בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה על מצב מערך המילואים והסדיר נוכח המלחמה המתמשכת, התייחס תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, לצורך של צה"ל בלוחמים, לגיוס חרדים, לעיכובים בנתב"ג, ולמורכבות בזיהוי אוכלוסיית החרדים.
רכישת כרטיסים, דרכי הגעה, מפת המתחמים: מה שצריך לדעת על ל"ג בעומר במירון
תא״ל טייב: "צה"ל זקוק ל-12,000 חיילים – מתוכם 7,000 לוחמים, והיתר תומכי לחימה. כיום יש צורך ב-25 גדודי מילואים סדירים. הכוונה היא להגיע לשירות של 42 ימי מילואים בשנה. עד כה, הממוצע עמד על 70 ימי מילואים – והמטרה כעת היא להוריד את זה ב-28 ימים.
"לפני 12 שנים התגייסו כ-500 בנות לשירות כלוחמות. השנה, המספר עומד על 5,000 לוחמות. אם בעבר היה רק גדוד קרקל אחד, הרי שבאוגוסט הקרוב יוקם גדוד מעורב נוסף. מדובר במספרים יוצאי דופן. הרחבת בסיס המתגייסים היא מהלך משלים וגדול, שלו יש את היכולת היחידה להוסיף לכוח האדם בצה"ל".
על גיוס חרדים אמר: "מדובר במקור כוח אדם מאוד משמעותי - היעד שהצבנו הוא לגייס 4,800 חרדים בשנת 2024, ועוד 5,700 בשנת 2025. לאחר מכן נדע לעמוד במספרים שיוטלו עלינו, בהינתן התרעה - ולכך ישנה היערכות.
"מאז שפקעה החלטת הממשלה, נער חרדי מקבל צו ככל נער אחר במדינה, ואינו מזוהה עוד אוטומטית כחרדי. הצווים יוצאים לכולם יחד, ומי שמגיע – נדרש לעשות צו ראשון מלא. בעבר, די היה בכך שהנער הצהיר 'אני חרדי', כדי לקבל דחיית שירות - ולכן רק נרשם. היום הוא חייב להתייצב ולעבור את ההליך המלא".
הוא ציין, כי "ייתכן שיש כאלה שרשומים כחרדים, אך אינם נראים ככאלה, ובאין הבחנה חוקית או נתון קשיח, כמו אישור לימודים מישיבה - לא ניתן לזהות אותם כחרדים. כיום מתקיים דיון אצל המשנה ליועמ"ש גיל לימון, במטרה להבין את המורכבות בזיהוי אוכלוסיית החרדים. הנתונים שיש בידינו הם מדוחות בני שנה וחצי לפחות, שכן החוק פקע, וכדי לקבל נתונים מעודכנים נדרש תוקף משפטי.
"מתקיים שיח בין המשרדים בנושא העברת המידע. יש כמה הגדרות למוסדות תורניים, וייתכן שמי שרשום במוסדות הללו - כלל אינו חרדי. למעשה, נדע אם אדם הוא חרדי רק אם הוא ירצה להצטרף למסלול חרדי, או לאחר גיוסו בפועל".
הוא הדגיש: "כל הנתונים שאני מציג על חרדים שחייבי גיוס – מתייחסים לאלו שהיו פעם אחת מזוהים כחרדים. מדובר ב-80,000 איש - אלה שכבר הצהירו בעבר על כוונה לקבל מעמד, ולגביהם יוצאים כעת הזימונים.
"מראש אמרנו: היכולת שלנו לטפל ולקלוט את כלל האוכלוסייה בבת אחת - מוגבלת לסדרי הגודל שהמערכת מטפלת בהם בשנה רגילה. ולכן, נכון להיום, יש 24,000 צווים שהוצאו לאוכלוסייה החרדית. ההחלטה לא להוציא את הזימונים לכולם יחד - נתמכת על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אנו פועלים בהתאם לחוק.
"ביקשנו נתונים מהביטוח הלאומי על מנת להשיג גיוס אפקטיבי - ואף קיבלנו אותם. מבחינת המספרים בפועל - מיולי עד פברואר 2025 גויסו כ-1,700 חרדים. לא נצליח להגיע ליעד של 4,800 השנה. כן נראה גידול משמעותי של כ-1,800 בשנה, אך זה עדיין רחוק מהיעד. בשנת הגיוס הנוכחית נגיע לכ-2,800, אך לא נעמוד ביעד. יש מגמה חיובית, אך לא מספקת. צה"ל ייצר יכולת קליטה גבוהה יותר, אך לא נגיע לשם".
הוא הוסיף: "יש הסכמה רחבה שאם רוצים לשלב את הציבור החרדי - צריך לעשות זאת בצורה מותאמת. יש הרבה סיבות שמשפיעות על התוצאות - האווירה בציבור, רמת החיכוך, הגיבוי שאנשים מקבלים, וגם השאלה האם הסנקציות שאנחנו מפעילים הן אפקטיביות או לא.
"בסופו של דבר, אני אומר - המאמץ בצד של ה'מקל', נקרא לזה כך, עדיין לא אפקטיבי מספיק. לעומת זאת, בצד של ההסברה והרתימה - אנחנו רואים תוצאות טובות יותר. יש שיפור במספרים, אם כי עדיין איננו קרובים ליעדים שהצבנו לעצמנו, לא מבחינת הכמות, ולא מבחינת סוג האוכלוסייה שאנחנו שואפים להגיע אליה".
הוא סיפר כי "מתוך 3,000 הראשונים שנכנסו לתהליך - נכון לעכשיו התייצבו כ-650 איש. זה יותר מהפעימה הראשונה אך קצת פחות בהשוואה לפעימה השנייה. 100% היו מטורגטים.
לדבריו, "אנחנו מזהים קורלציה גבוהה בין מי שהתייצב - לבין כאלה שכבר היו מחוץ למעגל הישיבתי, והשתלבו בחיים הכלליים. זה בהחלט מגביר את שיתוף הפעולה".
על הסנקציה בנתב"ג אמר: "מינואר היו כ-340 עיכובים של מלש"בים בנתב"ג, שמתוכם כ-50 שייכים לפוטנציאל הגיוס. הערכנו שלקראת פסח תהיה יציאה משמעותית, ונערכנו לכך בנתב"ג בהתאם - אך בפועל המספרים לא היו חריגים, רק מעט יותר מהרגיל".
