בג"ץ קבע בפסק דין שפרסם הערב (רביעי) כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.
בנוסף נכתב בהחלטה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו במסגרת פרשת 'קטאר-גייט', וכי החלטת הפיטורין התקבלה ללא תשתית עובדתית וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין.
עם זאת, נוכח הודעת ראש השב"כ רונן בר על כוונתו לסיים את כהונתו, נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן צעד מעשי.
המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, קבע בדעת מיעוט כי קיים מתח מובנה בין כפיפות השב"כ למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה - לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד.
סולברג כתב כי לא נכון היה להכריע בסוגיה לאחר שראש שב"כ התפטר : "אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן, ואף לא להרחיב בדברים על אודותיהן. כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי - וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי, אשר פורט על מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית".
סולברג מאשים את חבריו בהבערת מחלוקות לשווא: "דומני, כי במצב דברים זה מוטלת עלינו חובה של ממש לעשות כל שביכולתנו, במסגרת ד' אמותינו, להנמכת הלהבות. הכרעה בעתירות תיאורטיות, בסוגיות המצויות בליבת המחלוקת הציבורית – כאשר ממילא, מדובר בסוגיות שטופלו כדבעי על-ידי המחוקק, והוראות החוק החלטיות ומובנות לכל – אינה משרתת מטרה זו; נהפוך הוא. "כלל גדול בידינו אפושי מחלוקת לא מפשינן" (– אין מרבים מחלוקות שלא לצורך)".
הפרשן הפוליטי עמית סגל ציין, כי מבחינה מעשית המשמעות המיידית היחידה של פסק הדין היא - שנתניהו יכול להודיע החל מהערב מי ראש השב״כ החדש.
ראש השב"כ הודיע כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני, מהלך שעל פניו עשוי היה ליתר את הכרעת בג"ץ בעניין. הממשלה אכן ביקשה למחוק את העתירות, אך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שלחה לבג"ץ את תשובתה בנוגע לבקשת מחיקת העתירות וכתבה כי יש לקבל הכרעה עקרונית בעניין יחסי האמון בין ראש הממשלה לראש השב"כ.
