הממשלה אישרה בישיבתה הלילה (ליל שישי) את פיטורי ראש השב"כ רונן בר.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת כהונתו של ראש השב"כ רונן בר.
"רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב"כ ביום ה-10 באפריל 2025 או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם".
בהצעה המקורית נקבע כי הפיטורים ייכנסו לתוקף בתוך 30 יום או כשייבחר מחליפו של בר. בהמשך נשקלה גם האפשרות שהפיטורים ייכנסו לתוקף בעוד שבוע, 28 במארס.
בתגובה רשמית שנמסרה לאחר האישור, גורם מדיני תקף בחריפות את בר, בטענה כי איבד את אמון הממשלה: "ממשלת ישראל, שממונה על השב"כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות".
עוד הוסיף הגורם, כי לבר הייתה אפשרות לפרוש בכבוד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, אך הוא נמנע מכך. "הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ"ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?".
לדברי אותו גורם, "אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר".
ראש הממשלה נתניהו הדגיש בישיבה: "אין לי אמון יותר ברונן בר. ברמה המקצועית זה ברור. הכל התחיל באותו לילה. אני גם לא מאמין בגישה שלו. אני לא סומך עליו. אין לי אמון שהוא ידבר איתי ברגע מכריע.
"לא מקובל שראש שב"כ מכהן יקדם פומבית את אחת האופציות של ועדת חקירה. בצה"ל חלון ההזדמנויות נוצל להחלפת הפיקוד. צריך לנצל גם כאן ולאשר את זה".
נתניהו הוסיף: "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיס של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו".
לדבריו, "אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל השבעה באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה. אני מנהל שנים ארוכות משאים-ומתנים מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה".
נתניהו הוסיף: "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא-ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא-ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
השר בן גביר חשף בישיבה: "במהלך כהונתי שמתי לב לדבר מוזר. בכל שבוע מתייצבים שני נציגי שב"כ להערכות המצב הביטחוניות במשרד לביטחון לאומי, הם נוכחים כל הישיבה, אך לא פוצים פה.
"יום אחד פניתי לאחד מהם ושאלתי אותו, מדוע אתם לא מדברים, לא נותנים סקירה, חוות דעת. התשובה שלו היממה אותי: לא שלחו אותנו כדי לדבר, אלא רק כדי לרשום מה אתה אומר בישיבה. שתבינו, ראש שירות חשאי שולח נציגים לרגל ולפקח על נבחר ציבור. האיש הזה הוא איום ישיר על הדמוקרטיה. זה אותו ראש שב"כ שגם היה קם ויוצא מדיוני הקבינט כשאני דיברתי. הוא לא מכיר בדמוקרטיה, לא מכיר במרות הממשלה וראש הממשלה, והוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה".
השר שלמה קרעי הוסיף: "ראש שב"כ שאוחז בכסא בכוח לא שונה במאום מטייס שמסרב פקודה. בלי הגב של היועמשית, שעל פי פרסומים בתקשורת קיים ביניהם קשר חברי עמוק - עליו טרם קיבלנו גילוי נאות, לא היתה לו התעוזה לנהוג כאחרון הקפלניסטים".
השר גדעון סער ציין כי בר שגה פעם נוספת כשלא הגיע לשוחח עם הממשלה אלא שלח מכתב מתריס. "ראש השב"כ במכתבו כותב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! הפורום שהחוק נתן לו את הסמכות".
סער גם התייחס בישיבה לביקורת על מימוש האחריות של הממשלה על חלקה ב-7 באוקטובר: "הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמונה. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים - בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת".
השר זאב אלקין אמר כי תכנן לדבר בישיבה על מחדלי ה-7 באוקטובר, אך "אין שום משמעות למה שרציתי לומר אחרי שראיתי את המכתב המדהים של בר שלמעשה מהווה כפירה מוחלטת ברעיון הכפיפות של הדרג הביטחוני לדרג המדיני".
ראש השב"כ לשעבר, השר אבי דיכטר, הצביע בישיבת הממשלה בעד העברתו של רונן בר מתפקידו. "ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב"כ. בניגוד למוסד שיש לו היבטים מבצעיים, לשב"כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב"כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה. לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים. במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב"כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר".
למרות התנגדות היועמ"שית: מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) את המינויים של שרי סיעת עוצמה יהודית.
65 חברי כנסת תמכו, אל מול 46 שהתנגדו.
מיד לאחר ההצבעות, הצהירו השרים בן גביר, אליהו ווסרלאוף אמונים מעל הדוכן.
השר איתמר בן גביר מונה לשר לביטחון לאומי, השר יצחק וסרלאוף מונה לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והשר עמיחי אליהו מונה לשר המורשת.
מהעת הזאת, עוצמה יהודית מצטרפת לממשלת ישראל ולקואליציה.
יו״ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "אני חוזר הערב לנהל את המשרד לביטחון לאומי. משרד בו הובלנו שינויים רבים - בניהם העלת שכר השוטרים, טיפול בהסתה לטרור, הפסקת הקטינות של המחבלים בבתי הסוהר, רפורמת הנשקים לאזרחים, הוספת אלפי תקנים לגופי המשרד ועוד. עבודה רבה לפנינו ובעזרת ה' אמשיך, יחד עם צוות לשכתי, להנחיל את מדיניותי לשב״ס והמשטרה".
כחתן ביום שמחתו: ח"כ בן גביר נכנס למליאת הכנסת וזכה לחיבוקים מחבריו לממשלה@itamarbengvir @shlomo_karhi @Eliyahu_a pic.twitter.com/PP0egMbXDL
— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 19, 2025
הוא הוסיף: "למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שב השר יצחק וסרלאוף שפעל בו במרץ רב והביא תוצאות רבות בנגב ובגליל, על כך מעידים עשרות ראשי רשויות. למשרד המורשת, שב השר עמיחי אליהו אשר ביצע פעולות חשובות בפיתוח אתרי מורשת ופעל לקידום פרוייקטים רבים לשימור המורשת.
"עוצמה יהודית חוזרת הערב לקואליציה לאחר שמדינת ישראל שבא ללחימה עצימה. אני מודה לראש הממשלה על האמון - יחד נפעל למען כל עם ישראל״.
שר התקשורת, שלמה קרעי, אמר לאופוזיציה במליאה: "אתם מוכנים לרסק את הדמוקרטיה הישראלית רק מתוך מטרה אחת בלבד – כדי להפיל יחד איתה את הממשלה הזו. אתם לא רוצים את שלטון העם, אתם לא מאמינים בבחירות. אתם מעדיפים שהיועמ"שית והשופטים יקבעו גורלות ויתוו מדיניות.
"אני מברך את חבריי בן גביר, וסרלאוף ואליהו. זו ממשלה יציבה שתמשיך לעמוד מול האתגרים שמדינת ישראל ניצבת מולם. הממשלה הזו ממשיכה לעבוד ותמלא את ימיה".
שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם אחר הצהריים (רביעי) פנייה לתושבי עזה בה קרא להם להתפנות מאזורי הקרבות ולסייע בהשבת החטופים לידי ישראל.
כ"ץ הזהיר: "תושבי עזה זאת פניית אזהרה אחרונה. הסינוואר הראשון הרס את עזה והסינוואר השני יחריב אותה לחלוטין. תקיפת חיל האוויר נגד מחבלי החמאס הייתה רק הצעד הראשון. ההמשך יהיה קשה בהרבה ואתם תשלמו את מלוא המחיר".
הוא הוסיף: "בקרוב יתחיל שוב פינוי האוכלוסייה מאזורי הקרבות. אם לא ישוחררו כל החטופים הישראלים והחמאס לא יסולק מעזה - ישראל תפעל בעוצמות שעוד לא הכרתם.
"קבלו את עצת נשיא ארה"ב. תחזירו את החטופים ותסלקו את החמאס וייפתחו לכם אופציות אחרות - כולל יציאה למקומות אחרים בעולם למי שירצה. האלטרנטיבה היא הרס וחורבן מוחלט".
יו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, השתתף בהפגנה שנערכה היום (רביעי) נגד פיטוריו הצפויים של ראש השב"כ, רונן בר.
במהלך האירוע הוא הותקף בקריאות "בוגד" "ו"בגדת בנו" מצד קומץ בקהל. גנץ איבד את שלוותו - והתעמת איתם.
