הסערה אודות העלבונות האישיות שהוטחו כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה לתפוס כותרות. העלבונות קשים ביותר, האמירות עוקצניות וסגנונם בוטה בצורה מחפירה, עד לירידה ברמה אישית ביותר. סגנון האמירות והשליפות לא זכורים לנו. במיוחד כשמדובר במדינה קרובה, שמערכת היחסים האסטרטגים עמה עמוקה ורבת שנים.
התבטאות פקידי ממשל ובכירים בחריפות רבה ובצורה מגונה כנגד ראש ממשלת ישראל היא חמורה ללא כל ספק. גם ההתנערות “לכאורה” של הממשל הרשמי, אינה מספקת ואינה מחפה על העול שנעשה לישראל וביחסיה מול העולם.
ובמיוחד שעל מה יצא הקצף? על כך שמדינה מעוניינת לדאוג לתושביה ולבנות יחידות דיור בבירתה, עיר הקודש ירושלים.
מן הראוי הוא שבשעה זו נתמוך כולנו בראש הממשלה.
אלא שבימים אלו צפים ועולים התחושות הקשות, מבלי יכולת למחוק אותן, של עלבון התורה ולומדיה.
אותו אדם שעומד כרגע מול השמצות קשות אישיות נגדו, הוא זה שחתום ועומד באחריות על עלבונה של תורה באופן מחפיר. הוא זה שלא מנע ונתן יד לביזוי התורה במהלך כל תקופת כהונתו הנוכחית.
גם אם נניח בצד את מכלול העוולות הקשות שנעשו למגזר החרדי וללומדי התורה, כמו הרעבת ילדים, קיצוצים נרחבים לתלמידי הישיבות, עידוד של סגירת כוללים ויציאה לעבודה של אברכים. על דבר אחד לא נוכל – אף אם נרצה – למחול וזה על כבוד תורתנו.
במשך חודשים ארוכים, עמדו אנשים, פוליטיקאים, הוגי דעות בעלי עמדה, עיתונאים ואנשי תקשורת – ולא הרפו מלהשמיץ את לומדי התורה. לומדי התורה מושפלים עד עפר. לומדי התורה הפכו להיות המושמצים והאשמים בכל חלאות המדינה. לומדי התורה ויושבי היכלות זכו לשלל כינויים שכנראה שאנשי הממשל האמריקני לא מכירים.
האם נתניהו עמד ולו פעם אחת והגן על כבוד התורה? הוא שזימר ורקד יחד לקול צלילי לוחמי התורה, היה חלק בלתי נפרד מהחינגה הזאת.
האם המגזר החרדי יוכל לוותר לו על הבעיות הכלכליות; האם נוכל לוותר ולסלוח על הקיצוצים הנרחבים בתקציבים השונים שהיו מיועדים למגזר החרדי ולמוסדותיו? לא בטוח.
מה שברור הוא שעל רמיסת התורה ולומדיה אין לנו את האפשרות להבליג ולסלוח, כי לא בידינו היא.
קשה לראות בימים אלו אישים שונים שדורשים את כבוד ראש הממשלה וכבוד המדינה. היכן הם היו כאשר התורה הייתה מושפלת עד שאול תחתיה? היכן הם היו כאשר אברך שרצה לשבת בהיכלה של תורה כונה כעלוקה או פרזיט?
ועל כך נשאלת השאלה מפי הקב”ה בכבודו ובעצמו שמהדהדת מקצה העולם ועד סופה: על כבודי לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם מחיתם?