עשרות שנים מדינת ישראל מאוימת על ידי האויבת הגדולה ביותר שלה, אויבת שחרטה על דגלה את השמדת מדינת היהודים - ופעלה ללא הרף שחזונה יתממש.
התכנון האיראני היה שישראל תעלה באש איראנית-לבנונית-עזתית ובכך תגיע לקיצה. על פי דרך הטבע, היינו אמורים להיות שם, אך עם ישראל הוא עם שחי מעל הטבע.
בחסדי שמים כל התכניות האיראניות נגוזו כשישראל נגררה למלחמה בחזית הדרומית והצפונית, דבר שהחל לפרום את טבעת החנק האיראנית. במערכת הביטחון הישראלי ידעו כי בטרם יוכלו לטפל בצורר הגדול, עליהם להסיר את כל הגרורות האיראניות שישבו על גבולות הארץ.
וכך צעד אחר צעד נגוזו איומיי עזה ולבנון כשעל הדרך קיבלנו עוד מתנה שמיימית מפתיעה שחיסלה גם את הגרורה הסורית.
וכשכל הזירות אינן יכולות לסייע לפטרון האיראני, היה זה עניין של זמן עד שגם ראש הנחש יקבל בראש. רבים פקפקו בכוחה של ישראל וניסו להניא אותה מהחלטתה. אך כשעם הנצח חושש לנצחיותו איש לא יוכל למנוע ממנו להסתער.
גם בארה"ב, התומכת הגדולה של ישראל, היו רבים שניסו לקרר את השאיפה הישראלית, אך רובם לא ידעו את עוצמת החדירה הישראלית למעמקי איראן.
כעת כשרוב הדברים יצופו מעל פני המים, רבים יוכו בתדהמה מהראש היהודי. נשיא ארה"ב מהלל את 'מכת הפתיחה' הישראלית, ויש לכך סיבה מוצדקת. גם הוא מבין כמה מודיעין צריך כדי להגיע לרמת דיוק בפעולה צבאית שמתבצעת ממרחק של אלפי קילומטרים.
המכה הישראלית שנחתה על איראן השבוע היא התחלת הביצוע, אחרי איסוף מודיעין אינסופי וסיזיפי שנאגר על ידי ישראל בעמל רב ובמשך עשרות שנים. מקור מודיעני הגדיר לי זאת כך: "אין מטר באיראן שישראל לא מכירה היטב".
כעת, כשהגיעה השעה, העולם כולו יזכה להכיר את רמת הדיוק והתחכום הישראלי.
לעת עתה, ישראל לא חושפת את כל מה שיש בידיה ואיננה ממהרת להשמיד בבת אחת את הארסנל האיראני. זה אמנם נובע גם מהמרחק העצום שיש בין ישראל לאיראן, אך בעיקר משיטת הפעולה הישראלית שלמדנו להכיר בשנתיים האחרונות.
השיטה היא לפעול בשני שלבים: בתחילה דואגים לנטרל את האיום המיידי על כלי הטייס הישראלים, ורק לאחר מכן, כשהאויב נותר ערום וללא יכולת הגנה, מחריבים את המקומות האסטרטגיים שלו, צעד אחר צעד. לפני כחצי שנה ישראל השמידה כמעט לחלוטין את ההגנה האיראנית וכעת היא ניגשת להשלים את המשימה בתקיפה חופשית וכמעט ללא התנגדות, אך גם כעת היא פועלת במשנה סדורה ומהקל אל הכבד.
היהירות האיראנית, שנטתה לחשוב שאיומיה מרתיעים את ישראל, לא העלתה בדעתה שישראל תגיע ליום הזה, ולא השכילה להכיר את התחכום הישראלי - תחכום שאולי יתפרסם בעתיד.
כעת ניתן רק לומר שישראל לא פעלה רק משטחה והצליחה לפעול מכמה מקומות במקביל.
האויב האיראני יודע לעשות הרבה רעש וצלצולים, אך הוא בהחלט אויב מר ונמהר. המכות שהם חטפו ויחטפו ינסו להביא לקץ השלטון הנוכחי, אך כל עוד הוא קיים גם לנו אסור לזלזל בכוחם וביכולתם.
בדרך כלל מלחמות ישראל הן על זמן שאול ולא ירחק היום שתומכיה של איראן ידרשו בכוח הדיפלומטיה והזרוע לעצור אותנו, אך אם מדינת ישראל חפצת חיים היא חייבת לרסק את משטר האייתולות ולכל הפחות להחלישו כדי שיהיו אחרים מתוך איראן שיוכלו לו.
כל עוד יישאר בהם חיות הם ינסו להפעיל את כל יכולותיהם ותכנוניהם שתוכננו במשך עשורים רבים כדי לנסות להציל את כבודם וחזונם האבוד.
בהצלחה רבה לעם הנצח!
