו יום (לאחר שובה לעבודה), רשאית העובדת להיעדר שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. היעדרות זו היא בנוסף להפסקות המגיעות לעובדת על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה.

יצוין, כי אין דרישה בחוק כי העובדת תניק בפועל את תינוקה בתקופה זו והזכות ניתנת לכל עובדת השבה לעבודתה מחופשת הלידה.

ב. התפטרות לצורך טיפול בילד – עובדת אשר התפטרה מעבודתה תוך תשעה חודשים מיום הלידה, לצורך טיפול בילד, זכאית לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטרה מעבודתה.

חשוב לציין, כי אין הכרח כי ההתפטרות תהיה סמוכה לשובה של העובדת לעבודה. למעשה, החוק מאפשר לעובדת לשוב לעבודה ורק לאחר מכן להחליט, האם ברצונה לעזוב על מנת לטפל בילד, בלי שתצטרך לוותר על זכויותיה.

לסיכום, נאמר כי נראה כי הצהרתו של מר ט' בדבר "פצצה" מעט מרחיקת לכת.

החוק (ולמעשה מדובר במספר חוקים), מעמיד שורה של הגנות לעובדת ההרה ולאם הטרייה, על מנת לשמור ולהגן על זכויותיה לאורך תקופה לא קצרה – חודשי ההיריון ועד כשנה לאחר הלידה.

מטבע הדברים, הגנות אלו עשויות להעמיד את המעביד במצב של חוסר וודאות מסוים ביחס לכוונותיה והמשך העסקתה של העובדת בעסקו. עם זאת, ללא ספק ניתן להיערך להיעדרויות הצפויות ולא סביר כי העסק יקרוס עקב יציאתה של העובדת לחופשת לידה, על כל הנלווה לה.

   עורכת הדין טניה צ'רניס ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות', מתמחה בתחום דיני העבודה.

שאלה:

בית הדין הרבני פסק כי עליי לשלם עבור מזונות 2 בנותיי סך של 3,500 ₪. 

מאז מתן פסק הדין, עזבתי את הבית, שכרתי דירה, נשאתי מחדש ונולד לי בן, מה גם שאני מוציא כספים עבור בנותיי כאשר הן נמצאות אצלי.

בנוסף, גרושתי עובדת בעבודה חדשה ומרוויחה משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהייתה לה אז. ברצוני להגיש תביעה להפחתת מזונות, האם יקבלו את העמדה שלי?

תשובה:

על מנת שיוקטן תשלום מזונות, צריך להוכיח שינוי נסיבות מהותי מאותה עת שנפסק הסכום של 3,500 ₪, וכאשר יצוין כי אין מדובר בסכום על הצד הגבוה. העובדה שאתה משלם לבנותיך סכום מסוים ישירות עבור בגדים, אוכל וכדומה, אינה נסיבה חדשה המהווה עילה להפחתת מזונות.

גם העובדה שאשתך לשעבר משתכרת בעבודתה החדשה, אינה סיבה להפחתת מזונות.

יחד עם זאת, העובדה כי נולד לך בן ואתה כעת שוכר דירה עלולה להצדיק הפחתה מסוימת מסכום המזונות, אולם הפסיקה אינה חד משמעית בעניין זה.

 שאלה:

אני נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים. עזבתי את הדירה המשותפת שלי ושל אשתי מתוך כוונה להתגרש, אולם אשתי מערימה קשיים רבים. כיצד אני יכול לממש את זכותי למחצית הדירה בה ממשיכה להתגורר האישה?

תשובה:

הינך יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים. בתביעה זו תבקש למעשה למכור את הדירה ולחלק את תמורת המכר בינך לבין אשתך.

הליך זה אפשרי גם אם טרם התגרשתם, בכפוף לכך שיובטח המדור של האישה. זאת, מאחר והינך חייב במזונות ומדור כל זמן שאתה נשוי לאשתך, אלא אם כן מדובר באישה שמשתכרת מספיק על מנת לכסות את צרכיה היומיומיים, לרבות הוצאות המדור.

שאלה:

אני ואשתי מנהלים הליכי גירושין, ומנסים להגיע להסכם גירושין כולל. אני מסכים לתת לה משמורת על ילדינו הקטינים, אבל אני רוצה לוודא שאני אוכל לשנות זאת, אם יהיה שינוי בנסיבות. מה אוכל לעשות?

