מצד אחד, החרדים משתכרים בעשרות אחוזים פחות מאחיהם שאינם-חרדים. מצד שני, החרדים, כפי שמוכיחים כל הנתונים, מצליחים לרכוש דירות במאות אלפי שקלים עבור נישואי ילדיהם • איך זה 'עובד' ביחד? איך המשפחות החרדיות מצליחות לכלכל את משק הבית שלהם? • אליעזר היון ואהוד פראוור יצאו לחפש את התשובות לתעלומה
"אני אספר לך סיפור יפה. היה אברך בכולל 'חזון איש' ששידך את הבן שלו עם בן של עורך דין. היה להם ויכוח על כסף – תוספת של 100 אלף שקל, והחליטו שילכו לרב כדי לשאול אותו מה לעשות. הם היו בטוחים שהרב יגיד לעורך דין שהוא ישלם, שהרי הצד השני הוא רק אברך כולל, מאיפה יש לו כסף... הלכו לרב והוא אמר שהאברך ישלם את ה-100 אלף. למה? הסביר הרב: האברך חי על ניסים, אצלו קל יותר לקדוש ברוך הוא לדאוג לו לעוד 100 אלף שקל. אצל עורך הדין צריך נס גדול יותר.."
אחת החידות הסוציולוגיות הגדולות סביב החברה החרדית היא הבנת התנהלותו הכלכלית של משק הבית החרדי.
החידה הזו, צריך לומר, אינה נחלתם של ישראלים בלתי חרדים, המתבוננים באלם ובחוסר הבנה בחברה השמרנית החיה לצידם. גם חרדים רבים, מתברר, לא ממש יודעים לענות על האניגמה הבלתי מוסברת הזו.
נקודת המוצא לפיצוח החידה הזו היא שני הנתונים הבאים: תחולת העוני לפי נפש בחברה החרדית היא הגבוהה בישראל. בסך הכל עומדת תחולת העוני של יהודים שאינם חרדים על 11.9 אחוזים, זאת לעומת 39.7 בחברה החרדית - למעלה מפי 3.
אל מול נתון דרמטי זה, מופיע נתון מרשים לא פחות ולפיו שיעור הבעלות על דירה, כמו גם שיעור משקי הבית המקבלים משכנתא מהבנק עבור דירה, גבוה באופן-מובהק במגזר החרדי ממשקי הבית היהודים שאינם חרדים.
איך זה 'עובד' ביחד? ובכלל, איך מצליחים החרדים המשתכרים בעשרות אחוזים פחות מאחיהם הבלתי חרדים לכלכל את משק הבית שלהם? יתירה מזו, איך הם, כפי שמוכיחים הנתונים, מצליחים לרכוש דירות במאות אלפי שקלים עבור נישואי ילדיהם - שמספרם עומד על 6.4 ילדים לאשה?
בסדרה זו, שתכלול ארבעה פרקים, נבקש לנסות ולהשיב על תהיה אקוטית זו, לצד שאלות נוספות כמו התנהלות צרכנית [חכמה?]; השפעת המצב הכלכלי על מדדי איכות חיים; התמודדות עם חובות גבוהים בעקבות נישואי הילדים ועוד.
קשיים מחקריים עם היציאה למסע
כבר בשלבים הראשונים של איסוף הנתונים, התברר כי הקוד השיחני המתמודד בין ההכנסות כמות שהן לצרכים הגוברים עליהן, בא לידי ביטוי במונחים שגורים כמו 'פרנסה משמיים' ו'הקדוש ברוך הוא עוזר ושולח'.
כאשר המרואיינים נדרשו לספק תשובות באשר ליכולתם להתנהל חרף הפערים הגבוהים בין ההוצאות להכנסות, רובם התייחסו ל'נס שמיימי' או סיוע אלוקי שסייע להם להתמודד עם הפער, בעיקר בכל הנוגע להוצאות סביב נישואי הילדים.
