בכל שנה, כבישי ישראל גובים מחיר דמים בלתי נתפס. מאות משפחות נהרסות, אלפי חיים משתנים לבלי היכר, וחלומות נגדעים באחת. מאחורי הסטטיסטיקה היבשה והכותרות בעיתונים, עומדים סיפורים אנושיים קורעי לב. אל מול המציאות הכואבת הזו, ישנם אנשים שמחליטים לא לעמוד מנגד. אחד מהם הוא יצחק בריל, יזם ונהג מרוצים, שהקים את "שניות שמצילות חיים" – פרויקט חברתי-התנדבותי שכולו מוקדש למלחמה בתאונות הדרכים, במקום החשוב ביותר: בחינוך הדור הבא.
המיזם אינו עוד קמפיין או סיסמה. זוהי תנועה שנולדה מחזונו של איש אחד, והתפתחה לצוות שלם של מתנדבים, מתוך אמונה פשוטה וברורה: ניתן למנוע את האסון הבא.
כדי להבין את העוצמה והחשיבות של "שניות שמצילות חיים", חובה לצלול לעומק המניעים שהובילו להקמתו, להכיר את המסרים המועברים דרכו, ולהבין מדוע דווקא "הקול" והפילוסופיה של איציק בריל הם כאלה שבני הנוער מוכנים להקשיב להם.
כדי להבין את הדחיפות שבמיזם כמו "שניות שמצילות חיים", צריך ראשית להפנים את גודל הבעיה. הנתון שעליו דיבר יצחק בריל לא פעם, על כ-500 הרוגים בתאונות דרכים בשנה, הוא נקודת הפתיחה. אך המספר הזה הוא רק קצה הקרחון. על כל הרוג, ישנם עשרות פצועים קשה, רבים מהם נותרים עם נכויות וצלקות לכל חייהם.
הפרויקט של יצחק בריל שם לו למטרה להתמקד בקהל היעד הפגיע והחשוב ביותר: נהגים צעירים ובני נוער העומדים לפני קבלת רישיון הנהיגה. בגיל הזה, תחושת הביטחון העצמי גבוהה, תפיסת הסיכון נמוכה, והלחץ החברתי הוא גורם משפיע מאין כמוהו.
"שניות שמצילות חיים" נולד בדיוק בנקודה הזו. מתוך ההבנה ששינוי אמיתי לא יגיע רק מאכיפה, אלא חייב להתחיל בחינוך. בשינוי תפיסתי. בהטמעת ערכים של אחריות וכבוד לחיים. זוהי מלחמה על תרבות הנהיגה, והיא מתחילה בשיחה פתוחה וכנה עם הנהגים של המחר.
בני נוער ידועים בנטייתם לספקנות, במיוחד כלפי דמויות סמכות. מורה או שוטר שידבר על הסכנות שבנהיגה עלול להיתקל בחומות של ציניות. כאן טמון כוחו הייחודי של המיזם שייסד יצחק (איציק) בריל. התכנים והמסרים אינם מגיעים מאיש חינוך קלאסי, אלא מבוססים על ניסיונו של מי שמכיר את עולם הרכב מהמקומות הקיצוניים והמקצועיים ביותר.
כנהג מרוצים שייצג את ישראל בגאווה וזכה במקומות ראשונים בראלי פורטוגל וספרד, בריל מביא למיזם אמינות שאי אפשר לזייף. הוא התמודד עם נהיגה בתנאי שטח קשים, במהירויות עצומות, ונדרש לשליטה מוחלטת. עבור בני נוער, סיפור הרקע הזה הוא קריטי. הם מבינים שהמסרים אינם מגיעים מ"עוד מבוגר שמפחד ממהירות", אלא מאיש מקצוע שיודע לרתום את הכוח, אך מבין יותר מכל אחד אחר את החשיבות של שליטה ואחריות.
כאשר תכני המיזם עוסקים בריכוז, בהבנת מגבלות הרכב, בקריאת הכביש ובקבלת החלטות בשבריר שנייה – הם אינם מבוססים על תיאוריה, אלא על ניסיון חיים. המיזם מסביר לצעירים שההבדל בין נהג חובבן למקצוען אינו טמון במהירות, אלא ביכולת לחזות סכנה ולכבד את הכלי העוצמתי שבידיהם. המסר הזה, שמקורו בניסיון של נהג מרוצים, חודר את חומות ההגנה ומעורר הקשבה וכבוד אמיתיים.