בהצהרה שפרסם לאחר ההפגנה, גנץ גינה בחריפות את התוקפים: "היום יצאתי להפגנה החשובה נגד פיטורי ראש השב"כ. התקבלתי באהדה על ידי רבים מהמפגינים שהם פטריוטים ישראלים שאיכפת להם מהמדינה. בתוך הקהל היה גם קומץ לא מייצג של שורפי אסמים, ששונאים את נתניהו יותר מאשר הם אוהבים את המדינה".
הוא זעם: "אלו אנשים שאין להם בושה לכנות אותי, שסיכנתי את חיי תחת אש למען המדינה במדים במשך עשרות שנים, שכבר שש שנים נאבק למענה בשדה הפוליטי - 'בוגד'".
הוציא אותו משלוותו: גנץ מתעמת עם מפגין שאמר לו "בגדת בנו"@shemeshmicha pic.twitter.com/mQgvxxr8Ru
— כאן חדשות (@kann_news) March 19, 2025
הוא הזכיר: "זה זעזע רבים כשאלו היו קומץ חרדים קיצוניים בכותל, וזה צריך לזעזע כל אזרח עכשיו - לא בגללי, אלא בגלל המסר לחברה שלנו. שלא נתבלבל, אף אחד לא חסין מביקורת, גם אני. אבל גם בימים הקשים שעוברים עלינו, צריך לזכור - המשימה שלנו היא לאחד את החברה הישראלית, לשמור על הדמוקרטיה, ולא להסית ולשנוא".
הוא הדגיש: "הקומץ הקיצוני הזה מסוכן לא פחות מהקיצוניים בצד השני ואני לא מתכוון להיכנע להם, אני אמשיך בדרך הראויה להצלת המדינה שלנו, בדיוק מהשנאה הזו, בדיוק מהשוליים הקיצוניים שמדרדרים אותנו לתהום מסוכנת".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הגיב לו: "שורפי אסמים? המפגינים שיצאו היום לרחובות הם אוהבי ישראל הגדולים ביותר שפגשתי. אזרחים ציונים ופטריוטים שנאבקים בכל כוחם להציל את המדינה, הדמוקרטיה וחיי החטופים".
מהמחנה הממלכתי נמסר בתגובה ליאיר גולן: "יאיר גולן לא רק מעוות את דברי גנץ שהדגיש את חשיבות ההפגנה ואת היותם של רוב המפגינים פטריוטים ישראליים - הוא גם מתעלם מהעובדה הפשוטה שגנץ יצא להפגין.
"מנהיג ציבור שמנרמל קריאות בוגד וסרבנות, מרחיק בדיוק את החלקים בעם שצריך לקרב כדי להחליף את הממשלה הרעה הזו, ומעודד את הפגיעה בערכי הדמוקרטיה.
"הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה הוא אותו דבר ממה שהביא לנו נתניהו - שיסוי בין ציבורים, שקרים והקצנה".
ועדת חוקה אישרה היום (רביעי) את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בתמיכה של 8 ח"כים לעומת 5 מתנגדים, וזאת על אף התנגדות האופוזיציה, שכללה צעקות והגשת רוויזיה נגד.
ההצעה תעבור לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית לקראת יום מושב בחורף.
לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים: נשיא בימ"ש העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון - ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד, שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב של 5 מ-9. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בימ"ש העליון - יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.
עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר)צ- הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
ח"כ בני גנץ אמר בדיון: "מדינת ישראל נמצאת בימים קשים, בתקופה קשה כבר שנתיים וחצי, ששיאה אחרי 7.10 בו נפל על כולנו אסון אחד גדול, שהתרחש בגלל שתיים שלוש שכבות - אחת היא הכשל המודיעיני המבצעי שכולנו מתביישים בו ומולו הוצבה הגבורה הישראלית שידעה להתייצב דרך מתנדבים, סבתות, כיתות כוננות ואזרחים רבים וצבא שמתאושש. הייתה סיבה אסטרטגית של סינוואר שעשה מה שעשה והייתה סיבה של פילוג בחברה הישראלית כשהוא זיהה נקודת חולשה כעמלק מודרני, והנה אנחנו שנה וחצי אחרי, נותנים את אותה מתנה בחזרה. במקום להתאחד אנחנו חוזרים לפילוג. הכוח באחדות לא מונח ב-אני חושב משהו, תסכים איתי ואנחנו מאוחדים, אלא בהתקרבות של שני הצדדים. כך נהגתי בשנה וחצי האחרונות ככל שיכולתי, כשבאתי בשם אחדות הגורל ולא בשם אחדות פוליטית. כל מה שקדם למלחמה, מה שכינינו הפיכה משטרית, ואתם רפורמה משפטית, הוקפא לחלוטין.
"לצערי חזרנו ביג טיים ל-6.10. בנושאים מרכזיים ומהותיים, מסוג הסכמים מדיניים, או איך נראית החברה, אי אפשר ללכת בכוח פוליטי, ועל מנת שתהיה אחדות יש אחריות למושלים ולממשלה לרסן עצמם ולא להציל עצמם. מה שרואים בתהליך זה הוא לא ריסון עצמי אלא מיצוי כוח, זה לא שלטון רוב אלא עריצות רוב, ובדמוקרטיה הביטחון היחיד שיש למיעוט הוא שאין מולו עריצות רוב, רה"מ מחליט לפטר הוא הרוב. אתם מורידים אותנו לעברי פי פחת.
"מעשים מובילים לדיבורים ולהיפך. במקרה שלך ושל הקואליציה, המעשים שלכם הם חקיקתיים, הם יוצרים את הדיבור האחר וזה מאוד חבל. אני מבין שההשפעה האלקטורלית של דבריי הם כלום כי החברים יצביעו בעד או נגד ואין באמת שיח אמתי. החזרה ל-6.10 על כל סעיפיה היא חוסר אחריות לאומית, היא קורעת את העם שלנו ולא מניחה בסיס להסכמות עתידיות אלא להיפך היא מרחיקה אותם ומה שאתם עושים היום יירשם לדורות".
החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים אושר לקריאה שנייה ושלישית | חברי אופוזיציה ביקשו את הזכות לדברי פתיחה, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן המשיך בהצבעות. צפו@rothmar @KarivGilad @YSegalovitz @FarkashOrit pic.twitter.com/jUEXjYnYB4
— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 19, 2025
רוטמן השיב לגנץ: "דווקא חלק מהתיקונים בהצעת החוק נעשו בעקבות הצעות של חברת מפלגתך פרקש הכהן והייתה נכונות להכניס עוד תיקונים ככל שהדבר היה מוביל להסכמות, אך לצערי זה לא קרה - קראתם למתווה ההסכמות סוף הסכסוך, ואמרתי שזו אמירה מצוינת, אך היא דורשת שנדע איך מתמודדים עם התרחיש של היום למחרת.
"כולנו כאן בכנסת נגיע למסקנה איך אנחנו רואים את ההסדרים החוקתיים, ולמחרת הבג"ץ או היועמ"שית יזרקו עז חדשה לתוך השיח, ואחת הבעיות הקשות באירוע היא שהסיכומים בבית הזה אינם סוף פסוק. עם זה נועדה להתמודד ההצעה הזו בין היתר.
"בכנסת הקודמת הגענו להסכמות רחבות על חוק האזרחות למעט העבודה מרצ והמפלגות הערביות, ומה עשו בג"ץ והיועמ"שית? זרקו לפח את ההסכמות. אתה לא יכול לבקש ממני לקשור את ידיי. זו אחריות שלכם לא פחות משלנו".
בישיבת ממשלה סוערת שהתקיימה אמש (שלישי) על אישור מינוי השר איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, הטיחו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים דברים קשים ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
לפי דיווח של מוטי קסטל, הכתב הפוליטי של ערוץ 14, בנאום זועם תקף ראש הממשלה בחריפות את היועמ"שית והייעוץ המשפטי על התנהלותם הלעומתית וניסיונם המתמיד לחסום את הממשלה במגוון נושאים - וכינה נתניהו את הייעוץ המשפטי "שלוחה של הרשות השופטת" - והכריז שוב על הכוונה "להחזיר את האיזון בין הרשויות".