תובנה זו היוותה קושי אמיתי ברמה המחקרית. המומחים הכלכליים והמרואיינים עמם התייעצנו הסבירו לנו כי נתקשה לפענח את כלכלת המשק החרדי, שכן התשובות שנקבל תכלולנה אמירות כמו "קשה עד בלתי אפשרי לתת תשובות 'מדעיות' לשאלה הזו, שהרי הפרנסה נשלחת משמיים", "הקדוש ברוך הוא שולח כשצריך" וכיוצא בזאת.
אמירות ברוח זו עלו בראיונות רבים נוספים. רינה, חסידת ברסלב ואם לעשרה ילדים, קטעה שוב ושוב את הריאיון ואמרה: "אתם לא תצליחו להפוך את זה לשורת אקסל כמו שאתם מציגים את זה. פשוט חבל על הזמן שאתם מקדישים למחקר".
בהמשך היא תיארה אירוע כלכלי, לכאורה על-טבעי, שהתרחש בחייה (האירוע יוצג בהמשך) והפטירה בתקיפות: "הנה, בבקשה, תגידו לי, לאיזו שורת אקסל אתם מכניסים את זה, אני רוצה לשמוע?!"
אחד המומחים שליווה את המחקר משמש כיועץ כלכלי וכמנכ"ל של גמ"ח גדול. כך הוא התייחס לסוגיה:
איך הציבור החרדי מתנהל? אי אפשר לענות על כך. לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו כיצד הקדוש ברוך הוא עזר לו. תשאל אותו - תספר לי מה הסוד. הוא יכול לספר לך אבל זו לא דוגמה, כי לי היה משהו מאוד אישי. אני יכול לספר לך מה קרה לי, אבל זה לא משקף. אתה שואל את השני, אותה תשובה. בסופו של דבר אתה מגלה שיש לכל אחד איזו דרך שהיא איננה מודל שמהווה העתק-הדבק לשום מקרה אחר. לכל משפחה יש איזשהו נס משלה, וככל שאדם, רמת בטחונו גבוהה יותר, כך הניסים פעילים יותר. אני יכול לספר לך את הסיפורים האישיים שלי – אבל זה לא יעזור לך. הסיפורים האלו לא מהווים מודל למחקר.
דברים דומים אמר הרב מאיר קסלר, רבה של העיר החרדית מודיעין עילית, הנחשב למומחה ובר-סמכא רוחני בתחום הכלכלה החרדית:
"הקב"ה נותן לכל אחד ואחר סייעתא דשמיא מיוחדת בנישואי הילדים, אך סוג הסייעתא תלוי בהכנתו של כל אחד. כשאתה שואל בכולל אברכים בגילאי שלושים המאוחרים כיצד הם מתכוננים להשאת הילדים, יש מי שיאמר לך כי הוא חוסך כבר שנים רבות והקב"ה אכן נענה לו ושולח ברכה סמויה בחסכונותיו. יש מי שיאמר שהוא הכין רשימת גמ"חים והקב"ה אכן נותן חינו בעיני בעלי הגמ"חים והערבים באופן מופלא. יש מי שמכין רשימת 'כתובות' שיתרמו לו וגם הוא מקבל סייעתא בעניין זה ונותנים לו. ויש מי שיאמר לך מעומק ליבו הטהור שאינו מכין מאומה אלא סומך על הקב"ה, ואכן הקב"ה עוזר לו ואינו צריך למאומה" (מצוטט אצל נתן רונזנבלט, 'בית פלוני לפלוני', תשפ"ד, עמ' 17).
לדברי הרבנים, לכל משפחה יש כרונולוגיית התמודדות אישית שלה מול מצבה הכלכלי, וזו נושאת נופך ניסי שאם רק נרצה נוכל להבחין בו.
לתפיסתם - הניסיון שלנו, אנשי המחקר, להפוך את ההתרחשות הלכאורה טבעית הזו לממצא אמפירי, למידע כמותני או לשורת אקסל, הוא ניסיון חסר תוחלת. המשמעות הנוספת הטמונה בדבריהם של הרבנים היא הקושי לייצר טקסונומיה ולערוך מיון שיטתי של 'הנס'. הקולקציה האין-סופית של האירועים הניסיים האינדיבידואליים בכל משפחה אינה מאפשרת לחלקם לקטגוריות או לקבצם בקבוצות.
