סיפור כואב וגם מורכב משפטית הסתיים בשבועות האחרונים בהישג משפטי לא פשוט - של כ-3 מיליון שקל.
שבוע הצדעה למשרתי שירות לאומי-אזרחי: רוצים להשתתף באירועים? • כנסו להרשמה
מדובר בסיפור אקטואלי במיוחד לאחרונה, עם המרדף של רשויות החוק אחרי תופעת 'הדרייברים' והסיקור התקשורתי על התחום הפרוץ.
ראשית הפרשה כשבחור ישיבה לקח את שני חבריו לטיול בבין הזמנים, כמובן, ובמהלכו נקלע לתאונה - והבחורים נפצעו באורח קשה. אלא שאז התברר כי הנהג שכר את הרכב ב'שחור' - ומשכך לא היה לו ביטוח.
הבחורים שכרו את עו"ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, והמאבק המשפטי התמקד בשאלה אחת מרכזית – האם לנוסעים הייתה ידיעה מקדימה.
קצת רקע משפטי: החוק בישראל אינו מאפשר נסיעה בשכר, אלא אם כן הנהג קיבל היתר ספציפי ממשרד התחבורה – למשל נהגי תחבורה ציבורית או מוניות. הבעיה אינה רק בעצם הנסיעה והסיכוי להיתפס על ידי שוטר, אלא במקרה של תאונה חלילה, משום שאז מתעוררת שאלה משפטית כבדת-משקל.
באופן שגרתי, אם אדם נוסע ברכב של חברו, והחבר לא הקפיד לבטח ביטוח חובה, אזי במקרה של תאונה יכול הנוסע לתבוע את תשלומי הביטוח מ'קרנית' - גוף המסובסד על ידי המדינה בדיוק למטרות כאלו, כמו גם לטובת מצבים של 'פגע וברח' כשלא ידוע מי הנהג הפוגע, למשל.
ההנחה ההגיונית קובעת כי נהג שעולה לרכב, חובה עליו לבצע בדיקה ביטוחית, האם לרכב יש ביטוחים כנדרש ובדגש על ביטוח חובה הנדרש בחוק.
בניגוד לכך, מי שנוסע עם 'דרייבר', מאחר והוא אמור לדעת כי מדובר בנסיעה אסורה בשכר, שאיננה מבוטחת - משום שחברת הביטוח משקללת את המבוטח לפי ממוצעים של נסיעות בפרמטרים של גיל, זמן וכדומה, אבל איננה לוקחת בחשבון מצב חריג של שינוי ייעוד והפיכת הרכב לרכב הסעות, שכן מדובר בסיכון מוגבר. לכן, אם ייקלע חלילה לתאונה, לאור התפתחות הפסיקה בבתי המשפט בישראל, הוא עשוי שלא לקבל גם את האפשרות לתבוע את 'קרנית'.
אבל כאן, יצרתיות העו"ד נדרשת וההשלכה הביטוחית במקרה כזה היא עצומה, שכן אפילו אם 'קרנית' תסכים לשלם לנוסע מסיבה כלשהי, היא צפויה לחזור ולתבוע את הנהג - וזו תביעה שעלולה להחריב את חייו של 'הדרייבר'.
המקרה של חורי הישיבה הוא מקרה גבולי הממוקם 'על הסף', או כפי שמסביר עו"ד ארביב: "מצד אחד, זה לא שונה בהרבה מ'דרייבר', הגם שהנסיעה לא הייתה בתשלום, הבחורים היו אמורים לכאורה לברר מאיפה החבר שלהם הביא רכב. מהצד השני, אנחנו התמקדנו בטיעון המרכזי של העדר ידיעה. לפיו, בשונה מ'דרייבר', במקרה הזה לא הייתה לבחורים ידיעה שמדובר בהשכרה 'שחורה' ונטולת ביטוח, ולכן הם לא אמורים להינזק ולהפסיד את הפיצוי המגיע להם מ'קרנית'".
ארביב מחדד נקודה נוספת ומשמעותית במיוחד במקרים רבים בציבור החרדי: "צריך לדעת שחברות הביטוח משתמשות בטיעונים האלו כמעט בכל הזדמנות, אם יש אפילו מראית עין של נהיגה בשכר, כולל אפילו במקרים של הסעות אברכים לכולל או בנסיעה של מורים לבית הספר, כשאחד המורים מקבל 'הוצאות דלק' או השתתפות בנסיעה - שעה שכל מטרתם היא לחסוך זמן יקר ועלויות נסיעה ואין כאן מישהו שעובד בתחום או מתפרנס מכך.
"בסוף חשוב להכיר את הדקויות בחוק, כי אי עמידה בהן עשויה להיחשב נסיעה בשכר, ובמקרה שיש תאונה ח"ו, להוביל למצב בעייתי משפטית".
ולפני שאתם נבהלים, עו"ד ארביב מדגיש: "חברת הביטוח היא זו שתצטרך להוכיח שהייתה חריגה, והיא צריכה להוכיח שני תנאים מצטברים – 1. שההסעה הייתה למטרת רווח. 2. שהיא נעשתה במסגרת 'עסק' של הסעות, וכמובן, כמו במקרה של בחורי הישיבה, היא צריכה להוכיח שהייתה מודעות של הנוסע".
כאמור, בסופו של דבר בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את התביעה, והבחורים פוצו בסכום של כ-3 מיליון שקל.
