סוגיית הנישואים בציבור החרדי טעונה בלא מעט משמעויות ורגישויות. יחסי הזוגיות ומיסוד הקשר בין בני זוג בחברה החרדית נבדלים באופן מהותי מאלה המקובלים בחברה הישראלית הכללית ובתרבות המערבית, ושונוּת זו משפיעה גם על אופיים של אירועי החתונה ועל ההוצאות הנלוות.
כך, למשל, גובה ההשתתפות של הורים ברכישת דירה לילדיהם עמד על כ-400-250 אלף שקלים עבור רכישת דירה לבת, וכ-150-100 אלף שקלים עבור רכישת דירה לבן.
סכומים אלו מאפיינים בעיקר את הזרם הליטאי בחברה החרדית וכן חלקים מן הספרדים והחסידים. לעומתם, פלחים גדולים מן הזרמים הספרדיים והחסידיים נוהגים להשתתף ברכישת הדירה לילדים בסכומים נמוכים יותר - כ-100 עד 300 אלף שקלים - ללא הבדל משמעותי בין המגדרים.
איך שלא יהיה, נתונים אלה מעלים מיד את השאלה – כיצד הורים במשפחות ברוכות ילדים מסוגלים לעמוד בסכומים אלה?
בפרק זה נציג שלשה ערוצים מתוך ששה שעלו במחקרינו, אך ראשית נברר מדוע בכלל רוכשים החרדים דירות לצאצאיהם מעבר למקובל במגזר הכללי?
במחקר עלו מספר תשובות:
1. מבטיחים ולא משלמים
יששכר, אב ל-15 ילדים, תיאר באוזנינו את התנהלותו של שכנו, אותו הוא מכיר היטב. השכן התחייב לתת לבתו וחתנו כ-350 אלף שקלים עבור רכישת דירה. לאחר מספר חודשים שבהם לא מימש את התחייבותו, פנה אליו אבי החתן ושאל מדוע אינו מקיים את הבטחתו.
השיב אותו שכן: אני חונכתי על האידיאה שהקדוש-ברוך-הוא עוזר לחתן את הילדים. התשלום עבור הדירה צריך להישלח משמיים בדרך כלשהיא. המתנתי מספר חודשים לעזרה שמימית זו, וכיוון שזו לא הגיעה, איני חש כל אשמה. אדרבה, את האשמה יש להפנות לקדוש-ברוך-הוא.
יששכר, שכאמור מכיר את האירועים מכלי ראשון, העיד כי שיג ושיח זה נמשך אצל אותו שכן גם כאשר חיתן את הילד השני ואת הילדה השלישית. בכל פעם חזר האיש על טיעונו כי הוא התחייב על סמך ההנחה שהקדוש-ברוך-הוא יעזור לו לשלם את התחייבותו.
כאשר ביקש האיש לחתן את ילדתו הרביעית, השמועה על התנהלות זו פשטה בין השדכנים, והוא הבין עד מהרה כי התנהלותו לא תוכל להימשך. הוא החליט להצהיר כי מכאן ואילך אין הוא מתחייב מאומה.
מהסיפור עולות תובנות רבות, אולם המסקנה הישירה העולה מן העובדות היא כי ישנם הורים חרדים המתחייבים לשלם סכומים ניכרים עבור ילדיהם, אך כאשר הם נדרשים לממש את התחייבותם - הם משתמטים ממנה.
2. תכנון לטווח ארוך
יחיאל, אברך כולל כבן 35 ואב לארבעה, פתח את השיחה איתנו באמירה הסוציולוגית הבאה: "אני אסביר לך איך זה נבנה. בחור חרדי שמתחתן, יום אחרי החתונה שלו, בתוך השבע ברכות - הוא חושב על היום שבו הוא צריך לחתן את הילדים שלו. זה יותר מתכנון לטווח ארוך, זו התנהגות של חיים היום עבור הטווח הארוך".
כיצד מתבצע תכנון זה?
יחיאל תיאר את הבסיס לאותו תכנון ארוך טווח:
אני מכיר אברכים רבים שיש להם רכב פשוט והם היו רוצים רכב חדש, אך חשוב להם יותר לחסוך את הכסף הזה עבור הילדים שלהם. יכול להיות גם אברך שאין לו רכב בכלל, אבל אין לך מושג כמה כסף הוא חוסך. הנופשים שלהם מסתכמים בהחלפת דירה עם בן דוד מאופקים, כי את הכסף הזה הם חוסכים עבור הילדים. אני מתכוון להגיד לך שהם בונים את כל מערך החיים שלהם לפי זה. אברכים בגיל שלי חיים ככה. חיים בדירה פשוטה ואת כל הכסף מקדישים לילדים.
