חבריו לספסל הנאשמים של ראש הממשלה לשעבר אולמרט בפרשת הולילנד, עברו היום (שלישי) בפני הממיינים של כלא מעשיהו - שבועיים לפני שייכנסו יחדיו אל בית הכלא.

בשירות בתי הסוהר החליטו לשכן שישה מתוך מורשעי פרשת הולילנד, באגף המיוחד שהוקם לכבוד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שיחל לשאת בעונשו ב-15 לחודש.

"אגף הולילנד" יאוכלס כבר השבוע הבא וימנה 18 אסירים - ביניהם מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, איש העסקים אביגדור קלנר - עוזרו של שמואל דכנר, מאיר רבין, אליעזר שמחיוף, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר - שישוכנו בקבוצות של שלושה בכל תא.

אסירים מפורסמים נוספים שישוכנו באגף החדש הם ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני, והשופט לשעבר דן כהן.

בשל הרכב האסירים הבכיר שיהיה בו, לא יורשו לשכון שם אסירים 'רגילים'.

החדרים באגף יכללו ריהוט בסיסי: מיטות, ארוניות, שולחן כתיבה, טלוויזיה מקלחת ושירותים. באגף תהיה חצר טיולים פנימית, לצד מועדונית ומתקני ספורט.

בתוך כך, בית משפט השלום בירושלים אישר היום את הסדר הטיעון בין ראש הממשלה לשעבר אולמרט לפרקליטות.

במסגרת הסדר הטיעון הורשע אולמרט על פי הודאתו בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט בפרשת הקלטות הסתר של ראש לשכתו לשעבר שולה זקן.

העונש שנקבע בהסדר עם אולמרט הוא 6 חודשי מאסר, שירוצו בחופף למאסר שנגזר עליו בתיק הולילנד - 18 חודשי מאסר. כמו כן, הוא ישלם קנס בסך 50 אלף שקלים.

הארוע: פרשת הולילנד

תאריך: הכרעת הדין - כ"ט אדר ב'

פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה. זה הכינוי שהתלווה למשפט הולילנד.

הכל החל מאיש אחד, האיש שבלעדיו אזרחי המדינה לא היו מכירים את מתחם הולילנד בירושלים, הלוא הוא שמואל דכנר, מי שבמשך שנים כונה ש' ד' - הוא האיש שעל עדותו מבוססות ההאשמות כלפי מורשעי הולילנד.

בפברואר 2010 חתמה הפרקליטות על הסכם עד מדינה עם שמואל דכנר, במסגרתו הוענקו לו תנאים מפליגים, ובהם תשלום 'דמי מחיה' בסך 12 אלף שקל בחודש - הכל בכדי שיפתח את פיו בבית המשפט ויעיד, בין היתר, כנגד מי שכיהנו כראש הממשלה וראש עיריית ירושלים.

 דכנר נפטר ב-1 במרץ 2013, מספר ימים אחרי שהחלה החקירה הנגדית על ידי ההגנה. חלק מהצדדים לא הספיקו לחקור אותו, בניהם עורכי הדין של אהוד אולמרט.

 יום מתן הכרעת הדין נקבע ל-31 במרץ 2014,  כ"ט אדר ב תשע"ד.

 בתום משפט שהתנהל במשך שנתיים, על פני 140 ישיבות, הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בפסק דינו, 10 מתוך 13 הנאשמים, וזיכה מחמת הספק שלושה נאשמים.

אנשי השנה שלנו בעולם המשפט, בהם נתמקד, הם ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - הם האנשים שהפכו את המשפט הזה לדרמטי מחד ואבסורדי מאידך.

 ראש הממשלה לשעבר נידון ל-6 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס על סך מיליון ש"ח..

הפרקליטות חגגה את ההישג הגדול שלה ועורך הדין יונתן תדמור הציג את המשפט כאבן דרך במלחמתה של הפרקליטות בשחיתות.

 אורי לופוליאנסקי: נגע בלב כולם

 הסיפור האנושי והנוגע של פרשת הולילנד הוא סיפורו של אורי לופוליאנסקי, ראש העיר ירושלים לשעבר, שהורשע בקבלת שוחד בגין תרומות בסך יותר מ-2 מיליון ש"ח שקיבל מהלל צ'רני - שהורשע אף הוא - לארגון 'יד שרה', הארגון שמהווה את מפעל חייו של לופוליאנסקי.

 נדמה היה כי השופט מתכוון להקל בעונשו של לופוליאנסקי ולאורך כל המשפט הוא רמז על כך.

אפילו בגזר הדין כתב השופט את המילים הבאות: "לופוליאנסקי בורך בסגולות רבות, לא מדובר בפושע, לא מדובר באדם השקוע אך ורק בעולם הסיאוב והפשע. נהפוך הוא. לופוליאנסקי ביקש לאורך כל חייו לתרום ולעשות לטובת הקהילה ולטובת הציבור כולו", כך כתב השופט. אלא שבאותו מעמד, באותו מסמך, השופט רוזן גזר על אורי לופוליאנסקי 6 שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.

 תוצאות משפטו של לופוליאנסקי קוממו את חוש הצדק הטבעי של אזרחי המדינה. רבים הביעו את דעתם בפומבי, כולל שופטים לשעבר, ורבים נשכו שפתיים והרימו גבה לאור העונש המחמיר לאדם שהשופט עצמו יצא מגדרו לומר עליו מילים טובות. השופט הזכיר לא פעם כי הוא לא לקח שקל לכיסו - אך מילים לחוד ומעשים לחוד.

לאחר הביקורת הציבורית הנרחבת שנשמעה בכלי התקשורת והבעת האכזבה מהשופט דוד רוזן, השופט לא התאפק וחרג מכללי האתיקה והביע דעה אישית על פסק הדין בפומבי, בפאנל בכנס לשכת עורכי הדין באילת. שם היה חשוב לו להבהיר כי הוא אינו מתחרט על חומרת הדין וכי הוא שלם עם מה שפסק. נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, גער בו על תגובתו.

 עם סגירת שנת תשע"ד עיכב בית המשפט העליון את ביצוע המאסר של מורשעי הולילנד. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג קבע כי המורשעים - בהם אולמרט ולופוליאנסקי - ישלמו מיידית את הקנס בו חויבו, אך לא יחלו לרצות את מאסרם עד להכרעה בערעורם.

 השופט כתב: "הערעורים אינם ערעורי-סרק; יש להם טענות הראויות להישמע".

פרשת הערעורים, אם כן, שייכת כבר לשנה הבאה.

 האם בית המשפט העליון יהפוך את הקערה על פיה? האם חלקם לא ישב בסופו של דבר מאחורי סורג ובריח? הכל יקבע ביום הדין המשמש ובא.

מאסרו של אולמרט נדחה: בית המשפט העליון הורה היום (שני) על עיכוב ביצוע עונש המאסר של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל המורשעים הנוספים במשפט הולילנד. אולמרט ויתר המורשעים לא ייכנסו לכלא בטרם הדיון בערעורם, ולמעשה ירצו את עונשם רק אם ערעורם יידחה.

בסוף השבוע האחרון ביקש אהוד אולמרט מבית המשפט לעכב את מועד ביצוע העונש עד לדיון בערעורו. טענתה המרכזית של הסנגוריה היתה: "לערעור שלנו היו סיכויים טובים להתקבל, גם אם היה מוגש על ידי כל אדם אחר, וזה מצדיק מבחינתנו את עיכוב ביצוע העונש".

בדיון אמרה הסנגורית, עורכת הדין נוית נגב כי "הטיעון המרכזי בעיננו הוא סיכויי הערעור - ברור לנו שתקופת המאסר היא תקופה לא קצרה, אך אורך תקופת המאסר הוא לא שיקול מכריע. אינטרס הציבור לא צריך להיות מוכתב רק על פי מה שנכתב בעיתונים, והקביעות אינן מתבססות על התרשמות ישירה וראיות אלא על עדות המדינה".

עוד הדין ג'ואי אש מהפרקליטות טען כי הסיכוים לערעור "הם מאוד לא ריאליים. אין ספק שההרשעות חמורות ביותר והפגיעה הקשה ביותר היא באמון הציבור במערכות הציבוריות".

למרות מצבו הרפואי

לפני כשלשה חודשים פסק שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן כי אורי לופוליאנסקי ירצה 6 שנים בבית הכלא.