"המערכת המשפטית בישראל היא כמו קאסטה של מורמים מעם. הם לא מוכנים לתת ל'המון הנבער' להחליט, ל'בבונים'. הם אומרים לנו - אתם לא תמנו, אתם לא תחליטו, נפסול לכם חוקים, אתם לא תפטרו. הייעוץ המשפטי הוא שלוחה של הרשות השופטת. זה נגמר. יש לנו עניין להחזיר את האיזון בין הרשויות וגם בייעוץ המשפטי".
"מבחינתם הדמוקרטיה - היא הסכנה הכי גדולה לדמוקרטיה. הם רוצים לקבוע ולהחליט את מי למנות, הם הכל", טען נתניהו, "למה מי יקבע? הזבנית בסופר תקבע? ה'אספסוף' יקבע?"
לאחר מכן, פתח ראש הממשלה בנאום סוער: "באף דמוקרטיה בעולם אין כוח כזה בלתי מוגבל! יש 3 שלבים. אתונה - וושינגטון - ומדינת ת"א, שרוצה שכל הכוח יהיה בידי בית המשפט".
בהמשך, הבהיר ראש הממשלה מדוע הייעוץ המשפטי מתנהל כך: "הם לא מצליחים לנצח בקלפי! הם חוששים מהדמוקרטיה! אבל עכשיו אנחנו מחזירים את השלטון לעם. מה שהיה לפני 10 שנים נגמר!"
נתניהו המשיך "כשאני רציתי לפתוח את התקשורת לתחרות כדי שדעות אחרות ישמעו, הציבור עדיין לא הבין את מה שקורה. את הדיפ-סטייט. רוב העם מבין שצריך להגביל את המערכת המשפטית, אבל חלק ניכר עדיין לא מבין".
הוא רמז כי הנשיא האמריקני שותף לעמדה הזו: "טראמפ לא האמין כששמע על עומק הדיפ-סטייט בישראל. אמרתי: אצלכם זו שלולית. אצלנו זה בעומק של אוקיינוס".
לבסוף, פנה נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, והצהיר: "הציבור מבין מה אתם מנסים לעשות לו לשלול ממנו את הדמוקרטיה. הדבר הזה לא יהיה יותר. אנחנו עומדים איתנים. סיימנו לשתוק".
גם השרים לא חסכו בביקורת והטיחו בגלי בהרב מיארה דברים קשים. "מה את עושה פה? את הכנסת? את מאשרת שרים? איך זה קשור אלייך?", אמר שר המשפטים לוין.
קרעי תקף: "את בכלל בניגוד עניינים, היינו צריכים להדיח אותך מזמן ונעשה את זה בקרוב".
גדעון סער אמר ליועמ״שית: "אני מצטער שמיניתי אותך, את כמו הקמיקזה, אלו שהתאבדו ורצו להרוג את כולם יחד איתם, אי אפשר להסביר את הצעדים שלך, כל מה שאת עושה זה בשביל להפיל את הממשלה".
1.
מזה שבועות שאיומי ירי מאקדח פיקות מחרידים את שנתו של ראש הממשלה. האוחז באקדח - שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף.
לא משנה כמה בדיקות בוצעו מטעם סביבת ראש הממשלה, הם שבו עם צפירות הרגעה "הליטאים מ'דגל התורה' לא יצטרפו ל'ציר גור'". הם, כך ידעו, לא רק יצביעו בעד התקציב הם אפילו לא יאיימו. כך גם השר מאיר פרוש וח"כ ישראל אייכלר. אפילו על ח"כ שמעון רוט, נציג צאנז, ידעו לספר לנתניהו שהאדמו"ר מאפשר לאיים - אבל לא מעבר לכך.
אז גג סגן השר יעקב טסלר מויז'ניץ במתנדנדים ועמו השר מגור.
הא ותו לא.
2.
מה שנתניהו לא ידע הוא שגולדקנופף יודע דבר או שנים בהלכות אחדות ובטקטיקות ניצחון. גם הוא מכיר את הסיפור על אותו זקן שהיו לו שלושה בנים. קרא להם לפני מותו וביקש מהראשון: 'לך תביא לי ענף' - ואז 'שבור אותו'. הבן שבר בקלות רבה. 'לך תביא לי שני ענפים', המשיך האב, והבן מציית. גם אותם הוא מצליח לשבור, לפי הוראת אביו, רק שזה הפעם קצת יותר קשה.
הסיום מוכר: 'תביא שלושה ענפים, תשבור'. אבל את השלושה הוא כבר לא מצליח. האב חזר על כך גם עם הבן השני, ואז עם השלישי. ואז סיכם: "דעו לכם, שכשתהיו בנפרד יצליחו 'לשבור' אתכם מהר וללא קושי".
אם האדמו"ר מגור רוצה חוק גיוס (לא בטוח בכלל שהחוק המתגבש יירצה את דרישות גור. אם החוק המרוכך של 2019 לא עבר את המשוכה, מדוע שחוק קשוח הרבה יותר יעבור?) הוא צריך לגייס את כולם. והפעם, שלא כמו ב-2019, ואולי דווקא בשל הפקת הלקחים מאז (הסירוב אז דרדר אותנו לארבע סבבי בחירות פלוס 'ממשלת שינוי') - אין את כולם.
מרן הגר"ד לנדו הוליך את הקו העיקש לפיו אין להתנות הצבעה על התקציב באישור חוק הגיוס. עמו, באותה תקיפות, נקט גם האדמו"ר מבעלזא. שניהם לא התירו אפילו את שלב האיומים. הצטרף אליהם השר מאיר פרוש. עכשיו, לך תבנה חומה כשיש לך ביד ענף דקיק.
3.
וייצאו משלחות מבית גור אל בתי גדולי ישראל.
רבי נחמיה אלתר, בנו של האדמו"ר מגור, נשלח אל בית מרן הגר"ד לנדו, בניסיון למצוא מוצא של אחדות.
הנה פתרון מוצע, שנכון לעכשיו נראה שהוא יעבור וייושם: יוצג מסמך רשמי לראש הממשלה ובו דרישה נחרצת של כל הסיעות המרכיבות את יהדות התורה - לחוקק את חוק הגיוס עד מועד שייקבע הקיץ. אחרת, יהדות התורה כולה תפרוש מהממשלה.
רמז: תסמכו על נתניהו, אלוף העולם בדחיות שיידע איך לנווט גם בקיץ, מה גם ששום דבר לא יאיים עליו ברקע: חוק התקציב עבר, חיי הממשלה מובטחים. תזכרו, שבן גביר שב במהלך היממה האחרונה אל חיק הממשלה ובא לציון ולנתניהו גואל.
תחסכו ממני את שמו של המתווה המוצע. נקרא לו 'מתווה גפני', 'מתווה מקלב', 'מתווה יעקב אשר', 'מתווה פינדרוס' ואפשר להיות נדיבים ולהוסיף 'מתווה בבצ'יק', 'מתווה פרוש', 'מתווה אייכלר'.
שכן, למה לתת להם את התענוג לתככים כשכל אחד מהם צריך למצוא כתב-בית שיסכים להעניק את שם הח"כ החביב למתווה. קחו כולם קרדיט, לבריאות.
כוחנו, הרי, באחדותנו.
4.
נותרה רק שאלה אחת פתוחה ולא ברורה.
נניח שנתניהו יפתיע, ואת מה שהוא ממש לא אוהב לעשות: יכריע בכיוון מתווה חוק גיוס, בלי דחיינות.
החוק (מסתמן: תוך 7 שנים מגייסים 50% מבני הציבור החרדי) יקבל הסכמה מטעם רבני ה'מרביצי' של ש"ס? סביר להניח שממש לא. יהיה סביר בעיניו של האדמו"ר מגור? לא בטוח.
אפילו מסביבתו של מרן הגר"ד לנדו נשמעו זמירות על כך שהחוק 'לא בסדר' ושהיהדות החרדית לא תוכל לחיות איתו השקפתית ובשלום. היו גם הכחשות, אבל תכלס', לא ברור איך מרבעים את המעגל ומייצרים חוק שיחליק לכולם בגרון. מצד אחד, ל'יפי הנפש' בליכוד שמבקשים 'חוק קשוח', ומצד שני ליהדות החרדית.
תתפללו בכוונה, הולך להיות סבוך ולא פשוט.
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, אישרה היום (שלישי) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק להקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני.