"עולם כמנהגו נוהג"
נדמה שכאן ראוי להתייחס לצוות המחקר, שמנה שני חוקרים חרדים - (אליעזר היון, אריה שטראוס), וחוקר חילוני אחד (אהוד פראוור).
בין חברי הצוות התקיימו דיונים רבים באשר לפרשנות של סיפורי ה'ניסים': האם האירועים הכלכליים שהמרואיינים סיפרו עליהם הם אכן תוצר של התערבות אלוקית, או שמא יש להם הסבר חומרי כזה או אחר.
כאנשים מאמינים אנו סבורים כי בסופו של יום הכל מושגח מאת הקב"ה וזה שולח לכל בריה ובריה את פרנסתה בדיוק כמו גם את חייה ואת קורותיה. עם זאת, אנו אמונים גם על התפיסה הדתית כי 'עולם כמנהגו נוהג', כלומר העולם מונהג בדרך הטבע ומאחר שכך שומה עלינו לברר כיצד הקב"ה שולח את הנס, איך אפשר לתרגם את עזרת הקב"ה - שבה אנו מאמינים כאמור - לשורת אקסל?
בסך הכל השתתפו במחקר כ-30 מרואיינים. 25 מתוך המרואיינים הם גברים ו-5 נשים.
הקדימות לראיונות עם הגברים נבעה משני גורמים מתודיים: ראשית, נשים חרדיות נוטות פחות להתראיין בנושאים הנחשבים ל'אינטימיים', כמו חשיפת חשבון הבנק. שנית, ברוב הפניות שביצענו נמסר לנו כי ניהול משק הבית החרדי מתבצע בעיקר על ידי אבי המשפחה.
בחלק מן המקרים האישה אינה מעורבת כלל, ובמקרים אחרים היא מעניקה לו דומיננטיות בניהול כספי המשפחה. המחקר התמקד במשקי בית שבהם אב המשפחה הינו אברך או עובד במשרה תורנית (משגיח בישיבה, מלמד בעלי תשובה, רב'ה בחיידר וכדומה).
המרואיינים הגיעו מכל זרמי החברה החרדית - ליטאים, ספרדים וחסידים. כיוון שמחקרנו מבקש להבין את התנהלות משק הבית בעל תפיסות העולם החרדיות ה'קלאסיות', המדגם התמקד במרואיינים המגיעים מן הקבוצות השמרניות בחברה החרדית (ולא בקבוצות המודרניות, אשר משתלבות בשיעורים גבוהים בשוק העבודה הכללי, ועל כן חשופות יותר לחברה הכללית ולערכיה).
במהלך המחקר המראיין מילא יחד עם המרואיין טבלה הכוללת פירוט של ההוצאות החודשיות והשנתיות של משק הבית (דיור, שכר לימוד, ביטוחים, מזון, ביגוד וכדומה), הוצאות מיוחדות (ריהוט, חופשות, חגים, אירועים משפחתיים) והכנסות (משכורות, קצבאות, סיוע קהילתי ועוד).
בתום מילוי הטבלאות נערך חישוב וסיכום של כלל ההוצאות מול ההכנסות, והמרואיינים התבקשו להשיב כיצד הם מצליחים לסגור את הפער שעלה ברוב המקרים בין ההוצאות להכנסות. לבסוף הועלו בפני המרואיינים שאלות פתוחות כלליות - מהי האידיאולוגיה או תפיסת העולם העומדת מאחורי ההתנהלות הכלכלית, מהי ההשפעה של המצב הכלכלי על הזוגיות, חינוך הילדים והיבטים נוספים בחיי היום-יום.
בפרק הבא, נציג את הקטגוריות שחולצו מתוך הראיונות – קטגוריות, אשר עשויות להשיב על שאלת המחקר הגדולה: איך נסגר פער החובה הגדול של משקי הבית החרדים?
