באגף רקפת בכלא איילון כלואים המחבלים המסוכנים והאכזריים ביותר שמוחזקים בידי שירות בתי הסוהר.
באגף, בן שנה כמעט, מוחזקים עשרות מחבלי נוח'בה וקומנדו ימי של חמאס וגם מחבלי כוח רדואן שנעצרו במהלך פשיטות של צה"ל בלבנון.
ברשת ב' סיפקו הצצה לבין כותלי המבנה התת-קרקעי, לצד שיחות עם האנשים האמונים על השמירה במקום, שצריכים לשמור על דריכות מסביב לשעון.
האגף בנוי כמעין כספת בטון אטומה. מצלמות חכמות מותקנות בכל תא ומסוגלות לעקוב ולנטר כל פרט בתנועות האסירים.
מפקד האגף מספר על העבודה היומיומית. "האגף מחזיק אסירים שלקחו חלק בטבח ב-7 באוקטובר. נמצאים פה האסירים הכי קשים, שביצעו את העבירות הכי קשות. רובם שייכים לנוח'בה של חמאס. מבחינה מבצעית, הוא מוגדר כאגף טקטי. הוא גם אגף ראשון מסוגו בשב"ס, שעובר פיילוט. כל מי שעובד באגף הזה עובד בלי שם: כלומר, עם תג שם מבצעי, עם מספר".
הסוהרים באגף רקפת נדרשים להיות עם "אצבע על הדופק" בכל רגע נתון, שכן בכל רגע עשוי להתרחש אירוע חריג. "כל הצוות שעובד באגף הזה עבר הכשרה מיוחדת, ברובה מנטלית, כדי לדעת להתמודד עם האתגרים שיש באגף הזה - ולא חסרים כאלה. יש פה בכל יום וכמה פעמים ביום איזו שהיא דילמה, איזה שהוא אתגר שאנחנו צריכים לחשוב איך להתמודד איתו".
התנאים שבהם מוחזקים המחבלים הם "מינימליים, וזאת על פי החוק הבין-לאומי".
האסירים נעולים בתאים 24 שעות ביממה, מלבד שעה אחת ביום, בה הם מורשים לצאת לחדר קטן ומבוצר עם קירות בטון, כשמעל ניתן לראות מעט אור יום מבעד לסורגים.
אל מול עיני האסירים, על הקיר, יש צילום גדול של עזה ההרוסה.
כל חייהם של המחבלים מתנהלים באגף - כולל מפגשים עם עורכי דין, רופאים ודיונים משפטיים בעניינם.
כשהסוהרים נכנסים לאגף, נשמעות שתי דפיקות על דלת התא - והמסר ברור: האסירים מיד מתיישבים, שפופים, עם ידיים מאחורי הגב והפנים לכיוון הרצפה עד שהאשנב נסגר. איש אינו מדבר איתם.
במהלך השעה האחת שלהם מחוץ לתא, הם צריכים להספיק מקלחת בת שבע דקות, נקיון בתא שלהם והליכה בחצר הבטון. אסור להם לשוחח אחד עם השני. אוכל נכנס שלוש פעמים ביום.
"עשינו הכנה מנטלית לכל הלוחמים שעובדים כאן. גם ברגע שצריך לקבל עזרה, תמיכה מקצועית או מנטלית, אנחנו מקבלים את זה. אנחנו מלווים כל הזמן באנשי מקצוע ואין בעיה עם זה, אנחנו יודעים להתמודד עם כל אתגר", אומר מפקד האגף.
