בהר הרצל בירושלים נערך בצהריים (רביעי) טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בארץ ובחו"ל.
בטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר.
ראש הממשלה נתניהו אמר בנאומו "אני מחבק כל משפחה ביגונה, כפי שאני מחבק כל אחד מן הפצועים. אני אומר לכם מעומק ליבי, כולנו תמיד יחד. כולנו חלק מסיפור גדול אחד - הסיפור המופלא של תקומת ישראל, שלצערנו נקנית בכאב ובדם. ולכן אני אומר בשם יקירינו - נוסיף חיים, נבנה את ארצנו, ננצח את אויבינו.
"לעולם לא נשכח את גילויי האכזריות שזעזעו אותנו ואת כל העולם. ילדי אויבינו יונקים את הקנאות הרעילה הזאת עם חלב אמם בגני הילדים, בספרי הלימוד, בשיעורי הדת, מדרשות ההסתה, בפסקי ההלכה שמטיפים להשמדתנו. אבל לא ניתן להם להשמיד אותנו כי כוח החיים שלנו חזק מכוח המוות וההרס שלהם. מבקשי נפשנו לא האמינו שישראל תנהל מאבק כה ממושך בשבע חזיתות. הם אלה שסופגים שרשרת תבוסות בזו אחר זו.
"מי שביקש להביא עלינו חורבן כבר מבין מזמן איזה חורבן הוא הביא על עצמו. אנחנו רואים יותר ויותר הפגנות נגד שלטון החמאס ברצועת עזה. אבל אני חייב לומר בגילוי לב, אנחנו לא רואים שום גינוי מפורש לרצחנות הברברית ששברה שיאים של שפל מוסרי ואנחנו גם לא רואים אף אחד שקורא לשחרור החטופים. איננו מרפים מן המשימה הקדושה להחזיר את כל חטופינו הביתה גם בשעות אלה. אנחנו נוסיף להילחם כדי להשמיד את החמאס ונמשיך לפעול בכל דרך להשיב את כלל החטופים והחטופות החיים והחללים כאחד".
ראש הממשלה ציין עוד: "גם בשנה האחרונה איבדנו אנשים ונשים נפלאים, יהודים ולא יהודים. אני תמיד משתדל להכיר את סיפורם האישי, להביט בתמונותיהם, לשמוע על הערכים שהנחו אותם בחייהם. איבדנו אנשי חינוך ונשות חינוך, איבדנו חקלאים שנאחזו באדמתם באזורי העימות, איבדנו אזרחים שצעדו בשלווה ברחובה של עיר, המתינו לאוטובוס בצומת דרכים או חזרו הביתה משמחה משפחתית.
"הקרבה בין נופלי המערכה במדים לבין אזרחינו ללא מדים, הקרבה הזאת מוסיפה להיות הדוקה. כולנו ניצבים בחזית המלחמה, מול שלוחות הטרור סביבנו ומחבלים בני עוולה בתוכנו. מאז טבח 7 באוקטובר מהדהדת בי שאלה נוקבת של ילדה בת 6 משדרות, רומי סוויסה. הוריה דולב ואודיה זכרם לברכם נורו למוות בידי מחבלי חמאס לנגד עיניה ועיני אחותה הקטנה במכונית שבה נסעו. כשהגיע איש שב"ס לרכב נקוב הכדורים, רומי שאלה באימה 'אתם של ישראל?', לובש המדים השיב 'כן' וחילץ את רומי ואחותה ליד למקום מבטחים. השאלה הזאת מזמינה תשובה נחרצת. כן! אנחנו של ישראל! אנחנו ישראלים, אנחנו לא נשברים. אנחנו נושכים שפתיים וקמים על רגלינו, אנחנו מנצחים".
נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את נאומו בסיפורה של אביטל בן פורת, שהגיעה ב-7 באוקטובר עם בעלה משה מביתם בטבריה לברית המילה של נכדם באופקים. "משה התעתד להיות הסנדק בברית של נכדו, ולכן מיהר לצאת עם בוקר לעבר בית הכנסת", סיפר הנשיא. "מיד כשפתח את הדלת לעבר הרחוב, מחבלי חמאס ארורים, מלאי שנאה ותאבי רצח, כיוונו אליו את נשקם וירו בו. הוא התמוטט בפתח הבית ונהרג".
הרצוג הוסיף: "אביטל, שהשתהתה לרגע קט בתוך הבית לפני שהצטרפה אליו בצעידה לבית הכנסת, שמעה את הזעקות ואת היריות. רצה אליו, והייתה עדה לאימה ולזוועה. לנוכח האסון הנורא והכאב המפלח, אביטל הייתה בדילמה קורעת לב. ודווקא שם אביטל קיבלה החלטה. בלב השבר והמשבר, בתוך הכאב העצום, היא בחיים. היא יצאה לבית הכנסת והחליטה לא לספר על דבר הירצחו של משה לאיש מבאי הברית. למשפחה הדואגת סיפרה שמשה נפצע. ההחלטה הזאת של אביטל היא סמל לדבקות בלתי מתפשרת בחיים.
"אחיותיי ואחיי, גם השנה, על ההר הקדוש הזה, הלב מחסיר פעימה, כשאנו מוקפים בלוחות האבן הללו, הנושאים את שמותיהם של אהוביכם - אהובינו. ברגע המקודש הזה, אנחנו מבטיחים: זיכרונם יאיר לעד את דרכנו. אך לא רק את הזיכרון אנחנו מעלים היום על נס, אלא גם את ברית הנצח שלנו. ברית בין אדם לחברו, ובין עם למדינתו; ברית חוצת דורות, קהילות וגבולות.
"ברית הדמים של חללי פעולות האיבה ומשפחותיהם היא לא רק גלעד, אלא מגדלור מאיר, הקורא לברית של חיים. אל לנו לשכוח: אויבנו אינם מבדילים בין דם חיילים ואזרחים. בין דם קשישים וילדים, נשים וגברים. הם כרתו ביניהם ברית של שנאה, של טרור, של מוות. אך אל מול אויבינו אנחנו עומדים בברית של חיים, של אמונה ושל תקווה. ברית שלנו, שכל כולנו, מכל אמונה, השקפה ואורח חיים".
הנשיא הוסיף: "הברית הישראלית הזאת מוטלת על כתפי כולנו בכל מובן אפשרי. היא מחייבת אותנו לחזק את הגשרים בתוכנו, להנמיך את החומות והלהבות של העימות הפנימי, ולא לתת לאויבינו את מתנת השנאה הפנימית. היא מחייבת אותנו לבצר את ביטחון אזרחי ישראל, ולהיאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל בכל רחבי תבל. הברית הישראלית מחייבת אותנו לפעול בכל דרך ובכל הכוח כדי להשיב את החטופים הביתה, עד האחרון שבהם.
"חשוב להדגיש בפירוש ובבירור: אנחנו לא שוכחים. עם שלם מחבק אתכם היום, משפחות אהובות ויקרות, זוכר איתכם, אוהב איתכם, ועונה לכם, בקול נשבר אבל בגו זקוף: 'בדמייך חיי'. יהי זכרם של חללי פעולות האיבה ברוך, וחקוק על לב העם לדור דור".