מה עושים עם הכסף שנחסך? כיצד שומרים עליו ואפילו משבחים אותו לקראת נישואי הילדים?
אחת התשובות שעלתה בראיונות פעם אחר פעם היא רכישת דירה נוספת כהשקעה עבור העתיד. לא מעט אברכים משלמים במקביל למשכנתא שלהם או לקראת סופה, משכנתא נוספת עבור דירה שרכשו באזורי פריפריה - אשקלון, קריית גת, נהריה, טבריה, קריית ביאליק וכדומה. את המשכנתא הזו הם משלמים בעזרת דמי השכירות שהם מקבלים מסטודנטים או זוגות צעירים המשתכנים בדירתם.
אברכים בעלי תושייה מצליחים אף לרכוש יותר מדירה אחת כזו. כך למשל סיפר יחיאל כי אחד מחבריו - ראש כולל הנראה אדם פשוט למדי, שאין בבעלותו אפילו רכב - מחזיק בארבע דירות אשר רכש בפריפריה. צעיר זה, בשנות השלושים לחייו - החי חיים סגפניים הינו כאמור בעל יוזמה, וחלק מן הדירות שרכש חולקו על ידו למספר דירות קטנות - פעולת בנייה שהגדילה את התשואה מהן באופן משמעותי.
כמובן, לא כולם בעלי יוזמה נדל"נית כראש הכולל המדובר, אך תופעת רכישת הדירה הנוספת היא תופעה רווחת בחברה החרדית. קשה לאמוד את היקף התופעה באמצעות נתונים מנהליים, שכן חלק מן הדירות נרשמות על שם הילדים או קרובי משפחה לצורכי מס. המרואיין יחיאל, שהוזכר לעיל, ציין כי הוא מעריך שתופעה זו קיימת בקרב כ-20% מכלל האברכים.
דרך נוספת היא הצטרפות מוקדמת לתוכניות הגמ"ח המרכזיות. בחברה החרדית פועלים מספר גמ"חים גדולים, בעלי מחזור כספי של מאות מיליוני דולרים. גמ"חים מרכזיים אלו מפעילים תוכניות מיוחדות למימון נישואי הילדים, המכונות 'תוכנית הורים' ו'תוכנית עזר נישואין'.
העומדים בתנאי הגמ"ח עשויים לקבל מאות אלפי שקלים כהלוואה ללא ריבית עם נישואי ילדיהם.
3. זמזום מתמיד של הנטל הכלכלי: עובדים בהחזרת חובות
מרואיין שהוזכר לעיל בשם יששכר, ביקש להדגיש בעזרת הסיפור את התובנה החשובה:
כשאומרים 'הקדוש ברוך הוא עוזר', לא יורדת יד מהשמיים ונותנת לך כסף. כשאומרים שהקדוש ברוך הוא עוזר, הכוונה היא שאני לוקח על עצמי חובות ואני מוכן להתמודד עם זה. אני מודע לכך שאני נכנס לחיים אחרים. אני נכנס לזה במודע ומתוך ידיעה שאני נכנס לחיים של חובות. וכאן הקדוש ברוך הוא עוזר להתמודד עם החובות. לפני שחיתנתי ילדים לא ידעתי מה זה גמ"חים. לא הכרתי את זה בכלל. היום אני בתוך זה.
יששכר סיפר על הבת הראשונה שחיתן:
"התחייבנו 250 אלף שקלים. סכום עצום בשביל הורים ל-12 ילדים, אבל שאלנו את אחד מגדולי הדור, האם אפשר להתחייב על כזה סכום, הוא אמר שאפשר להתחייב. הניסוח שלו היה: 'כמו שאתה לא רואה איך תשלם 100 אלף שקל, כך אתה לא רואה איך תשלם 250 אלף שקל. אבל אתה תצליח והשם יעזור'.
ומהיכן הגיעו 250 אלף השקלים? בשלב זה התערבה בשיחה רעייתו של יששכר, וסיפרה כי הם לקחו משכנתא על הדירה שלהם, 'זהו סכום השווה בערך עשירית ואולי אפילו פחות משוויה של הדירה שלנו, והבנק נתן לנו אותו ללא כל קושי'.
מאז חיתנו השניים עוד שישה ילדים: שלושה בנים ושלוש בנות. הבנות מן הסתם קיבלו מן ההורים סכום גבוה יותר, אך הסכום הממוצע לכל צאצא עמד על כ-250 אלף שקלים. גם סכומים אלו ניטלו כמשכנתא מן הבנק. בסך הכל עומדים חובותיהם של בני הזוג על קצת יותר ממיליון שקלים.