השופט התעלם מחוות הדעת הרפואית הקובעת כי מאסר יסכן את חייו של לופוליאנסקי, ולמרות שפרקליטיו טענו כי מאסר מהווה עבורו גזר דין מוות, השופט רוזן קיבל את עמדת המדינה שטענה כי הוא יכול לרצות מאסר בכלא, לאור חוות דעת רפואית של רופאי שירות בתי הסוהר.

רוזן ציין בהחלטתו, כי "יש במעשיו של הנאשם כדי לקעקע אמון הציבור במנהיגיו. מדובר באדם שעשה רבות למען הציבור ועשה צדקה ולא לקח לביתו, אך לקיחת השוחד הגדילה את כוחו".

לופוליאנסקי ערער על גזר הדין באמצעות פרקליטיו עורכי הדין יאיר גולן ונחשון שוחט, שטענו בערעור, בין היתר: "מפעליו הנדירים, מטרות החסד ששימשו לו כמצפן כל חייו, השליחות שאותה נטל ושאותה נשא באופן כה מעורר התפעלות והערצה על כתפיו משך 4 עשורים כמעט – הם שהתהפכו נגדו והתנקזו אל תוצאה משפטית כה מרחיקת-לכת – תוצאה שהקורא או השומע מתקשה להבינה ולקבלה".

מערערים: נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, כי כל הערעורים בתיק הולילנד ידונו יחד כערעור אחד, בפני הרכב מורחב של 5 שופטים.

על פי ההחלטה, ערורם של שבעת המורשעים בפרשת הולילנד, שכבר הגישו את הערעור, ידונו כערעור אחד.

מי שערערו עד כה, הם  ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אליעזר שמחיוף, מאיר רבין, הלל צ'רני, אביגדור קלנר, אורי שטרית ודני דנקנר. המורשע השמיני, אורי לופוליאנסקי צפוי להגיש את ערעורו עד לתחילת חודש ספטמבר, וגם הוא ידון ככל הנראה יחד עם השאר.

בנוסף, ידון גם הערעור שהגישה הפרקליטות על גזר דינים של קלנר וצ'רני, בטענה שהוא קל מדי ביחס לחומרת העבירה.

הערעורים ידונו בהרכב מורחב של חמשה שופטים, בראש ההרכב יעמוד השופט סלים ג'ובראן יחד עם השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

ארבעה מתוך ההרכב הזה, ישבו בהרכב שהחליט לאחרונה להחזיר את תיק טלנסקי לדיון מחודש בבית המשפט המחוזי, כך שההרכב שבחר בו גרוניס אינו מבשר טובות לאולמרט.

גרוניס עצמו לא ישב בהרכב, זאת מכיוון שהוא אמור לפרוש מביהמ"ש העליון בתחילת שנת 2015.

טרם נקבע מועד לדיון בערעורים, אך ההערכות הן, שהדיון יתקיים לקראת סוף שנת 2014, וזאת בהתחשב בפגרת החגים, ובזמן שיש לכל הצדדים להשיב לערעור.

ב-11.9.14  ידון השופט נועם סולברג בבקשת המורשעים לעכב את ביצוע עונשיהם עד להכרעה בערעורים.

אולמרט קיווה לראות בהרכב את השופטת מרים נאור מי שצפויה להחליף את גרוניס ותהיה נשיאת בית המשפט העליון בזמן שהדיון בערעור יתקיים בפועל, ואת אליקים רובינשטין מי שישמש כמשנה לנשיא.

אך השניים פסלו עצמם בשל הקרבה שיש להם עם ראש הממשלה שלעבר אהוד אולמרט. נאור, על רקע קשריו של בעלה עם אולמרט, ורובינשטיין מכיוון שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה כשאולמרט היה ראש הממשלה.

לאחר שיו"ר ש"ס, אריה דרעי, מתח ביקורת נוקבת על שופט בית משפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, שגזר עונש של 6 שנות מאסר על מייסד 'יד שרה' אורי לופוליאנסקי, במסגרת פרשת הולילנד - מצטרף אליו היום חבר הכנסת פייגלין מהליכוד.

יו"ר ש"ס פרסם הודעה כי "גזר הדין של מייסד 'יד שרה' אורי לופוליאנסקי הוא בלתי נתפס. אם יש מושג של 'שילם את חובו לחברה' אז אורי לופוליאנסקי שילם אותו כבר מזמן ובריבית דריבית", אמר דרעי.

דרעי הוסיף ואמר: "הגיע הזמן שהחברה תשלם את חובה ללופוליאנסקי ותמצא דרך איך להשאיר אותו בחיק במשפחתו".

היום (ראשון) מותח גם ח"כ משה פייגלין ביקורת על השופט וכתב בהודעה שפרסם:

"הצדק שעשה השופט רוזן עם אולמרט, לא שווה את האכזריות והסיכלות שהפגין כלפי לופוליאנסקי", כתב פייגלין בדף הפייסבוק האישי שלו.

נזכיר, כי השופט רוזן ציין בפסק הדין את תרומתו הרבה של לופוליאנסקי לחברה, וכן את מצבו הרפואי הקשה והמחלה הקשה בה לקה, אך קבע כי לופוליאנסקי ירצה 6 שנות מאסר בפועל.

משפטנים בכירים החזיקו את ראשם למשמע גזר הדין שהוגדר כמוגזם ותמוה: שש שנות מאסר לאדם במצב רפואי קשה - שלא לקח שקל לכיסו.

התמיהה מכוונת בעיקר לשאלה המנקרת: איך לא מצא השופט דוד רוזן סיבה, ולו אחת, להקל בעונשו של אורי לופוליאנסקי; איך רוזן נכנס לאולם כבכל יום עבודה רגיל, ובחצי חיוך משווה את עונשו של לופוליאנסקי לעונשו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, על כל המשתמע מכך.

נראה כי רוזן מנסה לאמץ את הגישה האמריקנית, המחמירה מאוד בעבירות כלכליות, אך אי אפשר להתעלם מחוסר החמלה ושוויון הנפש שהציג השופט בגזר דינו. המילים היפות העוטפות את גזר הדין, שנאמרו במהלך כל המשפט על לופוליאנסקי, גם על ידי השופט רוזן עצמו, נאמרו למראית עין בלבד - וברגע האמת השופט מפנה כתף קרה ופוסק לחומרא.

עורך הדין הפלילי ששי גז אמר היום: "אין מקום לגישה כזו בארץ היהודים. כאן הגישה צריכה להיות עם איזון ראוי, עם גישה מרחמת לאיש שעשה כל-כך למען אחרים".

עורך הדין אבי חימי, מומחה למשפט הפלילי, אמר:  "זהו מקרה קלסי לחנינה, לתשומת ליבו של הנשיא הנכנס".

כעת פרקליטיו של לופוליאנסקי שוקדים על הגשת הערעור - וכאן, ככל הנראה, יפתח הדיון מחדש: לא רק חומרת העונש ומצבו הבריאותי ידונו, אלא עיקר הדיון ייסוב בהרשעה גופא.

לדוגמא, השופט סירב להתייחס לעובדה כי הפרויקט אושר בכלל בוועדה המחוזית, כך שללופוליאנסקי כיו"ר ועדת המשנה המקומית לא היה חלק משמעותי בקידום הליכי הרישוי. מעבר לכך, השופט בהכרעת דינו לא התייחס לסתירות המהותיות שהתגלו בעדות שכנגד לופוליאנסקי, ואף לא הזכיר את מה שהוא עצמו טען במהלך הדיונים באומרו: "אני לא מבין איך לופוליאנסקי קשור בכלל לתיק הזה?"

מעניין לראות את התקשורת הכללית מחבקת את לופוליאנסקי. אפילו בין אותם אלו שעמדו בראש המקטרגים כנגד נאשמי פרשת הולילנד, שוררת תרעומת ותמיהה גדולה כנגד גזר הדין.

כך, למשל, העיתונאי יואב יצחק, מי שחשף את פרשת הולילנד ולא חסך משבט לשונו נגד שאר המורשעים, כתב לשופט את המילים הבאות: "לח"מ הייתה החובה והזכות לחשוף את פרשת הולילנד. ודווקא מכוח זאת, מתכבד הח"מ לקרוא לכבודו: להקל בעונשו של לופוליאנסקי. זה בדיוק המקרה שיש לתת יד למורשע ולנקוט בעניינו מידה רבה של חסר ורחמים.

