לאחר פרסום החלטת נציגי האופוזיציה והשופטים בוועדה לבחירת שופטים, למנות את השופט יצחק עמית לנשיאות העליון, למרות שורת הגילויים החמורים, לכאורה, שנחשפו עליו בסדרת תחקירים - שר המשפטים יריב לוין ונציגי הקואליציה בוועדה השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, תקפו בחריפות את ההחלטה.
בהודעה משותפת נאמר:
"היום התכנסה הוועדה לבחירת שופטים ו'בחרה' כביכול נשיא לבית המשפט העליון.
אנחנו לא השתתפנו בדיון. בחירת נשיא לבית המשפט העליון בשעה שמרחפת עננה כבדה ביחס להתנהלותו של המועמד במספר מקרים שונים, בין היתר באשר לטענות בעניין פעולתו לכאורה בניגוד עניינים ובאשר לחריגות בנייה בבית מגוריו, תוך שנתן תשובות סותרות לטענות שהועלו, ומבלי שקוימה החובה הבסיסית לקיים בדיקה מקצועית ואובייקטיבית באשר לאותן טענות, היא חרפה מוסרית, מנוגדת לכל כללי המנהל התקין ומדיפה ריח עז של אכיפה בררנית".
לדבריהם, "הציבור בישראל יודע מה עלה בעבר, ואף בעבר הקרוב ממש, בגורלם של מועמדים מובילים לתפקידים בכירים אחרים, שמינוייהם נדחו ונפסלו עקב טענות דומות".
הם הוסיפו: "לא פחות חמור מכך, ה'בחירה' כאמור נעשתה מכוח צו בלתי חוקי של בג״ץ, בשיאו של הליך בלתי חוקי מיסודו, שנטל משר המשפטים את סמכויותיו הקבועות בחוק, והפך את הוועדה לבחירת שופטים לחותמת גומי של בג"ץ.
"הצו של בג"ץ ניתן למרות שאין שום דחיפות אמיתית במינוי נשיא לביהמ״ש העליון, שכן בידי מ"מ הנשיא מצויות כל סמכויות הנשיא, אלא שלשופטי בג״ץ אצה הדרך לכפות את המינוי הזה בצעד כוחני ובלתי חוקי".
לוין, סטרוק וקרויזר סיכמו את החלטת הוועדה: "זהו יום עצוב לדמוקרטיה ויום עצוב למערכת המשפט שלנו. נשיא ש'נבחר' בדרך כזו לא יוכל לקבל את אמון הציבור, הנחוץ למערכת המשפט כתנאי יסודי לקיומה.
"בשם ציבור ענק שזכויותיו הדמוקרטיות נרמסו בהליך הלא חוקי הזה, ושצפייתו למערכת משפט הוגנת ומוסרית נרמסה אף היא, לא נפסיק לפעול עד שנביא לתיקון המצב המביש הזה מן היסוד".
מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שיגר היום (חמישי) מכתב חריף לשר המשפטים יריב לוין בו טען כי מנתהל נגדו "מסע הכפשות"
"לאחרונה מתנהל נגדי מסע הכפשות מאורגן ומתוזמן לקראת הדיון בוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. במסגרת מסע זה לא נותרה אבן אחת שלא נהפכה במטרה לייצר דה-לגיטימציה ונרטיב כוזב, וזאת במטרה לסכל את מועמדותי לכהונת נשיא של בית המשפט העליון"
"להזכירך, גם ללא אותו 'צבר פירסומים', אתה נמנע ממינוי נשיא לבית המשפט העליון מזה כשנה ורבע, באופן חסר תקדים במדינת ישראל. זה עוד ניסיון להימנע ממינויי כנשיא של קבע לבית המשפט העליון, רק מפני שלא הסכמתי לדון ב'דיל' שהצעת לי - הסכמה למינוי שלי תמורת מינוי מועמדים מטעמך לבית המשפט העליון.
השופט עמית התייחס במכתבו לפרסומים בעניין חריגות הבנייה לכאורה בביתו, וטען כי השטח שעליו נטען שנעשתה בו עבירת בנייה - הוא בגודל של כ-15 מטרים רבועים ולא נעשתה בו עבירה, כפי שנטען.
השופט עמית גם מבהיר, למרות הטענות נגדו: "אין לי כוונה להשהות את מועמדותי לתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון".
אתמול כתב לוין לעמית כי הוא לא ימונה נשיא לבית המשפט העליון עד שתושלם בדיקה יסודית בעניין הטענות שעלו באחרונה נגד עמית.
במכתב שניסח השר, ביקש מעמית עצמו "לפעול בעניין" ולהקפיא את מינויו.
לוין התייחס במכתבו לשורת פרסומים שבהם הועלו טענות על מעורבותו של השופט עמית בתיקים הקשורים לבני משפחתו או לגורמים אחרים בעלי זיקה אישית. בין היתר, מציין השר מקרים שבהם נדונו תיקים בבית המשפט בזמן שאחיו של עמית שימש כדירקטור בבנק לאומי, וכן פרשות שבהן עלו שאלות על קשריו עם עיריית תל אביב.
כמו כן העלה השר את פרשת חריגות הבנייה בביתו של השופט.
"נראה כי יש הכרח בהשהיית הליך הבחירה עד להשלמת בדיקה יסודית, אשר תבחן את כל הטענות שהועלו בפרסומים ואת השלכותיהן, הן בהיבט העובדתי והן במישור המשפטי. רק כך ניתן להבטיח שהתמונה המלאה תונח בפני הוועדה לבחירת שופטים ובפני הציבור", כתב לוין.
השר הוסיף, כי "נדרשת שקיפות מלאה על מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת המשפט, ובייחוד בתהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון".
שר המשפטים יריב לוין השיב הערב (רביעי) לעתירה בבג"ץ על קיום דיון של הוועדה לבחירת שופטים והעלאת בחירת נשיא בית המשפט העליון - בבקשה לדחות את מועד כינוס הוועדה.
השר הוסיף וטען כי דחייה בבחירת נשיא לא תפגע באינטרס הציבורי. "אין מנוס מדחיית מועד כינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון. בטרם תתכנס הוועדה, יש הכרח לבצע בירור מעמיד ויסודי של כלל הטענות. לאחר הבירור, ניתן יהיה לשוב ולבחון כיצד להתקדם בהליך", נכתב בתשובתו.
זאת, בעקבות הטענות האחרונות שהועלו כנגד שופט העליון יצחק עמית, המיועד לנשיא בית המשפט העליון.
הוועדה לבחירת שופטים הייתה עתידה להתכנס מחר לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, זאת לאחר הצו שהוציאו שופטי בג"ץ לשר המשפטים לוין - שסירב במשך חודשים להעלות את הנושא להצבעה.
לפי דיווח של אבישי גרינצייג בערוץ i24NEWS, היועצת המשפטית למשרד המשפטים עו״ד לאה רקובר, קבעה היום כי יש לבחון את הטענות נגד השופט יצחק עמית, המועמד לנשיא בית המשפט העליון. היא הסבירה: "נדרש פרק זמן נוסף להעמקת הבדיקה והבאת המסקנות בפני הוועדה לבחירת שופטים" - על רקע הטענות שהתפרסמו ב'ידיעות אחרונות' על החשד לניגוד עניינים.
קביעה זו מובילה לכך שההצבעה למינויו, שאמורה הייתה להיות מחר עלולה לא להתקיים.
לפי התחקיר של 'ידיעות אחרונות', בשנים האחרונות השופט עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב - תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון.
מפלגות האופוזיציה הופתעו היום (חמישי) כאשר פורסם המתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהגבלת בית המשפט העליון בביטול חוקים.
גם ברשות השופטת גילו לראשונה על המתווה דרך התקשורת. בקואליציה, מנגד, מיהרו לברך.
במפלגת 'יש עתיד' קיימו בעקבות ההודעה לתקשורת על המתווה התייעצויות קדחתניות, ומסרו כי למדו על כך מהתקשורת. בחלוף כשעה מפרסום המתווה הודיע ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מבלי לשלול את פרטי ההצעה: "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד ה-16 לינואר".
גם ב'מחנה הממלכתי' ערכו התייעצויות. לאחר כמה שעות נמסר מהמפלגה: "אנו לומדים את פרטי המתווה המשפטי והשלכותיו, מחר תתכנס סיעת המחנה הממלכתי לדיון ראשוני בנושא לאחר התייעצות עם מומחים. ללא כל קשר, על שר המשפטים לאפשר את מינוי נשיא העליון כמתחייב לפי פסיקת בית המשפט".