כיצד מחזירות המשפחות את החובות העצומים, המסתכמים לא בפעם באלפי שקלים בחודש?
תשובה נפוצה שעלתה בראיונות הייתה "אנחנו מגלגלים". מה הכוונה? יששכר שצוטט לעיל הדגיש שאדם המחתן את ילדיו מוכרח לדעת כי "הוא נכנס לחיים אחרים", כשהמשמעות היא שעליו 'לעבוד' מדי חודש בהחזר החובות.
איך עושים זאת? מתרוצצים מגמ"ח לגמ"ח, מעסקה בלתי צפויה לעסקה בלתי צפויה, ממענק לא צפוי ממקום העבודה של האישה לקרן פילנתרופית שבחרה לסייע לאברכים באותו חודש. הסוד הוא, הסבירו כמה מן המרואיינים, לא להיבהל מהחוב החודשי הגבוה ולדעת 'לנהל' אותו.
"הנה, החודש נתן לי חבר הלוואה בלתי צפויה של 30 אלף שקלים לטווח רחוק. כיסיתי את החודש, ומה יהיה בהמשך? ה' יעזור, אז יבוא הנס שלו", אמר ישעיהו, בן 60 ואב לשבעה ילדים – רובם כבר נשואים. "עליך לחלק את החוב לחלקים קטנים", הוא הוסיף, "כך שהחוב שלך אינו 400 אלף שקלים בבת אחת, ואפילו לא 30 אלף שקלים בבת אחת".
אנחנו מקשים: נניח שאת 20 אלף השקלים הללו הצלחת לכסות בחודש זה, אולם בחודש הבא התשלום גבוה יותר, שהרי לקחת גמ"ח נוסף. כלומר, החלוקה למאה תשלומים אינה מוסיפה סכום עצום לחוב החודשי, אולם עוד חוב קטן לגמ"ח ועוד חוב קטן גמ"ח מצטרפים בסוף לסכום ניכר.
ישעיהו השיב:
כאן מגיעים הניסים שעליהם שאלת. כל חודש והנס שלו, כל חודש וההכנסות הלא מתוכננות שלו. לא רק בענייני גמ"חים, שאתה מוצא פתאום הלוואה גבוהה לטווח ארוך, אלא גם בהכנסות. בוא ניקח למשל את 'בין הזמנים' האחרון. אתה יודע שאני ארגנתי שיעורי שחייה לנערים ונערות בבריכה ביער בית זית? ארגנתי הסעות, שכרתי מורות ומורים לשחייה, וזה הכניס לי עשרות אלפי שקלים במשך חודשיים בלבד. זה כיסה את הפער שאתה מדבר עליו.
אגב 'בין הזמנים', אתה יודע שבבין הזמנים לפני שנה ארגנתי מתנפחים לילדים, שכרתי מתנפחים והעמדתי אותם בשני מרכזים מסחריים. זה הכניס לי עוד 10 אלף שקלים. הדברים האלו שמגיעים פתאום מכסים את הפערים שאתה שואל עליהם. ושוב, חלק מהסכומים [מהתשלומים] החודשיים נגמרים.
במהלך הריאיון עם ישעיהו נכנס אחד מבניו הנשואים, והוא אישש את עדותו של אביו כשהוא מסתייע בדוגמה נוספת: "אמא עשתה לפני חודשיים שידוך. אבא נכנס, והיא הראתה לו את 8,000 השקלים שקיבלה, והוא נדהם ואמר: בדיוק מחר אני צריך להחזיר 8,000 שקלים לגמ"ח של פלוני!".
מלבד האלמנט הניסי שבסיפור, ביקש הצעיר להדגים את ההתנהלות היומיומית, הרגעית כמעט, שבהחזר החובות מדי חודש בחודשו.
בסעיף 3 כינינו את תופעות ניהול ההלוואות בשם 'זמזום מתמיד של הנטל הכלכלי', ודבריו של הצעיר מתארים בדיוק נמרץ את ההכרה של ראש משק הבית בצורך לשאת עליו את 'הזמזום' הזה.
'העבודה' בניהול חיים מן הסוג הזה אינה קלה, אך רבים מן המרואיינים תיארו ביטחון עמוק שסיועו של הקדוש ברוך הוא מובטח.
עוד בנושא:
"גילגלתי וגילגלתי": מהיכן מגיעות ההכנסות הבלתי צפויות של המשפחה החרדית? פרק ב
"הקב"ה עוזר ושולח": איך עובדת הכלכלה החרדית? • פרנסה משמיים I פרק א