"בעיקר בגלל מצבו הרפואי, המסכן את חייו, ובזכות תרומתו העצומה למאות אלפי חולים בישראל. למען יידע כל אדם בישראל: בבואו לגזור את הדין, נדרש שופט למצות את הדין עם המורשע תוך התחשבות בזכויותיו. בשום מקרה לא התיר המחוקק לגזור עונש מוות בגין עבירת שוחד".

בין הטיעונים לבקשתו, מפרט יצחק חמישה עניינים מרכזיים: בזכות מפעל החסד שהקים - 'יד שרה', שסייע במשך עשרות שנים למאות אלפי חולים בישראל. אין צורך להכביר ולפרט; בגלל מחלתו הקשה, המסכנת את חייו בעודו חופשי, קל וחומר אם יישלח לכלא (שאינו ערוך לספק טיפול רפואי מתאים); הכסף שניתן כשוחד הוזרם ל"יד שרה" ומימן, בסופו של דבר, הגשת סיוע וציוד לעשרות אלפי חולים; לופוליאנסקי לא קיבל לידיו ולא נהנה, באופן אישי או פרטי, ולו משקל אחד; בניגוד לרבים אחרים שהקימו מפעלי חסד וניצלו מעמדם לתועלתם - לופוליאנסקי ובני משפחתו התנהלו בדוחק ובצניעות ואף תרמו מכספם. הוא ובני משפחתו לא השתמשו ב"יד שרה" לצבירת נכסים אישיים.

אך יש משפטנים שסבורים כי דווקא בשל מאמרו המפורט של יואב יצחק, והגיבוי החיובי שקיבל לופוליאנסקי מעיתונאים רבים, השופט רוזן התקשה ליישר קו עם דברים שנאמרו בתקשורת - ולכן החמיר.

על פי הדברים של יואב יצחק - כאמור חושף פרשת הולילנד - לופוליאנסקי לא לקח דבר לכיסו, מה שאכן הוברר גם בהכרעת הדין. משכך, לדעתו, על פי כללי הפסיקה, אין כל אשמת שוחד. לכל היותר ניתן לטעון לניגוד עניינים או להתנהלות בלתי תקינה ואלה הטענות שיעלו בין היתר בערעור שיוגש לבית המשפט העליון.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט שלא למסור הבוקר (שני) את גזר דינם של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, ושל אברהם פיינר, חבר מועצת העיר לשעבר.

השופט דוד רוזן לא נענה לבקשת פרקליטיו של לופוליאנסקי, אשר ביקשו אתמול מבית המשפט שלא לעכב את מתן גזר הדין, בעקבות אישפוזו בבית חולים 'הדסה' בעקבות דלקת ריאות.

השופט לא רצה לגזור את דינו בהעדרו, בניגוד לבקשת פרקליטיו של לופוליאנסקי שביקשו מהשופט לגזור את דינו, למרות שהוא אינו נוכח באולם הדיונים.

הפרקליטות מבקשת לגזור על לופוליאנסקי שש שנות מאסר.

גם בעניינו של הנאשם אברהם פיינר, ששימש חבר מועצמת העיר ירושלים הדיון נדחה בקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, שכן הוא סובל מנכות קשה ולא יכול לרצות עונש מאסר בפועל. אברהם פיינר צפוי להישלח לשישה חודשי עבודות שירות בבית החולים הדסה בהר הצופים. רוזן דחה את הדיון כדי לאפשר לממונה על עבודות שירות להעניק את אישורו הרשמי לעונש, כפי שסוכם בין התביעה להגנה.

מקורבי לופוליאנסקי אמרו לחרדים10: "עינוי הדין שנגרם לאורי לופליאנסקי בלתי נסבל. בזמן אשפוזו בבית החולים דנים בבית המשפט דיון אבסורדי - האם לאסור אותו או לא. ברור כי מאסר יהווה עבורו גזר דין מוות, כך על פי חוות דעת רפואית של מומחים".

כאמור, גזר דינם של אחרוני מורשעי הולילנד נדחה למועד אחר.

דרמה במשפט הולילנד: אורי לופוליאנסקי אושפז היום (ראשון) בבית החולים, פחות מיממה לפני ששופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב דוד רוזן אמור לגזור את דינו. לופוליאנסקי אושפז בשל דלקת ריאות קשה, וצפוי להישאר בבית החולים כשבוע.

בעוד סניגוריו של לופוליאנסקי מבקשים להקריא את גזר הדין כמתוכנן, כדי למנוע את המשך עינוי הדין, התביעה צפויה להתנגד ואף להגיש לרוזן מכתב משירות בתי הסוהר, לפיו ניתן לכלוא את לופוליאנסקי בבית כלא סמוך לבית חולים, ובכך למנוע את הסיכון לבריאותו.

בדיון מחר אמור רוזן להקריא גם את גזר דינו של אברהם פיינר, זאת לאחר שהדיון בגזר הדין של השניים הופרד משל יתר המורשעים בשל מצבם הבריאותי הקשה.

לופוליאנסקי לקה בסרטן לפני ארבע שנים, וסניגוריו הגישו חוות דעת רפואית לפיה כליאתו תסכן את חייו. פיינר הוכר כנכה בשיעור של קרוב ל-100%, ועל-פי חוות דעת רפואית שהוגשה הוא זקוק לסיוע של 24 שעות ביממה.

רוזן ביקש מהממונה על עבודות שירות לבדוק את התאמת פיינר לסוג ענישה של עבודות שירות. הוא לא ביקש המלצה דומה לגבי לופוליאנסקי.

רוזן אמר במהלך הטיעונים לעונש, כי הוא נוטה להקל בעונשיהם של השניים ולהעמידם מתחת למתחם הענישה שיקבע, הן בשל מצבם הרפואי והן לנוכח העובדה שהשוחד שקיבלו לא הלך לכיסיהם. רוזן הפעיל לחצים על הצדדים להגיע להסכמה על עונשיהם של לופוליאנסקי ופיינר - אולם ללא הצלחה.

לופוליאנסקי, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים וראש העירייה, הורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות ליד שרה, בהיקף כולל של 2.5 מיליון שקל ובעבירה של קבלת שוחד בדמות תרומה של 40,000 שקל לישיבה בראשות בנו.

פיינר, שהיה חבר בוועדה לתכנון ובנייה, הורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות של 680,000 שקל למוסדות חינוך מקורבים אליו.

 

מחר (שני) יגזור שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, את עונשו של אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, שהורשע במשפט הולילנד בלקיחת שוחד של כ-2 מיליון שקל, באמצעות תרומות שהעביר לבקשתו עד המדינה המנוח, שמואל דכנר, לארגון יד שרה.

גם עונשו של אברהם פיינר, חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, שהורשע בלקיחת שוחד של 700 אלף שקל מיזמי פרויקט הולילנד, לאחר שעד המדינה העביר כספים בדמות תרומות למוסדות חינוך איתם היה קשור - ייגזר מחר.

זאת לאחר שגזר הדין של השניים הופרד מגזר הדין של יתר הנאשמים בפרשת הולילנד, לאור מצבם הבריאותי הקשה של השניים, ובשל רצונו של השופט לברר אפשרות לביצוע עבודות שירות במקום מאסר מאחורי סורג ובריח.

בהכרעת הדין במשפט הולילנד קבע השופט רוזן כי לופוליאנסקי היה מודע לתרומות הגדולות שהועברו ליד שרה, ופעל בניגוד לאמות-מידה ראויות. עוד קבע השופט כי לופוליאנסקי היה מודע לכך שהתרומות התקבלו בזכות תפקידו בעירייה. "עד המדינה דכנר דיבר אמת בנוגע לתרומות לארון הקודש, לבית-הכנסת וליד שרה". ‏

במהלך המשפט רמז השופט רוזן כי בכוונתו להקל עם לופוליאנסקי ופיינר, בין היתר מכיוון שלא לקחו כספים לכיסם, ולאור מצבם הבריאותי.

שבועיים אחר משפט הולילנד,  נאם הבוקר (ריבעי) השופט דוד רוזן בכנס לשכת עורכי הדין -  והתייחס לראשונה לביקורת כלפיו: "אני לא לוקח את זה אישית. מותר לבקר. כתבתי את פסק הדין ואני עומד מאחוריו".

