אז מהיכן מגיעות ההכנסות הבלתי צפויות? מאיפה נופלים הניסים שאותן ביקשנו לתרגם לאקסל?
במהלך הריאיון התבקשו המרואיינים למלא טבלאות אקסל מדוקדקות ומפורטות המתייחסות לכלל ההוצאות וההכנסות. לאחר מכן נערכה הצלבה בין שני טורי המספרים, הכנסות פחות הוצאות.
כאשר עלה פער בין ההוצאות להכנסות (כלומר, ההוצאות היו גדולות מן ההכנסות) התבקשו המרואיינים להבהיר כיצד הם מתמודדים עם פערים אלו. התשובות נרשמו ונותחו על ידי צוות המחקר.
בפי המרואיינים הוצאות בלתי צפויות אלה כונו לרוב 'ניסים', מאחר שהופעתם אינה סדירה והם אינם נכללים בשטף הסטנדרטי של ההוצאות וההכנסות של משק הבית. הם דווחו רק לאחר מאמץ ניכר ולאחר ניסיון כנה להיזכר בכל ההכנסות הבלתי צפויות שמאפשרות את ההתנהלות הכלכלית של משק הבית חרף הפערים הגדולים.
ניתוח הראיונות העלה בפנינו תשובות מגוונות, אשר ניתן להציבן בארבע מחלקות: (1) מענק בלתי צפוי ממקור פורמלי; (2) עבודה לא צפויה במקום פורמלי; (3) מתנה לא צפויה מקרובים, או פילנתרופיה; (4) עבודה לא פורמלית ('עבודה בשחור').
על מנת להמחיש את הקטגוריות הללו, נציג בצמוד לכל ערוץ, אחד מ'סיפורי הניסים' (מני רבים) שעלו בראיונות.
מענק בלתי צפוי ממקור פורמלי
משמעותו של מענק בלתי צפוי ממקור פורמלי הינו סכום כסף, לרוב סכום משמעותי, אשר הגיע מגוף מפוקח ומוכר על ידי רשויות המדינה; למשל - מענק לעובד, מענק לסטודנט, החזרי מס מארה"ב לפי מספר נפשות, גבייה של גוף פורמלי שבוצעה בטעות והוחזרה, החזרים בעקבות מכירת נכס בשל פערים בין מטבע חוץ למטבע מקומי וכיוצא בזאת.
קנינו דירה קטנה באזור מסוים ובעלי רצה דירה גדולה יותר. זה היה החלום שלו, הוא ידע שיהיו לנו הרבה ילדים והיה חשוב לו דירה גדולה. פנינו לאדמו"ר כדי לשאול האם כדאי לנו לעשות את זה. בכל זאת, לקנות דירה גדולה יותר זה לא פשוט. הוא אמר משפט אחד בלבד: תקנו, ועוד יישאר לכם עודף. זהו. מכרנו את הדירה, אז היו מוכרים בדולרים, וקיבלנו לפי ערך של 4.9 שקל לדולר. שמנו את הכסף בצד, וחיפשנו כמה חודשים דירה, עד שמצאנו אחת בביתר, חמישה חדרים. הדולר אז ירד ל-3.8, ירידה מטורפת. נשארנו עם למעלה מ-100 אלף שקלים עודף. הנה, בבקשה, תגידו לי, לאיזו שורת אקסל אתם מכניסים את זה, אני רוצה לשמוע?!" [רינה, חסידת ברסלב ואם לעשרה ילדים].
עבודה לא צפויה במקום פורמלי
משמעותה של קטגוריה זו היא עבודה המדווחת ברשויות הרלוונטיות – כלומר, לא עבודה ב'שחור', אלא שהיא אינה חלק מאינרציית החיים החודשית. כאמור, המרואיינים נזכרו הכנסות אלה רק כאשר ביקשנו מהם להיזכר כיצד השלימו את הפער, כלומר – מדובר בעבודות אקראיות ומזדמנות. המרואיינים ציינו למשל – עבודות גרפיקה ומחשוב בלתי צפויות, מילוי מקום בבית הספר, קרן השתלמות שהשתחררה לפתע, תוספת שכר חד-פעמית ועבודה כמזכיר קלפי בבחירות.
יש לאשתי חברה שיש לה ילדים ובקיצור היא מתקשה בגידול של הילדים. הילדים שלה נמצאים אצלינו כמעט כל יום, אחרי הצהריים. […] והיא זכאית לעזרה מהרווחה ויום אחד פנו אלינו מהרווחה שהיא זכאית ל"משפחה תומכת" משהו כזה לא יודע בדיוק את ההגדרה, והיא הציעה שזה יהיה אנחנו, אנחנו קיבלנו איזה סכום יפה. זה יצא במשך 6-7 חודשים, 2000 שקלים כל חודש, אה 2500 כל חודש. משהו כזה. משהו כמו 15 אלף בשנה האחרונה [מיכאל, בן 34, אב לשבעה ילדים, אברך כולל].
