ממחקר שערך ארגון 'יונייטאד', הפועל בשיתוף עם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, לחיזוק בתי הספר היהודיים בתפוצות, עולה כי בעקבות עליה באנטישמיות חל שינוי באורחות החיים של יהודיים ברחבי העולם ובתפקידו של בית הספר היהודי במרחב הקהילתי.
קבלת סיוע בשכר דירה: מי יכול להגיש את הבקשה ואיך מגישים? • אינפורמטיבי
המחקר, שנערך על ידי חברת רוסוב ייעוץ, מצביע על כך שאירועי ה-7 באוקטובר השפיעו עמוקות על החיבור של יהודים בתפוצות לישראל ולחיים יהודיים, מה שהביא לעליה בהתעניינות ורישום לבתי ספר יהודיים.
בנוסף, המחקר מצביע על כך שבתי ספר יהודיים ברחבי העולם ניצבים בפני לחצים חדשים. למשל, מחנכים חשים כי אינם מצוידים בכלים הנדרשים ללמד על ישראל, אך הם עדיין נמצאים בחזית ההתמודדות עם דאגות התלמידים וההורים.
רק 35% מהמחנכים דיווחו כי הם חשים מוכנים להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנוכחיים.
העליה בגילויי האנטישמיות והשינויים בזהות היהודית גרמו לעלייה בכמות הנרשמים לבתי ספר יהודיים. גידול ניכר נצפה בעיקר בצרפת ובצפון אמריקה.
עם זאת, באזורים בהם היה שיעורי ההרשמה לבתי ספר יהודיים היו גבוהים גם קודם לכן, לא נצפו שינויים גדולים.
כך לדוגמא:
● צרפת: שיעור התלמידים בבתי ספר יהודיים קפץ מ־16% ב־1986 לכ־40% כיום, כאשר מאז ה- 7 באוקטובר חלה עליה של 27% בכמות הפניות לבתי ספר יהודיים. כ-1,200 תלמידים נותרו ללא מקום בבתי ספר יהודיים.
● טורונטו: קיים גידול קבוע שנתי של הרשמה. מאז שבעה באוקטובר – זינוק בבקשות העברה, כאשר נרשמה עלייה של מאות בקשות לרישום לבתי ספר יהודיים לשנת הלימודים הקרובה.
● הולנד: בבית הספר היהודי היחיד באמסטרדם עלה מספר התלמידים מאז ה-7 לאוקטובר והיום בית הספר בתפוסה מלאה ואינו יכול לקלוט תלמידים נוספים.
● בצפון אמריקה: בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר כ-60% מבתי הספר בצפון אמריקה דווחו על עליה בהתעניינות לרישום תלמידים חדשים, בנוסף לכך ש-39% מההורים בצפון אמריקה שוקלים את העברת ילדיהם למסגרת חינוך יהודית – מה שמצביע על הדאגה הגוברת של יהודים בצפון אמריקה מהאנטישמיות הגוברת.
● מחסור במורים לעיתים מומר בהזדמנות – מורים יהודים ממערכות ציבוריות מבקשים לעבור לבתי ספר יהודיים מתוך תחושת שליחות.
● תשתיות החינוך: באזורים רבים אין די מקום פיזי לקלוט את הביקוש הגובר לבתי ספר יהודיים.
ביונייטאד מספרים, כי המחנכים בבתי הספר היהודיים בתפוצות חווים לחץ ומחסור במיומנויות רלוונטיות.
הם נמצאים בחזית החינוכית מאז טבח שבעה באוקטובר - גם בהקשר של ישראל, וגם בהקשר של
אירועי אנטישמיות מקומיים. במדינות רבות, מחנכים יהודים מדווחים שהורים ותלמידים מבקשים מהם
לעזור להסביר את ביטויי האנטישמיות החדשים בקהילות המקומיות שלהם, בעוד הסביבה הלא־יהודית
מצפה מהם להגיב לתמונות המוות וההרס בעזה המשודרות ברשתות החברתיות ובטלוויזיה.
בד בבד, משפחות התלמידים מצפות מהם ומבתי הספר, בין השאר, למידע עדכני על ישראל והמלחמה, ולמתן מיומנויות למאבק באנטישמיות ולהסברה על ישראל מנקודת מבט ציונית. באופן לא מפתיע, מחנכים יהודים מציינים שקשה להם לספק צרכים אלה, כיוון שהם חווים את מערבולת הרגשות שנוצרה בתקופה זו אך בה בעת עליהם להדריך את אלה התלויים בהם, לתווך ולהסביר להם את המצב.
"בית הספר היהודי היה תמיד היה העוגן של הקהילה היהודית והמפתח לשימור המשכיותה" אומרת חנה דורסמן, מנכ"לית יונייטאד. "והיום, אחרי ה-7.10 תפקידו חשוב עוד יותר. אם בעבר מחנכים יהודיים היו אמונים על בניית וחיזוק הזהות היהודית, הרי שהיום, לאור התגברות האנטישמיות וביטויים פרו-פלשתינים, הם נדרשים לספק לתלמידיהם סט כלים עדכני, הכולל גם חוסן והתמודדות. תפקידנו לתמוך במחנכים ולספק להם את התשתית לעבודה חשובה זו".
"זהו רגע של הזדמנות היסטורית", אומרת דורסמן. "בשנים הקרובות אנו עשויים לראות מעבר חד לבתי ספר יהודיים ולכן זה קריטי שנפעל כבר היום. חשוב לנו להבטיח שמשפחות מתעניינות לא יירתעו ולהבטיח שבתי הספר היהודיים 'יספקו את הסחורה' באמצעות צוותי הוראה מוכשרים וחינוך איכותי שיספק מענה הולם".
עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמלחמה באנטישמיות: "זוועות השבעה באוקטובר הובילו לעלייה דרמטית בגילויי אנטישמיות ובמקביל לחיזוק תחושת החיבור והסולידריות כלפי ישראל. חובתנו היא להמשיך ולחזק את הזהות היהודית והציונית דרך השקעה בתכניות לימוד, כדי לתת תנופה לגל של התעוררות יהודית וחיבור למדינת ישראל".
