מנחם ברוד
האם שיח אלים וגס-רוח אינו גורם נזק עצום לנפשנו ולנפש ילדינו?
פחות חשוב מי התחיל ומי הידרדר לתהום עמוקה יותר • מטריד ששפה זו משתלטת על השיח הציבורי ומאלצת אותנו לחיות באקלים מזוהם
יעקב ועשיו קיימים בכל אחד ואחת מאתנו: מי עשה את העסקה הטובה
יעקב ועשיו אינם רק שתי דמויות שחיו בשחר ההיסטוריה. הם מלווים אותנו לאורך כל הדורות, ולמעשה שניהם קיימים בתוכנו • אלה שתי הנפשות שבתוכנו, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר
אולי דווקא מהמכה העולמית נלמד איך אפשר שכל העולם יתאחד?
על כולנו עוברת שנה קשה, אבל אין ספק שהאתגרים שהקורונה מציבה לפני שלוחי חב"ד ברחבי העולם גדולים שבעתיים
יותר גרוע מפשע מאורגן: מדוע דווקא סדום ועמורה הן סמל לרֶשע ולרוע
רֶשע נורמטיבי חמור לאין שיעור מפשיעה רגילה • הוא יוצר מציאות שבה העבריין לא דיי שאינו מתבייש במעשיו, אלא מופיע כנושא הקִדמה והנאורות
פתאום שלום הוא טבעי כל-כך: בלי ויתורים, בלי נסיגות, בלי תשלומים
הרגילו אותנו לחשוב שרק אם נשלם בחבלי ארץ יואילו מדינות ערביות לבלוע את הגלולה המרה של כריתת שלום עימנו • הנחה זו הייתה מוטעית מיסודה
מפתה להיות ‘נחמדים’. לא לנסות לתקן עוולות. אך מה נדרש מאיתנו?
הדברים נכונים לכל אחד ואחת מאיתנו. מפתה מאוד להיות 'נחמדים'. לא להעיר. לא לנסות לתקן עוולות. לא לנקוט יוזמה מול גורמים אדישים או דורסניים • אבל האמת היא שהפקרנו את…
לפעול לשינוי ‘המוצר’: לא התדמית היא הבעיה שלנו אלא ההתנהגות
מי שאכפת לו כבוד שמיים, כבוד לומדי התורה ומקיימיה - שיפעל לשינוי ההתנהגות • שלא ייראו ולא יישמעו עוד מראות וקולות כאלה
האתגר הגדול: השנה עלינו ללמוד לשמוח בלי כל התפאורה שמסביב
האתגר הגדול המוצב לפנינו הוא לא לוותר על השמחה גם בתנאים המגבילים שיהיו השנה • כי למרות הכל, לא נפסיק לשמוח! לא ניכנע לקשיים ולמגבלות ולא נמנע מעצמנו את שפע…
תפילות במרחב הפתוח: כך יצמח דבר טוב מהמגבלות המעיקות
בתפילות החצרות ישתתפו השנה המוני יהודים שזו להם הפעם הראשונה להצטרף לתפילות היום הקדוש, וכך יצמח דבר טוב מהמגבלות המעיקות
מִי בַמַּגֵּפָה: ‘הימים הנוראים’ מציבים לנגד עינינו את שבריריות החיים
בימי שגרה אנו מתפתים לחשוב שהכול בידינו, אבל בימים הנוראים אנחנו חוזרים אל האמת, שהכול יכול להשתנות ברגע אחד, לכל כיוון
כולם נשארים צודקים אבל מאוד לא חכמים. ואז מתאספים באישון לילה
מי שרוצה באמת להתעלות ולהתקדם אינו מתעטף בגלימת הצדק, אלא שואף לקבל תוכחה וביקורת • ימי הסליחות סודקים את שריון הצדק שלנו
חיים ושמחה במקום קיטוב: פתאום נגלו לעיניהם רבדים שלא הכירו
תמונת המציאות לפני כשלוש-מאות שנה מזכירה מאוד את אתגרי ימינו • התרופה ניתנה לנו כבר אז מאת הבעש"ט, והיא יפה גם לנו
אם אתה מסתובב בלי מסיכה – אתה לא באמת חרדי ולא באמת חסיד
אדם יכול להונות את הזולת וגם את עצמו. כלפי חוץ הוא נראה יהודי ירא שמיים, מדקדק בקלה כחמורה - אבל בתוך-תוכו מי יודע • הנה לנו מבחן בהיר וחד, שמציג…
אלול הוא זמן לעצור ולשאול: זו האווירה שאנו מבקשים לחיות בה?