אבל ח"כ מתן כהנא לא המתין ומיהר להביע תמיכה במתווה - והפך בכך לח"כ הראשון מהאופוזיציה שעושה זאת. "אם זו ההצעה, היא אכן נראית הצעה טובה שאפשר לגבש סביבה הסכמה רחבה. כל זה בתנאי ששר המשפטים יקיים את פסק הדין של בג"ץ וימנה נשיא קבוע לפני יום חמישי הבא".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב: "הפתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. כל השאר זה פשוט טלאי על טלאי. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
יו"ר הדמוקרטים, ח"כ יאיר גולן, הכריז אחרי שעתיים: "לא יהיה שום דיון או הסכמה של הדמוקרטים על שום הצעה לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית ובהן ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'".
מטעם הרשות השופטת נמסר כי היא שמעה על ההצעה רק מהתקשורת - במקביל לדיון המתקיים בשעה זו בוועדה לבחירת שופטים. "מטעמים מובנים אין באפשרות הרשות השופטת למסור התייחסות בנושא", נמסר בהודעה, שסביר להניח שמ"מ נשיא העליון יצחק עמית היה שותף לניסוחה.
ארגון המחאה אחים לנשק, ממובילי המאבק נגד המהפכה המשפטית ב-2023, הודיע כי הוא מתנגד לשינויים המוצעים במערכת המשפט.
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, תקף את המתווה: "המתווה החדש שפורסם, הוא תרגיל של שר המשפטים ואינו 'פשרה' או 'פתרון למשבר', אלא הצעה מתעתעת ומסוכנת ליישום עקרונות ההפיכה המשטרית, שעיקרה היו פוליטיזציה של בחירת שופטי העליון והגברת כוחה של הממשלה על הרשות השופטת. ההצעה להחליף את נציגי הלשכה בידי עורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת, מבטלת הלכה למעשה את הרוב המקצועי בוועדה לבחירת שופטים".
שלמה פילבץ צייץ בלגלוג: "האיש שמתעקש לקרוא לדבשת הפוליטית שעל גבו - מקצועית".
הפרשן הפוליטי עמית סגל כתב: "ב-2023 הטענות היו שההצעה הורסת את המדינה ומביאה דיקטטורה. כעת אין אף התייחסות לגופה של הצעה (כנראה היא לא כל כך נוראה לשיטתם) אלא למה שמסביב".
בקואליציה מיהרו לברך על המתווה המוצע.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "המתווה איננו מושלם, אך ניתן לחיות עימו. רפורמה בהסכמה רחבה היא פשרה נכונה, גם כאשר איננה מושלמת ולכן אני תומך במתווה, זהו השינוי מבורך. מברך את חבריי השרים יריב לוין וגדעון סער שהגיעו להסכמות"
לצד זאת, הוא תקף שוב את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואמר: "חובה לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ״שית, שאופן פעילותה הלעומתי לממשלה ולשריה הינו חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "גם מסע בן אלף מיילים מתחיל בצעד קטן. אני מברך על כל התקדמות שתתקן ותבנה מחדש את אמון הציבור במערכת המשפט, גם אם מדובר בצעד ראשון. הסכמות לאומיות רחבות חשובות לאחדות העם וחוסנו ומצדיקות פשרות. יזהר שי ודדי שמחי הפכו בשנה האחרונה למודלים להשראה לכולנו ואני מברך על שיתוף הפעולה איתם של חבריי השרים לוין וסער. יחד!"
לפי דיווח של אבישי גרינצייג, יו״ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הורה לח״כים של ש״ס: "לא להתבטא על המתווה של לוין-סער, ולא להגיד שאריה דרעי הורה לא להתבטא על העניין".
ח"כ משה סעדה: "מברך את חבריי השרים יריב לוין וגדעון סער על היוזמה החשובה להגיע לתיקון במערכת המשפט בהסכמה רחבה. השינוי המתבקש יוביל לבחירתם של שופטים שיייצגו את כלל החברה הישראלית וימנע את המשך ההתערבות הגסה של בית המשפט בהליכי חקיקה של נבחרי הציבור".
שלמה פילבר צייץ: "אם מתווה לוין סער יצליח, יתברר כי התגייסות האחים לנשק וכל תומכי המחאה ב-24 השעות האחרונות שלפני הבחירות ללשכת עורכי הדין (כן! כן! זה מה ששינה דרמטית את התוצאות ופתח פער מהסקרים שפרסמנו 3 שבועות לפני) יהפוך לאחד מנצחונות הפירוס המפוארים בהיסטוריה. השמדת ערך מהירה והתרסקות של אחד המוסדות המכובדים והוותיקים בישראל".
כמעט שנתיים אחרי הכישלון: שר המשפטים יריב לוין מחדש את המהלך לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הפעם לא בקואליציית ה-64 אלא בהסכמה עם כל מרכיבי קואליציית ה-68 - ובראשם שר החוץ גדעון סער.
זאת, במקביל, לכך שהשר לוין יקבל את פסיקת בג"ץ, ומינוי יצחק עמית לנשיא העליון הקבוע.
הנוסח החדש שעליו הוסכם בין לוין וסער שונה מהמקורי, שמונח עדיין על שולחן הכנסת, וכבר אינו כולל רוב לקואליציה בוועדה. במקום זאת, מדובר בהוצאת נציגי לשכת עורכי הדין והחלפתם בשני עורכי דין שייבחרו על ידי חברי הכנסת, אחד לקואליציה ואחד לאופוזיציה.
על פי המתווה החדש, לא יהיה בוועדה נציג של לשכת עורכי הדין ובמקומו יכהנו בוועדה שני עורכי דין. הוועדה החדשה תכלול שני שרים, שני ח״כים, שני עורכי דין ושלושה שופטים.
באופן כזה לקואליציה יהיו 4 נציגים בוועדה ולאופוזיציה 2. הרוב הדרוש לבחירת שופטים יעמוד על 5, בתנאי שלפחות אחד מהם חבר קואליציה ואחד חבר אופוזיציה. באופן כזה מחד יאבד הווטו של השופטים על מינוי ממשיכיהם. מאידך, לא ימונה לעליון שופט שלא בהסכמת האופוזיציה.
הפרשן הפוליטי עמית סגל, שפרסם לראשונה את המתווה החדש, מסביר שהשינוי מתכתב עם החשש המקורי של השר לוין - והוא העובדה שכאשר הימין בשלטון יש וטו הדדי אך כאשר הוא באופוזיציה יש לאקטיביסטים רוב מוחלט. כעת מקבלים שני המחנות 'תעודת ביטוח' מפני מינוי סיטוני של שופטים מהצד השני.
המפסידה העיקרית היא לשכת עורכי הדין, ואחריה - שופטי העליון שפעלו לרוב כבלוק.
סגל כותב, כי כל מרכיבי הקואליציה הסכימו לתמוך בשיחות חשאיות שנערכו בימים האחרונים, לרבות החרדים - הם הסכימו לתמוך למרות שחוק הגיוס טרם עבר.
בהודעה משותפת לשרים לוין וסער נמסר: "ברקע חוסר ההסכמה בשנתיים האחרונות על בחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, נוכח האחריות המוטלת על כתפי כולנו למנוע משבר חוקתי ולפתור את המחלוקת בסוגיית החקיקה המשפטית ודרך בחירת השופטים, ובעקבות שיחות שקיימו עם השר לשעבר יזהר שי ותא"ל במילואים דדי שמחי - סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו"ר הימין הממלכתי ושר החוץ גדעון סער הגיעו להסכמה על פשרה שתהווה תיקון היסטורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה . המתווה מובא לאחר שיח של כשנה וחצי בין השניים".
מתווה ההסכמה:
הוועדה לבחירת שופטים:
• שינוי אבולוציוני: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.
• מקצועיים - ללא ניגודי עניינים: במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי נסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.
• מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.
• נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.
• מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים - מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.
• יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת.
• התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.
עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:
• יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.
• חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר.
• הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.
• לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.
• ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק על ידי ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.
• זכויות האזרח הפלילי: כן סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).
הפרשן עמית סגל כתב: "הקנאים משני הצדדים סיכלו אשתקד כל פשרה. האם כעת האופוזיציה תיכנע שוב לשקמה ברסלר ואחים לנשק? או שתושג תמיכה משני הצדדים?"
ח"כ מתן כהנא היה הראשון מהאופוזיציה להגיב: "בעניין הועדה לבחירת השופטים. אם זו ההצעה, היא אכן נראית הצעה טובה שאפשר לגבש סביבה הסכמה רחבה. כל זה בתנאי ששר המשפטים יקיים את פסק הדין של בג"צ וימנה נשיא קבוע לפני יום חמישי הבא".
הרשות השופטת הגיבה: "יובהר כי הרשות השופטת שמעה על ההצעה של שר המשפטים ושר החוץ לראשונה מהתקשורת, במקביל לדיון המתקיים בשעה זו בוועדה לבחירת שופטים.