הקמת הרשות, הינה יישום אחת מההמלצות המרכזיות של 'ועדת אללוף' - הוועדה למלחמה בעוני בישראל, שהמליצה על דרכי פעולה למאבק כולל בעוני, להרחבת שוויון ההזדמנויות לכלל תושבי ישראל ופעולות אופרטיביות לטיפול באוכלוסיית הפונים לשירותי הרווחה.
את הצעת החוק הגיש יו"ר סיעת ש"ס ח"כ ינון אזולאי ואליו הצטרפו חברי כנסת נוספים.
על פי הצעת החוק: הרשות הלאומית למאבק בעוני תוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הרשות תגבש מדיניות למאבק בעוני ולצמצום פערים.
בין תפקידיה יהיו: גיבוש תכניות שנתיות ורב-שנתיות למאבק בעוני ופיקוח על יישומן, הגשת חוות דעת לממשלה ולכנסת בדבר השלכות על תחום העוני שנובעות מחקיקה ראשית או חקיקת משנה בוועדת הכנסת ותיאום בין משרדי הממשלה השונים ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני.
בנוסף, הרשות תפעל להקים מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני והמאבק בעוני, ותקיים פעילות הסברה במטרה להעמיק את מודעות הציבור בתחומי התמודדות עם עוני ותכנון הכלכלי.
שר הרווחה ימנה חברי מועצה לרשות מקרב משרדי ממשלה, שלטון מקומי ואזורי, נציגי ציבור, אקדמיה וארגוני סיוע הפועלים בתחום, שיפעלו להתוות את מדיניות וקווי הפעולה של הרשות.
הוועדה קיבלה את דרישת יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר שהרשות תקבל סמכות עצמאית לסייע למשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני, גם אם עדיין הן לא נזקקו לרשויות הרווחה.
מדובר באלפי משפחות שההכנסה החודשית שלהן לנפש נמוכה עד כדי שהן נחשבות למשפחות עוני, אבל בשל העובדה שאין קושי סוציאלי נוסף, המשפחה לא מוגדרת כמשפחת רווחה.
על פי החוק המתגבש, גם משפחות אלו תקבלנה סיוע מהרשות שתוקם.
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "מדובר בצעד חשוב למימוש אחריות הציבורית על כל האזרחים ללא אפליה. אני שמח שהוועדה קיבלה את דרישתנו שהרשות תוכל למנוע את העוני הסוציאלי הקשה של משפחות שמגיעות לרווחה. הרשות תמנע את זה על ידי סיוע במגוון דרכים לאותן משפחות".
שר הרווחה יעקב מרגי: "זהו צעד חשוב בדרך להקמת הרשות למאבק בעוני שתפעל להיאבק במחוללי העוני בישראל ולצמצום פערים בתעסוקה, בחינוך, בדיור, בבריאות ועוד. תנועת ש"ס בהובלת יו"ר ש"ס אריה דרעי התחייבה במערכת הבחירות כי תפעל להקמת הרשות. אני מברך את יו"ר סיעת ש"ס ח"כ ינון אזולאי וח"כ יוני משריקי, חבר ועדת העבודה והרווחה, על פועלם לקידום הצעת החוק".
יו״ר סיעת ש״ס, ח״כ ינון אזולאי, יוזם הצעת החוק: "התקדמנו היום בצעד משמעותי לעבר הקמת הרשות למאבק בעוני, הצעת החוק שיזמתי בשם סיעת ש״ס זוכה לתמיכת חברי הכנסת מכל סיעות הבית. אני מבקש להודות ליו״ר תנועת ש״ס, הרב אריה דרעי, על יוזמתו החשובה ופועלו למען הקמת הרשות".
יו"ר ש״ס, אריה דרעי: "הבטחנו ואנחנו מקיימים! אני מברך על האישור שניתן כעת בוועדת הרווחה למהלך ההיסטורי שיזמנו – הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. למרות העיכובים בוועדה, המהלך התקדם היום צעד חשוב.
"מדובר בבשורה חברתית גדולה והבטחת הבחירות של ש”ס למיגור העוני ולצמצום פערים בחברה. לצד ‘הדגים’ – כרטיסי המזון, הבטחנו גם ‘חכות’ – תמריצים ותוכניות ארוכות טווח.
"לראשונה בישראל - תוקם רשות לאומית שתכלול את כל משרדי הממשלה הנוגעים למחוללי העוני ותספק מענה מקיף מהגיל הרך ועד תעסוקה ורווחה. אני מודה לשר הרווחה יעקב מרגי, למגיש החוק ח”כ ינון אזולאי, לחבר הועדה ח״כ יוני משריקי ולכל התומכים. נמשיך בעזרת ה׳ לפעול לאישורו הסופי במליאת הכנסת".
הליכוד ומפלגת עוצמה יהודית פרסמו הודעה משותפת בה נאמר כי הגיעו להסכמה, ולפיה סיעת עוצמה יהודית תשוב היום (שלישי) לממשלת ישראל - ושרי המפלגה ישובו לתפקידיהם בממשלה.
המהלך מתרחש לאחר שהדרישות העקרוניות של בן גביר נענו בעצם החזרה ללחימה בעזה.
המינוי של השרים של עוצמה יהודית יאושר היום בממשלה, ומחר, לפני חוק ההסדרים, תתקיים ההשבעה במליאת הכנסת.
שרי הסיעה ישובו לתפקידים בהם כיהנו לפני פרישתם מהממשלה: בן גביר ישוב להיות השר לביטחון לאומי, יצחק וסרלאוף ימונה שוב לשר הנגב והגליל ועמיחי אליהו ישוב למשרד המורשת.
חברי הכנסת, צביקה פוגל, לימור סון-הר מלך ויצחק קרויזר ישובו לתפקידם בוועדות השונות.
ההסכם צפוי להשפיע על היציבות הקואליציונית ולחזק את הגוש הימני, בייחוד בנושאים הביטחוניים והמדיניים בהם עוצמה יהודית דורשת יד תקיפה יותר.
הפרשן עמית סגל כתב: "עזיבה תמוהה שלא שינתה דבר מסתיימת בחזרה. ומה יקרה אם בשבוע הבא תהיה הפוגה תמורת עסקה? שוב יעזבו?"
בן גביר בירך ברשת X על חידוש הלחימה וכתב: "כפי שאמרנו בחודשים האחרונים, כשפרשנו - ישראל חייבת לחזור ללחימה בעזה. זה הצעד הנכון, המוסרי, הערכי והמוצדק ביותר, זאת כדי להשמיד את ארגון הטרור חמאס ולהחזיר את חטופינו. אסור להשלים עם קיום ארגון החמאס וחובה למוטטו".
משפחות חטופים התעמתו היום (שלישי), עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפתיחת אירוע ההוקרה למשפחות משרתי המילואים שנערך בכנסת.
השר הקשיב בתחילה לבני המשפחות, אולם משהחלו לתקוף אותו אישית, הודיע כי אפשר להם לדבר וכעת הוא מתכוון להתרכז במטרה לשמה הגיע.
חלק מבני המשפחות זעמו על כך שמתקיימת הוקרה למשפחות לפני ששוחררו החטופים - ואחד מהם אף תקף את שר האוצר במלים קשות: "אין הבדל בינך ובין חמאס".
כלתו של החטוף יורם מצגר הי"ד, אילה מצגר, הטיחה בשר האוצר: "אתה בוחר להמשיך להוקיר, לייצר זיכרון, להקריב עוד חטופים וחיילים".
סמוטריץ' השיב: "למה את חושבת שמותר לכם לסתום כל הזמן פיות של אחרים?".
כשהפריעו להמשך דבריו ביקש סמוטריץ' את התערבות משמר הכנסת. "אתם לא תסתמו פיות, לא תהיה פה אנרכיה", אמר השר סמוטריץ' למשפחות.
הוא פנה לאנשי משמר הכנסת: "נשארה כאן כנסת מסודרת או שהכל פה זה אנרכיה?"
עימות בין השר סמוטריץ' לכלתו של החטוף יורם מצגר ז"ל
אילה מצגר התפרצה לכנס למען משרתי המילואים והטיחה בשר האוצר: "אתה בוחר להמשיך להוקיר, לייצר זיכרון, להקריב עוד חטופים וחיילים". סמוטריץ' השיב: "למה את חושבת שמותר לכם לסתום כל הזמן פיות של אחרים?". בנוסף, פנה לאנשי משמר הכנסת:… pic.twitter.com/S9bZ5Odq8H
— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 18, 2025
הלוחמת בחרדים: היועצת המשפטית לממשלה, , גלי בהרב מיארה, הודיעה היום (שלישי) כי על הממשלה לקדם הטלת סנקציות אישיות על "משתמטים מגיוס".
