צה"ל הציג בפני תושבי קיבוץ ניר יצחק, משפחות החטופים והמשפחות השכולות את ממצאי התחקיר המבצעי של הקרב שהתחולל בקיבוץ במהלך מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
התחקיר, אשר סוכם על ידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן, בחן את השתלשלות האירועים ותפקוד הכוחות בזמן אמת.
צוות התחקור, בראשות תת-אלוף איתמר בן חיים ואלוף-משנה איילון פרץ, הגיע למסקנה חד-משמעית כי צה"ל כשל במשימת ההגנה על הקיבוץ ותושביו מפני המתקפה הרצחנית.
עם זאת, התחקיר הדגיש את גבורתם ואומץ ליבם של לוחמי ומפקדי כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם תושבים וצוות החירום היישובי, אשר חתרו למגע עם המחבלים ופגעו בהם, ובכך צמצמו באופן ניכר את ממדי האסון בקיבוץ.
במהלך המתקפה הקטלנית נחטפו מניר יצחק חמישה אזרחים. שלושה מהם שוחררו במסגרת העסקה הראשונה בנובמבר 2023, ושניים נוספים חולצו בחיים במבצע צבאי.
לוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ, אשר לחמו בחירוף נפש, ספגו אבדות כבדות: שישה מחבריהם נפלו בקרב, ושניים מהם מוחזקים עדיין כחללים חטופים ברצועת עזה. בנוסף, נפצעו חברים נוספים מכיתת הכוננות ואזרחים.
מממצאי התחקיר עולה, כי במתקפה על הקיבוץ השתתפו כ-85 מחבלים, אשר חדרו לשטח הקיבוץ דרך השער הראשי בשלושה גלים עוקבים, ובמהלך חדירתם ביצעו מעשי הרג, חטיפות וביזה.
התחקיר המקיף, שנמשך כעשרה חודשים, כלל ראיונות ממושכים עם תושבי הקיבוץ, חברי כיתת הכוננות, וכוחות ומפקדי צה"ל שלחמו במרחב. במסגרתו, נאספו ונבחנו בקפידה פרטי מידע, הודעות וחומרים גלויים וסמויים, במטרה ליצור ציר זמן מדויק של השתלשלות האירועים.
צוות התחקור ציין כי ייתכנו אי דיוקים בשל מורכבות האירוע, וכי פרטים נוספים עשויים להתגלות בעתיד.
התחקיר הוגדר כתחקיר מבצעי המתמקד בלחימה בקיבוץ ניר יצחק ובסביבתו, שהיה אחד מעשרות מוקדים בו זמנית במתקפת הפתע. חדירתם המקבילה של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים שונים הקשתה על הגעת כוחות הביטחון לכלל הזירות, וסוגיה זו נמצאת בבחינה מעמיקה בתחקירים מטכ"ליים נוספים.
בערב המתקפה, פעל בגזרה גדוד 934 של חטיבת הנח"ל ('כרם שלום'), כאשר אחת מפלוגותיו שימשה כעתודה והוצבה במחנה 'אמיתי'. עם תחילת המתקפה, היו כוחות הגדוד פרוסים בעמדות קדמיות לאורך הגבול.
בשעה 06:29 פתח חמאס במטח רקטות לעבר יישובי הנגב המערבי, כולל ניר יצחק והמוצבים הצבאיים. מחבלים חדרו לשטח ישראל באמצעות כלי רכב וברגל, ובתוך דקות ספורות הייתה הגזרה תחת מתקפה מאורגנת בה סבל הגדוד מנחיתות מספרית משמעותית.
בשלב הראשון, בעקבות התרעות 'צבע אדום', חברי כיתת הכוננות נערכו בבתיהם.
החל מ-06:31 התקבלו דיווחים על פריצת מאות מחבלים חמושים לשטח ישראל, כולל מרחב ניר יצחק.
ב-06:41 הורה מפקד פלוגת 'סופה' לכוחותיו לנוע להגנת המרחב ולחבור לקיבוץ.
בשלב זה, כל המפקדים היו בעמדות קדמיות ונלחמו, כולל טנק שהחל לפגוע במחבלים וחיסל למעלה מ-100 מהם, וכן פגע בכלי רכב שלהם, ובכך צמצם משמעותית את היקף ההתקפה. הקרב נמשך עד שאזלה התחמושת לטנק והוא נפגע.
בשלב השני, בסביבות 06:50, כיתת הכוננות החלה להתמקם בעמדות הגנה היקפיות בתוך הקיבוץ. מחנה 'סופה' היה תחת מתקפה, וכמחצית מחייליו נותרו נצורים. ב-07:10 היו כיתת הכוננות והרבש"ץ בעמדות הגנה. ב-07:33 חדרו לקיבוץ 7 מחבלים חמושים, אחד מחברי כיתת הכוננות נהרג בניסיון לבלום אותם.
