היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה נאמה היום (שני) בכנס לשכת עורכי הדין, ודחתה את הטענות של הקואליציה כי היא וצוותה אינם משתפים פעולה עם הממשלה.
היא הבהירה, כי על אף הצורך בשיתוף פעולה עם הדרג המדיני לצורך הגשת פעילות הממשלה, "הטענה שאנחנו לא משתפים פעולה עם הממשלה מנותקת מהמציאות".
עם זאת, היא הדגישה כי שיתוף הפעולה אינו פוטר את היועצים המשפטיים מהחובה לוודא כי המדיניות והפעולות נעשות בהתאם לחוק.
בנוסף, תקפה את סוגיית השוויון בנטל, על רקע אי קידום חוק גיוס משמעותי - ואמרה: "דיון בהיבטים המשפטיים הכרוכים במלחמה מחייב התייחסות מיוחדת לנושא השוויון בנטל. מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים בשל המלחמה ואילו מגזר שלם כמעט שאינו מגויס פוגע באופן הבוטה ביותר בשוויון בפני החוק. בפועל, לא הכל שווים, ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת באופן אנוש".
היא הוסיפה: "על פי גורמי המקצוע בצבא, כל חייל בסדיר שקול לכמה וכמה חיילי מילואים. החשבון פשוט - גיוס של חבי גיוס שלא גויסו עד כה, יקטין מאוד את הנטל הכבד המוטל על אנשי המילואים ואת הפגיעה במשק.
חוק שירות הביטחון מחייב גיוס אחיד ושוויוני. זהו המצב החוקי. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תכנית עבודה, והוא אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס.
"בדיונים שקיימתי בהשתתפות מערכת הביטחון, האוצר וגורמי ממשלה נוספים הוצגו מספרי הגיוס הנמוכים מקרב בני הישיבות. הובהר כי מפתח מרכזי להגדלת שורות הצבא הוא הגברת האכיפה כלפי משתמטים.
הכוונה כמובן לכל המשתמטים, מכל חלקי האוכלוסייה, ולא לבני הישיבות בלבד.
היועמ"שית הדגישה: "סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות. כפי שהוסבר על ידי גורמי הביטחון, הסנקציות צריכות לפגוש את הפרט בחייו האישיים, בשדה התעופה, בחשבון הבנק, בשימוש ברכב וכדומה.
"בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות אינן נתפסות על ידי גורמי המקצוע כבעלות פוטנציאל השפעה דומה. הן אינן מכוונות את ההתנהגות של הפרטים עצמם".
היא שטחה את תוכניתה: "מבחינה משפטית, נדרשים שלושה צעדים: צעד ראשון - הגדלה משמעותית מאוד של היקף צווי הגיוס. התמודדות אפקטיבית עם המחסור במשרתים מתחילה בקריאה להתייצבות לכל המועמדים לגיוס. הנחת המוצא המשפטית היא כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה הרלוונטית. הן לבני השנתון הנוכחי והן לאותם עשרות אלפים ששירותם נדחה בעבר. סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים מיוחדים וכבדי משקל.
"צעד שני - מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס למשתמטים. צעד שלישי - הרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס למשתמטים".
לדבריה, "ניתן לקדם אמצעי אכיפה משמעותיים נוספים בהחלטות ממשלה, בלי חקיקה. הדבר מצוי בידי הדרג
המיניסטריאלי".
היא המשיכה: "הרמטכ"ל הנחה את הצבא לגבש תכנית להגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס ומיצוי כלי האכיפה הקיימים. אני מברכת על כך. אני מבינה שהתכנית אמורה להיות מוצגת בתוך זמן קצר. בכל הנוגע להרחבת סל הסנקציות, עד כה הממשלה נמנעה מלקדם את הנושא. התנהלות זו אינה מתיישבת עם צרכי
הצבא ועם הזכות החוקתית של שוויון. נדרש שינוי, ואנו עומדים לרשות הממשלה גם בעניין זה".
בנאומה התייחסה היועמ"שית להרעה, כטענתה, במציאות החוקית והמשטרית בישראל, וציינה: "בחסות המלחמה הזלזול בחוק מורגש, זוהי אינה אזהרה ביחס לעתיד, זו המציאות בפועל".
היא הבהירה: "שיטת המשטר משתנה לנגד עיננו, והיבט מרכזי של השינוי הוא החלשה שיטתית של הבלמים והאיזונים, ומסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה".
בהמשך הדגישה כי עצמאות הרשות השופטת היא עמוד התווך למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני בישראל, וכי "אין לאזרח שנפגע כתובת אפקטיבית אחרת לקבלת סעד". לדבריה, שינוי דמותה של הרשות השופטת עלול להביא להחלשת הדמוקרטיה באופן בלתי הפיך.
