מלחמת ישראל-איראן: הגאון רבי מאיר צבי ברגמן כתב מכתב מעורר בדברי חיזוק נוקבים על חובת השעה וצורת ההנהגה הראויה בזמן המלחמה.
מהן הדרכים שניתן לשוב? למי ניתנת עדיפות בהרשמה? • כל המידע על הדרך לחזור לארץ
במכתבו מציין ראש הישיבה כי "רואים ניסים גלויים הכל בזכות התורה ולומדיה", ומזהיר ש"לא להתעניין הרבה בסיפורי המלחמה". זאת, לצד צורת ההנהגה עם בני הבית.
את מכתבו פותח ראש הישיבה בדברי התעוררות: "אנא אחים עמדו ונתעוררה ונקרא אל ה' אלוקינו בחזקה, על דם ישראל אשר נשפך כמים בימים אלו רח"ל ועוד יש אשר נתונים בצרה ובשבי' בידי אכזרים, ומעט אשר הושם לנו ריוח להתבונן בזמן האחרון אשר בחסדי השי"ת נמלטנו מחרב ומגפה ורוב גזירות קשות ורעות, וראינו ניסים גלויים, הכל בזכות לומדי התורה ועמליה.
"אמנם מרוב עוונינו נקרא עלינו 'כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש' (עמוס ה', י"ט), ועדיין לא שבנו מטעותנו ולא נדע ולא נבין כי מפני חטאינו הושמנו אל מול המלחמה החזקה.
"והנה באמת נסתרו דרכי ה' מאיתנו, ועדיין ידו נטוי' עלינו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, ויש לידע כי עיקר הכל הקב"ה דורש מאתנו לשוב אליו באמת, להתבונן ולפשפש במעשינו, בחשבון הנפש ולקיחת מוסר, וזהו הזמן הנחוץ ביותר להתחזק בעמלה של תורה מתוך טהרת המחשבה, שהיא הערובה המיוחדת לשמור ולהגן על עם ישראל, 'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח', ולזה צריך ליזהר שלא להתעניין הרבה בסיפורי המלחמה שמסיחים הדעת מן הלבבות.
"עוד יתן כל אחד אל לבו להשגיח בשעה זו על כל מה שבין אדם לחבירו שהוא מן החמורות, ובמדה שאדם מודד מודדין לו, וגם בהנהגתו עם בני ביתו צריך שיהיה הכל ברוגע, מתוך שלוות הנפש, ולהרבות בדברי אמונה ובטחון המתיישבים על הלבבות וערבים לאוזן השומעים, לחזור ולשנן מה שאמר דוד המלך ע"ה 'גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי'".
ראש הישיבה מוסיף ומציין: "וזה משכבר הימים שמעתי מכבוד מו"ח רבן ואביהן של ישראל מרן הרב שך זיע"א שאמר לו האי סבא קדישא מרנא החפץ חיים זיע"א, שכאשר נמצא האדם בשעת הדחק, בעת צרה וצוקה רח"ל, שיאמר ג' פעמים מזמור כ' שבתהילים, 'יענך ה' ביום צרה' וכו'".
סיום מכתבו מתייחס הגרמ"צ לתושבי חו"ל וחובתם בשעה זו: "וכל זה אני כותב גם לאחב"י בארצות הגולה אשר כל ישראל כגוף א' יחשב, כמבואר בירושלמי פ"ט דנדרים וילקוט רמז קלז וכו' וכולנו ערבים זה לזה בגודל חובת השעה, לחלות ולחנן, להוסיף אומץ וחיזוק בכל הדברים הנ"ל, למען ישוב ה' מחרון אפו ויחוס על עמו ונחלתו".
את מכתבו חותם ראש הישיבה בכתב ידו: "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".