רוזן סיפר על אותו הדיון: "לאחר שהצדדים טענו, היא הופיעה וביקשה לשכנע כדי שאקבל את הסדר הטיעון. אם יש לי שאלות, אני לא אשאל? ברור שכן. אין לזה קשר לאולמרט. משפטו הסתיים בגזר הדין. כל מה שנאמר, נאמר בקשר אליה. לא אליו".

לגבי ההשלכות הציבוריות של הדברים שסיפרה זקן על הדוכן, אמר: "זה לא קשור אלי. אני אחראי לקבל פסק דין. אם מגיעה נאשמת ומבקשת שאקבל הסדר טיעון, אז התפקיד שלי הוא לשאול אותה. אם אני לא אשאל, איך אדע?"

רוזן ספג ביקורת רבה על ההתנסחות שלו בדיונים, כשבין היתר קבע כי מקבל השוחד הוא בבחינת בוגד. בפרוטוקולים של פסק הדין וגזר הדין הוא תקף את אולמרט במילים קשות ועורר את כעסם של מקורבי אולמרט.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הביע תמיכה בשופט רוזן, בעקבות הפרשנויות סביב גזר הדין שנתן לאולמרט, ואמר: "עוד לא יבשה הדיו מעל פסק הדין, וכבר מתנהל סביבו פסטיבל תקשורתי. יש מי שמגיבים על פסק הדין בלי לקרוא אותו. כל אלו יוצרים הלך ציבורי המופנה לא רק לגופה של ההחלטה, אלא גם לגופם של השופטים. מצער אותי מאוד שלעיתים נמצאים שופטים בדימוס בין הדוברים. מעניין אותי מה הם היו אומרים אילו המצב היה הפוך".

כזכור, בחודש שעבר, גזר רוזן על אולמרט שש שנות מאסר בעקבות הרשעתו של ראש הממשלה לשעבר בפרשת הולילנד.

תקציר הפרקים הקודמים. אנשי אולמרט טענו אחרי ההרשעה: המשטרה והתביעה סרקו את כל חשבונות דכנר ואין יציאה של צ'קים בסכומים הללו. פרופסור דניאל פרידמן השתית על הטענה הזאת את בסיס המאמר שלו "אין ראיות" ב"ידיעות אחרונות". אם אין יציאה של צ'קים, אז אין צ'קים ואם אין צ'קים, אז מה זה משנה מה יוסי אולמרט אמר ומה אברהם נתן העיד ואיזו גרסה בדיוק מסרה שולה זקן.

כזכור, במשפט עצמו סניגורי אולמרט לא העלו את הטענה הזאת ובמהלך חקירתו של יוסי אולמרט, הסניגור עו"ד רועי בלכר, הסכים לקבל את עדותו של אולמרט במשטרה לפיה היו צ'קים והוא קיבל אותם. בלכר צמצם את החזית לשאלת המודעות של אהוד אולמרט. בסיכומים, החליטו פרקליטי אולמרט לפתוח גם את העניין הזה ולטעון שבאמת לא היו צ'קים. השופט רוזן בהכרעת הדין בחר להתעמת קצרות עם הנקודה הזאת בכך שהראה כמה עדותו של יוסי אולמרט במשטרה היא חזקה ומשכנעת בנקודה הזאת.

כזכור, אותי הכרעת הדין שיכנעה, אבל בכול זאת הלכתי לחקור עם אנשים שהיו מעורבים בחקירה ובהעמדה לדין. איפה הצ'קים, שאלתי אותם, איך אין תיעוד ליציאה מהחשבון.

הנה מה שאמר לי אדם שמתמצא בחומר:

רועי בלכר ידע למה הוא לא מחדד את הנקודה בעת המשפט. הוא ידע שזו לא נקודה חזקה. החקירה החלה ב – 2010. הבנקים חייבים לשמור צ'קים במשך שבע שנים. בחקירה ראינו באופן מאוד חד שצ'קים מ – 2003 נמצאו וצ'קים מ – 2002 לא נמצאו. בסיפור של שולה זקן זה הגיע ממש לידי ביטוי. היא קיבלה 5 צ'קים. אלו שהיו לשנת 2003 נמצאו ואלו של 2002 לא נמצאו כי בוערו על ידי הבנקים. באותו אופן גם מצאנו את הצ'קים שביססו את השוחד של ה – 60 אלף שקלים כי היה מדובר בצ'קים מ – 2004. הסיפור של יוסי אולמרט קרה ב -2002 ולכן, ברור שאין את הצ'קים עצמם.

מה עם הרשומות?

שאלתי את אותו גורם – או. קיי, הצ'קים עצמם כבר לא נמצאים, אבל הרשומות הבנקאיות, שמתעדות יציאה וכניסה, עדיין נמצאות. האם יש סדרה של צ'קים עוקבים שיורדים באותו מועד בסכומים, שדומים לאלו שצויינו על ידי דכנר ויוסי אולמרט (50 אלף שקלים, 80 אלף שקלים)?

נכון, אישר הגורם. יש את הרשומות ואין בהן סדרה עוקבת של 8 או 10 צ'קים בסכומים גבוהים, שיורדים באותו זמן, אבל צריך להבין כמה דברים: דכנר גלגל צ'קים ממקום למקום. זה דפוס פעולה שחוזר על עצמו בתיק הזה הרבה מאוד.

יתרה מזאת, היו לו לפחות 18 חשבונות שונים מהם פעל ואנחנו יודעים שגם יוסי אולמרט היה מעביר את הצ'קים שהוא קיבל הלאה לכול הנושים השונים שלו. לכן, קשה למצוא התאמה בין יציאות של צ'קים אצל אחד מחשבונותיו של דכנר וכניסות אצל יוסי אולמרט. יוסי הרי סיפר בחקירתו במשטרה שהוא היה לוקח ממקום אחד ומעביר לאחר. עוד דבר – דכנר סיפר כי הוא היה נותן צ'קים מפנקסים שונים. הוא היה יכול לתת 2 צ'קים מפנקס אחד ו – 3 מפנקס אחר. אנחנו כן מצאנו ב – 2002 בחשבונותיו פה ושם רצף של כמה צ'קים בסכומים כאלו שיוצא באותו זמן, אבל לא מצאנו רצף של 6 או 10 צ'קים באותו סכום. בהחלט ייתכן שהוא נתן 3 מחשבון אחד לתאריך מסוים, 2 מחשבון אחר בתאריך שונה ועוד כמה מחשבון שלישי.

לבסוף, אין שום סיכוי שיוסי היה מאשר בחקירתו את אותה סיטואציה ממש של קבלת הצ'קים כולל פרטים מוכמנים, אלא אם היא קרתה. העניין של בית קפה אפרופו, מספר הצ'קים, הפגישה וכו' זהה בדיוק לעדותו של דכנר.

מכאן והלאה תשפטו בעצמכם.

מתוך הפוסט של רביב דרוקר:

http://drucker10.net/?p=2151

קורבן שיהפוך לצייד

 אהוד אולמרט היה השבוע הכל יחד. השחקן, הבמאי, היוצר והצופה. הוא שיחק בגבורה בין חיים למוות, בין הדין לצדק. הוא המשיך לדקלם את חפותו כמו מנטרה, בקוהרנטיות, כאילו מנצל את היכולת המטושטשת שלנו להבחין בין הפרשה המסואבת לדמות שמייצג בשעה שדובר, מתראיין, מחבק ומסתכל לכולם בלבן של העיניים.

בבוקר ה-13 למאי ישבנו מרותקים לפיסות גזרי-הדין שזרמו מאולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. העיתונאים, הפרקליטים, יועצי התקשורת, הצמרת השלטונית, אנשי העסקים, האזרחים, כולם צפו בסצנת הנידונים הצועדים אל הגרדום.

אולמרט השתדל להזדקף, לשדר נינוחות וביטחון, ופניו השתדלו שלא להסגיר את הסערה שהתחוללה בקרבו. עם החלת הקראת גזר הדין האחרון שיוחס אליו, ורגע לפני שקבע השופט רוזן "6 שנות מאסר בפועל", הייתה מן ציפייה שייכנס לאולם איזה קולומבו וימסור לבית המשפט כי הנאשם חף מפשע. וכמו בדרמה של גיבור יעלו התרועות, ומיוּדָענו יקום מכיסא הנאשמים, יסיר את האזיקים ויתעופף מהאולם.