במכתב ששוגר ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הוצגו צעדים שונים שהוצעו על ידי גורמי המקצוע, שאותם ניתן לנקוט באופן מיידי כדי למלא את שורות הצבא.
בין היתר מציעה היועמ"שית: שלילת הטבות בתחום הדיור - סיוע בשכר דירה וברכישת דירה, מכוח נהלי משרד השיכון; שלילת הטבות של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים; והתניית הנחות בארנונה בכך שהמבקש איננו משתמט משירות צבאי.
לדברי ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית החתום על המכתב, "על פי הנתונים שהציג הצבא, עולה כי בהעדר צעדי אכיפה אפקטיביים, שיעור המתייצבים מקרב קבוצה זו הינו זניח. כתוצאה מכך, מוכבד נטל השירות הצבאי הנובע מצורכי המלחמה, המוטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים".
הוא הבהיר, כי "מעבר לכך שמדובר בפגיעה קשה ביותר בשוויון, הצבא ניצב בפני חוסר משמעותי בכוח אדם הנדרש לו לשם מילוי משימותיו. ההשתמטות השיטתית והנרחבת מחובת השירות הצבאי פוגעת אפוא בביטחון המדינה".
את מכתבו חתם: "נודה להבאת הדברים פעם נוספת בפני שר הביטחון לצורך קידומם בדחיפות המתחייבת".
מסקר מנדטים חדש שביצע מכון 'דיירקט פולס' והתפרסם הערב (שני) במהדורה המרכזית של ערוץ 14, עולה כי גוש הימין ממשיך להתחזק - ומגיע ל-64 מנדטים.
במקביל, מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן ממשיכה במגמת עלייה, ואילו יש עתיד של יאיר לפיד ממשיכה לצלול.
לפי הסקר, הליכוד רושם עלייה נוספת ומתחזק ל-34 מנדטים, בעוד שהדמוקרטים מטפסים ל-18 מנדטים - עלייה של מנדט מהסקר הקודם. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן יורדת מ-16 מנדטים בסקר הקודם, ל-14 בלבד.
ש"ס שומרת על יציבות עם 11 מנדטים, ויהדות התורה שומרת על 8 מנדטים. המחנה הממלכתי מקבלת 8 מנדטים לאחר 7 בסקר הקודם.
יש עתיד ממשיכה לאבד גובה וצונחת ל-6 מנדטים בלבד.
עוצמה יהודית שקיבלה 8 מנדטים בסקר הקודם נחלשת ומקבלת 6 מנדטים, ואילו הציונות הדתית מקבלת 5 מנדטים. המפלגות הערביות שומרות על כוחן: רע"ם וחד"ש-תע"ל מקבלות 5 מנדטים כל אחת, ואילו בל"ד אינה עוברת את אחוז החסימה עם 2.3% מקולות הבוחרים.
גוש הימין מתחזק ל-64 מנדטים, בעוד גוש השמאל מאבד מכוחו ויורד ל-46 מנדטים. המפלגות הערביות שומרות על כוחן עם עשרה.
התאמה לראשות הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להוביל בפער משמעותי עם 47% תמיכה, בעוד יאיר לפיד צונח ל-20% בלבד. 33% מהנשאלים סבורים כי אף אחד מהמועמדים אינו מתאים לתפקיד.
בסקר נוסף שנערך, נתניהו מקבל 47% תמיכה מול בני גנץ, שנחלש ל-17%, בעוד 36% מהנשאלים אינם רואים אף אחד מהם כמתאים לתפקיד ראש הממשלה.
כמה תומכים בהדחת בר?
הסקר מצביע על תמיכה ציבורית בהחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר. בעוד שהציבור הכללי חלוק בדעותיו, בגוש הימין התמיכה במהלך כמעט מוחלטת.
על פי הסקר, 52% מהציבור סבורים כי נתניהו צדק כשהחליט לפטר את ראש השב"כ, לעומת 48% שסבורים כי ההחלטה הייתה שגויה.
בקרב מצביעי גוש הימין התמיכה בפיטוריו של רונן בר חד משמעית: 87% מהם מסכימים כי ההחלטה הייתה נכונה, ורק 13% סבורים כי נתניהו שגה במהלך.
הציבור נגד מעורבות יצחק עמית
הסקר חושף גם כי רוב הציבור הישראלי סבור שהשופט יצחק עמית, שמינויו לנשיא בית המשפט העליון שנוי מחלוקת, לא צריך להיות מעורב בקביעת הרכב ועדת החקירה, ככל שתקום.
על פי תוצאות הסקר, 53% מהנשאלים סבורים כי השופט עמית לא צריך להיות מעורב בהרכב ועדת החקירה, לעומת 42% שסבורים כי עליו להיות חלק מהתהליך. 5% מהמשיבים לא גיבשו דעה בנושא.
הממצאים מעידים על חוסר אמון מצד חלק מהציבור במערכת המשפט ועל הקושי לקבל את מעורבותו של השופט עמית, לנוכח המחלוקת שהתעוררה סביב מינויו לנשיא בית המשפט העליון.
המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ עבור ערוץ עכשיו 14 בתאריך ה-17 במרץ 2025, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 506 נדגמים בוגרים (18+) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.5% ± בהסתברות של 95%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר היום (שני) מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, על רקע ניסיונה לבלום את סיום כהונתו של ראש השב"כ רונן בר.
נתניהו כתב במכתבו, כי ההתערבות המשפטית מהווה פגיעה בסמכות הממשלה לקבל החלטות ביטחוניות. במכתבו ציין נתניהו כי הפסקת כהונת ראש השב"כ היא בסמכותה הבלעדית של הממשלה - בהתאם לחוק שירות הביטחון הכללי.
נתניהו כתב: "מדובר בהחלטה ביטחונית ממדרגה ראשונה, כך בשגרה וכך ביתר שאת בעת חירום ובשל אתגרים ביטחוניים דחופים".
הוא הוסיף: "ניסיונך ליטול את שיקול הדעת הביטחוני של הממשלה בעת מלחמה ובאצטלה של יעוץ משפטי, הוא כפירה מסוכנת לראשונה בסמכות מפורשת של הממשלה".
נתניהו תקף את טענות היועמ"שית כי קיים חשש לניגוד עניינים, והאשים אותה ב"שימוש לרעה בסמכותך".
לדבריו, "רמיזותייך על חשד לאי חוקיות ו'ניגוד עניינים' הן היפוך גמור של הצדק. הנחיותייך על פתיחה סדרתית בחקירות נגד אנשי ראש הממשלה, שאפילו במשטרת ישראל לא מבינים את תכליתן, הן שימוש לרעה בסמכותך ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה וכל מטרתה היא שלילת סמכות מהדרג הנבחר".
ראש הממשלה הדגיש: "טענתך שתפקיד ראש השב"כ 'אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה' היא מניפולציה. ראש הממשלה והממשלה מעולם לא דרשו חובת אמון אישית. המחוקק הוא זה שקבע שהשירות נתון למרות הממשלה וראש הממשלה הוא הממונה על ראש השירות. מכאן, שכדי לממש את תפקידם, הממשלה וראש הממשלה חייבים להאמין בראש השירות וביכולותיו להוביל את השירות בהצלחה מול האתגרים הדחופים. זהו האמון שנפגע".
במכתבו ציין נתניהו כי הממשלה תדון בקרוב בסוגיה, והבהיר כי היועמ"שית תוכל להשתתף בדיון ולהשמיע את עמדתה המשפטית.
"בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בין היתר, בסיום כהונתו של ראש השב"כ, על רקע אובדן האמון מצד ראש הממשלה ומצד חברים רבים בממשלה. אל הישיבה הזו תזומני. תוכלי לשמוע במהלכה בפירוט את הנימוקים להצעת ההחלטה ולהשמיע את עמדתך המשפטית בטרם תתקבל החלטתה של הממשלה בעניין".
הממשלה תתכנס כבר מחר בערב לאשר את הדחת ראש השב״כ, המועמד המוביל לרשת אותו הוא מ', מי שהצטרף לצוות המו״מ מול המתווכות.
