אלי אלבג חשף על שורדת השבי: לירי חוזרת השבוע לצבא ל"תפקיד משמעותי"

אלי אלבג, אביה של שורדת השבי לירי אלבג, התצפיתנית שנחטפה ממוצב נחל עוז, חשף היום (שני) כי בתו תחזור בקרוב לצבא לצורך תפקיד שהגדיר "משמעותי".

הרכוש שלכם נפגע בפעולת איבה או מלחמה? כך תגישו תביעה מקוונת בקלות

אלי שיתף בראיון ברשת ב' בתהליך החזרה של בתו לשגרה: "היה לה שיקום, ואז נסיעות לחו"ל לטרוף את העולם".

עם זאת, לירי חוזרת בקרוב לתפקיד משמעותי בצבא, חשף אלבג. "היא גיבורה, היא רוצה תפקיד משמעותי, והיא תעשה תפקיד משמעותי. היא ירדה קצת מהכותרות, וזה חלק מהעניין, היא עושה עבודה בשקט. היא מאוד בוגרת, יודעת בדיוק מה היא רוצה, והיא לא מפחדת מכלום".

אלי סיפר כי הלב של בני המשפחה עדיין חצוי, כשהם ערים לסבלן של משפחותיהם של 50 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, לצד תהליך השיקום של לירי ושל המשפחה כולה.

אלבג נשאה שלשום דברים בכיכר החטופים וסיפרה על הקשיים עימם התמודדה בשבי.

"אנחנו צועדות ברחובות עזה שלוש שעות בחום מייגע, עטופות חיג'אב וגלביה זרים", היא סיפרה, "לבסוף מובילים אותנו אל חצר בית קרקע. ליד הדלת ניצב רעול-פנים גבוה, חמוש.

"עוברים דרך חורים בקירות - מבית לבית - עד שמגיעים למבנה מוזר, משהו בין מסגד ריק לספרייה נטושה", המשיכה אלבג וסיפרה, "בחדרון קטן: שני כיסאות ירוקים, מיטת-יחיד עם מצעים מלוכלכים, מזרן שטח על הרצפה, ובקבוקי מים. על אחד הכיסאות מונחת סכין קצבים ענקית. הלב שלי נשמט. המחבל לוקח את הסכין ואומר: ‘ראיתן את עזה מלמעלה — עכשיו אתן יורדות לעזה התחתית. השטיח מורם, בור באדמה, סולם שבור.

"אני יורדת אחרונה", נזכרת אלבג, "במנהרה הצרה אנחנו פוגשות כלוב 2 מטר על 2 מטר, גובה 1.60 מטר. שם כבר מחכות אגם ורומי. אנחנו מתחבקות, בוכות, מנסות לסדר מקום. רבע פיתה, תמר וחצי, קערת אורז ליום. הותר לנו ללכת רק פעמיים ל‘שירותים’ - חור ברצפה במרחק 800 מטר מהכלוב.

"אחרי כמה ימים מצטרפות אלינו עוד שתיים", היא סיפרה לסיום, "דפנה ואלה אלייקים, ילדות! המומות, אילמות מרוב פחד. יום אחריהן אמילי. ימים נוראיים. בקבוק מים של ליטר לשש בנות. שקית קרועה עם מברשות שיניים, תחבושות, מסרק, גומיות, דיאודורנט ריק, מראה קטנה, וקלפים שהשגנו.

"זו אינה עלילה מסרט", אמרה אלבג למשתתפי העצרת, "זו מציאותם של חמישים בני-אדם שאנו מחויבים להשיב. הם סופרים לא רק ימים אלא גם בקבוקי מים, רבעי פיתות וחורים בקיר. כל שניה שם זה נצח אנחנו זו התקווה שלהם, אנחנו זה הקול שלהם".