העניין הוא שגם אחרי גזר הדין הקשה נראה אולמרט גיבור, מציאותי ויעיל מתמיד. בשקט ובנחישות הוא פנה לגבש עם פרקליטיו ערעור לבית המשפט העליון. הוא בטוח בחפותו וממתין לחתימת חוזה על סדרה שתשָכתב בשפתו את חייו ומותו, זו שתמליכו מחדש ותציל את תדמיתו ומורשתו שלו. הוא לא חושש מאיך שההיסטוריה תציג אותו, כי הוא זה שחושב לכתוב אותה.

אולמרט הקורבן והאשם יהפוך לצייד. הוא ידאג לרדוף את בית המשפט, את התקשורת, את מבקשי רעתו. הוא ינקוט תכסיסי השהייה, לא יבקש חנינה, לא יעורר רחמים, וימצא את הדרך להשפיע על אנשי הרוח והכח שייחלצו לעזרתו.

העיתונאים, או בעצם, החברה, נזקקו לגזר הדין החריף שהוטל על ראש הממשלה לשעבר, כדי לספק את רגשות היצר והנקם שלהם, והסכימו להיאחז במרות בית המשפט ושלטון החוק כאבן יסוד שאין עליו עוררין. אך איפה ראינו יחס דומה בתיקו של עמנואל רוזן בשעה שבית המשפט לא מצא מקום להרשיעו?

הסכמנו לקבל את שלטון החוק כאבן יסוד שאין עליו עוררין. איפה היינו בשעה שבית-המשפט לא מצא מקום להרשיע את רוזן? | מימין לשמאל: אולמרט, רוזן ואדלסון.

לעצור את לינץ' עמנואל רוזן

 עם החשדות שפורסמו באפריל 2013 נגד העיתונאי עמנואל רוזן, נרתמו כולם, כעדר, להשמיצו ולהכפיש את שמו במאמץ רב, עוד טרם נחקר או הורשע. תדמיתו נהרסה. שמו הטוב ניטל ממנו, והוא פוטר ממשרות השידור הבכירות שבהן החזיק. הכותרות נגדו פרנסו את התקשורת הישראלית במשך חודשים; פאנלים סערו בדמותו, פורומים וקומונות נשאו את צלמו, הצעות חוק נרשמו על שמו.

אחר שהמשטרה מיצתה את חומר החקירה, הפרקליטות החליטה לסגור את התיק. אך כלי התקשורת הקדישו לכך ידיעה לקונית על פני שמינית עמוד 12. לפני שבוע ימים פורסם שרוזן יכתוב במגזין תקשורת חדש שיצא לאור. תא העיתונאיות וארגוני הנשים קמו שנית עם רצון מחודש להביא לרוזן עוד בעיטה ולנטרלו גם ממשרתו החדשה, על אף שהוא כבר מוטל מעולף וחסר אונים, חבול ומדמם, ובלי מקום עבודה ופרנסה.

היחס לרוזן חרג מכל פרופורציה. העיתונאי ומבקר התקשורת רוגל אלפר מסביר כי לפעמים כשעושים במישהו לינץ', גם כשמגיע לו, קשה לדעת מתי להפסיק. "תניחו עכשיו לעמנואל רוזן, לנפשו המנודה. במדינת חוק, נותנים לחוק לטפל בו, כמיטב יכולתו. ואחר-כך ממשיכים הלאה".

גם עורכת המהדורה המרכזית של ערוץ 10, טלי בן-עובדיה, התייחסה השבוע לקולגה לשעבר ואמרה כי הכותרות המפוצצות נגדו היכו אותה בתדהמה. היא העידה על שנים ארוכות בקרבתו, ועל פעמים שהתנהגותו אולי חרגה מהגבול האתי, אך לא מצדיקה לגמור את חייו לנצח. "כל החקירות הוכיחו שהדברים האלה לא היו ולא נבראו. ברור לגמרי שיש את המגרש האתי והמוסרי ואפשר לנהל בו ויכוח, אבל במגרש המשפטי נפלה הכרעה ואותה צריך לקבל." לדבריה, אי אפשר לתלות אדם בכיכר העיר ולהגיד 'מה זה משנה מה החליטו המשטרה והפרקליטות'.

טחנות הצדק טוחנות לאט נוהגים לומר במסדרונות בתי המשפט, אך שוכחים להוסיף כי הם טוחנות ללא הרף. אי-אפשר להפסיק אותן. משעה שהגיע התיק אל בית המשפט, מרגע שדרכה רגלו של החשוד באולם הקודר, לא ניתן להימלט ממנו.

האקסיומה הזו היא שעומדת ככל הנראה בבסיס אותן עבירות הנתפסות כעת כמעט כבלתי הגיוניות: מה חשב אולמרט כשאישר את פרויקט הולילנד, מה חשבו מהנדסי העירייה וחברי המועצה, האם לא עלתה על דעתם האפשרות שמיזם כל-כך גדול וכל-כך מושחת יתפוצץ בסופו של יום לכולם בפנים?

מספר האנשים המעורבים בפרויקט הוא עצום במונחים של פרשיית שוחד. האם איש מהם לא חשש שאחד מהקבוצה יהפוך את עורו ברגע של מצוקה או של אשמה תלויה ויהיה לעד מדינה?

האיש לא שכח

אתמול הוכרע דיון משפטי נוסף, בין התובע עו"ד יואב ללום לעיתון יתד נאמן. מה היה שם? בעיצומה של פרשת עמנואל, עת היה יו"ר עמותת נוער כהלכה במקום הנמוך ביותר בציבוריות החרדית, השתלח בו העיתון במילים קשות, כמיטב המסורת.

היה זה אך טבעי. ללום נתפס כ'עוכר ישראל', האווירה הציבורית הייתה כנגדו, ושלל הכינויים המעליבים היו כמעט מתבקשים. כרזות עם תמונתו המלוות בכיתוב 'צא טמא' נתלו בחוצות הערים, ונדמה היה כי העותר המושמץ הגיע אל מקום ממנו לא יוכל להתאושש.

אלא שהאיש לא שכח. בדקדקנות הוא אסף את כל העיתונים הישנים, עבר עליהם עם זכוכית מגדלת, מירקר את שורות המרשיעות והגיע אל בית המשפט.

טחנות הצדק טחנו לאט. שנים חלפו, ואז בי"ג אייר תשע"ד חויב העיתון לשלם למעלה מ-300 אלף שקלים לידיו של הצעיר העקשן, ובנוסף ייאלץ לפרסם מודעת התנצלות מביכה על התנהלותו.

האם חשבו אז ב'יתד' כי יום יבא וזו תהיה התוצאה? האם מישהו זוכר היום מה בכלל כתבו בעיתון הליטאי על האיש שכולם אהבו לשנוא באותם ימים?

אהוד אולמרט היה ראש עיר מצוין. ביקור קצר בירושלים, על מערכת כבישיה, ופסי רכבותיה מוכיחים זאת היטב. יודעי דבר אומרים כי גם כראש ממשלה - מלבד סוגיית המלחמה - התאפיינה כהונתו בניהול מופתי.

חכמה שלאחר מעשה

רק מה, אולמרט וחבריו, וגם אנחנו - הצופים מן הצד, צריך לומר - כשלנו בתסמונת הפסיכו-חברתית  המוכרת בשם 'הדלות שברטרוספקציה': לפי גישה זו, כאשר קיים ידע על תוצאה של מהלך היסטורי, לא נוכל אנו כבני אנוש, לשחזר את מהלך העניינים שקדם לאותו אירוע באופן אובייקטיבי וחף מטעויות. מה שנראה היום בעינינו כחסר כל היגיון, נראה היה אז כנורמטיבי לחלוטין, וכעת אין לנו את היכולת להבין זאת.

קשה אולי להבין מה עמד בבסיס מעשיו של האיש המוכשר שמילא כל-כך הרבה תפקידים מרכזיים בציבוריות הישראלית, אולם כעת, אי-אפשר לשפוט את שעמד לפניו,שכן מה שנראה היום בעינינו כדפוס חלמאי וחסר היגיון נראה אז כפי הנראה כ'קומבינה' המשתלמת ביותר.

פרקליטות המדינה הודיעה היום (שישי) כי מבקשת לדחות את מתן גזר דינם של אורי לופוליאנסקי ואברהם פיינר במשפט הולילנד. השופט דוד רוזן קבע את מתן גזרי הדין לשבוע הבא וצפוי להיענות לבקשת המדינה.

לופוליאנסקי חלה בסרטן לפני מספר שנים ועל-פי חוות דעת רפואית, עצם מאסרו עלול לסכן את חייו. פיינר סובל מנכות של 100%, מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרה מסביב לשעון.

