א. קמפיינרים עליך ישראל
תא היח"צנים שהכניע את מקבלי ההחלטות ואת המדינה כולה ב'עסקת שליט', התעורר מתרדמתו בשלהי ה-7.10 והחל לרקום את הכניעה הבאה של מדינת ישראל לטרור.
אך הפעם עמד בפניהם מכשול גדול.
אם הצלת החטופים גם במחיר של כניעה לאויב היא המוסר והיא הביטוי הטהור ל"קדושת החיים" ול"אהבת האדם", מדוע יש צורך במיליארדי שקלים לקמפיין? האם מיליוני אזרחים לוקים בעיוורון מוסרי כה גדול?
כיצד ייתכן שהקמפיין, הקורא בשם המוסר, מכוון במיוחד כלפי הציבור הדתי-לאומי שהתייצב בראש הלוחמים והנופלים במלחמה זו?
מסתבר שככל שהקמפיין רחב וממומן יותר – כך השקר וההסתרה שבכנפיו גדולים יותר.
האם השמות הבאים מוכרים לכם: ׳ענני סתיו׳, ׳פרי סחוט׳, ׳חורף חם׳? זו רשימה חלקית של סבבים-מבצעים שהתרחשו לאחר חטיפתו של גלעד שליט. מבצעים ולא מלחמה. חטיבות מצומצמות וכוחות מיוחדים, ולא אוגדות וצק"חים.
עובדה זו הייתה הרקע והמסגרת שאפשרו ליח"צנים להוביל את המדינה לכניעה בשביל "הילד של כולנו".
ב. קמפיין שליט וקמפיין החטופים של היום
בשונה מאז, החל משמיני עצרת ה'תשפ"ד מדינת ישראל כולה נמצאת במלחמה ׳על מלא׳. מעבר לחטופים ומשפחותיהם, גם הצטרפו למעגל השכול מעל 850 משפחות של חללי צה"ל, מאות משפחות של נרצחי הטבח, אלפים רבים של פצועים ועשרות אלפי מפונים.
הפעם, היח"צנים מתקשים לתת למשפחות החטופים מונופול על הכאב והאובדן, כי אי אפשר לנפנף עם "הילד של כולנו" נוכח המאות והאלפים ששילמו מחיר יקר ביותר במלחמה הזו.
ג. מיקוד בחטופים - סכנה
מצב של שבויים בידי האויב מעורר את המתח העצום שבין ׳מאזן האימה׳ של המשפחות ובין מאזן האומה.
משפחות השבורות והרצוצות דורשות את יקיריהן בחזרה גם בכל מחיר, ומקבלי ההחלטות, המחויבים בראש ובראשונה ללאום ולריבונותו לדורות, מטולטלים בים הרגשות הסוער של המשפחות האומללות.
מי ומה יהיו גלגל ההצלה עבור מקבלי ההחלטות?
ד. הקמפיין הראשי
כדי להבין את המחלוקת סביב סוגיית החטופים יש להבין את התמונה הכללית.
במבט מעמיק ברור שהחטופים הם לא הנושא, בדיוק כמו שהרפורמה המשפטית, יוקר המחיה והדיור ושכר המורים הם רק כלי ניגוח של השמאל בממשלות הימין.
'פליטות כדור' כמו ההפרעה הברוטלית לתפילת יום הכיפורים בכיכר בתל אביב, מלחמת החורמה בחרדים, הדמוניזציה שנעשתה לציבור הדתי-לאומי או הפיתות מול ביתה של השרה סילמן בפסח מלמדות, שהנושא הוא דמותה של מדינת ישראל: מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית.
ה. המלחמה מטרפדת את קמפיין החטופים
המלחמה, מטבעה, מעוררת רגשות לאומיים, המתבטאים בהתגייסות כללית של החברה הישראלית למאמץ המלחמתי, בתחושת הערבות ההדדית הקיימת בכל מקום וברצון להרחבת החיים תחת אלו שנגדעו באיבם.
לפני כמה ימים פגשתי זוג שסיפרו לי כי נפקדו בהריון דווקא בתוך המלחמה, לאחר שנים של ציפייה.
כך היה בשבועות הראשונים של המלחמה - רצון עז של האורגן הלאומי כולו להשמיד את האויב שקם להורגנו. הצעקות לעסקת חטופים עומעמו ברעש תופי המלחמה. המלחמה מזכירה לכולנו שאנחנו עם ולא אוסף יחידים.
המלחמה, כשמה כן היא - מלחימה את העם לדבוקה אחת ולאגרוף אחד נגד האויב המשותף. ההלחמה של הפרטים לידי מקשה אחת נעשית מתוך עמידה על המשותף הרחב של כולנו. אותה רוח פנימית איתנה שקשה לראותה בשגרה – מתפרצת בזמן חירום לאומי וממקדת אותנו בעצם החיים.
במצב זה, קיימת ציפייה הדדית בלתי כתובה מכל אחד ואחת בישראל ליישר קו עם המאמץ הלאומי הכללי. כל פרט נקרא להיות פרט מתוך הכלל, פרט המפרט, מביע ונלחם עבור הכלל. מתבקש מהפרט להתמסר לכאב הכללי, ולא להתמקד – ובטח שלא בפומבי – בכאבו הפרטי, כי עכשיו חייבים לנצח ואי אפשר לנצח כשאצבע באגרוף מסרבת להתמסר למאמץ הכללי.
אינסטינקט החיים של הגוף שולח את היד להגן על הראש מפני מכת הגרזן גם במחיר אובדן היד. המלחמה מחייבת את היחידים להגן על הלאום.
מלחמה אינה התנגשות בין אנשים אלא בין קולקטיבים. כל צד מנסה לשבור את רוחו של הצד שכנגד ולייאש אותו מיכולתו לנצח ולאחוז בקרקע.