מחר (שלישי) יתקיים בכנסת כנס תחת הכותרת "גבול ישראל מצרים: מציאות ביטחונית משתנה" - דיון קריטי על היערכות ישראל בדרום.
הכנס, שיתקיים באולם 'נגב' במשכן, הוא פרי שיתוף פעולה בין ח"כ עידן רול וח"כ לימור סון הר מלך, שיעמדו בראשו.
מדובר בשילוב מפתיע, שכן רול, שכיהן כחבר כנסת במפלגת יש עתיד והיום עומד בראש סיעה עצמאית בשם 'הרוב הלאומי', חבר לסון הר מלך, חברת כנסת ממפלגת 'עוצמה יהודית' של איתמר בן גביר.
בהזמנה כתבו השניים: "נשמח לראותכם איתנו לשיח אסטרטגי חשוב על עתיד ביטחוננו בגבול הדרומי".
בכנס יתקיים דיון בשאלות:
• צבא מצרים מתחמש ומרחיב פריסת כוחות בסיני - איך זה משפיע על הביטחון הישראלי?
• הברחות, יחסים דיפלומטיים, יציבות אזורית – מה נדרש לשינוי בהיערכות שלנו?
• בכירים ממערכת הביטחון, מכוני מחקר, כתבים ומומחים ידונו בהתפתחויות הקריטיות ובהיערכות הנדרשת
רול פרש ממפלגת יש עתיד בחודש ינואר - והסביר: "השבעה באוקטובר היה עבורנו צלצול השכמה כפול". אחרי פרישתו הקים סיעה חדשה.
הליכוד הודיע היום הערב (שני) כי הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין ההסכם עם מפלגת הימין הממלכתי של ח"כ גדעון סער אושרה במזכירות המפלגה ברוב של 81 נגד חמישה.
בהודעה של לשכת יו"ר מזכירות הליכוד, השר ישראל כ"ץ נאמר: "הצעת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בעניין ההסכם עם הימין הממלכתי עברה במזכירות הליכוד ברוב של 81 נגד 5.
"מזכירות הליכוד אישרה היום את הסעיפים הנוגעים לתחומי סמכותה, בין היתר ביטול ההחלטה האוסרת על חברי הימין הממלכתי להתמודד במשך 5 שנים מיום חזרתם וקיצור תקופת האכשרה להתמודדות עתידית לכנסת ומוסדות הליכוד.
"שאר הסעיפים בהסכם הועברו על ידי מזכירות הליכוד למרכז הליכוד שיתכנס בתוך 90 יום כדי לאשר אותם".
שתי המפלגות הודיעו ביום חמישי האחרון על הסכם חבירה ביניהן. לפי הודעת המפלגות, בבחירות הבאות תוגש רשימת מועמדים משותפת.
"במסגרת ההסכם, ככל שתינתן לראש הממשלה הסמכות לשריין מועמדים ברשימת הליכוד לכנסת ה-26, יבחר השר גדעון סער, יו"ר הימין הממלכתי, את המועמד המשוריין הראשון במסגרת המועמדים המשוריינים לראש הממשלה. עוד הוסכם כי מיקום המועמד המשוריין הראשון לא יהיה לאחר המקום ה-15. לאחר המיזוג, חברי סיעת הימין הממלכתי יהיו חלק מסיעת הליכוד", נכתב בהודעת המפלגות.
שר החוץ עצמו לא מעוניין בשריון ברשימה, והוא צפוי לשריין את ח"כ זאב אלקין.
לקראת אישור חוקי התקציב: הושגו הסכמות בין הקואליציה למפלגת עוצמה יהודית בנוגע לחוק ההסדרים - שיעלה להצבעה ביום רביעי הקרוב.
לפי הסיכומים, ח"כ איתמר בן גביר ימנע בהצבעה יחד עם חברי סיעתו כמחווה על ההחלטה לפטר את ראש השב"כ והיועמ"שית.
כמו כן, במסגרת ההסכמות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לא יחזור כרגע לכנסת, על מנת להוציא ממנה את ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית.
במקביל, השיחות על חזרת עוצמה יהודית לממשלה ימשכו לקראת ההצבעה על התקציב ביום שני בשבוע הבא.
אמיר אטינגר, כתב הכנסת של 'ישראל היום' כתב: "בניגוד לניסיון של בן גביר למסגר את האירוע 'כמחווה' על פיטורי ראש השב״כ, המו״מ התחיל עוד לפני, כאשר התמורה המרכזית היא כאמור שקרויזר לא יצא מהכנסת".
"חתיכת חצוף, צא מיד" - ח"כ עודה הורחק מהדיון, לאחר שהעיר ליו"ר ביסמוט, שקבל על סיקור תקשורתי לא הוגן כלפי חברי הקואליציה, "אתה לא אופוזיציה, אתה צריך לתת מענה"@AyOdeh @BismuthBoaz pic.twitter.com/CBXI9zdCHk
— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 17, 2025
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', תקף היום (שני) בישיבת סיעתו בכנסת בחריפות את התנהלותו של ראש השב"כ, רונן בר, וטען כי החלפתו היא "צעד הכרחי ומתבקש".
סמוטריץ אמר: "היה ראוי שרונן בר ייקח אחריות אמיתית ויפרוש מיוזמתו כבר לפני יותר משנה. מוטב מאוחר מעולם לא".
השר הדגיש: "התגובה של רונן בר להחלטה, יחד עם התדרוכים וההיצמדות לכיסא, מעידים כאלף עדים שהוא לא ראוי לכהן בתפקיד הזה, וזה עוד בלי קשר לכישלון המודיעיני והמבצעי שבאחריותו, הכישלון החמור ביותר שהביא לאסון הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל".
סמוטריץ' תקף את התנהלותו של בר: "היא פוגעת בכל המוני עובדי השב"כ שפועלים למען ביטחון ישראל, ומזכירה התנהלות של ראש ארגון חשאי במשטרים אנטי דמוקרטיים במדינות עולם שלישי".
שר האוצר התייחס גם לניסיונות של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את פיטורי בר: "כל ניסיון אלים וכוחני של גורמים משפטיים לשלול מהממשלה את הסמכות שהוענקה לה בחוק לפטר או למנות ראש שב"כ הוא לא לגיטימי, לא חוקי ולא דמוקרטי ואסור לציית לו".
סמוטריץ' קרא לראש הממשלה "לא להיכנע לאיומים ולאלימות, לא מצד גורמים משפטיים ולא מצד גורמי האופוזיציה ומחאה חסרי אחריות ששכחו להיות דמוקרטים". הוא קרא לנתניהו "להביא לממשלה ללא דיחוי החלטה על החלפתו של ראש השב"כ".
סמוטריץ' לכאן חדשות אם אין חשש שפיטורי ראש שב"כ נובעים מפתיחת החקירה בלשכת רהמ: "שב"כ זה לא גוף של איש אחד, אם יש חקירה היא תימשך. בר היה צריך לעוף על טיל אחרי 7 באוקטובר"@yaara_shapira pic.twitter.com/V3L3QeECpZ
— כאן חדשות (@kann_news) March 17, 2025
על המלחמה בעזה, אמר סמוטריץ': "בימים האלה ועל רקע סירובו העקבי של חמאס להחזיר את חטופינו אנחנו נערכים לחזרה למלחמה בעזה באמצעות מתקפה גדולה, קטלנית ורב אוגדתית שתביא להשמדת חמאס וכיבוש רצועת עזה".
סמוטריץ' התייחס גם לתקציב המדינה ולסיוע למילואימניקים: "אנחנו מצליחים לייצב את כלכלת ישראל ולהביא אותה למסלול של צמיחה ושגשוג".
לאחר ההצהרה, סמוטריץ' נשאל על ידי 'כאן חדשות' אם אין חשש שפיטורי ראש השב"כ נובעים מפתיחת החקירה בלשכת ראש הממשלה.
על כך השיב: "שב"כ הוא לא גוף של איש אחד. אם יש חקירה, היא תימשך". הוא הוסיף: "מי שטוען את זה, מודה שהחקירה נפתחה כדי שתהיה חסינות לראש השב"כ. הוא היה צריך לעוף על טיל אחרי 7 באוקטובר".