 התובע, עו"ד יוני תדמור, אומר בפנייה שהוגשה היום לרוזן, כי יש לערוך ללופוליאנסקי בדיקות נוספות, כדי שהמדינה תוכל לגבש את עמדתה בדבר האפשרות שיוכל לרצות מאסר בפועל. לגבי פיינר כותב תדמור, כי בשל מצב בריאותו הקשה בצורה חריגה, מסכימה המדינה לבקש לגזור עליו עבודות שירות. לצורך כך היא מבקשת מרוזן להורות על קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות בטרם יגזור את דינו.

 כזכור, לפני 10 ימים, ביקש השופט מפרקליטות המדינה להוציא את אורי לופוליאנסקי ואברהם פיינר ממתחם הענישה שהציעה לשאר החשודים – ולהגיע איתם להסדר. השופט ציין, כי גם אם לא תהיה הסכמה – העונש יהיה קל מאוד ויהיה דומה לזה שיושג בהסכמה. המדינה ביקשה לגזור על שניהם מאסר של שלוש שנים כל אחד. 

לדברי השופט, הוא נוטה להתערב במתחמי הענישה בעניין השניים, גם בשל העובדה שלא נטלו כסף לכיסם הפרטי, וגם בשל מצבם הבריאותי. "קשה לי מאוד לומר: מצב רפואי זה לא מקלט, יש בית חולים ברמלה. השאלה היא האם אנחנו כמערכת יכולים לאטום את עצמנו. יש גבולות.  יש פה שוחד, יש פה שחיתות, זה סיאוב. הייתה תמורה. אני לא מקל ראש לשנייה. אני לא נסוג. אבל הם אנשים לא בריאים ולא לקחו לכיסם ולא לכיסי ילדיהם ולא לכיס של הסבתא שלהם", הוסיף השופט רוזן.

"אם הלכתם להסכמה עם זקן – ואני עוד לא בטוח שאני מקבל אותה, מה שהיא נתנה לתיק פה, זה שהוא היה יכול להימשך פחות – אז פה אתם לא יכולים? אתה רוצה לראות את פיינר בבית סוהר? אנחנו רק אנשי חוק וזה הכל? צריכה להיות גם אנושיות במערכת", דברי השופט.

נחום בנדיקט, יועצו של לופליאנסקי, מסר בתגובה: "אין גבול לציניות ולנבזות של הפרקליטות. לאחר שהשופט אמר את דברו על שאין בכוונתו להטיל עונש מאסר בפועל היות וברור לכל שלופוליאנסקי לא נטל כלום לכיסו ותוך התחשבות בעברו הבריאותי, מנסים כעת בפרקליטות לדחות את גזר הדין באמצעות תרגילים מכוערים, למרות שעורכי דינו של לופוליאנסקי כבר הבהירו שהם מתנגדים לדחיית גזר הדין למועד אחר".

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, ביקש מפרקליטות המדינה להוציא את אורי לופוליאנסקי ואברהם פיינר ממתחם הענישה שהציעה לשאר החשודים - ולהגיע איתם להסדר.

השופט ציין, כי גם אם לא תהיה הסכמה - העונש יהיה קל מאוד ויהיה דומה לזה שיושג בהסכמה.

לדברי השופט, הוא נוטה להתערב במתחמי הענישה בעניין השניים, גם בשל העובדה שלא נטלו כסף לכיסם הפרטי, וגם בשל מצבם הבריאותי.

"קשה לי מאוד לומר: מצב רפואי זה לא מקלט, יש בית חולים ברמלה. השאלה היא האם אנחנו כמערכת יכולים לאטום את עצמנו. יש גבולות". הוצאת השניים מכלל הנאשמים תמנע תלונות בדבר אפלייתם לטובה.

"יש פה שוחד, יש פה שחיתות, זה סיאוב. הייתה תמורה. אני לא מקל ראש לשנייה. אני לא נסוג. אבל הם אנשים לא בריאים ולא לקחו לכיסם ולא לכיסי ילדיהם ולא לכיס של הסבתא שלהם", הוסיף השופט רוזן.

"אם הלכתם להסכמה עם זקן - ואני עוד לא בטוח שאני מקבל אותה, מה שהיא נתנה לתיק פה, זה שהוא היה יכול להימשך פחות - אז פה אתם לא יכולים? אתה רוצה לראות את פיינר בבית סוהר? אנחנו רק אנשי חוק וזה הכל? צריכה להיות גם אנושיות במערכת", דברי השופט.

רוזן הדגיש, כי גם ללא המצב הרפואי של השניים היה סוטה ממתחם הענישה, על אחת כמה וכמה - לאור המצב הרפואי.

נציג הפרקליטות השיב, כי אם לופוליאנסקי ופיינר היו נוטלים לכיסיהם - המתחם המבוקש היה כפול. רוזן השיב: "אין לי טענות כלפיכם, אבל אני לא אוכל לחיות עם זה. קיבלתם כמעט את כל מה שביקשתם. מותר לכם להיות נדיבים ורחמנים לאנשים חולים שבסופו של דבר פשעו, אבל לא נטלו לכיסם".

איש הפרקליטות הבטיח שהמדינה תשקול את בקשת השופט.

במהלך הדיון היום הביע פיינר  חרטה וצער והדגיש כי בשעת מעשה לא היה מודע כלל לביצוע עבירה. "עכשיו, לאחר שזה עלה במשפט ואני מבין שנעשתה עבירה, אני מביע את חרטתי ומתנצל על מה שהיה".

להרוס את הולילנד? סגן ראש העיר ירושלים, מאיר תורג'מן, פנה היום במכתב לראש העיר ניר ברקת, בדרישה לקדם את הריסת פרויקט הענק 'הולילנד'.

במכתב, הממוען גם לראש הממשלה, שר האוצר, שר השיכון, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ועוד, כותב תורג'מן: "במהלך חופשת חג הפסח פקדו את העיר ירושלים - בירתה של מדינת ישראל עשרות אלפי מבקרים מרחבי הארץ והעולם בכדי לבקר וללמוד את אתריה ההיסטוריים של העיר, בניהם הכותל המערבי, מגדל דוד, מוזיאון ישראל, כנסת ישראל וכו'.

"להפתעתי לרשימה מכובדת זו של אתרי העיר נוסף אתר, שגם הוא היווה כמקור עליה לרגל עבור המבקרים - והוא פרויקט הולילנד. רבים מהמבקרים בחרו לראות את המתחם המפורסם והמביש עבור עירנו, אשר גרם בין היתר גם למתגוררים במתחם לכלימה גדולה".

כאן נוגע תורג'מן באשמות השחיתות הקשורות לפרויקט: "אנו נמצאים מספר שבועות לאחר הכרעת בית המשפט על כך כי במתחם הולילנד נעשו עבירות בנייה רבות המהולות בשחיתות נוראה שהרבה זמן לא נראתה כמותה. כידוע המואשמים בשחיתות זו הינם מבכירי הנהלת עיריית ירושלים בתקופה ההיא".

לדבריו "אל לנו לעמוד מנגד ולשתוק, יש בעירנו סמל לשחיתות ולא ייתכן כי הפרויקט יישאר כפי שהוא ויעמוד על תילו וכל הבא לראות ביופייה של העיר המקסימה וההיסטוריות עוד מימי בית שני ייתקל בפרויקט בעל משמעות כה נוראה. מדובר בתקופה מבישה ביותר עבור עיריית ירושלים אשר היו שותפים בלקיחת שוחד על חשבון כיעור עירנו היפה.

"אנו אשר נבחרנו על ידי הציבור להיות הממונים על העיר ולעמוד בראשה, חייבים למחוק מעלינו את החרפה הנוראה, במאמץ משותף מול משרד השיכון ומשרד האוצר".

תורג'מן מוסיף: "כמובן שאיני שוכח ואף לא לרגע את רוכשי הדירות בפרויקט שנפלו שולל ועל כן עלינו לדאוג להם לחלופה ומענה בעיר".

תגובת עיריית ירושלים טרם נתקבלה.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שב הבוקר (שלישי) אל חדר החקירות של היחידה הארצית לחקירות הונאה, שם הוא נחקר בחשד לביצוע עבירות שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה ובעדות.

במקביל אליו נחקר באזהרה גם עורך דינו לשעבר, נבות תל צור, שככל הנראה ניסה להניא את שולה זקן, ראש לשכתו של אולמרט לשעבר, מלהסכים לעסקת טיעון.