"מטעמים מובנים אין באפשרות הרשות השופטת למסור התייחסות בנושא".
ראשי סיעות הקואליציה התכנסו היום (ראשון) לדון על דרישת שר המשפטים יריב לוין לחוקק את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל דרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
אלא שפגישת ראשי הקואליציה הסתיימה מבלי שהתקבלה החלטה על קידום הרפורמה המשפטית ועל הליך הדחת היועמ"שית, זאת לאחר שראשי הסיעות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - העבירו מסר כי יתמכו ביוזמות הקואליציה, אבל רק אחרי חקיקת חוק הגיוס.
"תומכים בחידוש הרפורמה או בהדחת היועמ"שית אבל רק אחרי חוק הגיוס", הבהירו.
ראש הממשלה נתניהו לא השתתף בדיונים, בשל ניגוד עניינים.
במהלך הדיון השר בן גביר דרש להתחיל את תהליך הדחת היועמ״שית ביום ראשון הקרוב, ושר המשפטים יריב לוין סקר את התהליך. לא נרשמה התנגדות מהנוכחים בחדר, אך רק בתום הישיבה, כאמור, הבהירו החרדים שדבר לא יתקדם עד לחקיקת חוק הגיוס.
לגבי חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהייתה חלק מהרפורמה המשפטית - נרשמה התנגדות של שר החוץ גדעון סער, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ש"ס אריה דרעי, שסבורים כי המהלך ממילא יבלם ולא יקדם את העניין.
מנגד, בן גביר ויריב לוין טענו כי יש לקדם את שני הנושאים הללו - גם אם סופם להיפסל בבג"ץ.
שר האוצר סמוטריץ חלק על גישתם: "לחשוב איך הפעם מתקדמים כדי שהמהלכים יצליחו". סמוטריץ הציע לבנות מתווה, תכנית עבודה, גם בנושא היועמ"שית וגם בסוגיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כדי לוודא שזה עובר ולא נופל בבג"ץ.
הוחלט לקיים דיון המשך מחר בערב.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב לאחר הדיון: "מודה לחברי ראשי הקואליציה על ההסכמה הרחבה בעניין דרישתי לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה. בפגישת ההמשך מחר אוודא כי ההחלטה על פתיחת התהליך תובא לישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב".
לפני הדיון אמר השר בן גביר: "זה לא סוד שאני מבקש את הדיון הזה כבר כמה שבועות ודורש לפטר את היועמ"שית כבר תקופה ארוכה. זה הזמן לשלוח את היועמ"שית הביתה. כרגע יש הזדמנות נדירה ומקווה שתהיה הסכמה של כולם".
לשכת שר החוץ סער הודיעה לאחר הישיבה:
1. יו״ר הימין הממלכתי ושר החוץ גדעון סער תמך ותומך בקידום רפורמות מושכלות במערכת המשפט.
2. השר סער מתנגד לחזרה לחקיקה שהוצעה ב-2023 בענין הוועדה לבחירת שופטים. ניתן לבחון ולקדם שינויים בנושא זה, אך לא לפי הצעת 2023 ובוודאי לא שינויים בעלי תחולה רטרואקטיבית.
3. השר תמך ותומך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להעברת סמכויות היועץ לגבי חקירה והעמדה לדין של נבחרי ציבור, בהתאם למתווה ההצעה שגיבש ב-2022 בנושא.
4. השר סער סבור כי בעת הזאת נדרשת אחריות רבה להימנע מהחרפת המתחים בחברה הישראלית וכל מהלך צריך להיות שקול ולקחת בחשבון את האתגרים הביטחוניים והמדיניים האדירים עימן מתמודדת ותתמודד ישראל בתקופה הקרובה.
שר המשפטים, יריב לוין, הגיב היום (חמישי) בחריפות על הצבעת השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, נגד שידור חי של דיוני הוועדה.
לוין קיים הצבעה על שידור הדיונים לצורך שקיפות לציבור, אך ההצעה נפלה ברוב של 6 מול 3 נציגי הקואליציה.
השר לוין אמר לאחר ההצבעה: "ההצבעה הצפויה של השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגת האופוזיציה נגד שידור דיוני הוועדה לבחירת שופטים לא הפתיעה איש. מדובר בעוד הוכחה לכך שגם הם מבינים שהליך הבחירה פסול מיסודו, ולכן הם מתעקשים לנהל אותו במחשכים".
לדבריו, "הם מנסים למנוע מהציבור לראות את האמת ולהיחשף לפרטים על ההליך ועל המועמדים. הם רוצים למנוע דיון ציבורי שקוף על התאמת המועמדים לתפקיד. יש להם באמת מה להסתיר. הרבה מה להסתיר".
לוין הוסיף ותהה: "כבוד השופטים, עורכי הדין ונציגת האופוזיציה בוועדה - אתם באמת חושבים שתוכלו להמשיך להסתיר את האמת לאורך זמן?"
שופטי בית משפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים נטשו אותה היום (חמישי) במחאה - אחרי ששר המשפטים יריב לוין הביא מומחים מטעמו למרות התנגדותם.
שר המשפטים הזמין לכינוס הוועדה לבחירת שופטים את הפרופסור למשפטים טליה איינהורן, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן, ד"ר שוקי שגב ואת פרופסור גידי ספיר כמומחים שישתתפו בדיון.
חברי הוועדה שאינם מהקואליציה מתנגדים לכך, שכן לא נהוג להזמין מומחים לוועדה.
הוועדה התכנסה לדרישת בג"ץ לדיון בנושא בחירת נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון, אך לא תתקיים הצבעה.
השר לוין תכנן לדון ולהצביע בישיבה על השידור הישיר של הדיונים שלה - ולאחר מכן לקיים דיון עקרוני בשיטת הסניוריטי.
במקביל, ייערך היום דיון בבקשה לבזיון בית המשפט בעתירה נגד לוין בעניין אי מינוי נשיא לבית המשפט.
שופטי העליון החברים בוועדה, מ"מ נשיא העליון יצחק עמית והשופטים נועם סולברג ודפנה ברק ארז, הגיבו אמש להודעת לוין כי לא נהוג שהוועדה מזמנת גורמים חיצוניים. השופטים אף מתנגדים לשידור הישיר מישיבת הוועדה מחשש לפגיעה בפרטיותם וליכולת שלהם לומר את דעתם באופן מלא.
"הוועדה אינה מזמנת גורמים חיצוניים לישיבותיה. כך היה מאז ומתמיד, ועמדתנו היא שאין לשנות מסדרי דיון אלה", כתבו השופטים.
הם הוסיפו: "נוהג זה מתיישב עם העובדה שכלל דיוני הוועדה מתקיימים על בסיס חומרים כתובים, ועל בסיס ההנחה שהחברים מתכוננים באופן ראוי לישיבות. היא אף מתחייבת מהצורך לעשות שימוש יעיל בזמן הדיונים של הוועדה, שעל שולחנה נושאים רבים".
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, יריב לוין, הטיח היום (חמישי) במהלך דיון הוועדה לבחירת שופטים, שהתכנסה מתוקף צו בית המשפט העליון, בשופט יצחק עמית: “אתה בניגוד עניינים. עדיף שלא תתערב בסדר היום של הוועדה למינוי נשיא העליון שלך”.
בתגובה לדבריו של לוין השיב השופט עמית: “אני טוען בחיטים ואתה בשעורים אינני מדבר על הבחירה שלי, אלא על נושאים כלליים שעניינם בטובת הציבור, למשל אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים לבתי המשפט בירושלים. אנחנו מערכת נותנת שירות וזו פגיעה בציבור”.
הוועדה לבחירת שופטים כונסה היום במטרה לדון במינוי נשיא וסגן חדשים לבית המשפט העליון, אך הדיון הסתיים בלא החלטה. שר המשפטים יריב לוין ונציגי הקואליציה עסקו בעיקר בשידור חי של הדיון, כשהשר הגיע עם ציוד להעברת הישיבה בשידור חי.
השר אמר: "את הדיונים הקרובים של הוועדה לבחירת שופטים אני מבקש לשדר בשידור חי. יראה הציבור וישפוט כיצד ממונים שופטים בישראל, כיצד ישנם גורמים שמנסים להסתיר זאת, כיצד יש מי שמנסה למנוע דיון ציבורי על התאמת המועמדים לתפקיד. הציוד ערוך ומוכן לכך".
לפי דיווח ב'כאן חדשות', שופטי בית המשפט העליון כולל השופט יצחק עמית, וכן נציגי לשכת עורכי הדין והאופוזיציה התנגדו למהלך של לוין: "נושא הצילום לא היה על סדר היום בכלל; מה שאמור להיות על סדר היום ובהתאם לפסיקת בג"ץ הוא מינוי נשיא לעליון".
