כרטיס בכיוון אחד: מתחילת הלחימה ברצועת עזה עזבו את הרצועה החרבה למעלה מ-36 אלף בני אדם – מספר חסר תקדים, המלמד על מגמה מתרחבת של הגירה החוצה.
מדובר בגל עזיבה הולך וגדל. על פי הדיווח בחדשות 12, כ-2,000 מהיוצאים עזבו דרך שטח ישראל, חלקם באמצעות מעבר אלנבי לגבול ירדן, ואחרים דרך נמל התעופה 'רמון' שבדרום הארץ, בדרכם למדינות נוספות.
אולם עיקר היוצאים עושים זאת דרך מעבר רפיח אל שטח מצרים, שנפתח מחדש ליציאה בלבד, עם תחילת הפסקת האש.
על פי הנתונים, רק קבוצות מסוימות זכאיות לעזוב את עזה באופן חוקי: חולים שזקוקים לטיפול רפואי מחוץ לרצועה, אזרחים בעלי דרכונים זרים, ותושבים שהשיגו ויזות למדינות שלישיות, אשר הסכימו לקלוט אותם באופן רשמי.
מדינות רבות משתתפות במאמצי הקליטה, חלקן כיעד זמני ואחרות כפתרון קבוע.
בין המדינות הבולטות: מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, מדינות באירופה המערבית ורומניה, שבלטה במיוחד במספר הקליטות.
חמאס מתנגד בתוקף לגל ההגירה, ורואה בו איום על אחיזתו בשטח. ארגון הטרור וגורמים נוספים ברצועה מדברים במונחים של "עקירה", "גירוש" ו"נכבה" ומנסים לשכנע את האוכלוסייה להישאר. אלא שמשימתם הופכת קשה יותר ויותר עם הזמן נוכח המציאות הקשה ברצועה.
לטענת דוברים מטעם חמאס, מדובר בתהליך שמתכתב עם 'תכנית טראמפ', להעברת פלסטינים למדינות אחרות.
משפיענים ברשתות החברתיות המזוהים עם חמאס יוצאים בקמפיינים תקשורתיים הקוראים לתושבים להישאר בעזה, אך נכון לעתה – ללא הצלחה ממשית, שכן קצב העוזבים רק הולך וגדל משבוע לשבוע.