אתמול נחקר אולמרט במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשך שמונה שעות. אולמרט נחקר באזהרה  בהקשר לתיקי הולילנד, ראשונטורס והמעטפות של טלנסקי.

אולמרט זומן לחקירה בעקבות עדותה של שולה זקן. בידי זקן תיעוד של השיחות שערכו השניים, והמשטרה צפויה לעמת את אולמרט עם ההקלטות.

בינתיים, הפרקליטות הודיעה, בהתאם להסכם עסקת הטיעון  שחתמה עם זקן, כי היא חוזרת בה מהערעור שהגישה בעקבות גזר הדין של זקן בפרשת ראשונטורס, ומהבקשה להחמיר באופן משמעותי בעונשה.

בחזרה לחדרי החקירות: שבוע אחרי שהורשע בבית המשפט בלקיחת שוחד, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נחקר הבוקר (שני) באזהרה בפרשה חדשה של שיבוש הליכי משפט והדחת עד.

החקירה החדשה נגד ראש הממשלה לשעבר נפתחה בעקבות העדויות של ראש לשכתו לשעבר, שולה זקן, במסגרת הסכם עד המדינה שחתמה עם הפרקליטות. 

אולמרט הגיע אל משרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד וייחקר בשעות הקרובות על שיבוש מהלכי משפט. מלבד החקירה בחשד לשיבוש חקירה בפרשת הולילנד, אולמרט צפוי להיחקר בגין חשדות שיבוש הליכי משפט גם  בפרשות המעטפות של טלנסקי וראשונטורס.

במשטרה עמתו את אולמרט עם ההקלטות שהעבירה שולה זקן.

אתמול נחקר עורך הדין נבות תל-צור - ששימש כסנגורו של אולמרט בפרשות ראשונטורס והמעטפות של טלנסקי - בחשד לשיבוש הליכי משפט בתיק הולילנד.

"היינו מצפים מפרקליטות, שבידיה כוח כה רב, לגלות מעט אנושיות", אומר יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, בעקבות החקירה. "התעקשותה של הפרקליטות, כי המשטרה תחקור את אולמרט דווקא כעת, מספר ימים לאחר הרשעתו ובשעה שהחל להתכונן לטיעונים לעונש, נועדה לשתי מטרות: לשבור את מר אולמרט בכל מחיר, ולהשפיע באופן פסול על הליך הטיעונים לעונש. מדובר באדם אשר נגרר בבוץ כבר שמונה שנים ארוכות, ואשר אך לפני מספר ימים חטף מהלומה בלתי צפויה, אשר היא לבדה היתה שוברת בוודאי כל אדם אחר".

חקירתו של אולמרט הסתיימה אחרי כשמונה שעות.  החקירה צפויה להימשך בימים הקרובים והוא ככל הנראה יידרש להגיע לחקירות נוספות.

את האמרה של מנחם בגין "יש שופטים בירושלים", אשר נאמרה בהקשר להתיישבות ביהודה ושומרון, אפשר להשאיל למקרה הרשעתו של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד ובקביעתו הנחרצת של השופט דוד רוזן כי "אולמרט שיקר בבית המשפט". הנה כי כן, "יש שופט בתל אביב".

ההרשעה היא נקודת ציון חשובה בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. מצד אחד זהו יום מר ועצוב: לאחר שנשיא המדינה ושרים בכירים הואשמו בעבירות פליליות, מגיע עכשיו האדם שכיהן בתפקיד הבכיר ביותר בישראל והוא עלול למצוא את עצמו בבית הכלא לצד מי שהיה האזרח מספר 1 - משה קצב.

מצד אחר, זהו יום שמעורר תקווה, בעיקר בשני היבטים: "מבחן בוזגלו", שקבע בזמנו היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק, מקבל משנה תוקף כאשר אדם בכיר זוכה לאותו יחס כמו אדם פשוט. לזה קוראים שוויון בפני החוק; וההלכה שלפיה אף אחד בישראל לא עומד מעל החוק, לא משנה מה העמדה שבה הוא מחזיק, מיושמת שוב, וזאת כאשר יש הוכחות לכך. הדבר בעיניי אף מעורר גאווה.

בית המשפט הכריע בצורה ברורה לחלוטין ללא צל של ספק. האמרה של אולמרט - "לא היו מעטפות" - הופכת לאמרה מופרכת. שכן לא מדובר בכמה שקלים בודדים, אלא בסכום של חצי מיליון שקלים. יתרה מזו, לא אחת טענו מקורביו של אולמרט כי הוא הודח מהשלטון בצורה לא דמוקרטית, שכן הוא לא עמד למבחנו של העם.

אמנון דנקנר ז"ל הרחיק לכת, ואף הציע בעבר לפרקליט המדינה לשעבר משה לדור להתאבד בגין ההעמדה לדין של אולמרט בהקשר אחר. אמנם טחנות הצדק טחנו לאט, גם בשל התחמקויותיו של אולמרט, אך לאחר הכרעת הדין אתמול גם האמרה הזאת שלהם מופרכת.

הכרעת הדין מוכיחה כי המאבק לא היה לשווא. ייתכן שהיה יוצא זכאי, אך היה כאן מאבק עקרוני על נורמות ערכיות המציבות סטנדרטים חדשים לאלו העוסקים בשירות הציבור ולשימוש שהם עושים במשאביהם של אלה ששלחו אותם.

עם זאת, ראוי לומר עם יד על הלב: בניגוד לרושם המוטעה של הציבור כי "כל הפוליטיקאים מושחתים", רוב העוסקים בשירות הציבור אינם כמו אולמרט. רחוק מכך. זאת ועוד, ההחלטה ממחישה את הצורך בתקשורת חופשית נטולת פניות, המורכבת מערוצים ומעיתונים שמייצגים מגוון אסכולות ודעות. היא גם מדגישה את הצורך במערכות ביקורת חופשיות, ובו בזמן את הצורך של אנשי הביקורת לדעת כי הציבור מצפה מהם להיות נטולי פניות ובעלי גישה עניינית.

• הכותב הינו מנכ''ל מכון ירושלים לצדק, מרצה ב'מרכז הישראלי להכשרה פוליטית' ובעל טור ב'ישראל היום'

"גרון עמוק" (מארק פלט, המשנה לראש האפ בי איי) מגיע לוודוורד וברנסטיין. הוא רוצה לספר להם על כיווני חקירת האפ בי איי בנושא ווטרגייט, אבל העיתונאים של הוושינגטון פוסט אומרים לו "שמע, לא מתאים, אנחנו קצת עסוקים עכשיו וחוץ מזה, אולי באת להפיל אותנו בכלל בפח".

מני מזוז ושאר צמרת משרד המשפטים שמרה את הסיפור הזה בבטן כמעט 4 שנים. הוא גם לא דלף. למשטרה בטח לא היה אינטרס להדליף אותו, אבל מאז הכרעת הדין – השאלה עוד יותר מתחדדת: למה בעצם המשטרה לא רצתה לחתום עסקה עם שמואל דכנר? למה הם המליצו כגוף אחד, כל צמרת המשטרה (היה צדיק אחד בסדום), שלא לקדם את העניין, לא לחקור אותו?

הגיע למשטרה העד הגדול והמשמעותי ביותר בתולדות המדינה, לא היה לפניו, ספק אם יהיה אחריו מישהו כזה. הוא זייפן, נוכל, שקרן ונותן שוחד, אבל גם חכם, זכרון פנומנלי, מתועד ונואש. המשטרה יושבת, שומעת, שעות על שעות ואז באה לדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז וממליצה בקול אחד – לא לחתום איתו.

ייתכן שהוא סוס טרויאני, שהוא רוצה לדפוק לנו את משפט ראשון טורס וטלנסקי, חוץ מזה, אין לנו כל כך משאבים לחקירה כזאת (שמעתם? המשטרה רצתה לוותר על תיק השחיתות הגדול בתולדות המדינה כי אין לה משאבים לחקור אותו) וזה נורא מסובך כל העניין הזה, בוא נוותר עליו. ככל שאני חושב על זה יותר, אני מבין פחות. אין עדות יותר חריפה לחולשה של המשטרה שלנו מהסיפור הזה. שלושה חודשים מאז סיפר אותו לראשונה ובתמצות מני מזוז ל"מקור" ועדיין אף אחד מהמשטרה לא קם לענות לו.