בעומק, המלחמה היא בין רוח לרוח, וזו שתהיה יותר עמוקה, שורשית ומלאת צדק – תנצח. אי אפשר להילחם, וקל וחומר לנצח, ללא רוח גדולה ואיתנה.
התגברות כוחו של האויב והסכנה הממשית מחייבות את עם ישראל להעמיק את הזיקה שלו ללאומיותו, לארצו ולתרבותו.
על הבנדנות שלראשי הנוח'בות היה פסוק מהשהדה. בכל בית ברצועת עזה תלויה תמונה של כיפת הסלע.
ומה כתוב על הבנדנה הישראלית? דמוקרטיה? שוויון? קבלת האחר? ‘האחר הוא אני׳? - כל אלו אינם יכולים למלא את רוחו של העם בציון, ולא כל שכן את רוחו של הלוחם הישראלי. את כל אלו אפשר להשיג במקומות אחרים בכדור הארץ.
ו. כיצד קמפיין החטופים מתגבר על מכשולים אלה?
כדי להתגבר על המלחמה המפריעה לקמפיין החטופים, עליו להעלים את המלחמה מהציבור. כיצד הם עושים זאת?
1.מיקוד מטרת המלחמה בחטופים
כאמור, מלחמה היא לא עניין של פרטים אלא של קולקטיב בקולקטיב. מקרי השבויים בתנ"ך הביאו למלחמה ולא ל'פדיון שבויים', כי אז, כמו היום, הקולקטיב היה בסכנת השמדה או חטיפות נוספות.
משיצאנו לגלות ולא היה באפשרותו של הקולקטיב הקהילתי להילחם - נדרשנו להלכות פדיון שבויים.
חשוב להבין: מאז שהוקמה מדינת ישראל הומרה מצוות פדיון שבויים במצוות שחרור שבויים. המטרה הראשונה והחשובה ביותר של המלחמה היא לשמור על הלאום והריבונות. וכדי להפקיע מהעם את החשיבה הפשוטה והבריאה הזו, הקמפיין ממקד את מטרת המלחמה בחטופים ולא בהשמדת האויב.
כך הם חושבים לעצור את המלחמה, ויותר מזה, לכבות את הרגשות הלאומיים ואת הקולקטיביזם. ובמבט מעמיק יותר, להשריש ולהנציח בציבור שבסוף הכל זה חיי הפרט. שמדינת ישראל הוקמה כדי לדאוג לחיי הפרט, לאושרו ולרווחתו.
2. 'מלחמה זה רע'
השמאל הישראלי, המגובה באקדמיה, בתקשורת ובמשפט, הרגיל את הציבור הישראלי לתפיסה השטחית שמלחמה זה רע. תמיד.
כך הוקטן הצבא, כך הוא הפך ממכריע ל'מרתיע' וכך נבנתה תורת הסבבים והפשיטות. וכמובן, אין כבר אויב אלא רק 'יריב' כמו בכדורגל, ואם נפגע באויב וננצח אותו - נפגע בערך המקודש ביותר, הלוא הוא השוויון.
3. 'המלחמה מסכנת את החטופים'
לאחר שהציבו את החטופים כנושא החשוב ביותר וצבעו בצהוב ובתמונות החטופים את כל המדינה, ולאחר שהזכירו לנו שהמלחמה זה רע, מה שנותר הוא לעשות 'הנדסה לאחור'. אם המלחמה, הרעה ממילא, היא רק בשביל הדבר החשוב ביותר – החטופים, הרי שאם נפסיק את המלחמה – נקבל את החטופים.
לקמפיין הענק והממומן יש גם תפאורה. יש לו מקדש – כיכר החטופים, מקום לעלייה לרגל ולספיגת מסרים.
יש סרטים צהובים המחולקים לכל דורש, דגלים צהובים, כיסאות צהובים בכל הכיכרות וכמובן הסיכה הצהובה, ויש מדיה חופשית למשפחות החטופים.
האם ראיתם ברחובות תמונות של הנרצחים והנופלים בקרב? האם משפחותיהם מקבלות עשירית מהחשיפה של משפחות החטופים בתקשורת? - ודאי שלא.
הקמפיין הצליח לבלבל רבים בארץ, כולל לוחמים ואישי ציבור דתיים-לאומיים. בפגישותיי עם לוחמים בסדיר ובמילואים אני שומע לא מעט "אנחנו נלחמים עבור החטופים".
סיפור קטן ממחיש זאת היטב. הזמינו אותי לתפילה באחד היישובים ביהודה ושומרון. שאלתי על מה התפילה. ענו לי: "למען החטופים".
עניתי לתדהמתם שלא אבוא, כי לא שמענו שבזמן מלחמה מתפללים על יחידים הנמצאים בצרה. יש להתפלל לניצחון ולישועת הכלל, יש להתפלל להוספת גבורה ואומץ לראשי המדינה והצבא, למפקדים וללוחמים, ולהצלחתם המלאה במלחמה.
אחרי כן יש מקום להתפלל גם על יחידים הנמצאים בצרה.
ז. קמפיין מתמיד
זכרו, גם בלי קשר למלחמה, אתם נתונים תמיד תחת קמפיין והוא מתוכנן לפעול עליכם בצורה תת-הכרתית. עיינו היטב בשלטי החוצות ובפרסומים בעיתונות, בדקו מי המממן שלהם ומה אתם יודעים עליו ועל ערכיו.
הקשיבו למסרים ובחנו אותם היטב לאור שכלכם הישר.
ובעיקר זכרו: ניצחון ברור ומכריע במלחמה יסייע גם לשחרור החטופים. הנוכחיים – והעתידיים חלילה.
• מתוך 'סוללים דרך'