שלום ארבל, בכיר בשב"כ לשעבר, טען היום (שני) כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מצויה בניגוד עניינים - בשל קשרי ידידות בין בעלה לרונן בר ונדב ארגמן.
בראיון לרדיו 'קול ברמה' התייחס ארבל לניסיון של היועמ"שית לבלום את פיטוריו של ראש השב"כ ואמר: "היועצת המשפטית לממשלה מצויה כאן בניגוד עניינים חמור - על פניו. גם בגלל הפעולות וההליכים שעומדים מולו וגם בגלל קרבתה לרונן בר. היא חברה של בר ושל נדב ארגמן. בעלה היה איתם באותה יחידה, הם עבדו מאוד קרוב בצוות, והם מחבריהם הטובים".
הוא הוסיף: "יש חוק במדינה וצריך לציית לו. אם השב"כ מפרסם את התחקיר שלו לכשלי השבעה באוקטובר ומקדיש פרק שלם לדרג המדיני ומאשים אותו - לדעתי יש כאן בעיה".
לדבריו "המהלך נכון מבחינת ראש הממשלה. יש לממשלה את כל הסמכות על פי החוק כדי להצביע ולפטר את ראש השב"כ. במידה ויש אי אמון - או מכל סיבה שהיא - כשראש הממשלה סבור שהוא אינו יכול לעבוד יותר עם ראש השב"כ, יש לו את כל הסמכות להעביר אותו מתפקידו".
שר החינוך יואב קיש הגיב היום (שני) על הכרזת מנהל תיכון 'גימנסיה הרצליה' בתל אביב, זאב דגני, לפיה יסגור את המוסד החינוכי ביום רביעי ויעלה עם תלמידיו להפגין נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר.
קיש אמר: "זאב דגני הוא עבריין. החלטתו להשבית את הלימודים ולשלוח תלמידים להפגנה פוליטית היא הפרה חמורה וישירה של חוק חינוך חובה. מערכת החינוך אינה הפקר, ולא נאפשר להפוך את בתי הספר לזירות התגוששות פוליטיות.
"בשל כך, דגני והוועד המנהל של גימנסיה הרצליה זומנו לשימוע דחוף ביום רביעי. במידה שבית הספר אכן יושבת, התקציבים שהגימנסיה הרצליה מקבלת ממערכת החינוך יופסקו לאלתר. בתי הספר הם מקומות ללמידה, לא במות לתעמולה פוליטית. תשאירו את הפוליטיקה לפוליטיקאים".
דגני הגיב למתקפה נגדו מצד שר החינוך בראיון לגלי צה"ל והבהיר: "נאפשר למורים ותלמידים שמעוניינים בכך לעלות לירושלים, אנחנו לא משביתים את הלימודים - אין סיבה לזמן אותי לשימוע; התביישתי ששר החינוך מפחיד ומאיים בתקשורת".
מוקדם יותר היום כינס גדני את צוות המורים והודיע על ביטול יום הלימודים ביום רביעי, במטרה לאפשר לתלמידים ומורים להשתתף בהפגנה בירושלים, נגד פיטורי ראש השב"כ.
לדבריו, המהלך נועד למחות נגד מה שהוא מכנה "מלחמה על עתיד הדמוקרטיה בישראל", והוא הצליח לגייס תמיכה מבתי ספר נוספים.
דגני הסביר: "בית הספר, הקרוי על שמו של הרצל, מחויב לערכי דמוקרטיה, הומניזם וזכויות אדם, ולא יכול להישאר אדיש מול מה שהוא תופס כמהלך של ראש הממשלה להפוך את המדינה לדיקטטורה.
"ברגעים כאלה, לימודי מתמטיקה והיסטוריה אינם העדיפות, אלא המאבק על עתיד המדינה. התלמידים, ילמדו בדרך שלהם במהלך ההפגנה".
נשיא אוניברסיטת תל אביב הפיץ מכתב חריף לחברי הסגל האקדמי, ובו הכריז כי אם פיטורי ראש השב"כ יתממשו, הוא ישבות ויוביל הפגנות מחאה. הוא קרא לסגל האקדמי ולבכירי המשק להצטרף אליו במהלך זה, כחלק מהתנגדות רחבה למה שהוא רואה כפגיעה בעצמאות המוסדות הממלכתיים.
יש הרבה מאוד סיבות מקצועיות טובות להדחה של רונן בר. היא היתה צריכה להתרחש כבר מזמן.
אבל תגידו, באיזו מדינה נורמלית צריך בכלל סיבה מיוחדת להדיח ראש ארגון מודיעין שאחראי אישית למחדל מודיעיני נורא שהביא לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל?!
ישובים ומוצבים שלמים נכבשו, אלף ומאתיים איש נרצחו, נאנסו, נשחטו ונשרפו, מאתיים וחמישים איש נחטפו, ומי שעמד בראש ארגון המודיעין שאמור היה לספק את ההתרעה שתמנע את האסון הזה נאחז בכיסא ביהירות ובזלזול ועורך סיכול ממוקד למושג האחריות האישית, ושבעה עשר חודשים אחרי המחדל הזה מתקיים כאן בכלל דיון אם אפשר או אי אפשר להדיח אותו?!
ומאז אתמול אני שומע שראש השב"כ הוא בכלל "שומר סף". מרוב שומרים כבר לא רואים את הסף... אולי אם בר היה שומר על הסף של עזה במקום על איזה סף פוליטי מדומיין, טבח ה- 7 לאוקטובר היה נמנע.
המציאות האבסורדית הזו מלמדת עד כמה המערכת הציבורית בישראל חולה והסטנדרטים בה מעוותים. בר היה צריך ללכת הביתה ב- 8 לאוקטובר. כל יום שהוא נשאר בתפקידו מאז הוא עיוות מוסרי וביטחוני נורא.
אמרתי את זה לראש הממשלה בזמן אמת, אמרתי את זה מאז בשורת הזדמנויות גם לבר עצמו, וההחלטה המודעת שלו לגרור את מדינת ישראל למשבר נוסף בעיצומה של מלחמה מוסיפה חטא על פשע ולא תסולח.
יש לנו אהבה עזה וללא תנאי למדינתנו האהובה ולמוסדותיה הממלכתיים ולכן לא ננוח ולא נשקוט עד שנתקן אותם.
ברוך קרא: בהמנון 'נטורי קרתא' כתוב בין השאר "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים". ובאחרונה, ההמנון הוא כבר אינו נחלתם של הקיצוניים ביותר 'נטורי קרתא', אלא של חרדים רבים, שבאמצעות ההמנון מפגינים נגד הכוונה לגייס אותם, ועל הדרך מעדכנים את מילות השיר.
האם אל מול המגמה הזאת מתייצב שר הביטחון ישראל כץ, מתייצב ומסביר לחרדים כמה הם פוגעים בחיילים שלנו כשהם מתארים אותם כלוחמים בשם 'שלטון הכופרים'? חיילי מילואים, שמשפחותיהם נהרסות לקראת עוד צו מילואים? האם הוא מסביר להם שלאור זה שהממשלה שהוא חבר בה הולכת לחזור ללחימה, הם החרדים חייבים, אולי, לשאת יותר בנטל? ובכן, כנראה, לא תופתעו, להיפך. שר הבטחון עומד מולם ומתרפס. ממש מול אותו זמר, ששר יומיים לפני כן את ההמנון שלו נגד שלטון הכופרים, הציונות וצבא ההגנה לישראל.
(השר כץ בקולו: "כל החוקים וכל הדברים, הרב, דבר אחד, לעולם לא ניתן לפגוע בעולם התורה היהודי". הקהל מריע.)
תכלס למה לא? הרי יש לו תוכניות מגירה איך להגדיל את המערך של השירות הקרבי. למשל, כפי שפורסם באחרונה, לגייס חיילים בפרופיל 64 לשירות קרבי. אחרי הכול, למה לגייס חרדים אם אפשר לקחת סיכון מחושב על בריאותם של המלש"בים שמתגייסים? ומה שמדהים לראות הוא עד כמה הם, החרדים, בזים לשר הבטחון המתרפס הזה. מיד כשהוא יוצא ממסיבת פורים, הם חוזרים להמנון...
שרי, איך מזמזמים את זה, ובכיף, ושרים את זה, והשר זורם...
