האחים גולדפריינד והאישום שנמחק: תלונה לנציב נגד השופט יצחק עמית בשורה ארוכה של פרשיות 

אריה ריבקינד
20 ביולי 2025   
צילום: 
Chaim Goldberg/Flash90

ארגון לביא - זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות - הגיש בשבוע שעבר תלונה מפורטת ומנומקת לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה - נגד שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

התלונה, שהוגשה באמצעות עו”ד יוסף בן ברוך, חושפת שורה ארוכה של פרשיות בהן פעל השופט עמית לכאורה בניגוד עניינים חמור, נהנה מהטבות חשודות, מסר גרסאות מתפתחות ולא אמינות, והפר את הפסיקה שלו עצמו.

הארגון קורא לבירור יסודי של ההתנהלות, שמערערת את אמון הציבור במערכת המשפט.

התלונה מתמקדת במספר פרשיות מרכזיות, בהן:

פרשת הנכס בתל אביב והאחים גולדפריינד: השופט עמית ניהל הליכים משפטיים בנכס ירושה בתל אביב תחת שם נעוריו “גולדפריינד”, מבלי לדווח עליהם כנדרש בחוק. לדוגמה, בעתירה מנהלית נגד החלטה שלא לכלול את הנכס בהתחדשות עירונית (עת”מ 54578-10-24), דן השופט קובי ורדי – שמועמדותו לשיפוט מחדש אושרה על ידי הוועדה לבחירת שופטים שבה חבר השופט עמית.

התלונה מדגישה את חוסר השקיפות ואת השאלות שלא נענו: האם השופט עמית קידם את מועמדותו של ורדי חודשים ספורים לפני שהאחרון החל לטפל בעניינו, והאם ורדי ידע על זהותו של העותר?

ניגוד עניינים עם עו”ד מורן גור: השופט עמית יוצג על ידי משרד עו”ד רייסמן-גור בתביעה לפירוק שיתוף בנכס (ת”א 40637-04-19), אך במקביל דן בהליכים שבהם ייצג עו”ד גור צדדים אחרים, כמו בר”ם 6874/21, ע”א 5074/21 וע”א 4084/21. בתגובה לפרסום, מסר השופט עמית מכתב שהועבר לו בו נטען כי גור לא ייצג אותו מעולם.

המכתב התגלה, לכאורה ולפי פרסומים תקשורתיים, ככוזב – הטעיה בוטה של שר המשפטים והוועדה לבחירת שופטים.

קשרים עם חברת אקרו נדל”ן: השופט עמית דן בערעור נגד חברת אקרו נדל”ן ייזום (ע”א 7235/19), בעוד שחברה בת שלה התקשרה עמו בעסקת פינוי-בינוי בנכסו. התלונה מציינת כי השופט עמית ניסה להתחמק מאחריות באמצעות “עצימת עיניים” - מתן ייפוי כוח נוטריוני לאחיו בשנת 2016, כדי “לא להיות מעורב”, אף שוועדת האתיקה לשופטים אסרה על שימוש בנאמנים דומים בהחלטותיה (א/46/20).

דיון בעתירות פינוי-בינוי ללא גילוי נאות: השופט עמית דן בעתירה על תקן שמאי לפינוי-בינוי (בג”ץ 8958/21) ובפטורים מהיטל השבחה (עתירות הפטור מהיטל השבחה), מבלי לגלות כי הוא עצמו התקשר בעסקה שעשויה להיות מושפעת מתוצאות העתירות הללו.

באחד ההליכים פסל השופט עמית את עצמו מאוחר יותר, אך זאת לטענתו בגלל רכישת דירה של בתו במו”מ ראשוני לפינוי-בינוי. לא ניתן ליישב בין הפסילה על רקע רחוק בהרבה, של דירת בתו, עם עמדתו של השופט עמית כי לו עצמו אין פוטנציאל לניגוד עניינים בהליכים הללו.

פרשת כתב האישום והטיפול בעיריית תל אביב: בשנת 2019 הוגש כתב אישום נגד השופט עמית בגין מבנה מסוכן (הליך פלילי), אך העירייה חזרה ממנו ללא נימוק, בעוד ההליך נמשך נגד יתר הדיירים. במקביל, דן השופט עמית בהליכים נגד העירייה, כמו עע”מ 9047/17, בסמיכות זמנים מחשידה.

התלונה מדגישה את החזקה הפסוקה (ע”פ 4506/15) שלפיה הטבה לעובד ציבור ניתנת בעד פעולה בתפקידו ואת העובדה שהשופט עמית אינו מכחיש שידע על ההליך הפלילי. יתר על כן, המענה שמסר השופט עמית, שהשווה בין ההליך הפלילי המדובר לדו"ח חניה - היה, לכאורה, שגוי ומטעה.

פרשת נבחרת הדירקטורים: השופט עמית הוציא צו ביניים בעתירה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים (בג”ץ 1227/21), בעוד אחיו חבר בנבחרת, מכהן כדירקטור בחברה ממשלתית אחת (ורשאי להתמנות לחברה נוספת) - והוא בעל אינטרס אישי ממשי שהנבחרת לא תבוטל.

התגובה של השופט עמית – כי מדובר בנושא “מוסדי-עקרוני” - סותרת את פסיקתו שלו בעניין רונן בר (בג”ץ 54321-03-25), שם קבע כי ניגוד עניינים קיים גם באינטרסים של קרובים, ואפילו רחוקים יותר.

עבירות בנייה בביתו: השופט עמית רכש בית במבשרת ציון עם חריגות בנייה, קיבל היתר חריג להכשירן אך לא ביצעו. לאחר הכחשה ראשונית (“לא בוצעה כל עבירת בנייה”), שינה גרסתו והגיש בקשה דחופה לחידוש היתר פג תוקף - בניגוד לחוק התכנון והבנייה, בסמיכות לישיבת הוועדה לבחירת שופטים על מינויו לנשיא.

פרסום של קטעים מפרוטוקול הוועדה חושף כי הדיון הוסף מחוץ לסדר היום, לטענת חלק מחברי הוועדה - “כדי לא לעכב מינוי חשוב למדינת ישראל”.

הוטעם כי הטבה זו לא ניתנה לשופט עמית בעל כרחו או בלא ידיעתו, אלא בעקבות בקשה שהוא עצמו הגיש לוועדה בסמוך לדיון בעניינו.

האפקט המצטבר: התלונה מדגישה את ההתנהלות השיטתית, בהתייחס לפסיקה (רע”פ 6477/22) שלפיה ריבוי מעשים פסולים מצטבר לעבירה, וכן לפרשיות קודמות כמו דיון בענייני בנק הבינלאומי (שם כיהן אחיו כדירקטור) ודור אלון (שם כיהן גיסו כיו”ר).

מארגון לביא נמסר: התנהלותו של יצחק עמית חריגה בכל קנה מידה, ופוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט. אנו מצפים מנציב קבילות הציבור על השופטים - השופט בדימוס אשר קולה, לבחון את המקרים ללא משוא פנים ולדון דין אמת.

חדשות נוספות
מחרדים 10

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram