בשעה שהמתיחות בין חלקים בעם גואה לשיאים חדשים, תתרחש בעוד שבוע ימים תופעה מופלאה - מאות אלפי יהודים, מכל הגוונים, השכבות, העדות והתפיסות הפוליטיות יסבו יחד באלפי סדרי הפסח שיערכו שליחי חב"ד ברחבי הארץ והעולם. כל המחיצות ייפלו, כל הדעות הקדומות יימסו, וכולם יחגגו יחד את החג בתחושת אחווה נדירה.
כיצד מתחולל הפלא הזה? מה גורם לאנשים לשכוח את כל חילוקי הדעות, להתעלם מהמטענים שנצברו ומהטענות שהוטחו? התשובה אחת – האהבה ליהודים שהרבי מליובאוויטש החדיר בשליחיו, חסידיו ותלמידיו. כשיהודים מרגישים שכאן אוהבים אותם כפי שהם, הם באים ומתחברים.
הרבי לימד לראות בכל יהודי אח אהוב. גם אם הוא מתנכר לערכי היהדות, הוא אחיך. גם מי שחושב אחרת ממך, יש בו נשמה יהודית יקרה. האבק שמכסה עליה אינו צריך לבלבל אותנו. תחת המעטה החיצוני טמון יהלום יקר. לכן אין מקום להעמדת מחיצות בין יהודים, וכולם יכולים לשבת יחד תחת קורת גג אחת.
ראייה כלל-ישראלית
בימים האלה חשוב להעמיד לנגד עינינו את דמותו הקורנת של הרבי, השופעת אהבה אין-קץ לכל אדם מישראל. כל מי שפגש את הרבי או שמע את דבריו, חש את האהבה המפעמת בליבו לכל יהודי. מעולם לא יצא מפיו ביטוי מזלזל או פוגעני כלפי יהודי. כל דמותו שופעת אור, אהבה ולימוד זכות. לכן גם הצליח להאהיב את התורה והמצוות על מיליוני יהודים בעולם.
הרבי מעולם לא חשב במונחים כיתתיים וקהילתיים. לנגד עיניו עמד כלל ישראל. כמעט בכל יום מתגלה עוד סיפור מדהים, הממחיש עד היכן הגיעה דאגתו לעם ישראל. יהודים מחוגים מגוּונים מספרים על מעורבותו והאכפתיות שלו, ועל מה שפעל למענם, לעיתים אפילו בלי ידיעתם.
הרבי הציע נקודת מבט המדלגת מעל כל הפערים המפלגתיים, העדתיים והכיתתיים. לא להביט אל החיצוניות אלא אל הפנימיות. הדימוי החיצוני אכן מקים לפעמים חומה, שלכאורה קשה לעבור מעליה. ההבדלים בתפיסות העולם ובאורחות החיים נדמים לתהום הפעורה בינינו. אבל אם נקלף את השכבות החיצוניות נגלה נקודה פנימית המחברת את כולנו.
חיפוש המכנה המשותף
ביום רביעי הקרוב, י"א בניסן, נציין את היום שבו ירדה לעולם נשמתו הקדושה של הרבי, לפני מאה ועשרים ושלוש שנים. זה יום זכאי, יום שמחה והתעוררות, יום הודיה לקב"ה, על ששתל בתוכנו נשמה כבירה זו. זה יום שבו ראוי לכל אחד ואחד לעורר את הזיכרון על המגע האישי שהיה לו עם הרבי, ולהתחזק בלימוד תורתו ובהליכה באורחותיו.
הבה נשאף לפתוח בחיינו דף חדש של אהבת ישראל, חיפוש מעלותיו של הזולת, מציאת המכנה המשותף המאחד אותנו. מתוך גישה זו נגיע הרבה יותר מהר לפתרונות בשאלות החשובות בחיינו, ונחגוג חירות אמיתית לא רק בפסח אלא כל השנה כולה.
ביום הולדתו של הרבי נתחזק גם כן במשאת נפשו העיקרית – הציפייה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