שרי רוט: טוב, קודם כול מה שהשר אמר, הוא אמר, לא הצלחנו עם לשלוח הביתה את הצווים האלה. אמר גם סגן אלוף דיקשטיין בוועדת החוץ והבטחון, 'זה לא רק לשלוח עם בול את הצווים הביתה. מאחורי כל צו כזה צריכה להיות טלפנית, שמטלפנת כמה פעמים הביתה. זה כוח אדם שצריך לטפל בכל זה...
ברוך: שרי, אני לא מדבר על המערך...
שרי: ולכן הוא הסביר למה הוא לא. עכשיו תראה, הכי פשוט זה ללכת מהסוף, לקחת 65-63 אלף חרדים, נשים אותם בכלא, ושלום. אבל!...
ברוך: רגע, כשאת שומעת את השירים האלה, שאת מכירה אותם היטב, וגם אני מכיר אותם היטב, הם קאלט כבר במשך שנים... כשאת שומעת את זה, שרים את זה כשהשר נכנס, ואחרי זה כשהוא יוצא, שרים את זה, מה את חושבת? שלטון הכופרים!
שרי: תראה, אני יושבת פה באולפן כל כך הרבה חודשים, ומסבירה שבסוף הקיצונים מנצחים אותנו, המיינסטרים. ובסוף הם בעצם מכניסים לנו אצבע בעין ואומרים: 'הנה, אמרנו לכם שבסוף כולכם תהיו כמונו'? בכאב לב אני מסתכלת על זה!
ברוך: אז זאת הסיבה...
נמרוד שפר: שרי, אבל מה דעתך?
שרי: כי בעצם אני מסבירה פה כל פעם, שכל עוד לא ימצאו פתרון לאלה שכן לומדים תורה, למספרם, לאכיפה עליהם וכל זה - אלה שלא לומדים תורה לא יבואו להתגייס, לא עשינו כלום, אתה לא יכול לקחת הרי עשרות אלפי אנשים לכלא או לשדה תימן או לא יודעת לאיפה, ולכן יש לנו בעיה שצריך לפתור אותה.
נמרוד: ומה דעתך? הם צריכים להתגייס?
שרי: מי? אלה שלומדים או אלה שלא לומדים?
נמרוד: החרדים.
שרי: נמרוד, הרי אנחנו היו לנו שיחות בחדר האיפור, ודיברנו על זה שצריכה להיות קבוצה של לומדי תורה.
נמרוד: מסכים!
שרי: עכשיו, אנחנו יכולים לדון על גודלם...
נמרוד: יש הסכמה אפילו פה!
שרי: בדיוק, נדון על גודלם, כמה לאכוף את זה שאכן הם לומדים ברצינות... אבל כל עוד אין את הפתרון לדבר הזה ואין חוק שיפתור את זה, ואני, אגב, חושבת שרק השמאל יוכל, או המרכז,ל פתור את זה, אני לא חושבת שגוש הימין יוכל, אז אין לנו איך לפתור את הבעיה.
נמרוד: רק מילה. יש חוק שפותר את הבעיה מצוין, קוראים לו חוק שירות בטחון. לפי החוק הזה, החוק הזה מגדיר מצוין מי צריך להתגייס וממשלת ישראל פועלת נגדו. והסיבה שהם לא מתגייסים היא שממשלות ישראל לא רצו שהם יתגייסו. ויש לממשלת ישראל את כל הכלים לדאוג לזה שהם יתגייסו.
ברוך: רזי, מילה על שר הבטחון, כשאתה רואה אותו...
רזי ברקאי: עזבו את אוכלי השרצים האלה, ואת החנופה שלהם לאנשים האלה. בכלל, הברית הזאת בין הימין לבין החרדים...
שרי: דווקא ישראל כץ לא אוכל שרצים...
רזי: זה סוג של צביעות. אבל אני רוצה להגיד עוד דבר אחד קצר: הם לא יתגייסו! בוא נוריד את זה מהפרק. הם לא יתגייסו! והשאלה היא, בהכירנו את העובדה שהם לא יתגייסו מה אנחנו עושים. אנחנו צריכים לעשות כמו בברוקלין. חברים יקרים, אנחנו לא נותנים לכם סובסידיה לכלום. אתם אחראים לחייכם, אתם משתכרים, אתם מרוויחים את הכסף. עיריית ניו יורק לא נותנת לכם כלום.
מנכ"ל עיתון 'המבשר' משה פרוש, בנו של שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, הותקף הערב (ראשון) בחדר המדרגות בבניין המגורים של השר במרכז העיר ירושלים, בידי שכנים המזוהים כחסידי גור.
לפי עדי ראייה, בן השר שהיה במקום עם משפחתו הותקף באלימות קשה, ועגלת התינוק של בנו נחטפה מידיו.
התוקפים גם קרעו את הז'קט שעליו ומשכו בזקנו.
המאבטח המוצב דרך קבע מחוץ לבית השר הבחין בתקרית לאחר מספר דקות והגיע לסייע לבן השר - והחזיר את בנו התינוק לידיו. הקבוצה שתקפה את פרוש, הקיפה את המאבטח וניסתה לתקוף גם אותו.
המשטרה הגיעה למקום ואספה את פרטי התקרית, כולל מצלמות אבטחה - ופתחה בחקירה.
במקביל, מערך אבטחת אישים במשרד ראש הממשלה מתחקר את האירוע.
לפי עד ראייה, התוקפים צעקו: "אבא שלך פגע באדמו"ר מגור, אנחנו ננקום בך".
מנכ"ל 'המבשר', ביטאון סיעת 'שלומי אמונים', התפנה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים 'שיבא' בתל השומר. הוא שוחרר בשעות הקטנות של הלילה שהוא סובל מחבלה בכתף שמאל, ומספר חבלות בחלקי הגוף.
פרוש כתב אחרי האירוע: "יוצא כעת מבית החולים. ברוך ה' חיי וחיי התינוק שלנו ניצלו בזכות תושייתו של מאבטח יחידת מגן. יצאתי רק עם חבלות בגוף ובני חולץ לאחר עשר דקות מידי הבריונים.
"לא רוצה לחשוב מה היה קורה חלילה אילו המוסתים היו מצליחים לבצע את כל זממם. ולמסיתים אני יכול רק לומר, נהרא נהרא ופשטיה, זה לא קל, זה לא מילת גנאי, זה זכות קיומינו! גם אלימות לא תרתיע אותנו!"
התקיפה התרחשה על רקע העימות הפוליטי החריף שנמשך מזה תקופה ארוכה בתוך מפלגת אגודת ישראל, בין סיעת שלומי אמונים בראשות השר פרוש לנציגי חסידות גור. בין היתר הצדדים מתעמתים בשאלה האם להצביע נגד תקציב המדינה.
עימות בין ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ליועמ״שית.
לפי דיווח של אבישי גרינצייג, הפרשן לענייני משפט של ערוץ i24NEWS, לאחר שהמשטרה הודיעה על החלטתה לזמן את ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן לחקירה, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה חווה את דעתו אודות חקירת 'קטאר-גייט'.
"אני לא מבין מה העבירה הנחקרת בתיק קטאר-גייט", אמר ראש אח"מ במשטרה ליועמ"שית. "התיק הזה לא מתקדם כי בכלל לא ברורה מה העבירה שאנו אמורים לחקור".
לאחרונה הוציאה המשטרה צו איסור פרסום גורף על חקירת הפרשה, שאמורה להתמקד בקשר לכאורה, בין יועצי נתניהו לקטאר - ותדרכה שהמטרה היא דווקא למנוע הדלפות של הפרקליטות.
פרסום ראשון - עימות בין ראש אח"מ במשטרה ליועמ"שית: "לא ברורה מה העבירה בפרשת קטארגייט" | @avishaigrinzaig pic.twitter.com/8N6yJ4GvpJ
— i24NEWS (@i24NEWS_HE) March 16, 2025
מטעם המשטרה נמסר: "הציטוט שקרי".
על תגובת משרד המשפטים צייץ גרינצייג: "מלכתחילה הגיבו היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה: 'לא מתייחסים'. אחר כך מסרו: 'זה שקר'".
הוא הדגיש: "הפרסום אמיתי ומדויק. כעת נמסרה תגובה שלישית: 'מדובר בפרסום שגוי. לא התקיימה שיחה כמתואר'".
הפרשן המשפטי הוסיף ולגלג: "נמתין לתגובה הרביעית".