כשעה לאחר צאת חג הפסח, בעוד ריח המופלטות מרחף באוויר הירושלמי, יצאתי לתעד את פתיחת טחנת הקמח ‘מהודר’ בירושלים. הטחנה, אותה מפעיל דוד הולצמן, אברך חסידי, מייצרת קמח מלא, שנארז בשיטה הרמטית, כך שאין צורך לנפות לקראת האפייה.
כשהגעתי למקום היה שם כבר אברך עם שלושת ילדיו. הוא ביקש לקנות קמח שראה במו-עיניו כיצד נטחן לאחר הפסח. הרב וייא חולף על פני עם פנס זעיר, אך מאיר לכל עבר, בחפשו אחר תולעים, אם התפתחו בחיטה או במפעל, במהלך החג.
יכול להיות שיש תולעים בטחנה? אני שואל את הולצמן.
הוא מחייך ומספר: “תדע לך שבערב החג עשינו ריסוס כבד מיוחד, על פי הוראת משרד הבריאות. המעלה שלו באוכל, שהוא עובד כגז, ואז הוא מתנדף. אפילו אם שמו את הכדורים ישירות על האוכל – אין בעיה לאכול ממנו. אנחנו, בכל אופן, כל השנה עוברים מדי יום בדיקות של הרב וייא ובד”צ, וברוך ה’ שלא יצאה תקלה תחת ידנו”.
מאיפה אתם מביאים את החיטה?
“הייתי מאוד רוצה להשתמש בחיטה ארצישראלית, אבל היא חיטה גרועה לתפיחה ולשמרים, ולא יעילה לעשיית בצקים. לכן כל החיטה שלי מגיעה מחו”ל, כך שאין בה חשש חדש”.
בקטע הווידאו המצורף, תוכלו לראות את התהליך – מהגעת החיטה עד יציאת האריזות מהמפעל. כל התהליך עצמו אורך כשש דקות, ללא מגע יד אדם. “אצלי הכל טרי-טרי, ממש מהרגע. לא שומר במחסנים ולא מכין כמויות ליום קרב. אנחנו כאן שני עובדים – שמספיקים הכל. והכל נחטף, בעיקר בגלל הטריות”.