תשובה:

עליך לנסח ההסכם כך שתינתן לך האפשרות לפתוח אותו בנושא המשמורת, מבלי שהדבר יביא לביטול ההסכם. היינו, כי תינתן לך האפשרות להגשת תביעה בנושא ספציפי זה, כאשר יתר ההסכם ימשיך לעמוד על כנו.

 כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

רוב אזרחי מדינת ישראל רגילים לחשוב שהקו הירוק הוא נושא לוויכוח פוליטי בין שמאל לימין ואולי מקום שהרכישה בו מסוכנת מבחינה ביטחונית. לא מעבר לכך. אחרי הכל, מה כבר יכול להיות ההבדל בין העיר ביתר למבוא בית"ר ובין גני תקווה לשערי תקווה? אולי המחיר, לא?!

לעיתים נראה, כי לדבר זה אין משמעות אך בדיקה קפדנית של הזכויות אותן אנו רוכשים, יכולה לחסוך  הרבה  כאב ראש שעלול להיווצר כתוצאה מהתקשרות בעסקה ממנה היה עדיף להימנע.

ומעשה שהיה. משרדנו ייצג בעבר לקוחות אשר רכשו נכס מעבר לקו הירוק. נכס זה, לא היה רשום בלשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל. למעשה, הוא לא היה רשום בשום מקום. מדובר היה בקרקע שנרכשה ככל הנראה על ידי חברה יזמית מאדם ירדני לפני שנים רבות. החברה הקימה במקום פרויקט וילות יפהפה ולימים, נכנסה לפירוק.

כיום, הרישום כולו מתנהל  במשרדו של עורך דין אשר מונה מטעם בית המשפט כמפרק לאותה חברה. מעבר לכך, אין כל פנקס בו רשומות הזכויות של הנכס. קודם להתקשרות לקוחותינו בעסקה, ביקשנו מהם שיוודאו עם הבנק למשכנתאות כי הם אכן יהיו זכאים למשכנתא על הנכס הנרכש והם השיבו לנו: "כן כן, אמרו שלא תהיה בעיה". הזמן חלף, החוזה נחתם, ומועד התשלום האחרון [אשר על פי רוב משולם מכספי המשכנתא] הגיע.

כדבר שבשגרה, דורש הבנק המממן ממוכרי הדירה לחתום על טופס התחייבות לרישום משכנתא, שמשמעותו על רגל אחת: עד אשר תירשם המשכנתא לטובת הרוכשים, המוכרים הם אלו שמתחייבים כלפי הבנק. כך הם מתחייבים לשמור על זכויות הבנק ולהשיב לו את הכסף אשר קיבלו ככל והעסקה לא תצא אל הפועל. אולם מה עושה הבנק מקום בו אין רישום מוסדר לא בטאבו, לא ברשות מקרקעי ישראל ולא בשום מקום אחר מלבד משרדו של עורך הדין אשר מונה כמפרק לחברה אשר בנתה את הנכס? במקרים כאלו עשויים הבנקים לבקש מהמוכרים לחתום על התחייבות למשכון זכויותיהם. כך, הופך המוכר בבת אחת להיות "לווה" ובעל כורחו הוא עלול להיות לצלע שלישית בין הבנק לקונה, לעיתים לאורך שנים [כך לדוגמא, יכול להיווצר מצב בו הבנק ידרוש מן המוכר את החזר ההלוואה שלא פרע הקונה, שנים לאחר שהמוכר חשב לתומו כי עסקת המכר מאחוריו].

המוכרים בסיפור הנ"ל סירבו [ובצדק] לבקשת הבנק לחתימה על מסמכים מעין אלו. לאחר דין ודברים בין כל הצדדים נמצא פתרון אשר התאים למקרה הספציפי, אך ניתן לומר בוודאות שאלמלא היה מדובר ברוכשים אמידים בעלי משכורות מכובדות ביותר, הבנק לא בהכרח היה מסכים  לוותר.

המקרים הנ"ל חוזרים על עצמם כדבר שבשגרה. אז מה עלינו לעשות?

מימון בלי משכנתא

התשובה לשאלה היא: (כמו תמיד) תלוי מי הלקוח. על המוכר לדאוג כי בהסכם המכר ישנה התניה מפורשת בדבר אי הסכמת המוכרים למשכון זכויותיהם בנכס. בעוד שהקונה נדרש לוודא (בין היתר) מול הבנק את האפשרות לקבל משכנתא על הנכס הספציפי, תוך שיתוף פעולה מול המוכר בכל הקשור לדרך בה יוציאו הצדדים את העסקה אל הפועל.