נציגת הלשכה, עו"ד קלמנוביץ, הטיחה בלוין: "מה שאתם עושים עלול להיחשב כביזיון בית המשפט".
שר המשפטים השיב: "אי אפשר להחליט על נשיא בישיבה אחת, ובג"ץ גם לא קבע שכך זה יהיה".
שר המשפטים ביקש לדון בישיבה הבאה בעיקרון הסיניוריטי. השופטת ברק ארז תהתה: "מה יש לדון עקרונית כשיש רק שני מועמדים? שכל אחד יצביע עצמאית, דיון אקדמי לא רלוונטי".
נציגי הרוב בוועדה האשימו את לוין בניסיון למשוך זמן כדי להעביר חקיקה שתיתן לו יותר שליטה בתוצאות, אך הוא הכחיש: "אם היינו רוצים זה כבר היה קורה".
במהלך הדיון, ולאחר שהשופט עמית יצא מהחדר, בשל הסתייגות שהועלתה בעניינו, הוא שב ותקף את לוין בזעם: “לשר אין וטו – לא בדיוני הוועדה, לא בזמנים ולא בסדר היום של הוועדה”.
הציטוטים מדיון הועדה לבחירת שופטים:
השופט עמית: "מציע הצבעה על סדרי הדיון. הסמכות לזה שהיא של הוועדה ולא של יושב הראש".
לוין: "לא ראוי שתעסוק בסדרי הדיון כשמדובר במינוי של עצמך".
פרק נרחב מהדיון עסק בדרישתו של יריב לוין לשדר בשידור חי את הישיבה:
לוין: "אתם לא רוצים שקיפות? כל הציוד כאן, אפשר לשדר".
ח"כ קארין אלהרר: "אם היית רוצה שקיפות היית מפרסם פרוטוקולים".
לוין: "אני לא יודע לעבוד בלי צווים. אולי יוציאו נגדי צו שיורה לי לפרסם אותם".
ח"כ אלהרר: "אין סיבה לעשות קמפיין השחרה של שופטים באמצעות השקיפות הזו, יש מספיק בערוץ 14!”.
בתגובה, השיב לוין: “למה השחרה? יש מועמדים טובים, למה לדעתך הם יושחרו?”, ועקץ: “חייבים לפתוח את הדיון כדי לנקות את שמם!”
בפתח דיון הוועדה שר המשפטים אמר כי צר לו על כך שהגיעו לנקודה בה בחרו חברי הוועדה לנטוש את מסלול ההסכמות שעלו עליו בשנה האחרונה, והחלטתם לעלות על מסלול הצווים, והדגיש: “בשנה האחרונה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה רחבה של כלל החברים כאן”.
בג"ץ הורה היום (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא לבית המשפט העליון בתוך 14 ימים.
מדובר בפסק הדין שניתן בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בישראל נגד שר המשפטים. הפסיקה ניתנה על ידי השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין.
התפקיד לא מאויש במשך קרוב לשנה כשמאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן.
לוין, שמכהן גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, סירב לכנס אותה בשל העובדה שלא רצה לאפשר בהצבעה את המשך שיטת הסניוריטי ומינוי השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
פסק הדין, שניתן בהרכב של שלושה שופטים - יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין - קובע כי מדיניותו של השר לוין, לפיה לא יכנס את הוועדה עד להשגת הסכמה רחבה על זהות הנשיא, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם תכליתו.
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה: "מדיניות זו אינה מביאה בחשבון את תכליתו העיקרית של סעיף 7(א) לחוק ואינה מעניקה לה כל משקל".
היא הוסיפה: "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ'סמלי השלטון' של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה".
השופט שטיין הדגיש בחוות דעתו: "השר רשאי אמנם להימנע מכינוס הוועדה לפני השגת הפשרות וההסכמות הטובות בעיניו כפוליטיקאי, אולם זאת - בטרם כלו כל הקיצין וכל אימת ששיתוק המערכות אינו עומד על הפרק. בהגיענו לנקודה של שיתוק המערכות, השר חייב לכנס את הוועדה".
השופט גרוסקופף הוסיף: "לא יכולה להיות מחלוקת כי לעת הזו, משחלפו 11 חודשים בהם מערכת המשפט מתפקדת ללא נשיא לבית המשפט העליון ובחסר של שני שופטים בבית המשפט העליון, קיים צורך מערכתי אקוטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ובהשלמת מכסת שופטיו".
על פי שיטת הסניוריטי הקיימת, בה תומכים רוב חברי הוועדה, הנשיא הבא של בית המשפט העליון אמור להיות השופט יצחק עמית. אך לוין מתנגד לשיטה זו ורוצה למנות את השופט יוסף אלרון לתפקיד הנשיא.
ניסיונותיו של לוין להגיע לפשרה בנושא לא זכו להיענות מצד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין הגיב לפסק הדין ואמר: "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
לדבריו, "הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה".
הוא הוסיף: "בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".
השר לוין הדגיש: "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?"
לדברי שר המשפטים, "הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב׳, ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה.
"נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתגובה לפסק הדין: "יוצא מדיון ארוך ומעמיק אצל ראש הממשלה בנושא התקציב ומתעדכן על פסק הדין המנותק, השערורייתי והאלים של שופטי בג"ץ. זה בדיוק ההבדל בין אחריות לאומית לחוסר אחריות לאומית.
"בזמן שאנחנו מנהלים מלחמת קיום ב-7 חזיתות, בית המשפט ממשיך לדרוס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק ולהתנתק מהציבור. גם בעת מלחמה השופטים לא עוצרים ופורמים את יסודות החברה והמדינה בכוחניות חד צדדית.
"אנחנו מגבים את שר המשפטים יריב לוין שעומד בשם כולנו מול הגוף היחיד במדינה שלא מכיר בגבולות הכוח. התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית ונשוב אליהם בעזרת ה' מיד אחרי המלחמה".
יו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן: "המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. 3 נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים.
"זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "ההחלטה של בג"ץ נגד שר המשפטים היא החלטה הנגועה בניגוד עניינים חמור של השופטים. מסקנת ההחלטה היא אחת: יש צורך דחוף להשיב בהקדם את הרפורמה המשפטית, שמראה כמה מערכת המשפט ובייחוד בית המשפט העליון זקוקים לה".
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב על פסיקת בג"ץ: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל.
"ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
בכיר בליכוד אמר ל'מעריב': "זו הכרזת מלחמה בשם העם נגד רודנות בית המשפט. מדובר בפסק דין פסול ובלתי חוקי של גוף נגוע בעניין שהוא צד בו. היות ויריב לוין לא רוצה לשפוך את התינוק עם האמבטיה, הוא נתן אולטימטום לבית המשפט מבלי להגדירו ככזה כדי לא לפגוע במוסד החשוב למדינה. אם השופטים לא יתעשתו ויגיעו לפשרה, יהיה לנו בית משפט שחצי עם רואה בו בית משפט פוליטי חד צדדי ומוטה, עם רמת אימון ציבורי כמו בית המשפט של באלרוס. עמית צריך להחליט האם הוא רוצה להיות נשיא של כולם או לוקשנקו".
חברי הוועדה לבחירת שופטים, השרה אורית סטרוק וחבר הכנסת יצחק קרויזר, פנו היום (שלישי) בבקשה להעלות על סדר היום בוועדה דיון בנוגע להדחת שופט בית המשפט העליון ח'אלד כבוב, בעקבות חשיפות 'כאן חדשות' על התנהלותו - ולאחר קביעות הנציב אורי שהם נגד השופט.
נציב תלונות הציבור על השופטים, אורי שהם, פרסם בשבוע שעבר את החלטתו בתלונה שהוגשה נגד השופט כבוב וקבע כי היא מוצדקת, וכי גרסתו של השופט "תמוהה", ו"היה אסור לו לדון בהליך בו קשורים ילדיו".
לפי הפרסום, שבעקבותיו הוגשה התלונה לנציב, כבוב קיבל בשנת 2019 החלטה בסכסוך משפטי שבו היו מעורבים בעבר ילדיו. צד נוסף בהליך, היה חברו הטוב של בנו.
ב'כאן חדשות' נחשף ב-28 בפברואר על ידי אבישי גרינצייג, הכתב לענייני משפט של התאגיד, כי כבוב נפגש לארוחת בוקר בבית קפה עם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, למרות האיסור על שופטים לפגוש פוליטיקאים. מעבר לכך, כבוב דן בתיקים רבים בהן עיריית תל אביב בראשות חולדאי, הייתה צד להם, חלקם זמן קצר לאחר אותה ארוחה משותפת.
השופט כבוב בפתח הדיון לא רק שלא פסל את עצמו, אלא שלא נתן גילוי נאות כלשהו אודות קשריו עם ראש העירייה.
