ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה השבוע, אחרי הניצחון הגדול על איראן, כאילו הוא מצוי שלב אחד לפני פתיחת מערכת בחירות. אולם אם תשאלו את מקורביו, הבחירות עדיין לא נראות באופק – לפחות כל עוד הדבר תלוי בו.
הרכוש שלכם נפגע בפעולת איבה או מלחמה? כך תגישו תביעה מקוונת בקלות
מקורב לנתניהו אומר בשיחה עם עקיבא וייס ב'מקור ראשון': "אין ספק שהמבצע שיפר את מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה. ארבעים שנה הוא עוסק בפעילות ציבורית בנושא איראן, ופתאום ראו שזה אכן הדבר האמיתי". עם זאת, האיש מדגיש: "אין בחירות כרגע, זה לא על השולחן. צריך להמתין עוד קצת מול איראן כדי לראות שהאירוע נסגר, יש לחימה בעזה, וישנו גם עניין החזרת החטופים. התזה שלנו היא שלא הולכים לבחירות עד שלא מסיימים את המלחמה בעזה כי זה משתק את המדינה, כולל את המשא ומתן להשבת החטופים".
בסביבת נתניהו בוחנים גם את לוח השנה כדי לבדוק מתי המועד המתאים למהלך כזה. אם יוכרז עכשיו על הקדמת הבחירות, המועד האפשרי הראשון לקיומן יחול באוקטובר־נובמבר - ומבחינת ראש הממשלה, קיומן קרוב ל־7 באוקטובר יהיה בעייתי.
מנגד, גם להחלטה על קיום הבחירות במועדן או קרוב אליו יש משמעות מבחינת נתניהו. הזיכרון הישראלי קצר, וסדר היום במדינה מתחלף במהירות. בשנה וחצי שחלפו מאז 7 באוקטובר הצליח נתניהו למצב את עצמו מחדש כמועמד אפשרי לכהונה נוספת. כעת, לאחר התקיפה באיראן, ודאי שמצבו טוב יותר - אך איש אינו יודע כיצד תסתיים המלחמה בעזה ומה יעלה בגורל החטופים. וייס מזכיר כי אם תסתמן שם הצלחה, נתניהו יוכל להתגאות בניצחונותיו באיראן, לבנון וגם בעזה - אולם כישלון והסתבכות בזירה העזתית יוכלו להשפיע על מעמדו של נתניהו למרות ההישגים בזירות אחרות.
בימים אלו מתחילים מכוני הסקרים לבדוק כיצד משפיע המבצע באיראן על מפת המנדטים. לפי הסקרים של 'דיירקט פולס בערוץ I24 ושל שלמה פילבר בערוץ 14, הליכוד זינק - ומפלגות הקואליציה גורפות רוב, גם כאשר נפתלי בנט מתמודד.
שלמה (מומו) פילבר, פרשן פוליטי ויועץ אסטרטגי, אומר ל'מקור ראשון': "הסיפור המרכזי עם המנדטים הוא מה שצפוי לקרות בהמשך, לא מה שמתרחש עכשיו. מתוך בנק של כעשרים מנדטים שחונים כיום אצל בנט וליברמן, כחמישה עשויים לעבור לגוש הימין או למפלגה חדשה שתכריז על השתייכותה אליו. זה עשוי להוביל לכך שנתניהו יוביל רוב של 67־68 מנדטים על פני השמאל".
לדבריו, "מבחינת נתניהו לא נכון ללכת עכשיו לבחירות. הוא רוצה להשלים את השלב המדיני ולקצור את הפירות של הצלחתו המבצעית, בדמות הסכם שלום אזורי. השעון הפוליטי של נתניהו וטראמפ מכוון לנובמבר 2026, מועד בחירות אמצע הכהונה בארה"ב, שהוא גם מועד אפשרי לבחירות בארץ. שניהם רוצים להגיע לשם עם הישג מדיני משמעותי.
"לנתניהו אין אינטרס אמיתי להפיל את הממשלה", סבור פילבר. "יש לו קואליציה יציבה של 67 מנדטים, והוא לא צפוי להשיג תוצאה טובה יותר. אז למה להיכנס להרפתקה מיותרת?"
מערכת השיקולים של נתניהו עשויה לכלול מרכיב נוסף, רגשי יותר: "נתניהו מצוי בפוסט־טראומה מהבחירות הקודמות", מנתח פילבר. "אחרי הקורונה הוא יצא לבחירות כמנהיג שהוציא את ישראל מהסגרים, המדינה הראשונה בעולם שעשתה זאת, והיה בטוח שיזכה בארבעים מנדטים. בסופו של דבר הוא מצא את עצמו באופוזיציה. בדם, יזע ודמעות הוא הצליח לחזור ללשכת ראש הממשלה. זהו הכיסא היחיד בכנסת שהוא יכול לשבת עליו. בגלל המשפט נגדו הוא יכול לכהן רק כראש ממשלה, ובתפקיד הזה הוא רכש לעצמו פוליסת ביטוח. את הפוליסה הזאת הוא מתכוון לממש עד למועד שבו יפוג התוקף שלה".