במקרים מסוימים מאוד, על הקונה לבחון האם יש באפשרותו לממן את העסקה ללא משכנתא. ככל שהתשובה לדבר הינה שלילית, עליו להיערך למשא ומתן מתאים מול המוכר. בסופו של יום, כל מקרה ייבחן לגופו, אך כפי שניתן לראות, ישנו הבדל עצום אם סוגרים את הקצוות לפני שחותמים על הסכם מכר (או חס וחלילה זיכרון דברים), לבין ניסיון לפתור את התסבוכת בשבוע שלפני מועד התשלום האחרון.

בכל עסקה, קל וחומר שבעסקאות מעין אלו, טוב יעשו הצדדים אם יפנו לעורך דין המתמחה בתחום ויגנו על זכויותיהם ועל ממונם.

עוה"ד מאיר מולד ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות', מתמחה בתחום דיני המקרקעין.

תמונות הסלפי הפכו לדבר החם בשדה הצילום של מכשירי האייפונים, והטלפונים החכמים, אך לצילום סלפי כזה, איש או חיה ליתר דיוק, עדיין לא ציפו: קופה מאינדונזיה צילמה את עצמה צילומי 'סלפי' והתמונות הפכו לוויראליות ברשת ובעולם כולו.

צלם הטבע דיויד סלייטר, הגיע לאינדונזיה כדי לצלם קופי מקוק שחור.

אחת הקופות חטפה מהצלם המהולל את המצלמה והחלה לצלם את עצמה. רוב התמונות יצאו מטושטשות, אך שתי תמונות יצאו מרהיבות.

התמונות, כאמור, הפכו לפופולארית והופיעו במגזינים, עיתונים, ובתוכניות טלוויזיה ברחבי העולם.

בהמשך הגיעה תמונת הקופה גם לאתר 'וויקימדיה קומונס', אתר של 'ויקיפדיה, ובו מאגר הזמין לכלל הציבור הכולל עשרות מיליוני תמונות אותן ניתן להוריד בחינם.

על פי  אתר נקסטר, התמונה המשעשעת הובילה כמעט לדיון משפטי כלל לא פשוט: למי שייכת התמונה?

סלייטר טוען כי התמונה שלו, וביקש עליה זכויות יוצרים. אתר האינטרנט וויקימדיה מיאן להעניק לו אותן, והסביר כי בעלת זכויות היוצרים של התמונה היא לא אחרת מאשר האמנית, כלומר הקופה עצמה.

סלייטר שוקל להגיש תביעה משפטית.

בינתיים בויקימדיה מופיע הכיתוב הבא: "צילום עצמי של נקבת מקוק שחור, שחטפה את המצלמה של דיוויד סלייטר וצילמה את עצמה".

איזכור המינוח "הבטחת הכנסה לאברכים" מייצר גירוי אינסטינקטיבי לדבר על אפליה, על צביעות, על איפה ואיפה, על שנאה ועוד. אולי עוד אעשה זאת בהזדמנויות אחרות. כעת אבקש לדבר על משהו אחר לגמרי: עלינו – ועליהם. על בטחון בהשם, ועל "לבלתי יידח ממנו נידח". על עול מלכות ועול דרך ארץ, ועל מה שנותן את הכוח למלכות הזו להמשיך הלאה.

 הדברים הבאים אינם מופנים כלפי הפועלים בנידון במישור הציבורי, כי אם ברמה האישית, לכל אברך ואברך, לכל אחד ואחד. לפעמים, מרוב צריכת תקשורת שמדברת על 'גורלם של האברכים' ללא אותן פרוטות עלובות שזורק להם הפריץ (המוכר גם כ"מדינת ישראל"), גם אותם אברכים משתכנעים. מרוב דיבורים על כמה הם יהיו רעבים בלי אותם תקציבים, גם הם כבר בטוחים: מי שמפרנס אותם זו המדינה!