בנוסף, ב'כאן חדשות' נחשף ב-21 בינואר, כי כבוב תועד בשורת פוסטים ברשתות החברתיות, אשר מקדמים באמצעותו את משרד עורכי הדין של בתו מרים כבוב, דבר שלכאורה נוגד את כללי האתיקה לשופטים, שם כתוב: "לא יעשה שופט שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר".
הוועדה למינוי שופטים תתכנס מחר לדון בנושא שלא תוכנן מראש: אפשרות הדחתו של שופט העליון חאלד כבוב.
לפי דיווח של זאב קם בתוכנית 'בנימיני וגואטה' ברשת ב', המהלך מגיע לאחר הפרסומים של אבישי גרינצייג מ'כאן חדשות', על כך שתמונות של השופט כבוב שימשו לקידום משרדי עורכי הדין של ילדיו - וכן בעקבות נוכחות שלו באירועים שארגנו המשרדים של ילדיו, למרות שטען בפני הנציבות שלא נכח באירועים כאלה.
שלושת חברי הקואליציה בוועדה למינוי שופטים - השרים יריב לוין ואורית סטרוק, וח"כ יצחק קרויזר - צפויים להעלות בפני הוועדה את סוגיית הדחתו של כבוב בעקבות הפרסומים.
לפי הדיווח, השלושה צפויים להציע לממלא מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, וליתר השופטים בוועדה - להיות אלו שייזמו בעצמם את ההצבעה כדי לוודא שהמוסד נקי מכל רבב.
על פי החוק, רק שלושה גורמים יכולים להביא להצבעה בפני הוועדה הדחת שופט: שר המשפטים שמכהן גם כיושב ראש הוועדה, נשיא בית המשפט העליון - והממונה על נציבות התלונות נגד שופטים.
במידה והשופטים יסרבו להעלות בעצמם את בקשת ההדחה, ישקלו חברי הקואליציה לבקש בעצמם את ההצבעה על הדחה, באמצעות שר המשפטים - ואז יעמדו השופטים בפני מצב לא פשוט, כשיצטרכו להחליט איך הם מצביעים על בקשת ההדחה.
כדי להדיח שופט לא מספיק רוב רגיל בוועדה, אלא נדרשת תמיכת שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה.
שופט העליון כבוב הסתבך בעקבות הדיווח של גרינצייג, לפיו שימש כפרזנטור עבור משרד עורכי הדין הפרטי של בתו מרים כבוב, בניגוד לכללי האתיקה של השופטים - האוסרים בפירוש לשופט להשתמש במעמדו לצורך קידום עניינם האישי או עניינם של אחרים.
את התלונה נגד כבוב הגישו ארגון לביא וכן התנועה למשילות.
בעקבות הפרסום, שהציג כיצד הבת מרים השתמשה בדיוקן ענק של אביה במדי שופט, כדי לקדם את המוניטין של משרדה הפרטי במשך שנים, הוגשה על כך תלונה לנציב תלונות הציבור.
בג"ץ הוציא היום (חמישי) צו על תנאי הדורש משר המשפטים יריב לוין לנמק "ללא דיחוי" מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים.
אל תידחפו: איפה עומדים בתחנות של ה’דנקל’ כשמחכים לרכבת?
בתגובה, לוין והממשלה דרשו מבג"ץ לבטל את הצו: "בכל הכבוד הראוי, בית המשפט הנכבד מתבקש לבטל את החלטתו למתן צו על תנאי שניתנה בחוסר סמכות ובניגוד מפורש לדין.
"בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה, והדבר נתון גם הוא לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים".
לסיום נכתב: "קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".
הדיון בנושא יתקיים ביום שלישי הקרוב והשופטים שנבחרו להרכב הם ברון, וילנר ומינץ. עם זאת, הצו לא מחייב את לוין לכנס את הוועדה באופן מיידי.
הערב (ראשון) נחשף בערוץ 14 מתווה לוועדה לבחירת שופטים, שנדון חודשים בחדרי חדרים, נותר מתחת לרדאר - ולא פורסם עד כה.
את המתווה הגה והוביל ח"כ אליהו רביבו מהליכוד והמתווה הזה גם נקרא על שמו: "מתווה רביבו".
מדובר ברעיון שהוגדר כ"גאוני ומחוץ לקופסא" על ידי כל מי שנחשף אליו - ואפשר לומר בביטחון שמדובר במתווה היחיד שכל הצדדים הסכימו עליו עקרונית ומקצועית והיה גם כפסע מחתימה עליו.
לפי ערוץ 14, בין הצדדים אף הוחלפו טיוטות וברגעים הדרמטיים וההתרוצצויות במליאה טרם העברת חוק צמצום עילת הסבירות - הצדדים כמעט והסכימו לדחות ב-24 שעות את החקיקה, כדי לחתום על המתווה בתוך חודש.
עיקרי המתווה:
• הוועדה לבחירת שופטים נשארת בהרכבה הנוכחי עם אותו יחס בחירה – רוב של 7 מ-9 לבחירת שופט עליון.
• במקביל, מוקמות שתי ועדות איתור שמורכבות מחמישה חברים כל אחת. יחס הבחירה במועמד הוא ברוב של 3 מ-5.
• בוועדה הראשונה מכהנים: שר המשפטים, שר נוסף, נציג קואליציה, נציג אופוזיציה, שופט ביהמ"ש עליון.
בוועדה השנייה מכהנים: נשיא/ת העליון, יו"ר האופוזיציה, שופט עליון, שני נציגי קואליציה.
בסופו של תהליך כל ועדת איתור מביאה לוועדת בחירת השופטים המקורית שלושה מועמדים על כל משרה פנויה - המועמדים חייבים לעמוד כמובן בתנאי הסף למועמדים לשיפוט - כאשר הוועדה המקורית חייבת לבחור אחד מבין השלושה.
לפי הסיכום, השופט הראשון שיבחר בסבב הבחירה הנוכחי יהיה מבין ועדת האיתור הראשונה של מועמדי הקואליציה. השופט הבא - ייבחר מבין מועמדי ועדת האיתור השנייה וכן הלאה.
ההיגיון שמאחורי המתווה הוא פשוט: השמאל שהתעקש להשאיר את הוועדה במתכונתה הנוכחית - מקבל את מבוקשו ואילו הימין יגיע לאיזון ושוויון בביהמ"ש בסופו של התהליך.
במקביל, נקבע מנגנון נוסף בוועדת האיתור של נשיא/ת העליון לפיה תהיה זכות וטו ליו"ר האופוזיציה. מה שיבטיח שכאשר הימין יהיה באופוזיציה - יהיה לו ביטחון שלא יבחרו אנשים בניגוד לרצונו.
[גלריה]
ח"כ אליהו רביבו מסר בתגובה: "אכן, יזמתי את המתווה המדובר - היחיד מבין אין ספור מתווים שהוצעו לאופוזיציה ושקיבל את ברכת בכירי המשפטנים משני הצדדים. אך ככל הנראה, עדיין חסרה לאופוזיציה הבשלות לחתום עליו ולבשר בשורה ענקית של אחדות לעם שכה מייחל לה. כולי תקווה שהנושא ייפתר בקרוב".
חבר הכנסת יצחק קרויזר מ'עוצמה יהודית' נבחר כנציג הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים.
קרויזר היה מועמד יחיד של הקואליציה זאת לאחר שחבר הכנסת משה סולומון פרש הבוקר מהמירוץ. מול קרויזר התמודדו שני נציגי האופוזיציה, עידן רול ורון כץ, שניהם מיש עתיד.
הוא נבחר ברוב של 86 חברי כנסת.
קרויזר הגיב: "שמח שחברי וחברות הכנסת בחרו בי כנציג הקואליציה בועדה לבחירת שופטים. נפעל לקדם מועמדים שתפיסת עולמם ציונית ויהודית הנאמנים למדינת ישראל, סמליה ומוסדותיה".
חבר הכנסת אליהו ברוכי מ'דגל' נבחר לוועדה למינוי דיינים.
ח"כ ברוכי אמר "חז"ל אומרים: 'כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית'. אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי לעסוק בנושא הרגיש והחשוב הזה. כמובן, לא נבחרתי לתפקיד כדי לבחור. נבחרתי כדי להיות שליח. שליח של רבותיי שיודע
בתוך כך ראש האופוזיציה יאיר לפיד שיגר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בדרישה להפעיל את סמכותו לכינוס הוועדה לבחירת שופטים זאת תוך 14 ימים.
לפיד מזכיר כי עשרות תקני שיפוט נותרו בלתי מאוישים מזו תקופה ארוכה וכי עובדה זו מעצימה את העומס המוטל על שופטי ישראל ועל מערכת המשפט.
