הדיון הציבורי בסוגיית החטופים מעלה דילמות מורכבות, ויש בו היבטים רבים. יש כאן שאלות של שכל מול רגש. כאב משפחות מוּכרוּת וידועות מול כאב עתידי של משפחות רבות, שעדיין איננו יודעים את שמן. רצון עז להביא אל קיצה מצוקה עכשווית מול סכנות עתידיות, שכרגע אולי נוח שלא לחשוב עליהן.
למרבה הצער מעורבים בפולמוס הסוער גם מניעים פוליטיים שאינם ענייניים, דבר הגורם לחלקים בציבור לאמץ עמדות על-פי השתייכות פוליטית או חברתית. גם זה מקשה על בירור אמיתי והגון של השאלות הקשות.
'פיקוח נפש עתידי'
אך יש דבר שאי-אפשר לקבל גם בתוך סערת הוויכוח – הפרחת סיסמאות בשם היהדות כביכול, בשעה שהן מנוגדות לחלוטין לעמדת התורה וההלכה. כזאת היא האמירה שהתורה מתייחסת אך ורק לפיקוח נפש עכשווי ו"אין ביהדות מושג של פיקוח נפש עתידי".
אכן, המושג ההלכתי 'פיקוח נפש' יש בו גדרים וכללים ברורים. סטודנט לרפואה אינו רשאי לחלל שבת בעבור לימודיו, בנימוק שכאשר יוסמך לרופא מוקדם יותר, יוכל להציל חיים. מצב זה אינו נחשב 'פיקוח נפש' שמצדיק חילול שבת. אבל האוּמנם אין בהלכה מושג של 'פיקוח נפש' עתידי? ודאי שיש!
למשל, ההלכה קובעת כי רופא או אנשי 'הצלה' שהוזעקו בשבת לטפל בחולה רשאים לחזור ברכב לבתיהם, אף-על-פי שכרגע אין לפניהם חולה במצב של 'פיקוח נפש'. כך מלמדת אותנו המשנה (עירובין ד,ג): "כל היוצאים להציל, חוזרים למקומם". הנימוק ההלכתי הוא – 'פיקוח נפש עתידי'.
דוגמה מובהקת עוד יותר להכרה במושג 'פיקוח נפש עתידי' היא ההלכה בהלכות שבת (סימן שכט), הדנה בשאלה אם מותר לחלל שבת במצב שבו נשקפת סכנה של פלישת גויים ליישוב יהודי. ההלכה קובעת שעלינו להעריך את מידת הסכנה לחיי אדם – אם ברור לנו שמטרתם של הגויים גניבת רכוש בלבד, אין מחללים על כך את השבת; אך אם יש ספק שאולי הפלישה תסכן חיים, יש להקדים ולצאת נגדם בנשק, ואפילו אין להמתין לבואם, אלא יש להיערך לקראתם גם כשהם רק מתכוננים לפלוש.
סכנה עתידית
ואולם "בעיר הסמוכה לִסְפָר" (עיר הסמוכה לגבול) – "אפילו אינם רוצים לבוא אלא על עסקי תבן וקש – מחללים עליהם את השבת". וכל זאת למה? – "שמא ילכדו העיר, ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".
הרי לפנינו מצב מובהק של 'פיקוח נפש עתידי', כי כרגע לא נשקפת שום סכנת חיים, שכן הגויים טוענים שיש להם איתנו 'עסקי תבן וקש' בלבד, ובכל-זאת ההלכה מורה לחלל את השבת, מפני החשש שהמצב הזה עלול בעתיד להתפתח ל'פיקוח נפש'.
לאור זאת ברור לגמרי שההצהרות כי "אין ביהדות מושג של פיקוח נפש עתידי" חסרות כל בסיס. ההלכה שוקלת במלוא הרצינות את מידת הסכנה של 'פיקוח נפש עתידי', ואין זה נכון לטעון שההלכה מתייחסת למצב העכשווי בלבד. אלא שכאמור, גם זה מוגדר בהגדרות הלכתיות ברורות, כפי שנקבע בספרי ההלכה.
