משפיעה וצנועה • טורה של מירי שניאורסון

בשבוע שעבר השתתפתי בטקס הפתיחה של חנות הדגל של רשת ‘מקימי’ בישראל. בתור מישהי שחלק גדול מחייה עבר בעולם האופנה (גם בגדי ילדים הם אופנה), יכולתי לראות את מה שרבות מהמשתתפות בטקס לא היו מעלות בדעתן.

ראיתי את עבודת העיצוב שמאחורי הקלעים ואת אחת מהמעצבות, שלמרות שהיא עדיין אינה שומרת תורה ומצוות (כך לפי לשונה), מצליחה לייצר קולקציה אופנתית ועשירה שעונה על כל כללי הצניעות.

כמו בכל אירוע כזה, היו שם גם נשים שעדיין לא סגורות על זהותן החרדית. כן. יש כאלו נשים חרדיות שהגבולות עדיין אינם ברורים להן. אלו שמתקשות לקבל בגד שעונה על כל דרישות ההלכה, כי הן חייבות להגדיר את זהותן על ידי מתיחת הגבולות.

לא יכולתי שלא להיזכר בפרשיות השבוע ולהישען על הדמויות הנשיות שממלאות את הפרשיות שקראנו, ואת אלו שעוד נקרא בשבועות הבאים עלינו לטובה.

בכולן מספרת לנו התורה הקדושה על שרה אמנו שהצליחה להיות מנהיגה נשית, צעירה ומשפיעה, למרות צניעותה וחסידותה, עד שהקב”ה מורה לבעלה “כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה”.

מתברר שלא צריך ללכת נגד ההלכה בשביל לבלוט. כי התוכן הפנימי והאושר מקרינים החוצה.

אצילות נשית אופיינית

אברהם ושרה היו הפרסומאים הראשונים בעולם. הם עסקו בפרסום זהותו של מנהיג העולם – הקדוש-ברוך-הוא. אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים.

הם יצאו בשליחות הקב”ה אל ארץ לא נודעת עם “כל הנפש אשר עשו בחרן”, והם מהווים עבורנו סמל ומופת ודוגמא מוחשית לחיים של יהודי לפי ההלכה.

העידן הנוכחי מלא בקורסים, סדנאות ושלל “פתרונות” אינסטנט לקשיי החיים ומשמעותם.

אבל אין בכך שום דבר חדש. כבר בימי קדם התמודדו אנשים עם אותן בעיות, והפתרונות כולם נמצאים בתורה הקדושה שהרי “הפוך בה והפוך בה דכולא בה”.

הקב”ה מורה לאברהם אבינו לקחת עמו את משפחתו וללכת אל הלא-נודע. לצאת מארצו, ממולדתו, מבית אביו, מאזור הנוחות שלו, אל “הארץ אשר אראך”. הרבה לפני המנטרות של “העידן החדש”, מלמדת אותנו התורה כיצד מתמודדים עם החיים.

שרה אמנו, האישה הראשונה בתולדות עמנו, היפה והנביאה, שנשואה לאיש שכל כולו חסד למען הזולת ובתבונתה הנשית מאזנת את שפעת החסד הקורנת ממנו, ידעה היטב מה תהיינה ההשלכות של לידת ישמעאל, פרי בטנה של האמה, בת פרעה, ולמרות זאת ביקשה מאברהם כי יישא את הגר על מנת שייוולד לו בן, וזאת מאהבתה אותו.

נסו לדמיין את הסיטואציה: אני לא מאמינה שמישהי הייתה עומדת בניסיון הזה. שלא לומר שאר הניסיונות שעברו על אברהם אבינו ובמילא על שרה, אשתו, עיקר ביתו.

היא נדרשה לעזוב את כל שהכירה במולדתה ולהצטרף לאברהם בדרכם לארץ לא נודעת, בהוראת ה’ יתברך, ועשתה זאת בשמחה.

היא נדרשה לומר שהיא אחותו של אברהם כאשר למרות הוראת הקב”ה, נאלצו לרדת למצרים. כנביאה ידעה שכלום לא יקרה, אך מילאה את רצון בעלה.

המפרשים דנים במעשהו זה של אברהם אבינו. הרמב”ן סובר שאברהם אבינו חטא בשגגה והביא את אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו. “היה לו לבטוח בה’ שיציל אותו ואת אשתו”, אומר הרמב”ן.

לעומתו אומר האור החיים הקדוש, כי “הגם שבטוחים הצדיקים בקב”ה אף-על-פי-כן כלל זה בידינו שאין סומכים על הנס” – ומלמד זכות על אבי האומה.

כך או כך, שרה לא עסקה בפלפולי הלכה, אלא הלכה אחרי בעלה ומילאה את בקשתו.

היא הרי יכולה הייתה להציע לו דרכים אחרות שיצילו את שניהם, אך לא התווכחה ומילאה את הוראתו גם שידעה מה המחיר. זו אצילות נשית שאופיינית לנשות ישראל.

הממני ייפלא כל דבר?

ומי הביא את הנגעים על פרעה ובני ביתו, לאחר שנלקחה לארמון המלך? המלאך בהוראתה של שרה. אחרי טראומה כזו היינו מצפים ממנה להתכנס לתוך עצמה, אך היא ממשיכה לפעול ברוח השליחות שהוטלה עליה ועל בעלה, לקרב עוד ועוד נשים לאמונה בא-ל אחד.

דווקא הצעד בו ביקשה מבעלה לשאת לאישה את בתו של פרעה, שפחתו הגר, מתברר מאוחר יותר כצעד אסטרטגי נכון. “אולי אבנה ממנה”, אומר שרי שהופכת מאוחר יותר לשרה על הכל, ואכן נבנית ומביאה לעולם את יצחק.

האירוע הזה הוא אירוע מכונן במעשה השליחות של שרה. הנס הבלתי נתפס הזה, במסגרתו אישה בת תשעים הופכת לאימא, מקרב עוד ועוד אנשים להאמין בקיומו של בורא לעולם שיכול לשדד את מערכות הטבע.

העובדה הזאת משפיעה במעגלים רחבים יותר של נשים שבאות לראות בחוש את הנס הגדול ביום היגמל את יצחק.

למרות היותה “עקרה” ולמרות ששפחתה הפכה לצרתה, היא לא נכנסת לדיכאון ומכניסה אורחים בלב שלם ובמאור פנים וממהרת למלא את רצון בעלה. לושי ועשי עוגות וכל זה לא מפריע לה לשמור על כל גדרי ההלכה.

היא לא מרשה לשליחותה להפר ולו לרגע אחד את הוראות התורה הקדושה. היא נותרת באהל כי כל כבודה בת מלך פנימה. היא שותפה למצוות הכנסת אורחים תוך הקפדה על כל גדרי הצניעות.

שרה אמנו היא הדוגמא להתנהגות הראויה לכל יהודייה. בצניעותה, בנכונותה לוותר עבור שלום ביתה ובהקפדתה על כל גדרי ההלכה.

סיפורה המופלא אמור לנסוך תקווה בלב כל אחת מאיתנו כי גם ברגעים הקשים ביותר, כאשר לפי הטבע נראה ש”אין כל סיכוי”, יש להמשיך ולהאמין בבורא העולם ולזכור כי רק בידו המפתח לשינוי סדר העולם.

גם אישה בת תשעים יכולה ללדת כי “אני ה’, אלוקי כל בשר – הממני ייפלא כל דבר?”
• חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש

• הכותבת היא בעלת ‘הבחירה שלי’, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו: [email protected]