זה החל בהתלבטות, אבל בירושלים התעקשו לקיים את המרתון השנתי במתכונתו הקבועה. שכן השמירה על המשך השגרה בחיינו ארץ חשובה. הלכידות ושמירה על מורל גבוה.
וכך, ירושלים עיר הקודש, התלכדה ביום שישי האחרון במסע מרתון, שגם הקדיש חלק ענק לחטופים ולחטופות.
כ-40 אלף רצים ורצות השתתפו במרתון ווינר ירושלים הבינלאומי ה-14, כאשר המרתון השנה עמד בסימן 'עם ישראל רץ' - הצדעה לכוחות הבטחון, ההצלה והמילואים.
קחו, למשל, את משה רוזנבלום, מאמן כושר במקצועו, שבשנתיים האחרונות מצא את עצמו משרת לא פחות מ-200 ימי מילואים. תוך כדי הלחימה הוא מצא זמן לאמן את החברים בגדוד ההגנה המרחבית ביו"ש, ולקראת המרתון הוא החליט: מגיעים יחד עם החברים ורצים במקצים השונים.
יש את מי שרצים באופן טבעי, ויש את מי שהיו זקוקים לדחיפה של משה רוזנבלום, שניצל את מומחיותו בתחום כדי לדחוף את החברים להגיע ולהשתתף.
"זו השנה השנייה ברציפות שהוא סוחב אותנו גדוד המילואים שלו אתו למרתון ירושלים", אמר אחד מפיקודיו אותם הדביק משה בחיידק הספורט.
ולא, הם לא חשבו שהם מסוגלים לרוץ, אבל הוא זה שנסך בהם את הכוחות. כ-200 מהם הגיעו ביום שישי האחרון לרחובות הבירה כאצנים, "בזכות משה". "וזה ממש טרפת".
תוך כדי ריצה, בעליות ובמורדות, הם מספרים על הזכות להשתתף במרתון ירושלים, חלקם זו השנה התשיעית ברציפות.
"לרוץ לזכר החטופים, זה מרגש ברמות אחרות, אין על מרתון ירושלים, זה פשוט קסם", דבריו של עוד אחד מ'אנשיו של משה', מי שהנחיל להם את 'תורת הספורט'.
כל אחד בקצב שלו, במקצה שלו, אבל מכנה אחד משותף לכולם: הם צריכים הפוגה בין סבב לחימה אחד למשנהו, צריכים לאסוף כוחות, להוציא אנרגיה על מרתון טוב ולשוב ללחימה.
ולא שלא חלפה במוחם השאלה הטורדנית האם אפשר לחגוג בימים קשים אלו. האם זה מוסרי? והתשובה שהם נתנו לעצמם היא: "בהחלט כן. אלו הם החיים שלנו כעת, חשוב לשחרר את הגוף ואת הנפש כדי להסתער הלאה על הלחיצה". לחלקם, אגב, יש כבר תאריך לחזרה לעזה...
כמה יפה לראות אותם כקבוצה, כשהם נעצרים בעיצומו של מסלול כדי לנוח לרגע, כדי לזרוק מילת עידוד זה לזה, יש להם עבר משותף במילואים וגם חוויה משותפת, כאן ברחובות הבירה. "איזה כיף, איזה עוצמה".
משה עצמו רואה בספורט שליחות, לא רק פרנסה או עבודה. הוא מקווה שבשנים הבאות תגדל קבוצתו עוד ועוד. בעברו שקל 20 קילוגרם יותר ממה שהוא כיום, וגם את ההישג הזה הוא זוקף לזכות הספורט. בעיני רוחו הוא פשוט מציל אנשים דרך הספורט, דרך הכושר, והיעד שלו להגדיל עוד ועוד את מספר האנשים שישתתפו איתו באימונים וגם במרתונים הבאים.