מי שחובטים בו, אינו פנוי לבדוק אם החבטה הונחתה עליו בצדק • אבל אם פונים אליו באהבה וברכּוּת, הוא פותח את ליבו להקשיב ולתקן
17 אלף תלמידי ישיבות וסטודנטים באים לארץ: שערורייה או ברכה?
יש כאן בועות שבהן בני-אדם מתבשלים בתוך המיץ של עצמם, עד שהם מתנתקים לחלוטין מהמציאות ורואים אותה בצבעי האג'נדה
זה הסוד: מניין נובע חוסר הסיפוק שאנשים חשים ומה הפתרון האמתי?
האם הנשמה האלוקית השוכנת בתוכנו יכולה להסתפק בחיים של עבודה וסידורים, צריכת חדשות ובילויים? היא זקוקה למזון יום-יומי
על מה מפרקים כיום משפחות ומה הם הערכים שמבססים בית יציב?
כשיש אהבה אמיתית, האדם מוכן לוותר, לסבול, לדחות סיפוקים. גם אם קשה לו, הוא מתמודד עם הקשיים, בראותו לנגד עיניו את הערך הגדול של שמירת התא המשפחתי והמחויבות לילדים
החיבור להיסטוריה: היום שמסמל את הכשל העמוק של מערכת החינוך
תשעה באב תורם להוויה היהודית את החיבור להיסטוריה רוויית הסבל של עמנו ואת התקווה לגאולה, ומכאן חשיבותו בלוח השנה שלנו
ההתנהגות של הציבור נוכח המגיפה העולמית, היא סוג של מצעד איוולת
בעקבות כל הפעולות שננקטו השגנו ברוך השם בלימה של ההתפרצות. מספר החולים הצטמצם, מחלקות קורונה נסגרו זו אחר זו, התמותה ירדה כמעט לאפס • וירא העם כי הייתה הרווחה, והתחיל…
כמו השכן: זו ההזדמנות לקפוץ על העגלה ולדעת את כל התורה כולה
אם יתברר לכם שהאדם שלמד את כל התורה הוא שכנכם, עמיתכם לעבודה, חבר לספסל בבית הכנסת, האיש מהמכולת – זה יישמע מפתיע, לא כן?
ינצח מי שלא יתעייף: כך הם ניצחו במלחמה נואשת וחסרת סיכוי לכאורה
לא היה סיכוי ריאלי לעמוד מול מגף הדיכוי של השלטון הסובייטי בברית-המועצות • אבל קומץ חסידים שלא התייאשו נלחמו וניצחו
ראוי לחפש היגיון בענייני האמונה או שיש להתייחס כאל ציוויי אלוקי?
האם ראוי לחפש היגיון בענייני האמונה או שיש להתייחס אליהם כאל ציוויים אלוקיים שמעצם הגדרתם איננו אמורים להבינם? התשובה היא שאנו נדרשים לשלב את שתי הגישות יחד
למלא את המצברים: כדי לעמוד בלחצי החיים יהודים זקוקים לרבי
גם בני-אדם חזקים מתקשים לעמוד בלחצי החיים • כדי לעמוד באתגרים אנו זקוקים לרבי, שנותן כוח לדבוק בערכים ולהיות יהודי גאה • לרגל ג' תמוז, יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש…
אמונה מול החששות: שוב ושוב קורה הבלתי-צפוי והבלתי-אפשרי
כיצד צריך לנהוג אדם שהקב"ה אומר לו לטפס אל ההר, ואילו הוא רואה לפניו קיר תלול וסלעי ענק? כאן אין מקום לגישה הזהירה וההססנית, המביטה בסיכונים ובקשיים