רק לאחר מאבק ממושך לאורך שנים ארוכות, נאלץ משרד הביטחון להכיר בקברן צבאי כנפגע פוסט-טראומה, ולהעניק לו גמלה גבוהה במיוחד.
הרכוש שלכם נפגע בפעולת איבה או מלחמה? כך תגישו תביעה מקוונת בקלות
ההחלטה בעניינו התקבלה לאחר מאבק משפטי ממושך, אותו ניהל עורך הדין יואב אלמגור, המתמחה במאבקים להשבת זכויות רפואיות מול משרד הביטחון.
התובע, יליד 1974, בן למשפחה חרדית מרובת ילדים, התגייס לצה"ל בשנת 1999 והחל שירות קבע שלוש שנים לאחר גיוסו.
תפקידו כלל זיהוי ואיסוף חללים בשטח, לעיתים תחת אש כבדה, טיפול בגופות, ארגון וביצוע הלוויות ואזכרות, וליווי צמוד של המשפחות השכולות.
לאורך יותר מעשור טיפל התובע במאות חללים והיה עד למראות קשים ולטראומות בלתי פוסקות.
עו"ד יואב אלמגור, המייצג את הקברן, גולל את סיפורו הטרגי במסגרת ערעור אותו הגיש על החלטת משרד הביטחון.
על פי התביעה, במשך יותר מעשור טיפל התובע במאות חללים, אירוע אחר אירוע, תוך שהוא נחשף למראות קשים במיוחד. בין האירועים שתיאר בתצהירו, ציין הקברן כי נטל חלק בטיפול באסון הנגמ"ש בציר פילדלפי בשנת 2004, בו נאלץ לאסוף חלקי גופות תחת אש.
בתצהירו מתאר הקברן מקרה מצמרר נוסף, של חייל שאותר לאחר חשש להתאבדות, כשגופתו הושחתה על ידי חיות בר.
לדבריו, נאלץ בין השאר לטפל בפינוי בית העלמין בגוש קטיף במהלך ההתנתקות ב-2005, אירוע שהיה כרוך, לעדותו, במאמצים נפשיים משמעותיים.
במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, טיפל התובע בכ-25 חללים, ביניהם חיילים שהכיר אישית, וליווה את משפחותיהם, אותן הכיר עוד בטרם מות יקיריהן.
בנוסף, טיפל התובע לעדותו בקורבנות אסון הכרמל בשנת 2010, קורבנות תאונת המסוק ברומניה באותה שנה, בנופלים במבצעים 'עמוד ענן' ו'צוק איתן', שרק באחרון טיפל בכ-30 חללים במצב קשה במיוחד.
במהלך כל שנות שירותו, ליווה התובע משפחות רבות, השתתף לאורך השנים באזכרות ובאירועים משפחתיים אותם ערכו, דבר אשר החמיר בצורה משמעותית את הטראומה אותה חווה, בשל החשיפה המתמשכת לזיכרונות ולסבל המשפחות.
על פי התביעה, בעקבות תפקידו הקשה והחשיפה המתמשכת לאירועים טראומטיים, החל התובע לסבול מתסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית קשה, בהם סיוטים קשים, פלאשבקים, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז והתבודדות חברתית ומשפחתית קיצונית.
הוא ניסה להימנע מכל טריגר שעשוי להזכיר לו את האירועים הקשים, אך ללא הצלחה, ונאלץ להתמודד עם קשיי תפקוד חמורים בבית ובמקום העבודה.
בשנת 2013 שוחרר התובע משירות קבע בשל קיצוצים, אך המשיך לשרת במילואים. בשנת 2016, לאחר הבנת חומרת מצבו, הגיש הקברן באופן עצמאי בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל, אך לאחר ארבע שנים החליטו במשרד הביטחון לדחות את בקשתו, בטענה כי מצבו אינו עולה לכדי PTSD אלא מבטא הפרעה חרדתית-דיכאונית קלה בלבד.
בשלב זה פנה התובע לעו"ד יואב אלמגור, אשר הגיש בשמו ערעור על החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון. הערעור נדון בבית משפט השלום בירושלים, בפני הרכב של שלושה חברי ועדת הערעור.
לערעור צורפה חוות דעת מפורטת של מומחה לפסיכיאטריה אשר ציין, כי התובע "סובל מהפרעה פוסט טראומטית קשה וממושכת בשל שירותו הממושך בזיהוי ואיסוף גופות וחלקי גופות, בביצוע של כל שלבי ההלוויה הצבאית, כולל הטהרה, ליווי המשפחות לזיהוי אחרון ופרידה מהחללים והמשך הקשר עם חלק ניכר מהמשפחות האבלות".
המומחה גם מתח ביקורת במסגרת חוות דעתו, על צה"ל, וציין כי "הקשר המתמשך של התובע עם המשפחות השכולות מנוגד לתורת הנפגעים של צה"ל, ומוביל לטראומטיזציה משנית מתמשכת".
ועדת הערעורים שהתרשמה מעדות התובע, מחוות דעתו של המומחה, קיבלה את הערעור והורתה למשרד הביטחון להכיר בתובע כנכה הסובל מפוסט-טראומה קשה.
עקב החלטת בית המשפט, התכנסה הוועדה הרפואית של משרד הביטחון וקבעה לתובע דרגת נכות של 50%, דרגה גבוהה במיוחד המבטאת את חומרת מצבו.
הוועדה ציינה כי התובע חי במצב של מצוקה מתמדת, כאשר הוא סובל מסיוטים קבועים, זיכרונות חודרניים, תגובות קשות למראות וריחות המזכירים לו את הזוועות שחווה, וקשיים חמורים בתפקוד היומיומי, המשפחתי והחברתי.
עו"ד אלמגור: "מדובר בהחלטה חשובה, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על תומכי לחימה וקברנים העוסקים בזיהוי וקבורת חללים ונמצאים בסיכון גבוה לפוסט-טראומה מתמשכת. ההכרה בפגיעה הנפשית הקשה שחווה התובע, תסייע לו ולרבים אחרים במצבו לקבל את הטיפול והתמיכה להם הם זקוקים."