 פתחתי את לוח השנה והסתכלתי עליו. התאריך העברי של ביטול הבטחת הכנסה לאברכים על ידי בית המשפט העליון, הוא כ"ה ניסן. זה אומר שעד ראש השנה נותרו עוד יותר מ-5 חודשים, שמזונותיהם נקצבו כבר בראש השנה הקודם. וכי מעתה, בשל החלטתו של בית המשפט העליון, יקשה על הקדוש ברוך הוא להביא את פרנסתו של אי-מי, ומזונותיו יתקצצו בפתאום? אם נגזר עליו, אולי אף יחיה יותר ברווח מה שהיה חי קודם, ואם נגזר עליו להמשיך לחיות באותה רמת חיים – הרי שהרבה שלוחים לו למקום! ושליח אחד כזה כבר מכירות משפחות חרדיות רבות בישראל, אשר מקבלות בחודשים האחרונים בכל שבוע מספר ככרות לחם שנודבו על ידי תורם אלמוני. בחישוב שנתי, מדובר על סיוע של כ-1900 ש"ח למשפחה, והנה לכם סכום שעולה על הבטחת הכנסה והגיע ישירות מהקב"ה, על ידי שליח טוב, יברכהו השם. לתחושה האישית הזו של "אבוי, הנה לא יהיה לי ממה לאכול", אין מקום.

 מי משלם לרב'ה בחיידר?

 זקוקים לעוד דוגמא? אותה גמרא המלמדת אותנו ש"מזונותיו של אדם קצובים", מזכירה גם שיש יוצא דופן: הוצאות שבתות וימים טובים, והוצאת בניו לתלמוד תורה. מי שיעשה חשבון פשוט יראה שבדרך הטבע, משפחות אברכים לא היו יכולות לעמוד בשכר הלימוד המשולם כיום, הן לחיידרים ותלמודי התורה והן לישיבות, קטנות כגבוהות. מאות שקלים בכל חודש, כשלרוב המשפחות מדובר בכמה בנים בבת אחת. ובכל זאת, אלפי משפחות משלמות את הסכומים הללו. לולא אותו הסבר, שהוצאת בנינו לתלמוד תורה היא "סעיף חריג" בתקציב השנתי של כל אדם, שאותו הקב"ה מזין לחוד – לא ניתן היה להבין זאת! ומשאנו רואים את הסיפא דגמרא מתקיים יום יום, מה לנו כי נדאג באשר לרישא?

 כך גם, אם נגזר על אי מי שיחיה בדוחק, הדבר היה מתרחש עם הבטחת הכנסה או בלעדיה. נכון שמגלגלים חובה על ידי חייב, אבל הניחו נא לחשבונות הללו. אם נגזר עליכם לאבד ממון, עדיף שזה יהיה בדרך הזו ולא בדרכים של צרות כואבות.

 כדאי אולי גם להזכיר ש"כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה”, ואם זכה הוא יוציא אותם לצדקה, "הלא פרוס לרעב לחמך", ואם לא זכה "ועניים מרודים תביא בית", ואולי זה מה שמתרחש כאן.  הגיע הזמן להפסיק ולהתייחס למדינת ישראל כאל זו המעניקה את כספנו ומזוננו, אלא לשאת עיניים לשמיים ולזכור מהיכן באמת הכסף מגיע, מי נותן ומי נוטל.

 הזכויות שלכם אוזלות: להפסיק להיאבק

 אבל יש עוד נקודה: “לבלתי יידח ממנו נידח". ידוע הסיפור על החזון איש, שסבר כי כל קיומה של המדינה הזו הוא "כחלום יעוף". שברי החלום כבר מתבררים היום במובנים רבים, אך ייתכן כי מה שמאפשר לחלום הזה להתקיים היא העובדה שהקב"ה זיכה גם את נדחי ישראל בזכות לימוד התורה, על ידי התמיכה באברכים, שהבטחת הכנסה היא חלק מתמיכה זו.

 הזכויות הללו, כך נראה בעליל, אוזלות, חילונים יקרים.

 הגיע הזמן העצוב בו לאותם הרחוקים מתורה אין יותר זכות לקבל חלק בתורתם של העמלים עליה. בעבר נאבקו גדולי ישראל על צביונה היהודי של המדינה, בשביל "היהודי ברחוב יפו", כלשונו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל. נדמה כי הגיע הזמן להפסיק להאבק. מי שירצה בזכויות התורה, יצטרך לאסוף אותן ישירות, אם כלומדה ואם כתומכה, אך לא באופן עקיף. הגיע הזמן להתכנס אל תוך עצמנו, להתאחד בתוך עצמנו, כוח התורה יחזיק אותנו בלעדי המדינה ואולי יותר מכך – אולי העובדה שלא יהיה לנו חלק באותם כספים, יועיל לנו יותר.

 אולי, נקודה למחשבה, אולי הסטאמר רב צדק.