ביום שני אמורה לעלות להצבעה במליאת הכנסת הדחתו של ח"כ איימן עודה מחד"ש-תע"ל. זאת, בעקבות אישור ההדחה בוועדת הכנסת בשבוע שעבר. כדי שהליך ההדחה יושלם, נדרש רוב של 90 חברי כנסת שיצביעו בעד ההדחה במליאה.
מה למפלגות החרדיות ולהדחה של ח"כ ממפלגה ערבית? לכאורה כלום.
בישיבת סיעת 'יהדות התורה' האחרונה העלה שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש את שאלת ההדחה. לטענתו, הפעם זה עודה, מחר אנחנו נדבר נגד המדינה בסוגיית הגיוס - ונהיה הבאים בתור לפסילה. זו הייתה גם דעתו על 'חוק העמותות' החדש, שמטרתו לפגוע בארגונים ליברליים, שיחויבו במיסוי של 80% על התרומות שהן מקבלות מחו"ל.
פעם, הייתה אחוות מיעוטים בין המפלגות החרדיות לערביות. נזכרתי בזה לפני מספר ימים, כשח"כ עופר כסיף סיפר לי כי תכנן לברך את ח"כ ישראל אייכלר - אם וכאשר היה ממונה לשר הבינוי והשיכון.
רק לדוגמה, החרדים בשעתו לא שיתפו פעולה עם 'חוק המואזין', כשבמפלגות הימין היו מי שביקשו לקדם. היה סיכום בין החרדים לערבים כי לא פוגעים ב'ציפור הנפש' של המגזרים.
ואז הגיעה ממשלת השינוי: סיעת רע"מ הצביעה בעד חוק גיוס שפגע בחרדים, והחרדים נקמו בניסיון הדחתו של ח"כ כסיף.
אם השבוע החרדים יצביעו בעד הדחת עודה, אם לא תקום מחדש 'ברית המיעוטים' ערבים-חרדים, אין שום סיכוי שהערבים, מצדם, יסייעו באצבעותיהם להעביר את חוק הגיוס המתגבש.
בימים בהם האמונה של החרדים בחובת לימוד התורה - גם אם זה אומר לדחות גיוס - הפכה למרמס; כשצה"ל מתכנן לסמן רבבות בחורי ישיבות ש'תורתם אומנותם' כ'משתמטים', טוב היה אם מישהו היה יושב עם הסיעות הערביות סביב שולחן אחד ומנסה לסייע אחד ל'ציפור הנפש' של האחר.