מתנה לא צפויה מקרובים או סיוע פילנתרופי
קטגוריה זו כוללת סיוע פילנתרופי, תוך הבחנה בין פילנתרופיה 'טהורה', בה התורם אינו מכיר את הנתרם, לבין סיוע 'משפחתי' למשפחה קרובה או רחוקה (ראו על כך אצל אורבך, 2009, עמ' 19). כך למשל העידו המרואיינים על סיוע שקיבלו מגורמים שונים במשפחה – הורי הבעל, הורי האישה, אח, גיס, דוד, דודה, סבא וסבתא, בנים ובנות נשואים, בנות לא נשואות. כמו כן נשמעו תיאורים רבים על סיוע שהתקבל הכולל, סיוע מנדיב לב שהחליט לעזור באופן מפתיע וחד-פעמי, סיוע מחבר קרוב וכד'. קטגוריה זו כוללת כמובן סיוע מן הקהילה, כמו מלגות לחג, הענקת ארגזי עופות ובשרים מטעם הכולל או בית הכנסת, תלושי קנייה בסך אלפי שקלים, כרטיסי ותווי קנייה בהנחות גבוהות ועוד.
יש לי גם עוד הכנסה מפעם לפעם, יש לי איזה דודה שהייתי מטפל בה והיא השאירה ירושה, אין בזה כרגע הרבה אבל יש ממוצע נגיד 500 שקל בחודש, אז זה 5000 בשנה. כעת, הירושה בשלבי מימוש. אני מחכה שהם ימכרו את הדירה. בצוואה כתבה הדודה במפורש שעובדה יקבל 19 אחוז בדיוק מערך הדירה. כעת אם אנו מחשבים את ערך הדירה שלה שנמצאת אגב, במגדל יוקרתי בעיר… אני אמור לקבל בסביבות ה-350 אלף שקל, אז יהיה לי לשלם לבת שלי. בינתיים גילגלתי וגילגלתי [עובדיה, אברך כבן 53 ואב לשנים עשר ילדים].
עבודה לא פורמלית
קטגוריה זו כוללת הכנסה מעבודה מזדמנת, שאינה העבודה הפורמלית של המרואיין, וזו אפיינה בעיקר את הגברים שבקרב המרואיינים. אלו ציינו למשל עבודת 'מומחה' שאינה חלק ממשלח היד הקבוע: פיקוח בנייה, עבודות בשיפוצים, הרצאות, מחקרים תורניים, תיווך נדל"ן, השקעות במניות, דמי שידוך, עריכת ספרים תורניים ועוד.
זה ממש ניסים. למשל, דוד בעלי עכשיו מתעסק… זה מצחיק לומר, הוא משגיח [בישיבה], אבל הוא גם מתעסק בבנייה. רשמית הוא לא מתעסק בבנייה, הוא לומד כל היום… אבל הוא מבין בבנייה, נגיד אח שלו בנה, אז הוא היה הפקח של הבנייה, במקום לשלם למפקח בנייה, הוא שילם לו. והוא מלווה את המשפחה, המון בני דודים, כשנכנסים לבנייה, הוא עובר על החוזה והכל… מדי פעם יש הזדמנויות של בנייה וזה מכניס הרבה. כיוון שהוא מדי פעם מתעסק בפרויקטים של בנייה, אז הוא מכיר הרבה ספקים של אלומיניום, נגרים, אז אנשים שואלים אותו.. הוא רק מתווך. מטבח, למשל, הוא מקבל על זה אחוזים. מתווך אלומיניום, מקבל על זה אחוזים…
אני אספר לך סיפור. אתה רוצה נס? אבל שוב, זה לא לפרסום עם שמות. השידוך האחרון שלנו, הציעו, באה הבחורה ואמרה – כבד עליי, אבא משגיח, אמא מנהלת, דוסים.. כבד עליי. היא לא רצתה. ואז בין הבירורים מישהו אמר להם שהאבא מתעסק בבנייה, אז היא אמרה – טוב. ירדה לה אבן מהלב. כשבעלי דוד שמע את זה הוא מאוד נפגע. זה היה לו מאוד קשה [שעובדת עיסוקו בבנייה מתחילה להתפרסם]. אמרתי לו – דוד, זה מה שאנחנו עושים ואני גאה בזה. אתה מפרנס, אנחנו לא נופלים, ואנחנו מחזיקים מעמד על פני המים. נס. עכשיו אם זה היה מגיע לרב פלוני שאתם מכירים… הוא היה מוריד את השידוך אם הוא היה שומע שבעלי, המשגיח המפורסם, מתעסק בבנייה [שרה אשת חינוך, נשואה לר"מ בישיבה מוכרת].
לסיכום, מרכיב מההכנסות הלא צפויות מקרובי משפחה, חברים ופילנתרופיה משקף יחסי קרבה ואחריות הדדית קהילתית ומשפחתית.
מחקר המשך יידרש לעסוק בגלגולי ההון הבין-דורי. מרכיב העבודה הלא פורמאלית ממסוגר לרוב במה שמכונה 'עבודה בשחור', אם כי חלקו אינו דומיננטי כפי שיש נטייה לחשוב.
בפרק הבא נעסוק ב'חתונה החרדית' ובמהלכו ננסה להשיב על שלל שאלות כמעט קיומיות: מדוע חרדים רוכשים דירה לילדיהם מעבר למקובל בציבור הכללי, ובעיקר מה הם הדרכים, האמצעים או הגישות השונות המאפשרות את ההתנהלות הזו?
עוד בנושא:
"הקב"ה עוזר ושולח": איך עובדת הכלכלה החרדית? • פרנסה משמיים I פרק א
