מגיש 'הפטריוטים' ינון מגל התארח בתוכנית 'סטורי לילה' בהגשת יהודה שלזינגר, והשיב על סדרת שאלות ארוכה במיוחד, על חייו האישיים והתקשורתיים • מי עדיף - ברק סרי או בן כספית, לאן נעלם אלדד יניב והיחסים עם בני גנץ.
יהודה: ינון מגל, שלום לך.
ינון: ערב טוב.
יהודה: מה קורה, נסיך?
ינון: ברוך השם, מה נשמע?
יהודה: איזה כיף שבאת, שנשארת.
ינון: נכון.
יהודה: מה עשית בחצי שעה האחרונה בין זה לזה? בטח בטלפון, נכון? ענית ל…
ינון: לא, זה לא נגמר.
יהודה: לא נגמר. טוב, חגיגה. טוב, אתה איתי, אתה משוחרר, הורדת את העניבה, הורדת את החולצה המכופתרת הזאת, שמת ז'קט. אנחנו מתחילים בשאלון, מוכן?
ינון: יאללה לך על זה.
יהודה: יאללה, בואו נתחיל. מי צריך להדליק משואה?
ינון: מי צריך להדליק משואה? וואלה, לא יודע.
יהודה: שאלה טובה. למי אסור בשום פנים ואופן להדליק משואה?
ינון: לשקמה ברסלר.
יהודה: הציעו לך פעם להנחות את הטקס?
ינון: לא.
יהודה: היית רוצה להנחות את הטקס?
ינון: כן.
יהודה: אוקיי. פרטנר מועדף, ברק סרי או בן כספית?
ינון: בן.
יהודה: וואלה! שלום, ברק סרי.
ינון: הוא יודע את זה, ברק, הוא יודע. לא שאני משווה, אבל בן זה הרשות, כאילו הרשות הפלסטינית, אתה יודע.
יהודה: לא שאתה משווה, אבל הוא הרשות הפלסטינית. כן, כן, כן, תדרוך על זה, ינון מגל, כיף גדול. טוב, דרך אגב, אתה יודע מה השאלה שכל הזמן שואלים?
ינון (על השאלה הקודמת): הוא החות'ים.
יהודה: יפה, יפה, ניצלת מזה. רציתי להגיד חמאס, אבל איך אתה אומר אצלך בתוכנית, לא אומרים. טוב, יאללה, בוא נמשיך. את מי היית לוקח איתך לאי בודד? בוגי, ברק או אולמרט?
ינון: ברק, כי הוא ממזר כזה, שאפשר לגנוב איתו סוסים, אולמרט הוא משוגע, ובוגי הוא תקוע כזה. ברק אפשר, כאילו, איש חכם, אפשר לדבר איתו, והוא גנוב.
יהודה: יפה, חשבתי שתגיד, זה אחווה של סיירת, מטכ״ל.
ינון: גם אחווה של סיירת.
יהודה: יפה, תראה, אפילו לא שמת לב. טוב, עם מי היית יושב לקומפוט? שיקמה, רדמן או חלוץ?
ינון: רדמן. הוא נראה לי הכי אחד שאפשר, כאילו, לצחוק איתו. שיקמה היא, לדעתי, היא לא בפוקוס. חלוץ גם, כאילו, עבר זמנו, בטל קורבנו. רדמן, לדעתי, הוא הרבה בהצגות, וכאילו, אפשר לצחוק איתו קצת.
יהודה: הבנתי, הבנתי את הראש לגמרי. טוב, יאללה, בוא נרוץ מהר. המסית הגדול ביותר בישראל הוא…
ינון: המסית הגדול ביותר בישראל, נראה לי רונן צור.
יהודה: וואלה, מי איש התקשורת הכי מסוכן בישראל?
ינון: איש התקשורת הכי מסוכן בישראל, גיא פלג אולי, אמנון אברמוביץ' אולי.
יהודה: אוקיי, נחמד. מי איש התקשורת הכי חשוב בישראל?
ינון: הכי חשוב? איש התקשורת הכי חשוב בישראל… אני לא נותן שבחים לאנשים בערוצים מתחרים.
יהודה: הבנתי. טוב, יפה, חשבתי שאתה תיפול פה, אני לא רוצה לתת ציונים לעצמי, אבל יפה.
ינון: שלזינגר, לדעתי.
יהודה: לא, אני לא בטוח. רגע, תעשה עוד פעם שם מדויק שיהיה לנו לפרומו. מי איש התקשורת הכי חשוב בישראל?
ינון: אני.
יהודה: לא, סתם, סתם. יפה. כמה פעמים אתה מדבר עם ראש הממשלה בשבוע?
ינון: גג אחת.
