בליל הסדר נפתחים שערי שמיים ומתקבלות הבקשות, והשנה יש לנו כל-כך הרבה לבקש – ניצחון על אויבינו, שחרור כל החטופים, אחדות פנימית
השנה נערוך את ליל הסדר כשאנחנו פחות עייפים ומותשים. קיבלנו בערב החג שבת מנוחה, שבאה אחרי עמל ויגיעה של שבועות קשים, לילות בלי שינה, מסעות קניות וקרצוף כל הבית. זו הזדמנות להתחבר מתוך רעננות למשמעותו הפנימית של הלילה הזה, שבו יצאנו ממצרים.
אפשר 'להעביר' את ליל הסדר בקריאה חפוזה של ההגדה, בשאיפה להגיע מהר ל'שולחן עורך'. תהיה לנו ארוחה משפחתית נחמדה, אבל את העיקר החמצנו. המפגש המשפחתי סביב השולחן הערוך הוא המסגרת החיצונית בלבד למהותו האמיתית של ליל הסדר, וחבל להתמקד במסגרת ולזנוח את התמונה.
הילדים במרכז
כדי לחוש את משמעותו האמיתית של ליל הסדר עלינו לחדור למהותו הפנימית. בלי ההיבט הפנימי, המרכיב החיצוני מאבד את טעמו ונעשֶה עול מעיק. שוו בנפשכם שלא היינו חשים את הטעם שבאכילה. במצב כזה היינו רואים בה טורח ועול. טעמה של הארוחה הופך את המאמץ שהיה כרוך בהכנתה לעונג, והוא הנותן לו משמעות.
אף ליל הסדר כך. פנימיותו של הלילה הזה עשירה כל-כך, עד שקשה להחליט במה להתחיל.
בראש ובראשונה הוא נועד להעביר את נר היהדות ואת מסורת האבות מדור לדור. דברים רבים בלילה זה נעשים רק כדי לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולגרום להם להתעניין ולשאול. כל זה מושתת על הציווי הנצחי "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" – לספר לילדי הדור הבא על לידת העם, מסורתו ומורשתו.
אחרי שהילדים שואלים 'מה נשתנה' מגיע השלב שבו האב צריך להשיב ולהסביר. לא די בקריאת ההגדה, אלא חובת האב להסביר את הדברים לילדיו, על-פי גילם ורמתם. זה הזמן לספר על לידתו של עם ישראל, על יציאתו הפלאית מעבדות לחירות, על קבלת התורה בהר סיני, ועל המשך המורשת שמייחדת אותנו ושאותה אנו נושאים אלפי שנים.
שעת רצון
ליל הסדר הוא גם 'ליל שימורים', שבו נפתחים שערי שמיים ומתקבלות הבקשות, והשנה יש לנו כל-כך הרבה לבקש – ניצחון על אויבינו, שחרור כל החטופים, אחדות פנימית.
גדולי ישראל בכל הדורות ציינו את קדושתו וסגוליותו של ליל הסדר, כשעת רצון מופלאה. באחד הספרים הקדמונים נאמר: "יהא כל אדם חרד באימה לקיים מאמר חכמים שתיקנו מצוות הסדר והגדה, ולא יהא הדבר קל בעיניו. אף אם כמה דברים יש בסדר, שנראֶה בעיני האדם שאין הקפדה בהם, ישכיל בדעתו לקיים, שאין שום דבר ריק בהם".
הקרובים לעולמה של החסידות יכולים להשתמש בשפע ביאוריה על משמעות החמץ והמצה, על יציאת מצרים רוחנית-נפשית שמתרחשת בכל יום, על הכוח שניתן בחג הפסח 'לפסוח' ולדלג קדימה, בקפיצה פתאומית גדולה, מעבר למגבלות הרגילות, ועוד ועוד.
כל אלה הם הטעם האמיתי שמאחורי ליל הסדר. כאשר עורכים אותו כהלכתו, גם במובן הפנימי והרוחני, מרגישים שכל המאמץ והטורח אינם נחשבים לנוכח תחושת ההתעלות שהלילה הזה מעניק לנו, והכוח שאנו שואבים ממנו למשך השנה כולה.
