היום הקשה בתולדות מדינת ישראל ופתיחת מלחמת 'חרבות ברזל' דרשו לצד הלחימה, גם התמודדות של החברה הישראלית עם אירועים טראגיים כמו אובדן חיים, פגיעות פיזיות ונפשיות, שבר חברתי וכלכלי.
אל תחמיץ: ההגרלה הגדולה על ספר התורה ופרסים בשווי 150,000 ש"ח
האירועים הללו עוררו תגובות מגוונות בקרב קבוצות שונות בחברה הישראליות, והדגישו את הצורך בהבנה מעמיקה של החוסן האישי, המשפחתי, הקהילתי והלאומי מול משברים מורכבים.
פרופ' אורנה לבינסון-בראון, חוקרת בתוכנית לניהול וישוב סכסוכים, וד"ר תהילה קלעג'י מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יצאו לבחון את ההבדלים באופני ההתמודדות של חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים בישראל עם מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה. מטרת המחקר הייתה לתרום להבנה מעמיקה יותר של הכוחות העומדים לרשות החברה הישראלית בעת משבר.
לצורך המחקר הן ערכו מדגם בקרב 1,024 משתתפים מקבוצות חברתיות שונות. הגיל הממוצע עמד על 43, כאשר 32.4% מהמשתתפים דיווחו על עצמם שהם חילונים, 16.7% מסורתיים, 18.2% דתיים ו- 32.7% חרדים.
המדגם כלל שאלוני דיווח עצמי שנועדו למדוד תחושת תקווה, איכות חיים משפחתית, קוהרנטיות והבנת תמונת המצב, חוסן קהילתי, חוסן לאומי ומצוקה פסיכולוגית/רגשית, לצד נתונים סוציו-דמוגרפיים.
ניתוח הנתונים העלה, כי כלל הקבוצות בחברה הישראלית הפגינו רמות גבוהות של חוסן אישי, משפחתי וקהילתי. עם זאת, מרבית הקבוצות דיווחו על רמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית, אשר חרגו מהנורמות המקובלות בישראל, זאת בניגוד לחברה החרדית אשר דיווחה על רמות נמוכות באופן משמעותי של מצוקה רגשית.
עוד עלה מהממצאים, כי תחושת קוהרנטיות, המוגדרת כיכולת לתת משמעות לאירועים שקורים לנו, להתנהל בעולם ולהבין את המתרחש, הייתה משאב מרכזי בהפחתת מצוקה פסיכולוגית בקרב כלל הקבוצות. גם תחושת התקווה נמצאה כגורם חשוב התורם לבריאות הנפשית ולפחות מצוקה פסיכולוגית בכל המגזרים.
עם זאת, חוסן לאומי, אשר נמצא כמשמעותי בחברה החילונית, המסורתית והדתית, לא נמצא כבעל השפעה משמעותית בקרב החברה החרדית, דבר המדגיש את מאפייני ההתבדלות של מגזר זה.
בעקבות מתקפת ה- 7.10, נראה שחל משבר אמון בין המדינה לבין אזרחיה, אולם אלו המאמינים שההנהגה תדאג להם בזמן משבר, מדווחים על פחות מצוקה פסיכולוגית.
לעומת זאת, בקרב החרדים, החוסן מתבסס על ערכים חברתיים ודתיים המפחיתים את הצורך בהישענות על חוסן לאומי. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות התרבותית של חוסן ומשבר במדינה מרובת תרבויות.
"בקהילות קולקטיביסטיות כמו אלו הדתיות והחרדיות, רשתות התמיכה החברתיות והדגש על ערכים משותפים מספקים לפרט תחושת ביטחון ושייכות, שמובילים לרמות נמוכות יותר של מצוקה פסיכולוגית ולחיזוק תחושת הקוהרנטיות והחוסן האישי", אמרה ד"ר קלעג'י.
הממצאים מספקים תובנות להבנת השפעת משברים על החברה הישראלית ויוצרים בסיס לפיתוח מדיניות מותאמת לזרמים השונים, לחיזוק החוסן ולהפחתת המצוקה הרגשית בעת משברים עתידיים.
"יש דמיון משמעותי במנגנונים המסבירים את רמות המצוקה הרגשית בקרב כל הקבוצות. ממצאים אלו מדגישים את העובדה שגם בחברה כה מגוונת כישראל, מנגנוני החוסן וההתמודדות פועלים על בסיס עקרונות משותפים, כאשר ההבדלים מתבטאים בעיקר בהקשרים תרבותיים ובאופן שבו משאבים אלו מעוצבים ומוטמעים בכל קבוצה", אמרה פרופ' בראון-לבינסון.