לפיד מבהיר כי אם בתוך 14 ימים לא תכונס הוועדה, הוא יעתור לבג"ץ.
חברי הכנסת יבחרו היום (רביעי) במליאה בהצבעה חשאית את הנציג השני לוועדה לבחירת שופטים - כחודש אחרי הכישלון של הקואליציה, כשחברת הכנסת מטעם האופוזיציה קארין אלהרר הצליחה להיבחר לוועדה.
הליך בחירת נציג הכנסת הנוסף יחל בסביבות השעה 12:00.
ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית צפוי להיבחר לוועדה כמתוכנן, אך לבחירתו לא תהיה משמעות, שכן שר המשפטים יריב לוין הודיע כי אין לו כוונה לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי.
בציונות הדתית אמרו כי המועמד שלהם לוועדה, ח"כ משה סולומון, משך את מועמדותו, דבר שמותיר את ח"כ יצחק קרויזר המועמד היחיד מטעם הקואליציה.
סיעת המחנה הממלכתי הודיעה בהודעה לתקשורת כי היא מצפה שהיום "יסתיים הליך בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים על ידי בחירת נציג קואליציה לצד נציגת האופוזיציה שנבחרה לפני חודש.
"בהתאם לכך - חברי הסיעה לא יפעלו נגד בחירת נציג הקואליציה וזאת על מנת לאפשר לו להיבחר".
במחנה הממלכתי הוסיפו: "קוראים לממשלה, לכנס את הוועדה בהקדם, ולמלא את הפער של קרוב ל-100 שופטים שחסרים במערכת, שפוגע קשות בשירות המשפטי שמקבלים עשרות אלפי ישראלים בבתי המשפט".
בריאיון שקיים הבוקר ח"כ קרויזר עם קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב, הוא נשאל לגבי עמדתו בנוגע למינוי שופט ערבי לבית המשפט העליון, והאם היה מאשר מצידו מינוי שכזה.
קרויזר ענה: "כל שופט שתפיסת עולמו ציונית ויהודית מוזמן להיות שופט בישראל. אין סיבה לתת את זה למי שלא מחובר לעולם הציוני. אם הוא ציוני שמחובר לעולם הציוני, בשמחה רבה. יש לא מעט מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים שתפיסתם עולמם היא ציונית ומשרתים במערכת הביטחון ומשרתים את המדינה".
בהמשך דבריו הוסיף: "אם יהיה לנו אירוע של שופט שלא מכבד את ההמנון, לא מכבד את הדגל ואת סמלי המדינה, למה לתת לו לשפוט? גם מי שפועל נגד תפיסת עולם של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל".
קרויזר הוא לא היחיד שהגיש מועמדות. גם חבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית וחברי הכנסת מיש עתיד רון כץ ועידן רול הגישו מועמדות.
מאוחר יותר הודיע חבר הכנסת משה סולומון על משיכת מועמדותו.
בסיעת הליכוד החליטו להצביע נגד כל המועמדים בוועדה לבחירת שופטים - ובכך לדחות את ההצבעה בחודש.
הקואליציה החליטה להסיר את כל המועמדויות מטעמה, למעט ח"כ טלי גוטליב, שמסרבת לפרוש, ולהצביע נגד אלהרר - כך שייאלצו להתקיים בחירות חוזרות בעוד 30 יום.
תקנון הכנסת מאפשר את דחיית בחירת הנציגים, אם יש רק שני מועמדים לתפקיד, ואין רוב בעדם - ההצבעה נדחית ב-30 יום.
חברי הכנסת מהקואליציה יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, אביחי בוארון, אלי דלל, משה סעדה ומשה פסל מהליכוד, וח"כ אוריאל בוסו מש"ס כבר הסירו את מועמדותם.
רה"מ נתניהו בצרחות על ח"כ גוטליב: "40 שנה לא היה דבר כזה בליכוד שח"כ פועל נגד עמדת רה"מ וכל ראשי הקואליציה".
— Moti Kastel מוטי קסטל (@KastelMoti) June 14, 2023
ח"כ גוטליב הציעה לחברי הכנסת בקבוצת הווטסאפ של הסיעה להצביע נגד מועמדת האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים ובפתק שני להצביע עבורה.
"כך ייבחר נציג משלנו, ונציג נוסף ייבחר במועד הבא תוך 30 יום", הסבירה גוטליב. "כך תשיגו גם בחירת נציג קואליציה כבר היום וכך תרוויחו דחיה של בחירת נציג נוסף".
גוטליב הבהירה כי התייעצה על המהלך עם היועצת המשפטית של הכנסת. "חבל מאד שלא נתתם לי לומר זאת. אתם כמובן מוזמנים אחר בושה ובזיון להצביע כולכם נגדי", עקצה את חבריה למפלגה.
בחשבון הטוויטר שלה כתבה: "אני לא מסירה מועמדות. צר לי לאכזב את אנשי לשכת רה"מ שמדליפים שקרים לתקשורת בנסיון לפגוע בי, כי מעולם נתניהו לא צעק עלי שאני פוגעת בביטחון המדינה, והוא ממש לא איבד עשתונות. אכן הרים קול וביקש שאסיר מועמדות ושאסמוך על נסיונו הרב, גם שרים נוספים הרימו קול. אני עדיין מועמדת".
מהמחנה הממלכתי נמסר: "מי שיעשה תרגילים פוליטיים בבחירות לוועדה לבחירת שופטים, יפגע במדינת ישראל ובאזרחי ישראל. הוועדה צריכה לקום היום, עם נציגת אופוזיציה. אם הקואליציה תסכל היום את הבחירה לוועדה לבחירת שופטים לא נשב לשיחות בבית הנשיא.
"כל מי שחפץ בשמירה על הדמוקרטיה, ביציבות ובהמשך השיח והגעה להסכמות צריך לנהוג היום באחריות ולאפשר את הקמת הוועדה לבחירת שופטים לפי הנוהג".
גנץ גם שוחח עם נשיא המדינה יצחק הרצוג והודיע לו כי במידה והקואליציה תפר את הסיכומים בנוגע לבחירת נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, המשמעות תהיה הפסקת השיחות בבית הנשיא.
אחרי גנץ, גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד שוחח עם נשיא המדינה יצחק הרצוג.
ראשי הקואליציה קראו להמשך השיחות בבית הנשיא ותקפו את ח"כ גוטליב שלא הסירה את מועמדותה.
ח"כ גדעון סער הגיב על התרגיל של הקואליציה: "נתניהו התקפל מלא מלא בפני הלחץ של לוין ורוטמן והחליט להפר סיכום ולסכל בחירת הוועדה לבחירת שופטים, לפוצץ את ההדברות ולחזור לחקיקה חד צדדית. המענה: להעצים את המחאה".
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב: ״כפי שאמר יצחק שמיר ז״ל, הים אותו ים, הערבים אותם ערבים ונתניהו אותו נתניהו. גם ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים הופכת לעוד פארסה, לעוד תרגיל מלוכלך מבית היוצר של נתניהו. הגיע הזמן, שלפיד וגנץ יתפכחו ויודיעו באופן מיידי על הפסקת כל שיתוף פעולה עם רוה״מ ואנשיו ועל הפסקת השיחות בבית הנשיא, ויפה שעה אחת קודם".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד יכנס את סיעת יש עתיד על רקע כוונת נתניהו לבטל את הבחירות לוועדה למינוי שופטים.
"נתניהו איבד שליטה על ממשלתו והוא שבוי בידי הקיצונים", תקף לפיד, "הוא מרסק את הדמוקרטיה הישראלית, את הכלכלה, את הבטחון ואת אחדות העם, הפר את התחייבותו לנשיא וגורם לסיום השיחות".
ח"כ טלי גוטליב חשפה בראיון בחדשות 12, כי בישיבה שקיימה עם ראש הממשלה ושרים בלשכתו הוצע לה המהלך שבו יוסרו כל המועמדויות של נציגי הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים - וכך תתאפשר דחייה של הבחירות הללו בחודש.
"מה שהם הציעו זה שאנחנו נעשה את המהלך הזה שידחה את הבחירות", אמרה גוטליב בריאיון. "אני השבתי - או שבוחרים את אוריאל בוסו מש"ס ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית או אותי ואת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית".
היא הוסיפה: "כל עוד הוועדה קיימת, אין סיבה שלא יהיה שם רוב של שני נציגי קואליציה".
גוטליב גם חשפה, כי במהלך הישיבה ספגה צעקות מהשר אמסלם ויו"ר ש"ס אריה דרעי. "צעקו עליי שאני פוגעת בקואליציה. לא מעניין אותי הפופולריות שלי", אמרה. "הדבר היחיד שנוגע לי זה הערכים שלי. המועמדות שלי היום, אני מבהירה, זה ניצחון האידיאולוגיה והערכים".
