לפני שבוע הלכתי לשיננית. בגלל שאני שונאת שמחטטים לי בפה, אני תמיד מגיעה על הקצה ומתפללת שיעבור כבר.
ישבתי והמתנתי בסבלנות לתורי, וכשנפתחה הדלת ונכנסתי לחדר הטיפולים, עמדה שם אשה עם מטפחת שחורה וחסודה וגרביונים עבים. התברר שהיא השיננית בכבודה ובעצמה.
המרפאה במרכז תל אביב, כן? מקום שבו טבעי יותר לפגוש אחת עם שיער בלונד פלטינה, ולכן הרגשתי כאילו מצאתי את אחותי האובדת והפגזתי אותה בשאלות ברוב טוב טעם וטאקט. איפה למדה, איך המקצוע וכמה משלמים (מה לעשות, שאלתי).
אז ככה: התברר שלומדים להיות שיננית שנתיים, שמתמחים אצל רופאי שיניים ושיש ביקוש לא רע בתחום.
שאלתי אותה אם היא נהנית מהעבודה, והיא אמרה שאמנם השעות גמישות, והמשכורת בסדר (מ-45 ₪ לשעה ומעלה, אני יודעת שתהיתם), אבל לפעמים קצת מתיש לעבור את היום בניקור בשיניים של אחרים. כמה אפשר לקדוח?
אני לא כותבת את הסיפור הזה, כי יש לי משהו נגד לימודי שיננית. חלילה. אני חושבת שזה מקצוע נהדר וחבל שטרם הגיע היזם שיארגן קבוצות לימוד נפרדות לחרדיות. רק לפני שמתחילים ללמוד רצוי לדעת את כל הפרטים, וכמובן שצריכה להיות התאמה בין הציפיות לתעסוקה מהמקצוע לבין הבנאדם שלמד אותו.
זו אחת הסיבות שהקמתי את ‘מצפן’.
יותר מדי סיפורים שמעתי בחיי על כאלו שהוציאו זמן וכסף יקרים ברכישת מקצוע לא מתאים. ציפיות מוטעות, אבחון רשלני, ואיזו דודה בלומה שמבטיחה לך שבהייטק עושים מינימום עשרים אלף לחודש, על ההתחלה!
אני מאמינה שלכל נערה ואישה החובה והזכות לקבל ייעוץ מקצועי אמין, לקראת בחירת מסלול לימודים. כמו שלוקחים מעצבת כשמשפצים, כמו ששוכרים עורך דין כשקונים דירה.
אני רואה בחורות צעירות ותמימות שמאמינות לכל מה שמוכרים להן מסביב, שמבזבזות את מיטב שנותיהן הצעירות בלימודים שספק אם התעודה שעמלו עליה שווה את הנייר עליה הודפסה.
אחר כך הן מתחתנות, וילד נולד במזל טוב, וכבר צריך לפרנס. מי בכלל יכול לחלום על הסבת מקצוע ולימודים מחדש? כשנשברים, פותחים מכירה בבית.
אני מקווה שהמודעות לנושא תעלה ותהיה חזקה כל-כך שמכונים רבים וטובים נוספים יקומו, שמרכזי ההכוון המסובסדים בבני ברק ובירושלים יתפוצצו מעודף פונים, ושנשים ונערות יחשבו גם על הכוונה תעסוקתית כאופציה למקצוע עתידי.
בעולם בו קריירה ועבודה הן כבר לא מילים גסות, אלא עוד אפיק לגיטימי לעצמאות ולמימוש עצמי, הגיע הזמן שנעשה את זה כמו שצריך.
אגב, הבחורה שניקתה את שיני התגלתה כמקצוענית על.
רק אחת כזו היתה מסוגלת להמשיך בעבודה עם מטופלת שמתעקשת להמשיך לדבר עם פה פתוח וסקשן מתחת ללשון. יש משהו בשינניות, אין ספק.
הכותבת היא בוגרת לימודי יעוץ קריירה באוניברסיטת תל אביב. בעלת מכון מצפן – מכון ליעוץ לקראת לימודים, הכוונה תעסוקתית ופיתוח קריירה.
