חננאל גז, אלמנה של צאלה גז הי"ד שנרצחה בפיגוע ליד היישוב ברוכין כשהיו בדרכם לחדר הלידה, סיפר היום בריאיון לאיילה חסון ב'כאן חדשות' על רגעי האימה.
רוצה לרקוד עם ס"ת פרטי שלך? כל הפרטים על ההגרלה + פרסים בשווי 150,000 ש"ח
"ראיתי לייזר ירוק שעושה סיבובים קטנים ומתקדם אלינו ופתאום הוא כוון ישר על הנהגת. הלייזר היה של M16 בערך 15 מטר מאיתנו. פתאום היה בום, רעש מאוד חזק, וחור בשמשה מולי.
"הרגשתי רסיסים וכאב ביד ובחזה ובכל זאת הרכב המשיך לנסוע באותה המהירות, אז לא הבנתי אם קרה משהו או לא. שאלתי את צאלה אם היא בסדר וראיתי שהיא מדממת מאזור הצוואר, החזה והזרוע. זה היה מאוד קשה לראות. סטינו לנתיב הנגדי וכמעט התהפכנו - קלטתי שאני חייב לעשות משהו.
"מיד משכתי את ההגה ופניתי בחזרה לנתיב. ראיתי שאנחנו לא עוצרים אז קפצתי עם הרגל השמאלית על הברקס והרכב נעצר. מיד התקשרתי לעזרה ודיווחתי שירו באשתי ונתתי להם את המיקום. ניסיתי לעצור את הדימום, היא לא יכלה לדבר, היא מיד כבר לא הייתה. כל שנייה הרגישה כמו נצח".
חננאל נזכר: "כשהגיעה עזרה שאלו אותי אם יש ילדים באוטו ואמרתי שבבטן שלה יש תינוק ושיפנו אותה מיד. הבנתי שהמצב לא טוב אבל לא רציתי להאמין שהיא מתה. היא נהרגה ממש במקום, זה היה נוראי".
על הרגעים בהם הודיעו לו על פטירתה בבית החולים סיפר: "אמרו לי שהתינוק כרגע חי ואז דיברו איתי על זה שאשתי לא שרדה. שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים וכל פעם ענו לי כן".
הוא סיפר על בחירת שם בנו התינוק, שנולד אחרי רצח אמו: "צאלה מאוד אהבה את השם 'רביד' והוספנו 'חיים' כי הוא בן חיים למוות. ב'שבעה' קראנו את השם ואז באותו היום מפקד הכוח שחיסל את המחבל הגיע לבקר אותנו. אמרנו שקראנו לתינוק רביד חיים, הוא אמר שככה קוראים לו והתחיל לבכות. חיבקתי אותו ובכינו ביחד".
מצבו הרפואי של התינוק מאז הפיגוע עדיין מורכב. "התינוק היה בלי חמצן למוח הרבה מאוד זמן, קרוב לוודאי שיש פגיעה מוחית רצינית, אבל עדיין יש אחוז אחד של תקווה שהוא יחיה. לא יודע באיזה מצב זה יהיה, הרופאים לא אופטימיים בכלל".
חננאל סיפר על התמודדות שלו מאז רצח אשתו: "אני מבין מה קרה ויודע שאם לא ניתן מקום לכל הרגשות זה יאכל אותנו מבפנים. חצי לילה אני רק בוכה, ויש לי שעתיים שלוש של חסד מהשם של שינה. אנחנו צריכים להיות חזקים ולא לתת להם לשבור אותנו, אחרת הם ניצחו".