ראשי הקואליציה הודיעו לגוטליב שיצביעו נגדה אם לא תסיר את מועמדותה, אך בריאיון לחדשות 12 אמרה: "יהיה קל יותר לשכנע קיר מאותי".
השיחות בבית הנשיא: ממשיכים להתגלות פערים בין עמדות יש עתיד והמחנה הממלכתי בשיחות על הרפורמה המשפטית מול הקואליציה.
ממכרת: כל מה שאתם צריכים לדעת על הנזק של סיגריות אלקטרוניות
ברשת ב דווח היום (ראשון) כי במפלגה של גנץ מסרבים להצטרף לאחת הדרישות המרכזיות של יש עתיד בשיחות - הדרישה להפעיל את הוועדה למינוי שופטים ולכנס אותה בתוך שבועיים ממועד בחירת נציגי הכנסת לוועדה, ולהתחיל גם לבחור שופטים חדשים באמצעות הוועדה.
המחנה הממלכתי לא מצטרף לדרישה המרכזית הזו, בטענה שזה נושא שמסור לשיקול דעתו של שר המשפטים יריב לוין, ואין להם כוונה להכריח אותו לכנס את הוועדה או להתערב בשיקול דעתו.
מבחינת מפלגתו של גנץ, מספיקה הדרישה מהקואליציה להקים את הוועדה, לבחור את נציגיה ובעיקר לקבל מקום אחד לנציג אופוזיציה בוועדה.
המחלוקת הזו אינה המחלוקת הראשונה שמתגלה בין שתי סיעות האופוזיציה ביחס לנושאי התוכן השונים שנידונים בשיחות בין הקואליציה לאופוזיציה בבית הנשיא.
מזכיר הכנסת הודיע הערב (שני) כי בחירת חברי הוועדה למינוי שופטים תתקיים במליאה ביום רביעי כ"ה בסיוון ה-14 ביוני.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר היום מסר לראשי האופוזיציה, לפיו אם לא יגיעו להסכמות ביניהם על חוק היועמ"שים ושינוי עילת הסבירות - הם לא יקבלו נציג בוועדה לבחירת שופטים.
"בלי הסכמות על היועמ"שים לא תקבלו חבר בוועדה, והליכוד ימנה שני חברי קואליציה", אמר פוקס לבני גנץ, וראש האופוזיציה יאיר לפיד.
לפי דיווח של מיכאל שמש ב'כאן חדשות', גורמים במחנה הממלכתי הגיבו: "לא קיבלנו כל מסר כזה. המשמעות של מינוי שני חברי קואליציה לוועדה לבחירת שופטים ברורה".
בשיחות הפשרה בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית, דרשו בליכוד קידום של חוק היועמ"שים ושינוי עילת הסבירות בתמורה לסיכום עם לפיד וגנץ.
ככל הנראה גנץ מחכה לראות שאכן יש הסכמות, ומחפש מועמד מטעמו לוועדה, מול המועמדת שהציג לפיד מטעם 'יש עתיד' - ח"כ קרין אלחרר. ח"כ אפרת רייטן מסיעת העבודה כבר הגישה מועמדות.
בין המועמדים של המחנה הממלכתי: חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, חבר הכנסת חילי טרופר או חבר הכנסת מתן כהנא.
העיתונאי מוטי קסטל דיווח במהדורה המרכזית' של ערוץ 14, כי השיחות בבית הנשיא בדרך לפיצוץ, וכי מי שאשם בכך זו האופוזיציה שסירבה לפני שבועיים לדחות בהסכמה את מועד בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים - ובכך קבעה את גורל השיחות.
לפי הדיווח, בקואליציה ימנו שני חברי קואליציה במידה ולא תהיינה הסכמות - וככל הנראה לא תהיינה.
גורם בכיר בקואליציה אמר לערוץ 14: "משעשע לראות את הוויכוחים של לפיד, גנץ והעבודה על מקום בוועדה לבחירת שופטים כאשר ככל הנראה כלל לא יהיה להם מקום כזה. בהיעדר הסכמות - הקואליציה תמנה שני חברים לוועדה. הם הבקיעו גול עצמי מפואר".
בג"צ אישר בעבר הסדר כזה כאשר בשנת 2020 צבי האוזר ואסנת מארק נבחרו שניהם מטעם הקואליציה - ודחה שלוש עתירות בנושא, בקובעו: "במישור המשפט הרצוי נודעת חשיבות לבחירתו של נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, אך אין עילה להורות על כך במישור המשפט המצוי".
לאחר שבועות של שיחות בין הקואליציה לאופוזיציה בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית: נציגי בית הנשיא לשיחות הבהירו לאחרונה לשני הצדדים כי אם השיחות לא יקבלו כיוון של סיום ולא יתכנסו לכדי תוצאות בתוך זמן סביר, הם ייאלצו לקבוע דד ליין ותאריך סיום לשיחות.
כך דווח היום (חמישי) ברשת ב.
לדברי גורמים המעורבים בשיחות, המטרה היא למנוע בזבוז זמן ומשיכה של התהליך לתקופה ארוכה מידי.
עוד אמרו הגורמים, כי הזמן שצפויים בבית הנשיא לתת לצדדים עומד על שבועות ספורים.
מבית הנשיא מבהירים: "הדיווח מנוגד למסרים שלנו שאומרים שאנחנו מסייעים לצדדים, בונים את המסגרת. הדבר היחיד שנאמר לצדדים זה שצריך לוודא שהשיחות רציניות וענייניות ומקדמות הסכמה, תוך התחשבות בלוחות הזמנים הפוליטיים. בית הנשיא לא הציב שום דד-ליין וחזר רק על הכלל הבסיסי של משא ומתן רציני וענייני".
בחדשות הערב בכאן 11 דווח אמש, כי ביום רביעי הגיעו צוותי המשא ומתן של הקואליציה והאופוזיציה להסכמה ראשונה - לפיה, חוקי יסוד יעברו בקריאה רביעית, ברוב גדול.
חוקי הכנסת, כולל חוקי היסוד, עוברים כיום בשלוש קריאות. הרעיון שעליו הסכימו הצדדים הוא להעביר את חוקי היסוד בקריאה נוספת, שבה יידרש אישור ברוב גדול יותר מבין חברי הכנסת, שמספרו עדיין לא נקבע.
אפשרות אחרת שהועלתה היא לקיים את הקריאה הרביעית לחוקי היסוד בכנסת הבאה, שאחרי זו שהעבירה את החוק בשלוש הקריאות הראשונות.
מסתמן: לוין מתכוון להקפיא המינויים לעליון
שר המשפטים יריב לוין עדיין עומד על כך שהרכב הוועדה למינוי שופטים יישתנה והנושא מצוי בליבה של המחלוקת בין הצדדים שמתדיינים בבית הנשיא.
ברשת ב' נחשף היום, כי לוין מתכוון להקפיא את המינויים לבית המשפט העליון, כולל של נשיא העליון, אם לא יושגו הסכמות בין הצדדים וההרכב יישאר ללא שינוי.
בעוד חצי שנה תפרוש נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ובסמוך אליה גם השופטת ענת ברון. מבחינת לוין, אם הוועדה תישאר במתכונתה הנוכחית והמינויים הרצויים לו לא יאושרו - הוועדה כלל לא תתכנס.
המשמעות: מלבד עומס נוסף על בית המשפט העליון, שייאלץ להתמודד עם חוסר של שני שופטים מתוך 15 - לא יכהן נשיא בבית המשפט העליון.
אולם, חוק בתי המשפט וידא כי לא יהיה וואקום על הסמכויות הייחודיות של הנשיא.
החוק קבע: ״נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא ויישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק״.
אם כן, המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן ימלא את תפקידי נשיא העליון, עד שימונה נשיא על ידי הוועדה.
סיעת הליכוד אישרה הערב (שני) את המתווה החדש להרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהציג יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן.
ההשפעות המזיקות של המשקאות הממותקים: כל המספרים והנתונים
נגד ההצעה הצביעו חברי הכנסת דני דנון, דודי אמסלם, משה סעדה ומשה פסל.
במהלך הדיון הסיעתי, השר אבי דיכטר מתח ביקורת על אופן קידום הרפורמה ותהה למה מלכתחילה הלכו על השליטה ב-3 הרשויות. הוא ביקש "לדחות לאחרי יום עצמאות. זו שעת אחדות. ימי חגים לפנינו".
לעומתו הח"כים דנון, סעדה ומילביציקי התנגדו למתווה מהצד השני וטענו כי הוא רוכך יותר מדי.
חבר הכנסת דוד ביטן אמר במהלך ישיבת הסיעה כי יצביע בעד שינוי הוועדה לבחירת שופטים ברפורמה המשפטית - אבל הבהיר: "זו פעם אחרונה שלא מתייעצים איתנו".
