מאמצי אויבינו להכחיש את הזיקה היהודית לירושלים ולהר הבית צריכים לעורר אותנו להשקיע הרבה יותר בהעמקת תודעת המקדש ובהבנת מרכזיותו בחיינו • מאמרו של הרב מנחם ברוד
חכמי ישראל לימדו אותנו כלל גדול, על-פי הפסוק (תהילים קיט,צח): "מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי". כלומר, לפעמים דווקא התנהגותו של האויב מחכימה אותי וגורמת לי להבין כיצד עליי להתנהל ומה הם הדברים שעליהם צריך להילחם בכל הכוח.
בעשורים האחרונים אויבינו משקיעים מאמצים רבים בניסיון להכחיש את קיומם של בתי המקדש בהר הבית בירושלים, וזאת בניגוד מוחלט למסורת המוסלמית עצמה. האסלאם הקדום ראה באבן השתייה את מיקומו של מקדש שלמה, ובניית כיפת הסלע בהר הבית נועדה לפאר את ירושלים, ולהציג את האסלאם כממשיכהּ של היהדות. כיום המוסלמים מנסים לשכתב את ההיסטוריה ולמחוק כל זיקה יהודית להר הבית ולירושלים.
הכול מתחיל בתודעה
הפעילות הזאת של אויבינו צריכה לעורר אותנו לפעולה ההפוכה. הניסיונות להכחיש את זיקתו של עם ישראל להר הבית – צריכים לשמש בעבורנו פעמון התרעה, אם לא נרדמנו קצת בטיפוח הזיקה למקום הקדוש לנו ביותר.
בשנים האחרונות יש קבוצות המנסות להעמיק את החיבור להר הבית על-ידי ביקורים במקום. שומרי התורה והמצוות רובם ככולם אינם תומכים בדרך זו, לנוכח האיסור המוחלט של גדולי ישראל לעלות להר הבית. אבל אין פירוש הדבר חלילה שיש להשאיר את הר הבית מחוץ לתודעה.
הכול מתחיל בתודעה. מדוע התעורר פרץ רגשות עז כל-כך במלחמת ששת הימים, למשמע קריאתו של מוטה גור "הר הבית בידינו!"? מדוע הקריאה הזאת התפשטה כברק בכל רחבי העולם היהודי וגרמה ליהודים מרקע מגוּון להזיל דמעות התרגשות? מפני שעם ישראל חי אלפי שנים עם תודעת "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו". המחשבה שעכשיו חזר מקום המקדש לידי יהודים העבירה רטט בלבבות.
ניסיונות ההכחשה של אויבינו הם איתות מן השמיים שעלינו לעסוק בהעמקת תודעת המקדש ובהנחלתה לדור הצעיר. עלינו להכיר כל פרט במבנה המקדש ולהיות בקיאים בסדרי העבודה בו. עצם העיסוק בסוגיות האלה יגרום לנו לחוש כיסופים עזים יותר לבניינו המחודש של בית המקדש השלישי במהרה בימינו.
בית תפילה לכל העמים
הגברת העיסוק בנושאי המקדש חשובה גם כלפי אותם גורמים בתוכנו, המנסים לצייר את המייחלים לבניית המקדש כ'מטורפים' ו'סהרורים'. ככל שיותר יהודים יעסקו בסוגיות המקדש ויבססו את תודעת מרכזיותו בחיים היהודיים השלמים – יהיה ברור שזו התפיסה היהודית המקורית, הרואה את החזון העתידי בבניין בית המקדש השלישי, שיהיה "בֵּית תְּפִלָּה... לְכָל הָעַמִּים" (ישעיה נו,ז).
הבית השלישי, שייבנה בידי משיח צדקנו, יביא את בשורת השלום לאנושות כולה. זו התשובה לכל ה'מודאגים' המוטרדים מהשאלה איך יהיה אפשר לבנות את בית המקדש השלישי במקום שבו עומד מסגד. ובכן, המוסלמים עצמם יפנו את המסגד...
כך הרמב"ם קובע בסוף ספרו, שכל ההבדלים בין הדתות קיימים רק בזמן שקודם בוא המשיח, אך "כשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא, מייד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום". במהרה בימינו!
