היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, קבעה היום (שישי), בתגובה לבג"ץ, כי ההחלטה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל החקירות של מקורביו.
היועמ"שית קראה לבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה בעניין.
בחוות דעתה כתבה היועצת בהרב מיארה: "ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".
במקביל פרסם רונן בר הודעה חריגה שבה טען כי הדחתו מהשירות יצאה לדרך בעקבות סירובו להיענות לבקשות רגישות מצד ראש הממשלה - בהן הפעלת סמכויות השב"כ נגד אזרחי ישראל, ומתן חוות דעת שנועדה לשבש את מהלך עדותו במשפטו הפלילי.
"נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. סירבתי. ראש השב"כ הוא לא - נאמן אישי".
לדברי בר, "היו מקרים שבהם נאלצתי לסרב לבקשות של ראש הממשלה, שנגעו להפעלת סמכויות השירות כלפי אזרחים. לחצים אלה פסולים, ואינני מוכן לשתף עמם פעולה".
הוא הבהיר כי הוא מוכן לפרט את האירועים במלואם, בדלתיים סגורות בפני שופטי בג"ץ. "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק.
"מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".
בר התריע: "השב"כ עלול להפוך למשטרה חשאית - הפיטורים יעבירו מסר ברור לכל ראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".
במכתבו לבג"ץ מונה רונן בר את כלל הסיבות שלדעתו הובילו לפיטוריו: האישור הביטחוני לעדות נתניהו במשפטו הפלילי, מכתב ראש השב"כ לשרי הממשלה ביחס לצורך בוועדת חקירה ממלכתית והצגת תחקיר השב"כ, שהעלה גם את כשלי הדרג המדיני לצד כשלי השירות.
לשכת נתניהו הגיבה על טענות רונן בר: "חוסר-האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר-האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן.
"היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה.
"הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ״שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף.
"הודעה זו רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב״כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל - דבר שמעולם לא היה.
"ראש הממשלה שוחח עם ראש השב״כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה.
"ואכן, גורמי המקצוע בשב״כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים".
במפלגת הליכוד הגיבו על דברי היועמ"שית וראש השב"כ: "מדובר בהמשך מסע הציד והרדיפה ארוך השנים נגד ראש הממשלה ואנשיו באמצעות פרשות מומצאות: בדיוק ביום שבו ראש השב״כ שוב דחה את העברת תחקיר 7 באוקטובר - הודיעה היועמ"ש על פתיחת חקירה בפרשת 'פייק קטר'. לא במקרה.
"הכוונה לפטר את ראש השב"כ פורסמה כבר בנובמבר 2024, וב-3 בפברואר 2025 הוחלט להדיחו מצוות המו"מ – שלב ראשון לפני סיום כהונתו".
לדברי המפלגה, "ניגוד העניינים האמיתי הוא הקשר בין היועצת המשפטית לראש השב"כ – שממשלת ישראל החליטה פה אחד להחליפו - כשהשניים פועלים יחד ליצירת פרשות פיקטיביות ומשתמשים ברשויות אכיפת החוק ככלי פוליטי.
"זו פייק פרשה נוספת, אחרי עשרות קודמות שכבר קרסו – כולן נועדו לחסום את פיטורי ראש השב"כ ולפגוע בממשלת הימין".
