גירושין הם תהליך מורכב, אך כאשר מעורבים ילדים האתגרים המשפטיים והרגשיים הופכים משמעותיים אף יותר.
לא אחת הורים מוצאים את עצמם במאבק משפטי על זכותם לגדל את ילדיהם, כאשר ההורה השני אינו מתפקד כהורה אחראי או שמערכת היחסים בין בני הזוג הופכת למתוחה עד כדי פגיעה בטובת הילדים.
במקרה שהגיע לאחרונה למשרדה של עו"ד לילך הירש-אופיר, האם ביקשה לצמצם את זמני השהות של האב עם ילדיהם בטענה כי התנהלותו חסרת אחריות ומסכנת את שלומם הפיזי והנפשי. לטענתה, האב מתקשה לספק לילדים סביבה יציבה, אינו עומד בהתחייבויותיו ההוריות ולעיתים אף נוהג בחוסר זהירות קיצוני כאשר הם תחת חסותו.
בין היתר, האם טענה כי הילדים חזרו ממשמורתו כשהם מבולבלים ונסערים, לאחר שנחשפו להתנהגויות בלתי הולמות מצדו, כולל עזיבתם לבדם לפרקי זמן ארוכים, השארתם ללא השגחה מספקת ואי הקפדה על בריאותם ותזונתם.
האם הביעה חשש אמיתי לכך שהאב אינו מזהה את צורכיהם הרגשיים, ולפיכך ביקשה שהמפגשים עמו יתקיימו באופן מבוקר ובהדרגה, עד שיוכיח יכולת הורית ראויה.
האב, מנגד, הכחיש את הטענות, וטען כי מדובר בניסיון להרחיקו מילדיו ולצמצם את מעורבותו בחייהם. לדבריו, הוא מספק להם בית חם ואוהב, ואין כל הצדקה להטיל מגבלות על הקשר עמו.
במקרים מסוג זה, כאשר קיימת מחלוקת עמוקה בין ההורים באשר ליכולתו של אחד מהם למלא את אחריותו ההורית, בית המשפט נדרש למנות עובד סוציאלי (עו"ס) לסדרי דין שיבחן את הסיטואציה לעומק. תפקידו של העו"ס הוא להיפגש עם שני ההורים, לשוחח עם הילדים ולבקר את סביבת המגורים של כל אחד מההורים על מנת להעריך את המסגרת ההורית שהילדים מקבלים.
במקרה הספציפי, לאחר מספר מפגשים ובדיקת הדינמיקה המשפחתית, העו"ס הגישה לבית המשפט תסקיר מפורט, שבו המליצה על התאמות בהסדרי ההורות. בתסקיר צוין כי טובת הילדים מחייבת קביעת מסגרת ברורה ויציבה, וכי בשלב זה יש להגביל את זמני השהות של האב ולשלב הדרכה הורית במטרה לשפר את יכולתו למלא את תפקידו ההורי.
בית המשפט קיבל את המלצות העו"ס וקבע זמני שהות מדורגים עם פיקוח חלקי, תוך התחייבות של האב להשתתפות בתוכנית להדרכה הורית.
ההחלטה הדגישה את הצורך ביצירת שגרה קבועה לילדים, מתוך מטרה להבטיח את יציבותם הרגשית ואת הקשר עם שני הוריהם בצורה בריאה ומאוזנת.
מעבר למקרה הספציפי, ניכרת מגמה כללית של שינוי בתפיסת מערכת המשפט את נושא ההורות לאחר גירושין. בעבר, המונח "משמורת" היה מעוגן בשיח המשפטי וגרם למאבקים מיותרים בין הורים, כאשר כל צד ניסה להשיג לעצמו מעמד של "הורה משמורן".
לאחר פסק דינו של כבוד השופט שאול שוחט (עמ"ש 13008-02-21) ותיקון תקנות סדרי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה ב-2020, המגמה כיום היא לעבור לשימוש במונח "אחריות הורית משותפת", תוך התמקדות בזמני שהות ולא בהגדרות מעמדיות בין ההורים.
בתי המשפט כיום מבהירים כי אין עוד מקום לדיונים ממושכים סביב השאלה "מי ההורה המשמורן?", אלא יש להתמקד בחלוקת זמני השהות ובחלוקת האחריות ההורית. בכך, נמנעים מאבקים משפטיים מתישים ומבטיחים שהילדים לא יהפכו לכלי במאבק שבין ההורים.
החלטות משפטיות הנוגעות לאחריות הורית אינן מוגבלות להסדרי השהות בלבד, אלא משפיעות על מגוון היבטים משמעותיים בחיי הילדים וההורים. אחד הנושאים המרכזיים הוא שינוי מקום המגורים של הילדים. כאשר אחד ההורים מבקש לעבור למקום מגורים מרוחק או לחו"ל, הדבר עלול להשפיע על הקשר עם ההורה השני. בתי המשפט בוחנים בקפידה בקשות כאלה, תוך התחשבות בטובת הילד ושמירה על הקשר עם שני ההורים.
מחקרים מצביעים על כך שהסדרי משמורת משותפת, כאשר הם מתבצעים בתקשורת ותיאום בין ההורים, תורמים לרווחה הרגשית וההתפתחותית של הילדים. לעומת זאת, חוסר תיאום וסכסוכים מתמשכים בין ההורים עלולים לגרום לבלבול, חוסר יציבות ופגיעה בתחושת הביטחון של הילדים.
כיצד משרד עורכת דין לילך הירש-אופיר מסייע בנושאי משמורת (אחריות הורית)?
מאבקי משמורת אינם רק עניין של חלוקת זמני שהות – הם קובעים את עתידם של הילדים. משרדנו פועל להבטיח שההליך יתנהל מתוך ראייה מקצועית וממוקדת בטובת הילד, תוך שמירה על זכויות ההורים.
אם אתם עומדים בפני מחלוקת בנושא אחריות הורית וזמני שהות, פנו ללא דיחוי למשרד עורכת דין לילך הירש-אופיר. טיפול משפטי נכון בזמן יכול למנוע נזקים ארוכי טווח ולשמור על זכויותיכם כהורים.
צרו קשר עוד היום לשיחת ייעוץ ראשונית 0526055560