המחבלים הציתו אש בסמוך למפעל ועזבו בסביבות 07:45. עד 09:06 לא היו מחבלים בשטח הקיבוץ, ובזמן זה ערכו חברי כיתת הכוננות סיורים ושיפרו את היערכותם.
ב-09:06 הגיעו לשער הראשי כ-25 מחבלים נוספים. שני חברי כיתת הכוננות שנלחמו שם נפגעו ולבסוף נפלו. יתר חברי כיתת הכוננות, שני תושבים והרבש"ץ ניהלו קרב ממושך אך נפלו.
לאחר מכן נסוגו שאר חברי כיתת הכוננות להגן על התושבים והזעיקו תגבורת. בין 09:56 ל-10:05 לא נצפו מחבלים בתוך הקיבוץ.
בשלב השלישי, החל מ-10:05 חדרו עשרות מחבלים נוספים לקיבוץ וביצעו מעשי הרג, חטיפה וביזה. הם פרצו לעשרות בתים וחטפו אזרחים ושלושה חללים מכיתת הכוננות.
ב-11:04 פרצו מחבלים לבית וחטפו חמישה בני משפחה. עד 13:28 עזבו כלל המחבלים את הקיבוץ.
למרות שליחת תגבורת, אף כוח לא הגיע עד 13:30. הקרב במחנה 'סופה' וקרבות נוספים עיכבו את הגעת הכוחות. נפילת הרבש"ץ והפגיעה בפיקוד הגזרתי גרמו לחוסר בהירות לגבי מצב הקיבוץ.
החל מ-13:30 החלו להגיע כוחות לוט"ר ודובדבן שחברו לכיתת הכוננות וסרקו את הקיבוץ, אך לא נתקלו במחבלים. כוח שריון פעל מחוץ לקיבוץ וחיסל מחבלים בשדות הסמוכים.
בשעה 20:00 פונו כלל התושבים מבתיהם למרכז הקיבוץ.
1. צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ ניר יצחק ותושביו.
2. צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שהתרחש ב-7 באוקטובר: ריבוי מרחבי חדירה על ידי אלפי מחבלים ותקיפה בעשרות מוקדים במקביל. ריבוי אירועי הלחימה באזור לצד נחיתות מספרית של כוחות צה"ל הקשתה על הגעת כוחות להגנה על הקיבוץ.
3. עם תחילת המתקפה נפגעה שרשרת הפיקוד והשליטה מרמת הפלוגה ועד החטיבה. בנוסף, היתקלות בעשרות מחבלים וניהול לחימה עיקשת וממושכת בצירי ההגעה ובצמתים המובילים עיכבו את הגעת הכוחות לקיבוץ.
4. לאור היקף התקפות המחבלים וריבוי מוקדי הלחימה, לצד היעדר קבלת תמונת מצב עדכנית על המתרחש, כוחות תגבור של האוגדה הגיעו בדרכים חלופיות למרחב, תוך היתקלות במחבלים רבים בדרכם, ועל כן הגעתם התעכבה.
5. החלטת מפקד פלוגת סופה, ששימש כמפקד הגזרה, לשלוח את הטנק למרחב הגדר בתחילת ההתקפה צמצמה משמעותית את מספר המחבלים שהגיעו לניר יצחק. לחימתם של צוות הטנק הפחיתה משמעותית את עוצמת והיקף התקפת האויב.
6. עד השעה 13:30 נוהלה הלחימה בתוך הקיבוץ על ידי כיתת הכוננות והתושבים. כיתת הכוננות אומנה על ידי צה"ל לתרחיש ייחוס של אירוע חדירה מצומצם יותר, ולכן כשירותה לא תאמה את גודל המתקפה. יחד עם זאת, חתירתם ללחימה באומץ לב, לצד פעולת צוות החירום של הקיבוץ, היא ששיבשה את כוונת המחבלים לפגוע ולחטוף תושבים נוספים.
7. צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ בשל היעדר דיווחים שוטפים מכוחות ההגנה של הקיבוץ. אנשי צוות החירום היישובי ניסו ככל יכולתם ליצור קשר עם גורמי הצבא, אך ללא הצלחה בעקבות חוסר מענה מהצבא.
8. תקיפות חיל האוויר פגעו בעשרות מחבלים סביב הקיבוץ ודרכי הגישה אליו, ובכך הפחיתו את היקף הפגיעה בניר יצחק.