שמעתי מאז את הסיפור הזה מעוד אנשים שנכחו בפגישה והעלו את הסברה המפחידה שהמשטרה לא רצתה לחקור משיקולים לא ענייניים בכלל. בינתיים, לא ראיתי את קציני המשטרה חוגגים את נצחונם באולפני הטלוויזיה (לכמה מהם ממש מגיע, חוקרי וקציני יאח"ה (איריס ברק, למשל) עשו עבודה יוצאת מן הכלל בתיק הזה), אבל אם הם יבואו, שלא נשכח לשאול אותם על האפיזודה הלא תיאמן ההיא בתחילת הדרך ומה היה קורה לולא מני מזוז היה דופק על השולחן ומודיע להם שהוא מצפה לשינוי עמדה תוך כמה שעות.

הבוקר הורשע ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בעבירה של קבלת שוחד. בהכרעתו, קבע השופט דוד רוזן, כי לופוליאנסקי "היה מודע לתרומות הגדולות שהועברו ופעל בניגוד לאמות מידה ראויות". כמו כן, קבע השופט כי לופוליאנסקי היה מודע לכך שהתרומות התקבלו במסגרת ובעקבות תפקידו בעירייה. "עד המדינה דיבר אמת בנוגע לתרומות לארון הקודש, לבית הכנסת ול'יד שרה'," קבע השופט.

עם סיום המשפט, יצא לופוליאנסקי אל מטה בית 'יד שרה' בירושלים, שם התקבל על ידי עשרות בני משפחתו, מקורביו ועובדי הארגון בשירה ובריקודים. מקבלי פניו הביעו תמיכה בתשואות, ועודדו אותו תוך הרעפת אהבה ודברי תקווה. "אורי, אוהבים אותך" הם רשמו על שלטים שתלו על הקירות, ואחת מעובדות הארגון הספיקה לאפות עוגה ולכתוב עליה: "איתך תמיד, משפחת יד שרה".

אחד הנוכחים הרים את לופוליאנסקי על הכתפיים והרקידו, כחתן, במרכז מעגל ריקודים קופצני שנתגבש בספונטניות. "המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד" - הם שרו כמחצית השעה, ובסיומה ניגש לופוליאנסקי לשאת מספר דברים על פודיום מאולתר.

בדברים שנשא אמר: "גם בבית המשפט ציין השופט כי הכספים אותם קיבלתי לא היו לכיסי האישי כי אם לטובת המוסד בלבד. הם לא נועדו לתועלתי האישית". לופוליאנסקי נראה מתוח, אך התעקש לשדר בטחון והשתדל לפזר חיוכים לכל עבר. עיתונאים שהגיעו למעמד המאולתר, הביעו נוכחות צנועה והשתדלו שלא להכביד בשאלות וקושיות.

בפסיקה שניתנה הבוקר בבית המשפט בתל אביב, קבע השופט דוד רוזן כי יסודות העבירות שיוחסו ללופוליאנסקי בפרשת 'הולילנד' הוכחו עד תום. על פי ההרשעה, לופוליאנסקי קיבל מצ'רני תשלום בסך 1.25 מיליון שקלים, בכך שנטל מעד המדינה 785 אלף שקלים לבניית בית כנסת, ועוד 77,057 שקלים עבור ארון קודש, 84,300 שקלים עבור ריהוט בית כנסת, 88 אלף שקלים עבור אירוע בית השגריר, 255 אלף שקלים עבור רכישת כיסאות גלגלים, ו-40 אלף שקלים עבור ישיבה שניהל בנו יצחק. בסך הכל, כ-1.33 מיליון שקלים מעד המדינה. לצד זה, זוכה לופוליאנסקי "מחמת הספק", מעבירה של קבלת 120 אלף שקלים עבור פעילים ביום הבחירות.

לאחר ההחלטה הדרמטית שהוקראה הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בה הרשיע השופט דוד רוזן את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד, נשאלות שתי שאלות: איך הוא יתנהל מכאן ואילך, ומה גזר הדין שיקבל בפועל?

יותר משאר השותפים לעבירות, ביקש בית המשפט את עדותה של שולה זקן, והפרקליטות אף התחייבה על הפחתה בעונשה, בכדי למצות את הדין עם מי שעמד בראש הפרמדיה - אהוד אולמרט. ראש העיר, השר וראש הממשלה לשעבר. זה שטען לחפותו עד רגע הכרעת הדין.

מעבר להבטחת בית המשפט להקלה בעונשה של זקן, אי-אפשר לדעת מה יהיו  גזרי-הדין שיוטלו על אולמרט וחבריו. מה שכמעט ברור: אולמרט יישב בבית-סוהר. התובע הראשי, עורך הדין יוני תדמור, אמר במפורש כי הפסיקה בתיק ברורה ומחייבת, וציין: "במעשים מעין אלה המשמעות היא אחת – מאסר בפועל, ולתקופה ממושכת".

ב-28 באפריל יחלו להישמע הטיעונים לעונש, שעלולים להוביל את אולמרט אל מעבר לסורגים. לצד ההרשעה, יצא בית המשפט בצעד ראשון: הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לכל המורשעים, ובראשם אהוד אולמרט. שאלת הקלון אינה רלוונטית כרגע, מכיוון שתוכניותיו של אולמרט לרוץ למשרה ציבורית נגוזו.

עם הכרעת הדין, הביע עו"ד תדמור שביעות רצון ואמר כי מדובר בדמויות הבכירות ביותר שהורשעו במעשים חמורים מאין כמותם. באשר לגזר הדין אמר: "נדמה לי שאפשר לשער את מידת העונש. מדובר בהרשעה גורפת, ואנו נעתור לעונש ההולם".

הנסיון הפוליטי-משפטי מלמד אותנו שאין עונש זהה לשני אנשים שונים על אותן עבירות, אולם מגזרי דין של נבחרי ציבור בעבר ניתן ללמוד שבית המשפט מבקש לשפוט בחומרה מנהיגי מדינה, וכי על העונש להוות תג מחיר לשחיתות, למען ישמעו וייראו אישי ציבור נוספים.

ראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל, אהוד אולמרט, מצטרף בכך לשורה של נבחרי ציבור שהורשעו במדינת ישראל. מיו"ר ש"ס אריה דרעי, דרך שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ועד נשיא המדינה לשעבר משה קצב. אולמרט הורשע בקבלת שוחד, שהיא העבירה החמורה ביותר בתחום השחיתות, ודינה עשוי להיות עד 10 שנות מאסר. 

אילו יערער אולמרט לעליון, עלול הצעד להחריף את עונשו.

מה הלאה: אולמרט יערער?

באשר לצעדים המשפטיים מכאן ואילך, הבהיר פרקליטו של אולמרט, עו"ד רועי בלכר, כי לא נאמרה המילה האחרונה, וכי צוות ההגנה ישקול את צעדיו. פרקליטו השני עו"ד אלי זהר אמר: "אנחנו צריכים להבין מה משמעות הסעיפים שהורשע בהם, מה משמעות הסעיפים שזוכה בהם ואיך ממשיכים מכאן".

הצעד הצפוי ביותר הוא שאולמרט יערער על עונשו. לאחר הכרעת הדין הבוקר, קבע השופט מועד להקראת הטיעונים לעונש ליום ה-28 באפריל, והעניק לשני הצדדים פרק זמן די קצר כדי להתכונן לשלב הזה.  שבועות ספורים אחר-כך יוקרא גזר הדין. אין לסוללת הפרקליטים של אולמרט זמן רב כדי להחליט האם הולכים על ערעור, אם לאו.

נקודת השיא תהיה לאחר גזר הדין, אז יצטרכו הצדדים – בתוך 45 יום - להחליט האם הם מערערים. אולמרט, כאמור, צפוי לערער על הכרעת הדין וגזר הדין. בכל התקופה הבאה אולמרט עדיין לא ייכנס למאסר, אם יוחלט כך, כיוון שהערעור עשוי להימשך חודשים ארוכים בבית המשפט העליון, ואולי אף יותר.

לבל נשכח, שאילו היה אולמרט מזוכה, הוא היה יכול לנסות לשוב ולהתמודד על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו, באמצעות ובתמיכת מפלגות השמאל-מרכז. אך נראה כי מי שהרבה למצֵב את עצמו מול התקשורת כאלטרנטיבה חלופית, בסימן "תכף אשוב", יגיע הרחק מבית ראש הממשלה.