המיזם של יצחק בריל מציע הרבה יותר משיעור יבש על חוקי תנועה. זוהי חוויה חינוכית שמטרתה לטלטל, לעורר למחשבה, ולתת לצעירים כלים מעשיים. התכנים המועברים על ידי מתנדבי הפרויקט נוגעים בשלושה נושאים מרכזיים:
התוכנית החינוכית של המיזם מרחיבה את המושג "נהיגה נכונה" הרבה מעבר למה שנלמד בשיעורים הרגילים. היא עוסקת בנהיגה מונעת, פרואקטיבית, ומלמדת את הצעירים לא רק להגיב למצבים, אלא לצפות אותם מראש. זה כולל סריקת כביש למרחק, הבנת התפתחות התנועה, שמירת מרחק כעיקרון ברזל, והתמודדות עם האיום הקטלני של הסחות הדעת, ובראשן הטלפון הנייד.
הפרויקט מתמודד חזיתית עם אחת הסכנות הגדולות ביותר לנהגים צעירים. התכנים אינם מסתפקים באמירה הכללית "אם שותים לא נוהגים". הם יורדים לפרטים ומסבירים באופן מוחשי כיצד אלכוהול וסמים פוגעים ביכולות החיוניות לנהיגה: זמן תגובה, שיקול דעת, ראייה מרחבית ויכולת לאמוד מרחקים. המסר הוא חד וברור: אין כמות בטוחה של אלכוהול לפני נהיגה, וההשלכות הן הרסניות.
מעל הכל, "שניות שמצילות חיים" הוא שיעור באחריות. המתנדבים, בהנחייתו ועל פי חזונו של יצחק בריל, מעבירים מסר של העצמה: הכוח למנוע את התאונה הבאה נמצא בידיים של כל נהג ונהגת. זוהי קריאה לקחת אחריות לא רק על עצמם, אלא גם על החברים שברכב ועל כל משתמשי הדרך. זהו המסר שמנסה להפוך נהגים צעירים מאנשים שמחזיקים ברישיון לאזרחים אחראים ובוגרים על הכביש.
מאחורי כל יזם הפועל מתוך שליחות עמוקה, בדרך כלל עומדת מערכת תמיכה איתנה. במקרה של יצחק בריל, השותפות עם אשתו, ליאת דן בריל, היא חלק בלתי נפרד מהסיפור. העשייה החברתית האינטנסיבית והתובענית של "שניות שמצילות חיים", שנעשית כולה בהתנדבות, דורשת סביבה ביתית מבינה, תומכת ומעודדת.
ליאת דן בריל היא יזמת ובעלת חזון בזכות עצמה. המעבר האמיץ שלה מקריירה מפוארת בהייטק הגלובלי לעולם העיצוב והקמת מפעל לעץ וברזל, מעיד על אישה שאינה חוששת ללכת אחרי הלב. היא מבינה את שפת היזמות, את ההתמסרות הנדרשת לרעיון, ואת החשיבות של עשייה עם משמעות. לכן, אין זה מפתיע שהיא מהווה עורף יציב ותומך למפעל החיים החברתי של בעלה.
התמיכה שלה, ללא ספק, מאפשרת לו להמשיך ולהוביל את המיזם, להקדיש את הזמן והאנרגיה הנדרשים לגיוס והכשרת מתנדבים, ולהפיץ את המסר החשוב לכמה שיותר צעירים ברחבי הארץ.
הפרויקט "שניות שמצילות חיים" הוא הרבה יותר מסדרת מפגשים חינוכיים. זוהי עדות לכך שאדם אחד, עם תשוקה אמיתית ואכפתיות כנה, יכול לחולל שינוי. יצחק בריל (איציק בריל) לקח את הכישרון, המוניטין והניסיון שלו מעולם המרוצים, ותרגם אותם לשליחות חברתית מהמעלה הראשונה. הוא מוכיח כי "יזמות" אינה מילה השמורה רק לעולם העסקי, אלא היא גישה לחיים – היכולת לזהות בעיה, להאמין שאפשר לפתור אותה, ולפעול ללא לאות כדי להפוך את החזון למציאות.
המורשת של המיזם הזה תימדד לא במספר המפגשים שהתקיימו, אלא במספר הצעירים והצעירות שהפנימו את המסר ובחרו לנהוג אחרת. בכל פעם שנהג צעיר מחליט להניח את הטלפון בצד, לוותר על הכוסית הנוספת או להוריד את הרגל מהגז - רוחו של הפרויקט הזה חיה ונושמת. זהו פרויקט שנולד מלב שבור, אך מטרתו היא למנוע לבבות נוספים להישבר. וזוהי, ללא ספק, שליחות שראויה לכל הערכה.