יריב לוין אמר במהלך הדיון בסיעת הליכוד: "מה שאנחנו עושים פה זה מעבר לכל דימיון, אף אחד לא חשב שנצליח לעשות את זה לפני כמה חודשים. זה מהלך שמסתכל שנים קדימה ובונה תשתית לדורות".
בליכוד אמרו לאחר ההצבעה: "הסיעה הצביעה ברוב מחוץ בעד החוק שמחזיר את האיזון בוועדה לבחירת שופטים ומבטל את המצב הלא-דמוקרטי שבו השופטים ממנים את עצמם.
"שיטה זו שבה נציגי הציבור בוחרים שופטים נהוגה כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם. הטענה שביטול המנגנון שבו השופטים ממנים את עצמם זה ׳קץ הדמוקרטיה׳ - משוללת יסוד. החוק לא מאפשר השתלטות של הקואליציה או האופוזיציה על בית המשפט, אלא מבטיח שיהיה גיוון בהרכב השופטים".
חבר הכנסת דני דנון הסביר מדוע הצביע נגד המתווה. "מתווה? כן. פשרה? כן. התקפלות? לא ולא. מהרגע הראשון הבהרתי שאני תומך ברפורמה. העם נתן לנו מנדט ברור לבצע שינוי במערכת המשפט, ואמרתי שאתן לכך גב מלא. חשבתי שאפשר וצריך להתפשר למען רעיון האחדות, אבל להתפשר אין פירושו להתקפל.
"לצערי, אנו עדים בימים ובשבועות האחרונים להתנהלות לא טובה של הקואליציה, מתווים של שותפים בקואליציה שנשלפים באישון ליל, זיגזוג מ-0 ל-100 ומ-100 ל-0. לא נכון לוותר על נושאי ליבה כאשר אין הסכמה רחבה. ברור לכולם שהצעדים שלנו יובילו רק להחרפת המאבק והדה לגיטימציה לבחירת העם הדמוקרטית. אם המהלך היה מביא להסכמה רחבה היה נכון לשקול ויתורים מפליגים. כעת נשארנו עם נסיגה מפוארת ובלי שום הסכמות. חבל".
גם סיעת הציונות הדתית אישרה פה אחד את מתווה החקיקה החדש.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הציע במהלך דיוני הוועדה הערב (ראשון) פשרה חדשה לשיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון.
ההשפעות המזיקות של המשקאות הממותקים: כל המספרים והנתונים
בחדשות 12 דווח, כי לפי ההצעה, שופט ימונה ברוב רגיל של 6 מ-11, עם רוב לקואליציה.
רוטמן מציע כי הרכב וועדת הבחירה יכלול: שלושה שרים, שלושה חברי קואליציה, שני חברי אופוזיציה ושלושה שופטים.
הריכוך מגיע, כאשר שני מינויים נוספים יחויבו בהסכמה של נציג מהשופטים ונציג מהאופוזיציה. כך, מוענק פתרון לחשש שהקואליציה תשתלט על בית המשפט העליון, ומצד שני עדיין מאפשרת לה שני מינויים משלה.
רוטמן פרסם את הצעתו לפני פגישת ראשי סיעות הקואליציה, שתעסוק בגיבוש מתווה מרוכך משמעותית של הרפורמה, באופן חד צדדי.
לפי ההצעה של רוטמן בכהונה הקרובה ימונו שני שופטים שמרניים, ושניים בהסכמת השופטים והאופוזיציה, קרי שופטי מרכז. בממשלת מרכז-שמאל, אם יהיו כאלה, ימונו שני שופטים אקטיביסטיים ושניים שופטי מרכז.
כמו כן, על פי הצעת רוטמן, נשיא בית משפט העליון יבחר ברוב רגיל. המשמעות: הקואליציה תוכל לבחור את הנשיא הבא לבדה.
טלי גוטליב זועמת: "לא אגיע יותר לוועדת החוקה"
לאחר שח"כ רוטמן פרסם הצעתו, חברת הכנסת טלי גוטליב זעמה בקבוצת הסיעה: "חברים יקרים מה נסגר? אנחנו מפלגת שלטון ורוטמן מציע מה שבא לו בוועדת חוקה?? אני לא בובה ולא פיון בוועדה הזו. רוטמן ניהל את הוועדה חודשיים ובסופו של דבר נכנע ונחלש באופן מביש. אני לא מגיעה יותר לוועדת חוקה בדיוני הרפורמה. אני נחרדת מגילוי החולשה של רוטמן. על מה נאבקנו אם לא על רוב בוועדה למינוי שופטים? תסלחו לי, אני פשוט מתביישת, זו נסיגה וכניעה לבושת כולנו".
מארגני המחאה נגד הרפורמה דחו את ההצעה. "רוטמן מציע לבצע פיגוע בתוך בית המשפט העליון. להכניס לתוכו שופטים שפוטים שמחויבים לשלטון ולא לחוק. הוא עומד לגלות שעם ישראל לא מטומטם כמו שהוא חושב, נעמוד כחומה בצורה מול תכניות הזדון שלו להפוך את ישראל לדיקטטורה".
התנועה למשילות ודמוקרטיה מסרה מנגד: "אנו רואים בחומרה את הויתור על הדרישה הבסיסית ביותר והיא מינוי שופטים על ידי נבחרי הציבור ללא יכולת וטו של שופטים. ההצעה החדשה שמעניקה זכות וטו על מינוי שופטים לבית המשפט העליון החל מהמינוי השלישי, לא מקובלת. בעוד שניתן להכיל דרישת רוב של שבעה במינוי שופטים לביהמ"ש העליון, שתחייב את תמיכת נציג השופטים או את תמיכת נציג האופוזיציה, לא ניתן לקבל דרישה שתחייב בכל מחיר תמיכה של נציג השופטים, שכן מדובר בהשארת זכות הוטו בידי השופטים".
עוד בנושא:
הפרשן עמית סגל מציג: מהו משבר חוקתי? ולמה הוא צריך להפחיד?
'רפורמת המשילות' של שר המשפטים יריב לוין: השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים יובילו לשינוי פניו של בית המשפט העליון, מאחר ולממשלה יהיה רוב מוחלט בוועדה למינוי שופטים, כולל בחירת נציגי הציבור.
לפי הדיווח של עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, הוועדה שבוחרת את השופטים תגדל מתשעה ל-11 חברים, כאשר שבעה מתוכם יהיו מטעם הקואליציה - מה שיבטיח לממשלה שליטה ברוב, כך שתוכל למנות מי שתרצה, שכן כדי למנות שופטי עליון צריך 7 חברים.
אופן החלוקה, לפי תכנית לוין, יהיה כך:
נציגים מ"טעם" הממשלה:
• 3 שרים מהממשלה - שר המשפטים ועוד שני שרים נוספים (אחד מהם - תוספת של ההרכב החדש).
• 2 חברי כנסת מהקואליציה (אחד מהם - תוספת של ההרכב החדש).
• 2 נציגי ציבור במינוי שר המשפטים (יחליפו את מקומם של נציגי לשכת עורכי הדין).
נציגים שאינם מ"טעם" הממשלה:
• 3 שופטים - נשיא ביהמ"ש העליון ועוד 2 שופטי עליון.
• 1 חבר כנסת מהאופוזיציה שחבר בוועדה באופן מסורתי.
בנוסף, תבוטל ההצבעה בכנסת מאחורי הפרגוד לבחירת הנציגים, שהייתה מקור להפתעות שסייעו לאופוזיציה. מעתה ראשי ועדות הכנסת והחוקה מהקואליציה וועדת ביקורת המדינה מהאופוזיציה יכהנו אוטומטית בוועדה.
כך בעצם, חמישה מששת הפוליטיקאים בוועדה יהיו מטעם הקואליציה ושני נציגי הציבור ייבחרו על ידה - וכך רוב הדרוש למינויים של שבעה חברים יהיה שייך לקואליציה.
בכך גם הווטו של השופטים שהושג לפעמים, תוך שיתוף פעולה עם האופוזיציה, לא יהיה אפקטיבי יותר.
כך תיראה הוועדה לבחירת שופטים לפי התוכנית החדשה של לוין:
עוד ברפורמה של לוין: הרוב שיידרש לפסילת חוקים יעמוד על 12 מ-15 שופטים, והרוב להתגברות על פסילה יהיה 61 חברי כנסת.
בתוך כך, לראשונה מאז כניסתו לתפקיד, שר המשפטים יריב לוין ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ערכו היום פגישת היכרות בלשכתה בירושלים.
נראה שאין זה מקרי שלוין וחיות לא דיווחו על פגישה טובה ולא פורסמה תמונה ממנה, כמקובל.