יהודה: וואלה, פעם בשבוע עם ראש הממשלה? לא רע.
ינון: כן, כל הסיפור הוא הרבה מנופח, הרבה מעבר למידות שלו.
יהודה: דרך אגב, ביחס לפרשנים או לאנשי תקשורת אחרים, מה, זה גבוה? זה נמוך?
ינון: אני חושב שזה יחסית גבוה, נראה לי, אבל אני לא יודע מה הוא עושה עם אחרים.
יהודה: אתם כאילו כבר ברמת האחוקים כזה, אתה אומר לו, אהלן ביבי, מה נשמע?
ינון: ממש לא.
יהודה: לא, בכבוד, ראש הממשלה וכאלה.
ינון: כן, אדוני, אני קורא לו אדוני.
יהודה: אה, יפה לך.
ינון: ברור. טוב. הוא לא חבר שלי, אין לנו יחסים חבריים, ואני, אתה יודע, אנחנו בקשר מקצועי לצורך העניין.
יהודה: אה, זה הוא לא שואל אותך, נגיד, מה קורה בפטריוטים? ראיתי פטריוטים.
ינון: הוא יכול להגיד, ככה, הוא יכול להגיד, ראיתי אמרת או כל מיני כאלה, אבל בוא, גם ביבי הוא לא איזה איש כזה של גנבות.
יהודה: ביבי הוא לא איש של גנבות? אוקיי, אני לוקח את זה איתי הלאה. טוב, יש פוליטיקאי שלא מדבר איתך?
ינון: מלא, ברור, מלא. ושאנחנו לא מדברים הדדית. סתם בקטע של, אתה יודע, מלא מהשמאל, אף אחד מהשמאל לא…
יהודה: לא, נגיד, לפיד אני יכול לתאר לעצמי לא מדבר איתך, נכון?
ינון: אתה יודע, מה זה לא מדבר? אנחנו לא מדברים. אין ערוץ, אין ערוץ.
יהודה: לא, אבל למשל, בני גנץ, יכול להרים לך טלפון?
ינון: בני גנץ, פגשתי אותו בשדה תעופה לפני איזה שבוע, שבועיים, ודיברנו, בטח שדיברנו, אמרתי לו שיבוא לפטריוטים, לא פסל, יש כיוון, יש זה.
יהודה: יפה. טוב, אז הוא יבוא לפטריוטים?
ינון: בני, יש עליו איזה סוג של… כשאני אומר את זה בפטריוטים מתעצבנים עליי, שיש בו מאנט'שיות כזאת, אתה יודע, הוא איש שאפשר לדבר איתו.
יהודה: קיבלתי. טוב, בוא נדבר קצת על הפטריוטים. מי הפאנליסט הכי חריף?
ינון: נו, באמת.
יהודה: כן, כן, בכל זאת.
ינון: מה קרה לך? מה, אתה גנוב.
יהודה: מי הפאנליסט שהכי עלה לו?
ינון: הלאה, נקסט.
יהודה: מי זקוק נואשות למחיאות כפיים?
ינון: אני.
יהודה: את מי היית רוצה לצרף לפטריוטים?
ינון: לא יודע.
יהודה: אחד, זרוק שם שנגיד אתה אומר, בוא'נה, הדליק לי את האולפן.
ינון: בן כספית.
יהודה: יפה. מאחד עד עשר, כמה אתה מתגעגע לאלדד יניב?
ינון: שמונה, שבע, שמונה.
יהודה: מה קרה איתו, דרך אגב? לאן הוא נעלם?
ינון: הוא לא עונה לי להודעות.
יהודה: באמת? אתם לא דיברתם מאז?
ינון: תשמע, השמאל כתש אותו, הרג אותו, והוא קרס, קרס אותו קרץ, והוא פשוט נעלם.
יהודה: וואו, בוא'נה, זה סיפור. יום אחד אנחנו נרחיב.
ינון: זה לא שהוא לא קיים, הוא קיים, הוא פשוט לא עמד בלחץ.
יהודה: טוב, בואו נפלפל קצת בקטע שרצינו להראות לך:
(מוצג לינון חיקוי שלו מתוך ארץ נהדרת:) "אוי, אוי, אוי, ערב טוב, ערב טוב, שמחה גדולה, שכוייח, תקופה של נס. עם ישראל חי, אנחנו מציינים 400 ימים, ואז התחלתא דגאולה. תקופה נפלאה, באמת תקופה נהדרת, ויש לנו יופי של תוכנית, נגיד שלום לפאנל, פאנל הפטריוטים".
יהודה: כן, מה חשבת?
ינון: מגניב.
יהודה: אהבת?
ינון: כן.
יהודה: נעלבת?
ינון: ממה?
יהודה: אוקיי. יאללה, בוא נתקדם קצת, נעזוב פוליטיקה, ירדנה ארזי או עפרה חזה.
ינון: עפרה חזה.
יהודה: אייל גולן או זוהר ארגוב.
ינון: זוהר.
יהודה: אתה ישראל הראשונה או ישראל השנייה?
ינון: אני ישראל הראשונה שבליבי עם ישראל השנייה, ובעצם חלק מישראל השנייה.
יהודה: נחמד, ידיד אמת, מישהו אמר ידיד אמת של ישראל השנייה.
ינון: לא, הוא אמר את זה על עמית סגל, לדעתי.
יהודה: יפה, נכון, תודה.
ינון: אני לא ידיד אמת, אני חלק מישראל השנייה. בעיקר בגלל שאני דוס.
יהודה: את מי היית רוצה לראיין?
ינון: את ביבי, שיבוא לפטריוטים.
יהודה: את מי אסור לראיין?
ינון: לא יודע.
יהודה: איזה ביטוי מעצבן אותך יותר, ביביסט או שופר?
ינון: שופר.
יהודה: למה, דרך אגב?
ינון: ביביסט לא מעצבן אותי פשוט.
יהודה: אוקיי, אז שופר מעצבן אותך?
ינון: לא, אבל כאילו, אין לי בעיה עם הביביסט. שופר, זה מצחיק אותי שכל איזה פרח טירונות אומר לי, אתה עיתונאי, אתה לא עיתונאי, אתה יודע.
יהודה: טוב, יאללה, מי צריך לבקש ממך סליחה?
ינון: יש אנשים.
יהודה: בכל זאת, מי? שם אחד?
ינון: הם יודעים.
יהודה: ממי אתה צריך לבקש סליחה, ינון מגל?
ינון: לא יודע, מי שאני צריך, אני מבקש, אני, אתה יודע. הנה, אני מבקש סליחה. מי שאני צריך לבקש ממנו, סליחה, אני מבקש ממנו, סליחה.
יהודה: יפה. טוב, כמה הצעות קיבלת לריאליטי?
ינון: כמה, לא הרבה.
יהודה: מי הכי מעניין?
ינון: אף אחת לא עניינה אותי.
יהודה: יש ריאליטי שהיית רוצה להשתתף ולא הציעו לך?
ינון: אה, הייתי בריאליטי בעצם. הייתי בקטטוס שם, בזמר במסכה.
יהודה: אם לא היית בתקשורת, היית…
ינון: בפוליטיקה.
יהודה: אוקיי, גילטי פלז'ר (משהו שאדם נהנה ממנו – אבל מתבייש בזה)?
ינון: תשמע, יש לי גילטי פלז'ר שאני בחיים לא אספר.
יהודה: תן, עכשיו אתה חייב, אתה לא יכול להרים בלי.
ינון: ממש לא, ממש לא.
יהודה: באיזה עולם?
ינון: בעולם הטיפוח וההיגיינה.
יהודה: אני לא יודע לאן הראש שלי עובד, אבל קדימה, תן אותו, מה?
ינון: לא, לא, אני לא אגיד.
יהודה: אוקיי, הסרת שיער מהגבות? משהו?
ינון: לא, לא אגיד, לא אגיד.
יהודה: הבנתי, טוב. טיפ לזוגיות מינון מגל?
ינון: אני צריך לתת טיפים לזוגיות, באמת. בואנ'ה, בדיוק עכשיו חגגנו 20 שנה לנישואים שלנו.
יהודה: או, ברוך השם, בלי עין רע. עכשיו, במיוחד בשביל זה, תגיד שלום לאשתך שיוצאת עכשיו… לא, סתם, נראה לך? בוא, אנחנו שאריות של הפטריוטים, אין כסף להפקה. טוב, ולסיום, ינון מגל, מה לא יודעים על ינון מגל?
ינון: לא יודעים על ינון מגל שבסך הכל היו לו חיים מורכבים, שביום-יום הוא בן אדם הרבה יותר כבוי ומאופק, ושכשרואים אותו בתקשורת, הוא בהופעה מול המצלמה או מול המיקרופון, ושבעצם זה שתי דמויות שונות, אחת של היום-יום ואחת על הבמה.
יהודה: וואו, בואנה, זה יפה, זה ממש ממש יפה. יעני בחוץ, אתה סנוב וקקר ולא אומר שלום לאנשים?
ינון: לא, להפך.
יהודה: לא, כשאתה לא בהופעה, כשאתה אומר שאתה כבוי.
ינון: חושבים שהרבה, כשרואים אותי זה שהכל זוהר, מוצלח, נהדר ומלא ביטחון וזה, והחיים הם הרבה יותר מורכבים.
